שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מכבי ת"א ופנאתינייקוס במאני טיים

המשבר הכלכלי ביוון, האומה הראשונה בהיסטוריה שהפכה את הספורט לחלק בלתי נפרד מחיי התרבות, מורגש גם בספורט. המשלחת לאולימפיאדה כבר קוצצה, המעריצים הפסיקו ללוות קבוצות לחו"ל ואפילו קבוצות הכדורסל נאלצות להיפרד מהכוכבים שלהן. האם הכלכלה תסייע למכבי תל אביב שתתמודד בשבוע הבא נגד פנאתינייקוס?

יואב בורוביץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב בורוביץ

קבלת פנים לוהטת במיוחד צפויה בשבוע הבא לתיאו פאפאלוקאס וסופוקליס שחורציאניטיס באולם האוא"קה האולימפי באתונה. שני הכוכבים היוונים של מכבי תל אביב שיחקו עד לא מזמן באולימפיאקוס, היריבה העירונית השנואה של פנאתינייקוס (פאו). זו האחרונה תארח ביום שלישי וביום חמישי את מכבי לשני המשחקים הראשונים בסדרה של הטוב מחמישה משחקים ברבע גמר היורוליג.

"כל ערב יהיו בערך 20 אלף איש שיקללו אותנו וישרקו לנו בוז, אבל אני לא מוטרד מכך במיוחד", מסביר פאפאלוקאס, מגדולי הכוכבים של הכדורסל היווני בפרט והאירופי בכלל בדור האחרון. ככלל, פאפאלוקאס אינו מוטרד במיוחד מכדורסל בתקופה האחרונה, אפילו שהוא משחק הרבה פחות משהיה רוצה במדי מכבי תל אביב. "טוב לי בתל אביב וטוב לי במכבי", הוא אומר בקצרה, "אבל אני חושב רק על מה שקורה ביוון. אני יושב מול האינטרנט שעות ומדבר בטלפון בלי סוף. אני שמח שבשבוע הקרוב אהיה ביוון עם חברים ובני משפחה ואוכל לשבת ולדבר אתם פנים מול פנים, ובעיקר לנסות לתמוך בהם עד כמה שאפשר. טרגדיה מתרחשת במדינה שלי, ולא הכי קל לי להיות עכשיו בתל אביב".

המשבר הכלכלי שחווה יוון, בעיקר בשנתיים האחרונות, מאיים לדרדר את המדינה לשבר חברתי. שיעורי אבטלה מאמירים (21% בכלל האוכלוסייה ויותר מ-30% בקרב בני 18-30), זינוק קיצוני בשיעורי המס, נגיסה משמעותית בקרנות פנסיה ובדמי האבטלה ופירוק מאות ואלפי ארגוני עובדים - כל אלה רק תורמים לאנדרלמוסיה. השלטון של מפלגת פאסו"ק הסוציאליסטית וראש הממשלה ג'ורג' פפנדריאו נפל לפני ארבעה חודשים, הפגנות של מאות אלפים מציפות את המדינה והפשע גואה. למדינה הובטחה אמנם השבוע חבילת סיוע בסך 130 מיליארד יורו מהאיחוד האירופי, אבל לא בטוח שזה יבלום את הקריסה.

אובראדוביץ'. "פנאתינייקוס היתה הבית שלי, אמר המאמן העוזב, "תמיד יהיה לה חלק בלב שלי""

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

"יוון היא מדינה שחוותה משברים ומהלומות לאורך השנים, אבל ספק אם המצב היה אי פעם גרוע יותר", אומר העיתונאי ואסיליס פפנדריאו, שמסקר פוליטיקה וספורט לעיתון "גאזטה ג'י.אר". "ברור שהמשבר הכלכלי והחברתי השפיע מאוד גם על עולם הספורט", מוסיף פפנדריאו.

רק לפני שבע וחצי שנים נדמה כי הספורט הגיע לשיא הישגיו ביוון. הנבחרת הלאומית בכדורגל זכתה באליפות אירופה בכדורגל, וזמן קצר לאחר מכן התקיים אירוע השיא במאה השנים האחרונות ביוון: אולימפיאדת אתונה 2004. יוון, מדינה של 10 מיליון תושבים בלבד, זכתה ב-16 מדליות. לשם השוואה, ישראל (7 מיליון תושבים) זכתה במדליית ארד אחת באולימפיאדת בייג'ין 2008.

אבל התהילה הספורטיבית גבתה מחיר כבד. כ-12 מיליארד יורו - יותר מכפליים מהמתוכנן - הושקעו באירוח המשחקים האולימפיים, שכמעט לא הניבו למדינה ערך מוסף לאחר שהסתיימו. שכונות שלמות שנבנו לאולימפיאדה נותרו ללא ביקוש, כמו 25 מבני ענק (איצטדיונים, אולמות ומרכז כנסים) שמרביתם עומדים כיום ריקים. "המאמץ לעמוד בלוח הזמנים של ההכנות והבנייה היה כה גדול, שלא הושקעו זמן ומחשבה במינוף הצלחת האולימפיאדה למען עתידה של יוון", מודה ספירוס קפרולוס, נשיא הוועדה המארגנת של משחקי אתונה, שמדמה את ההבדל בין 2004 ל-2012 ל"גן עדן לעומת גיהנום".

בעוד ארבעה חודשים, באולימפיאדת לונדון, המשלחת היוונית תצעד כתמיד ראשונה בטקס הפתיחה - אות הכרה בהיותה ערש המשחקים האולימפיים. אך את המדינה ההלנית ייצגו כ-75 ספורטאים בלבד, כמחצית ממספרם באולימפיאדת בייג'ין ב-2008. "המדינה תמכה בכ-30 מיליון יורו בהכנות לאולימפיאדת בייג'ין, אבל בשנתיים האחרונות היא נתנה לנו אפס יורו", מציין קפרולוס. "המשמעות היא שאין לנו סיכוי לשלוח משלחת תחרותית ללונדון". נבחרות ההתעמלות, הרמת המשקולות, השיט והכדורמים - כולם ענפי ספורט דומיננטיים ביוון - לא יכלו לממן נסיעה לתחרויות החשובות ביותר לפני האולימפיאדה. כמו במקרה של הממשלה, שנסמכה על סיוע ענק, גם את המשלחת האולימפית היוונית יממנו גורמים חיצוניים כמו הוועד האולימפי הבינלאומי.

אין קהל

עם כל הכבוד לשלל הענפים האולימפיים ולחשיבותם בתרבות ובהיסטוריה היוונית, שני הענפים הפופולריים ביותר, בהפרש עצום, הם הכדורגל והכדורסל. אבל מצבם אינו טוב יותר. הנבחרת הלאומית בכדורגל, שאומנה במשך תשע שנים, עד 2010, על ידי אוטו רייהאגל הגרמני, מהמאמנים המוערכים בעולם ומי שהוליך את יוון לזכייה ביורו 2004 בפורטוגל, מודרכת כיום על ידי פרננדו סנטוס, הפורטוגלי האלמוני. יוון וסנטוס אמנם הצליחו להשלים הישג יפה ולהעפיל ליורו 2012 שיתקיים הקיץ באוקראינה ופולין, אך אם לפני שמונה שנים ליוו את הנבחרת כעשרת אלפים אוהדים, לאליפות הנוכחית לא צפויים לבוא יותר מכמה מאות. "היוונים הם אוהדים מהנאמנים והקנאים בעולם, אבל לאנשים פשוט אין כסף לנסוע לחו"ל", מסביר דימיטריס חרית'אנטיס מהיומון "ספורט דיי'. "חוץ מזה, בעיית הקהל שילווה את הנבחרת ביורו הוא הכי פחות חמורה בכדורגל היווני".

פנאתינייקוס, הדאבליסטית של עונת 2009-2010, נקלעה לחובות של 180 מיליון יורו ונאלצה לשחרר לפני שנה את שני כוכביה הגדולים - ג'יבריל סיסה הצרפתי וג'ילברטו סילבה הברזילאי. לראשונה בתולדותיה הודחה הקבוצה מליגת האלופות והליגה האירופית כבר בשלב המוקדמות, באוגוסט. הבעלים, טייקון הנפט ג'יאניס ורדינוג'יאניס, נאלץ להיפרד מהאחזקה שלו בקבוצה, 54%, ללא כל תמורה. אולימפיאקוס, אימפריה בכדורגל היווני (האלופה ב-13 מ-15 העונות האחרונות), עמדה אף היא למכירה תמורת 60 מיליון יורו בלבד, אך הבעלים, המיליארדר סוקראטיס קוקאליס (בעלי אינטרקום, מחברות התוכנה והאלקטרוניקה הגדולות בעולם), נאלץ להסתפק בפחות מ-20 מיליון יורו - תמורת מועדון בעל מיליוני אוהדים ו-100 אלף חברים המשלמים דמי מנוי שנתיים.

לפני חודשיים החתימה מכבי חיפה את הבלם הבוסני אדין קוקאליץ', כוכב פאניוניוס בשנתיים האחרונות. בית"ר ירושלים, הנתונה במשבר כלכלי חמור, הצליחה בכל זאת להשתלט על דריו פרננדז, קשר ארגנטיני מהליגה הקפריסאית. גם הוא כיכב לפני כמה שנים בפאניוניוס, שרצתה מאוד להחזירו. "למרבית הקבוצות היווניות אין כיום דרך להתמודד על שירותיהם של שחקנים, אפילו נגד ליגות מדרג נמוך יחסית כמו ישראל", מסביר פפנדריאו. עם זאת, הוא מוסיף, "כמה שהמצב של הכדורגל בעייתי, מצב הכדורסל חמור בהרבה".

מאז זכתה הנבחרת באליפות אירופה היסטורית ב-1987, כשבשורותיה כיכבו ניקוס גאליס ופאניוטיס יאנאקיס הנצחיים, הפך הכדורסל לתשוקה הספורטיבית הגדולה ביוון. הנבחרת הלאומית הוסיפה לארון הגביעים עוד מדליית זהב באליפות אירופה (2005), מדליות כסף באליפויות עולם (2006) ואירופה (1989) וארבע הופעות באולימפיאדה. לשם השוואה, עד 1987 היו הישגי הכדורסל הישראלי טובים בהרבה מאלה של יוון, אך ב-25 השנים האחרונות לא העפילה הנבחרת הלאומית הישראלית לאף אליפות עולם או אולימפיאדה.

לא רק הנבחרת הלאומית, המכונה ביוון "האהובה הנצחית", הביאה כבוד לכדורסל ההלני. פנאתינייקוס זכתה בשש אליפויות אירופה מאז אמצע שנות ה-90 (מכבי זכתה בחמש מאז אמצע שנות ה-70), אולימפיאקוס הוסיפה למאזן אליפות אירופית אחת, ואריס סלוניקי, בהדרכתו של המאמן הישראלי צביקה שרף, זכתה בגביע ספורטה (המפעל האירופי השני בחשיבותו). "קשה לתאר במלים את התשוקה לכדורסל ובכלל לספורט ביוון", אומר שרף. "בכל יום יוצאים עיתונים רבים שעוסקים רק בקבוצות הספורט. לכל משחקי הליגה היו באים אלפי אוהדים, שיצרו אווירה שאין כמוה באף מדינה אחרת בעולם".

דיכאון

פנאתינייקוס (פאו) היא עדיין אלופת אירופה המכהנת, אך המשבר הכלכלי הגיע גם אליה. העונה, קבוצתו של המאמן האגדי זליקו אובראדוביץ' הסרבי מעמידה תקציב של 17 מיליון יורו - 8 מיליון יורו פחות מבעונה שעברה. "הקבוצה זכתה ביורוליג אבל הרוויחה מזה רק מיליון יורו", מסביר חריט'אנטיס, "לכן היא נאלצה לשחרר שחקנים יקרים כמו אנטוניס פוטסיס ודרו ניקולאס, ולהחליף אותם בשחקנים שעלותם רבע או שליש". שרונאס (שאראס) יאסיקוויצ'יוס, הרכז הליטאי שכיכב במכבי תל אביב וזכה אתה פעמיים באליפות היורוליג, שיחק בפאו תמורת 3 מיליון יורו לעונה, עד לפני שנה. העונה, לאחר שעזב, חזר למועדון תמורת 300 אלף יורו בלבד.

גם הבעלים של אולימפיאקוס בכדורסל, האחים גיורגוס ופנאיוטיס אנגלופולוס, יורשי חברות נפט ופלדה ענקיות, נקלעו לקשיים כלכליים והפחיתו את תקציב הקבוצה מ-30 מיליון יורו ל-10 מיליון יורו בלבד. לכן שוחררו בשנתיים האחרונות, בין היתר, שחקני NBA כמו ג'וש צ'ילדרס ולינאס קליזה שקיבלו שכר של 7 ו-4 מיליון דולר, בהתאמה. שוחררו גם הכוכבים מילוש תיאודושיץ', ניקולה וויצ'יץ', ושחקני מכבי הנוכחיים - פאפאלוקאס ושחורציאניטיס.

ובעוד פאו ואולימפיאקוס מתמודדות עם קשיים כלכליים, יתר הקבוצות בכדורסל היווני בקושי שורדות. "קבוצות פאר כמו מארוסי, אריס, פאוק ופרישטרי מתקיימות על תקציבים של פחות מ-1.5 מיליון דולר לעונה", טוען פפנדריאו. "במקרים מסוימים אין להן אפילו כסף לכרטיסי טיסה, והשחקנים נוסעים שמונה שעות באוטובוס מסלוניקי לאתונה כדי לחסוך כמה אלפי יורו". המשבר הכלכלי אף גרם לסגירת שלושה עיתוני ספורט יומיים (מתוך 12) בחצי השנה האחרונה. חרית'אנטיס ופפנדריאו טוענים כי "בעיתונים שעדיין פועלים, עיתונאי ספורט רבים לא מקבלים שכר. אומרים להם: ‘נשלם כשיהיה', והם, בלית ברירה ובגלל אהבת הספורט והמקצוע, ממשיכים לעבוד. אבל המצב באמת מתחת לכל ביקורת, והדבר הכי גרוע הוא שכולנו יודעים שהמצב עשוי להמשיך להידרדר".

המשבר והלחץ הכלכלי תורמים, ככל הנראה, להתגברות האלימות באירועי ספורט. בדרבי שהתקיים בתחילת השבוע בגמר הגביע בכדורסל בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס אישרה המשטרה ל-1,800 צופים בלבד - 900 מכל צד - להיכנס לאולם, המכיל יותר מ-11 אלף מושבים. "כולם מפחדים מהתלקחויות ומהשנאה התהומית בין קהלי האוהדים, שתמיד היתה קיימת אבל בשנתיים האחרונות היא מתלקחת עוד יותר בגלל הדיכאון והאבטלה הקשה", מסביר חרית'אנטיס.

אבל הספורט גם יכול לספק מעט אסקפיזם בימים קשים כאלה. "לפני כמה שבועות הייתי במשחק כדורסל של פנאתינייקוס וכשיצאתי משם שמעתי אוהדים אומרים: ‘תראו איך שכחנו מכל הבעיות שלנו במשך שעתיים'. זה היה נפלא", מספר פפנדריאו.

בימים שלישי וחמישי, כשרבבות אוהדים ימלאו את אולם האואק"ה, יהיה קשה לחוש באווירת המשבר. אך תיאו פאפאלוקאס אינו חושב על הקהל של פאו, שבוודאי יקלל אותו נמרצות. "אני רק חושב על ההזדמנות לראות את האנשים שאני מכיר ביוון. אני אמנם כדורסלן שהתמזל מזלו ולא חסר לי כסף. אבל יש לי משפחה, יש לי חברים, ויש אינספור חברים בקהילה שלנו שאיבדו עבודה והם חיים בייאוש. אלה ימים קשים. לכן, בבקשה אל תשאל אותי אף שאלה על כדורסל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ