הזיכרון הסלקטיבי של המדינה בעניין גנדי

רחבעם זאבי (גנדי), שנרצח בידי מחבלים כשכיהן כשר תיירות, הסתופף בעברו בחברתן של דמויות מהעולם התחתון, והטיף עד יום מותו לטרנספר של ערבים. זה לא מונע מהממשלה להקצות סכומי עתק להנצחתו, ממשרד החינוך וצה"ל להפיץ ערכות זיכרון שמצנזרות את העובדות הפחות נעימות. משפחת זאבי מנצחת על הכל בסיוע קשריה, כספה ובעיקר רוח לחימה שלא נותנת לדבר לעמוד בדרכה

גידי וייץ
ליאת לויאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גידי וייץ
ליאת לויאן
השר רחבעם זאבי בכנסת, 2000. כמו גנרלים אחרים באופוריה שאחרי 67', גם הוא נמשך לאנשים שפעלו באזור הדמדומים
פלמ"ח זאבי. הוא אמר: אני מביא את הכסף, ואתם, מי אתם בכלל? צילום: ירון קמינסקי
האלוף זאבי עם סרן אריאל אברהם ורעייתו, והלביאה רותיצילום: סוכנות סטארפוט, דניאל רוזנבלום
עם רעייתו יעל, 1988 . יכולה להרים בקלות טלפונים לשרים, כולל שר החינוךצילום: אלכס ליבק
עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, 1999 . משנת 2011 יקצה משרד ראש הממשלה 3 עד 4.9 מיליון שקל לשנה למורשת גנדיצילום: יעקב סער / לע"מ
טוביה אושרי: "המורשת של גנדי היתה מורשת של מוות". לחצו להגדלה
רחבעם זאבי (גנדי)צילום: ישראל סאן

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ