טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציור קיר נדיר מאחורי הגרעינים השחורים

בחנות פיצוחים בעיר התחתית בחיפה התגלה ציור קיר נדיר ממלחמת העולם הראשונה המתאר זירת קרב רבת פעלים

תגובות

בניגוד לתדמית המנומנמת שדבקה בה בדורות האחרונים, בצדק או שלא, חיפה היתה פעם מוקד משיכה בינלאומי מהמעלה הראשונה. תזכורת מפתיעה לכך התגלתה לאחרונה על ידי שי פלקון, בעל חנות פיצוחים בעיר התחתית, בשעה שסייד את הקיר. כעת עשוי העסק שלו להפוך ממרכז לחובבי גרעינים ופירות יבשים לאטרקציה תיירותית של ממש.

בשבוע שעבר הוא נראה נרגש למדי למראה המבקר שעשה את כל הדרך מתל אביב. "באת במיוחד? באמת?" הוא שאל עם חיוך גדול על פניו. בלי לבזבז זמן הוא פצח ב"פרזנטציה", כדבריו, והותיר את העובד הצעיר שלו לטפל בעצמו בלקוחות.

מי שיער שכך פתאום, באמצע החיים, ייהפך פלקון, דור שלישי למשפחה שנמצאת כבר 60 שנה בעסקי הקלייה, להיסטוריון חובב שקורא להנאתו מאמרים על השלטון העותמאני והמנדט הבריטי?

בהרף עין הוא טיפס על סולם כשבידו סמרטוט לח, והחל להסיר את האבק מכמה מקומות בקיר. המראה שנגלה לעיני הלקוחות שפקדו את המקום היה בהחלט יוצא דופן: ציור קיר ענק, שמתאר זירת קרב רבת פעלים. בערבובייה גדולה נראים שם מטוס ישן שהופל לים, אוניות מלחמה עם דגלי צרפת, בריטניה וטורקיה, תותחים ענקיים, אנשים שנפגעו מירי וסדרת פיצוצים. "אני לא מומחה לעתיקות, אבל זה מעניין ומסקרן. יש פה סיפור, עדות אילמת לתקופה", הוא אומר.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

הבניין שבו ממוקמת החנות הוא מבנה עותמאני מהמאה ה-19. פעם היה שם בית מרקחת, אחר כך מחסן. ואז, לפני שנתיים, בא שי והחליט לשפץ אותו לטובת חנות הפיצוחים המשפחתית. "עשינו עבודות טיח ופתאום אני רואה צבע חום מבצבץ מהקיר. קילפתי אותו בעדינות וראיתי ראש. הבנתי שיש שם משהו, אבל החלטתי לעזוב את זה לבינתיים", הוא נזכר.

במשך חודשים ארוכים איש לא התרגש במיוחד מחלקי הציור המוזר שנחשפו מעל הפיצוחייה. עד שהגיע הלקוח יאיר בונצל, איש מחשבים בחברת צים, שבזמנו החופשי הוא "חובב היסטוריה", כהגדרתו. בונצל, מצדו, הזעיק למקום את שי פרקש, אחיה של גיסתו. פרקש, מומחה בתיעוד ובשימור ציורי קיר, שמח מאוד לקבל את הטלפון הזה. בשנים האחרונות הוא מסתובב ברחבי המדינה בחיפוש אחר ציורי קיר נשכחים מהסוג הזה. בטכניקה ייחודית שייבא מחו"ל, הוא מצליח לשחזר את הצבעים והצורות שנקברו תחת הסיד והאבק במשך דורות, ולחשוף פיסות שלמות של היסטוריה.

לאט לאט חשף הצוות שלו את הציור, שאורכו 1.40 מטרים ורוחבו 4.80 מטרים, "ציור ענק לכל דבר", לדברי פרקש. במקביל, הוא החל להתחקות אחר הסיפור שמאחורי הציור הזה. תחילה העלה השערה, שהציור מתעד את כיבוש חיפה בידי נפוליאון ב-1799. חיזוק לכך קיבל מהספינה עם דגל צרפת שזוהתה בציור. אבל בהמשך התברר כי סביר יותר שהציור מתעד קרב במלחמת העולם הראשונה, כ-115 שנים לאחר מכן, שבו לחמו צבאות בריטניה וצרפת נגד טורקיה.

ההשערה הזו מסתמכת על כמה פרטים מעניינים בציור. אחד מהם זוהה בידי סער נודל, ארכיאולוג ומומחה לנשק היסטורי, שעובד במוזיאון הימי ובמוזיאון העיר חיפה. נודל איתר בציור מטוס ימי עם מצופים ארוכים, מהסוג שהיה בשימוש צבא בריטניה במלחמת העולם הראשונה.

חוקר אחר, ד"ר גיל גורדון, אדריכל שמתמחה בהתיישבות הגרמנים בישראל, מצא כי התותח בציור, מתוצרת גרמניה, שימש במלחמת העולם הראשונה להגנת חופים. חיזוק נוסף לכך שהציור מתאר אירוע שהתרחש בתחילת המאה ה-20 התקבל לאחר שזוהה בו קטע ממסילת רכבת. קו הרכבת, שחיבר את חיפה ודמשק, נחנך ב-1905.

ומה באשר לספינה הצרפתית? זו עשויה להיות קשורה לאירוע מפורסם אחר, שהתרחש בשולי מלחמת העולם. הרקע לכך היה סכסוך טריטוריאלי בין נזירים צרפתים ומתיישבים גרמנים, בני הטמפלרים. במאי 1915 הרסו חיילים טורקים את האנדרטה לזכר חיילי נפוליאון, שהוצבה במנזר סטלה מאריס. הנזירים הצרפתים האשימו את קונסול גרמניה בהסתה של הטורקים נגדם. בתגובה, צרפת שלחה לאזור את אוניית הקרב "ארנסט רנאן", שהפגיזה את בית הקונסול הגרמני. ייתכן שזו האונייה הצרפתית שנראית בציור.

ב-1918 הסתיימו הקרבות, כשהבריטים נכנסו בשערי חיפה. השלטון העותמאני בן 400 השנים הגיע לסופו. חיפה ידעה מאז הפגזות נוספות - במלחמת העולם השנייה, במלחמת סיני, במלחמת המפרץ ולאחרונה גם במלחמת לבנון השנייה.

עבודות השחזור של הציור בעיצומן. השבוע חבר לצוות גם הצייר אלי שאלתיאל, שחשף את חתימתו של הצייר: "אדיב כמאל" מסוריה. להשלמת הפאזל דרושה עוד עבודה, שעולה כסף רב. עד כה מימן את העבודות בעל החנות מכספו הפרטי. פרקש מקווה לגייס כסף נוסף מגופי שימור ומעיריית חיפה, כדי שיוכל להשלים את המשימה.

בחזרה אל חנות הפיצוחים. פלקון, הבעלים, מביט בגאווה ובסיפוק באטרקציה החדשה שצצה בחנות. "בן אדם שנולד בעיר צריך לדעת את ההיסטוריה שלה", הוא אומר. "אולי זה יעזור בפענוח או באימות של מידע. אפילו רק טיפה. יש פה אלמנט מסקרן".

ואז הוא מביט החוצה, ומצביע על הבניין ממול. פעם היה שם קולנוע "הדר" המפורסם. היום הבניין נטוש, בולט בשיממונו. "אנשים באים הנה ומזילים דמעה. זו תקופה שלא תחזור". רק לקוח עיקש אחד, שמסרב להתרשם מההתרפקות הנוסטלגית הזו, מחזיר אותנו למאה ה-21. "כמה זה לקילו?" הוא שואל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות