שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

החקירה שהפילה את הרפז

קצין המילואים הרפז לא חולל את הסכסוך בין שר הביטחון ברק לרמטכ"ל הקודם אשכנזי. המסמך המיוחס לו, שהשבוע פורסמו ממצאי הבדיקה של מבקר המדינה בעקבותיו, רק משקף את עוצמת השנאה בצמרת הביטחונית. מאחורי הקלעים של החקירה שהסעירה את הקריה, עליה ניצח החוקר שעצר את יגאל עמיר

אמיר אורן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר אורן

תת ניצב חיים אפרגן, ראש היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל), הוא מאותם חוקרים החמושים בחוכמת החיים והרחוב. הם מזהים את נקודות התורפה ואת מידת הדבקות באמת של הנחקר גם בשפת הגוף ובמבט, עוד לפני שנאמרה מלה ראשונה. אפרגן הוא שחקר את בועז הרפז, עד שהלה הודה בזיוף המסמך שנחזה להיות תוכנית לשיווק החלטה של שר הביטחון, אהוד ברק, להמליץ לממשלה למנות לרמטכ"ל את האלוף יואב גלנט. הרפז, סגן אלוף (מיל') ואיש עסקים, טען אחר כך שהודה במה שלא עשה, מפני שבחקירה הוצגו לו ראיות שנאספו ממחשביו. לדברי הרפז אלה ראיות מדומות, ששתלו במחשבים חורשי רעתו, מומחים למבצעי מודיעין ולייצור מקסמי שווא, שהצליחו להערים גם על המשטרה; לנוכח כוחות כאלה העדיף להודות בעבירה שולית, בתקווה לצאת בזול ממשפט או מהסדר טיעון.

במפגשים חברתיים, כשהוא נשאל על עבודת הבילוש, אוהב אפרגן לתבל במשלים את המידע האפסי שהוא מסגיר. מעשה בנהג שנתקע בכביש חשוך ונטוש ללא יכולת להחליף צמיג, וניהל עם עצמו דו-שיח על דייר אלמוני של בית סמוך, המסרב כביכול לסייע לו. כעסו של הנהג המתוסכל גבר, עד שפרץ לרכב חונה והפקיע ממנו את הנחוץ לו, טעון בתחושת צדקתו.

הנמשל לסיפורו של אפרגן הוא רב אלוף גבי אשכנזי ולצדו האלופים בני גנץ וגדי אייזנקוט. ב-2010 האמינו שלושתם שברק החליט למנות את גלנט והוא מתעתע בהם, וכי הוא שניקר את הצמיג במכוניתו של אשכנזי. לא ממש דומה למשל, מפני שהרפז, אחד ממקורותיו של אשכנזי, מסר לו חומר מפוקפק. אבל המקורות האחרים - חושיו של אשכנזי - לא הטעו אותו.

ברק ואשכנזי. שנאה צילום: ארכיון: משרד הביטחון

אפרגן הוא שוטר מנוסה, פיקח ואמיץ, שגויס כסוכן סמוי והיה לבלש ולקצין חקירות. ב-1987, כקצין בילוש במרחב ירקון, הוזעק עם צוות לשוד בסניף של בנק יהב בשדרות רוטשילד. השודדים ברחו וניהלו קרב עם השוטרים. מאחד הקליעים, לא ברור מאיזה צד, נפצע אפרגן. שמונה שנים אחר כך, והוא רב פקד באותו מרחב, היה שותף להיערכות לאבטחת כיכר מלכי ישראל, בעצרת שבסופה נרצח יצחק רבין.

אפרגן התייחס ברצינות להתרעות בדבר כוונה לפגוע ברבין. אנשיו סרקו 500 דירות בבניינים סביב הרחבה, בחיפוש אחר עמדות שיכלו לשמש מתנקשים, ובפתח כל בניין הוצבו שומרים. טיפוסים חשודים שהמתינו ליד מדרגות העירייה באפס מעשה וללא הסבר נאות סולקו. ליגאל עמיר, שהתכוון להתקפל אם יאותגר, היה הסבר - נהג של להקה. לשמע היריות התנפל אפרגן על עמיר והצמיד אותו לקיר.

לא חלף זמן רב ומפקדו לשעבר של אפרגן במרחב ירקון, משה מזרחי, שראה בו חוקר מעולה, התמנה לראש יאחב"ל וקידם את אפרגן. בשיא פרשת עופר נמרודי התנדב אפרגן, בסיכון ברור להמשך מסלולו במשטרה, לטוס עם מזרחי לדובב את עד המדינה יגאל תם בפאריס.

משרדי היאחב"ל עקרו ממשטרת פתח תקוה ללוד, למסוף מטענים שבו עבד החייל המשוחרר אפרגן בסוף שנות ה-70. משם הופעל באוגוסט 2010 צוות חוקרי תיק הרפז, בניהולו של אפרגן ובהשגחתו הריכוזית של ניצב יואב סגלוביץ', ראש אגף החקירות והמודיעין.

בועז הרפזצילום: טלי מאייר

מזרחי, מפקד מרחב יהודה בעת הטבח במערת המכפלה ("רעם ביום בהיר", היתמם אז הרמטכ"ל ברק), לא היה אחרון השוטרים שהתאכזבו מהתחמקותה של הקצונה הצבאית הבכירה מאמירת אמת, במלואה וכפשוטה, בחקירת פרשיות. קציני הצבא טעו כשזילזלו בשוטרים וניסו לאחז את עיניהם. למרות סד הזמן - בלחץ ברק, שרצה לחדש במהרה את הליך המינוי של גלנט, הסתיימה החקירה בתוך כשבועיים - נבדקו פרטי-פרטים ביסודיות. כאשר חשוד או עד סיפר על פגישה בבית קפה, נשלח חוקר לבדוק במקום אם בשעה האמורה נעשה שימוש בכרטיסי האשראי של המשתתפים בשיחה.

זייפני צמרת

כשנמסר לראשונה לחוקרים שמו של הרפז, כמי שהעביר את המסמך לאלוף משנה ארז וינר, עדיין לא עלה החשד שהוא מחבר המסמך. הרפז תושאל כאילו הוא רק החוליה השנייה בשרשרת - מי שקיבל את המסמך ממקור מסתורי. מאחר שעמד להמריא לחו"ל, פגש אותו סגלוביץ' בנתב"ג וגבה את עדותו. רק אחר כך הסיקו החוקרים שהרפז אינו היבואן, אלא היצרן.

כדי לוודא שהחוקרים אינם נתפסים לדעה קדומה, אלא בוחנים גם חלופות נוספות, מינה המפכ"ל אז, רב ניצב דודי כהן, את סגנו, ניצב אילן פרנקו, למשקיף-מעורב בחקירה. לפרנקו לא היו השגות. מסקנת הצוות, שהרפז פעל לבדו, אומצה גם על ידי פרקליטות המדינה. כמוה נהג המבקר, שניהל את בדיקתו מתוך הנחה, שלא נסתרה, שהרפז - גם אם טרם הועמד לדין - הוא זייפן המסמך.

המבקר מתפלץ למראה קלילות דילוגיו של אדם כהרפז מעל למשוכות הביטחוניות הגבוהות ביותר, באופן שהפיל בפח את אשכנזי. הליקוי שהחריד את המבקר נעוץ במערכת שמאפשרת למישהו, שהיה לפנים חבר במסדר המסתורי של יודעי הסוד והוצא ממנו בנסיבות בעייתיות, להיות בן בית, ספק מידע ומושך בחוטים.

הרפז הוא רק פרק מאוחר בסדרה עגומה. קדמו לו סגן אלוף שהיה למרגל ושוטט בין לשכות ביטחוניות, ישראל בר; תת אלוף שגנב מחיל האוויר וזכה להגנת מפקדיו, רמי דותן; וקצין איסוף במוסד שהפעיל מרגל שלא היה, יהודה גיל. בכל המקרים, הדרגים הבכירים ביותר הלכו שולל אחריהם. מכאן אין להסיק בהכרח שהצמרת הביטחונית היתה שותפה לדבר עבירה.

פרק הסיכום של הדו"ח כולו, להבדיל מסיכומי הפרקים שנמסרו למבוקרים, טרם הוגש וטרם נחשף. אולי שם יינתנו תשובות לתמיהות העולות מכיוון זה של הדו"ח. מה שמפריע למבקר בעניינו של דרג זוטר כהרפז צריך להפריע לו שבעתיים בעניינם של בכירים ממנו. מדוע להלין על מי שניזונו מהרפז והתעלמו מהסתבכויותיו הקודמות, בעת שמידע בעייתי על דפוס ההתנהגות של אישים כיצחק מרדכי, משה קצב ואהוד אולמרט לא מנע מהם להתמנות לתפקידי שר הביטחון, נשיא המדינה וראש הממשלה?

ביד חזקה

חסד נעשה עם הציבור הישראלי, וכך חושב ואומר גם המבקר, שהרפז הפך את הרכילות שסיפק בעל פה (ושהפליאה להתאמת) לתיעוד. בלי מסמך לא היו חקירה ובדיקה, אבל החומרה העיקרית עולה מהמצב עצמו ולא - בניגוד לקו שנוקט המבקר - מהמודיעין המסכל שהפעיל אשכנזי תחת אש מלמעלה.

כדי שהרפז יואשם בזיוף "בנסיבות מחמירות" צריך להסביר מהן אותן נסיבות ומהו ה"דבר" שהרפז ביקש לקבל. בפרקליטות סברו שהרפז רצה לסייע לאשכנזי לקבל שנה חמישית בתפקיד ולסכל את מינוי גלנט ליורשו. בדיקת המבקר שללה את אגדת השנה החמישית ולא מצאה שרצונו הידוע של אשכנזי, שגלנט לא יהיה סגנו (ב-2009, אז מונה גנץ) ולא יקודם לרמטכ"ל, תורגם למעשים. הרפז אף יוכל לטעון שמאמצי ברק לדחוף את אשכנזי להתפטר לפני תום ארבע השנים שהעניק לו הדרג המדיני (ממשלת אולמרט, בהמלצת שר הביטחון עמיר פרץ) לא היו תקינים. לפיכך פעולה לבלימתם נועדה לתיקון.

למעשה, היה כאן סכסוך מר בין שני אנשים. לא "שר ביטחון" מול "ראש מטה כללי", אלא אהוד ברק נגד גבי אשכנזי, כחלק מהמערכה הגדולה של ברק נגד שאר העולם (חוץ מבנימין נתניהו).

בשנים האחרונות טיפח ברק כוחניות בוטה. היה בברק תו רודני עוד בתקופות קודמות; כרמטכ"ל סילק מצה"ל באבחה אכזרית אחת את האלוף דורון רובין. תמיד היה קצר רוח ביחסו לזולת, אבל מאז שובו לפוליטיקה לפני חמש שנים, כששעון קוקייה מזכיר לו ללא הרף את גילו ואת תוחלת שירותו, היד החזקה היתה למאפיין העיקרי שלו.

את עמיר פרץ, שהפסיד לו בבחירות לראשות העבודה (המפלגה שברק נטש כדי להקים את מפלגת העצמאות), סילק ברק ממשרד הביטחון ללא דקה של הפוגה, כדי שהמבצע נגד הכור הסורי לא יתבצע בלעדיו. בממשלת אולמרט עוד נאלץ ברק להתרסן. כשברק מנע מאשכנזי לפגוש את ראש הממשלה, איים אולמרט למנוע מראש השב"כ ומראש המוסד לפגוש את שר הביטחון וגם לשנות את חוק יסוד: הצבא. עם נתניהו שילח כל רסן, וליתר ביטחון נפרד מראש מטה ומדובר רכים (שלום קיטל ורונן משה) והתחמש ביוני קורן ובברק סרי, שקשיחותם אומנותם.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

ברק הישן חשב תמיד על תפקידו הבא, עד לרמטכ"ל בצבא ולראש הממשלה בפוליטיקה. כראש אמ"ן, הממונה על מחלקת ביטחון שדה, לא נקף אצבע למנוע מהרמטכ"ל משה לוי לחתור תחת כוונת שר הביטחון יצחק רבין לקדם את דן שומרון לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל. ברק לא דיווח על המזימה לרבין או לשומרון; הוא רק נזהר מלהכתים עצמו במעורבות ישירה בה. אילו צלחה המזימה היה לוי משיג לעצמו שנה חמישית, כמו קודמו רפאל איתן, או מעביר את התפקיד לברק.

בין סיום כהונתו כרמטכ"ל למינויו לשר בממשלת רבין הפרידו שישה חודשים בלבד - הצינון הגדול, המקפיא את אשכנזי ואחרים לשלוש שנים, נחקק בעשור שעבר.

תככים בצמרת היו תמיד, כמובן. ברק נגד אשכנזי הוא עוד מופע של ההצגה המוכרת "בן המלך והעני": שומרון נגד לוי, מתן וילנאי נגד יצחק מרדכי, עוזי דיין נגד שאול מופז.

זיהוי קולי

את סיפור ברק ואשכנזי, שהרפז לא חולל אותו אלא נקלע לתוכו, מייחדת עוצמת השנאה המשודרת מלשכת שר הביטחון, הגוברת ככל שהציבור נראה מצדד ברמטכ"ל הקודם. באמצע השבוע, בעקבות האירוע המגוחך למדי של חנוכת כיכר אשכנזי באור יהודה ופרסום סקרי דעת הקהל שהעניקו לו יתרון גדול, תקפה לשכת ברק גם את המערכת המשפטית של צה"ל - הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, האלוף אביחי מנדלבליט, בית דין צבאי וערכאת ערעור - שהענישה את תת אלוף משה (צ'יקו) תמיר.

בקיץ שעבר דחק ברק במנדלבליט לפרוש מתפקידו ותימרן את גנץ לפסוח על המועמד המועדף על אשכנזי ומנדלבליט, סגן הפצ"ר אלוף משנה שרון אפק. מהמילואים נשלף סגן הפצ"ר בדימוס דני עפרוני, שמונה לפצ"ר והעניק למבקר המדינה גישה חופשית לרבבות הקלטות של שיחות טלפון, בניגוד למנדלבליט שהתעקש, בנימוקי צנעת הפרט, על גישה נקודתית של המבקר להקלטות. גנזך ההקלטות אינו כולל את פרטי המשוחחים ואת נושאי השיחות. חיילות נשכרו בידי מבקר המדינה לזהות את הקולות. כאשר המשטרה עושה מאית מכך, טוענים כלפיה המבקר ואחרים שהיא מפריזה בהאזנות סתר.

הקלטות של שיחות טלפון ודיונים קדמו לתקופת אשכנזי. הדרישה המבצעית להקלטות בבניין החדש של משרד הביטחון והמטכ"ל נוסחה, ללא חוות דעת משפטית, בימי שר הביטחון מופז והרמטכ"ל משה יעלון. הנהנה הראשון היה דן חלוץ, שהקליט בין השאר שיחה כעוסה עם האלוף (מיל') אשכנזי. תעלומה אופפת את סדרת התקלות שפקדה את מערכת התיעוד בלשכת ברק. קצין בכיר בדימוס, שביקש לאתר מסמך מסוים מתקופת ברק שעסק בתפקידי ראש מטה השר ומזכירו הצבאי, נדהם לשמוע מאחת ממזכירות השר שהצטוותה להשמיד את המסמך במחיקתו מהמחשב. העניין נודע למשרד המבקר רק לאחר שיגור טיוטת הדו"ח. אחד מראשי החוקרים במשטרה סבר כי סיפורי המסמך המושמד וכונני המחשב שנגרסו בטעות מחייבים חקירה פלילית.

הרפז היה הג'וקר במשחק שהתנהל בין ברק, שתקף, לבין אשכנזי, שהתגונן, אבל גם בלעדיו היו עוד 52 קלפים. בלי הג'וקר המשחק אמנם קצת פחות מסעיר.

מאחורי עשרות התמונות של שרי ביטחון ורמטכ"לים קודמים המעטרות את הקומה ה-14 במשרד הביטחון מסתתרים מאות סיפורי תככים. לתפקידים אלה - ראשי ארגונים להפעלת עוצמה - מגיעים בדרך כלל רק מי שאינם בוחלים בהפעלת כוח, גם נגד עמיתים.

אבל אם חיים אפרגן, הנזכר בדו"ח ועדת שמגר על רצח רבין, טרח לקרוא עד לשורה האחרונה של סוף הדבר, הוא נתקל בפסוק שיכול להיכלל גם בדו"ח מבקר המדינה על ברק, אשכנזי, הרפז וכל השאר: "קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג".

ממסמך לדו"ח

2010

4.8 שר הביטחון ברק מודיע שיתחיל לראיין למחרת מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ה-20

5.8 "מסמך הרפז", שעותק ממנו מוחזק בלשכת הרמטכ"ל גבי אשכנזי, דולף לתקשורת. למחרת מפורסם המסמך, הכולל לכאורה תוכנית להרצת האלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, בסיוע יועצי תקשורת ו"ספינים"

8.8 יועץ התקשורת אייל ארד, שהלוגו המזויף של משרדו מופיע על המסמך, מתלונן במשטרה. נפתחת חקירה

27.8 סא"ל במיל' בועז הרפז מעיד במשטרה שזייף את המסמך לבדו, כדי להשפיע על מינוי הרמטכ"ל ואולי לסייע להארכת כהונת ידידו אשכנזי

5.9 הממשלה מאשרת את מינוי גלנט לרמטכ"ל

21.10 המשטרה ממליצה להעמיד את הרפז לדין

26.10 מבקר המדינה מתחיל בדיקה בפרשה

2011

ינואר המבקר והיועץ המשפטי לממשלה בוחנים את פרשת הקרקעות של גלנט במושב עמיקם

1.2 ראש הממשלה נתניהו וברק מבטלים את מינוי גלנט

14.2 בני גנץ מחליף את אשכנזי בתפקיד הרמטכ"ל

24.3 שימוע בפרקליטות להרפז. טרם הוחלט אם להגיש כתב אישום

מאי לבקשת המבקר, לשכת הרמטכ"ל מעבירה הקלטות שנעשו בתקופת אשכנזי, שחלקן נוגעות לפרשה

2012

4.3 לפי טיוטת ממצאי המבקר, לשכת אשכנזי הפעילה את הרפז לאיסוף מידע מכפיש על גלנט, ברק וראש לשכתו יוני קורן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ