בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובות למאמרה של אוה אילוז

בעקבות מאמרה של אוה אילוז "אשכנזים במדינה מזרחית" (מוסף "הארץ" 16.3), שנכתב בעקבות התגובות על מאמרה הקודם, "עייפנו מהעדתיות" (מוסף "הארץ" 24.2)

58תגובות

מזרחים באליטה

אין דבר מופרך יותר מדבריה של אוה אילוז, ש"מזרחים נעדרים לגמרי משורות האליטות התרבותיות שישים שנה אחרי הגיעם ארצה" (מוסף "הארץ" 16.3). אז למה שייכים סמי מיכאל, אמנון שמוש, אלי עמיר, רוני סומק, שושנה דמארי, עפרה חזה וארז ביטון, אם לא לאליטות התרבותיות של ישראל (ויסלחו לי רבים אחרים שלא מניתי אותם)?

איני משכיל ובקיא כמו אוה אילוז, אבל אני יודע דבר אחד או שניים על המקום שאני מתגורר בו זה למעלה מחמישים שנה: קרית גת, שחלק הארי מתושביה הם עולים מצפון אפריקה. לדידי, הביקורת הנוקבת שאילוז מטיחה במערכת החינוך בישראל (לעומת השבחים שהיא מעתירה על מערכת החינוך בצרפת) אינה מוצדקת כלל. ילדי, שהם בני תערובת אשכנזית-ספרדית, למדו בבית הספר התיכון רוגוזין בקרית גת, שמטבע הדברים רוב תלמידיו היו מזרחים. בית ספר זה, למרות היותו בעיירת פיתוח ובפריפריה, העניק חינוך והשכלה מעולים לתלמידיו, ורבים מהם עשו חיל.

לפני כמה שנים נערך ברוגוזין כנס בוגרים. הגיעו אליו פרופסורים, רואי חשבון, כלכלנים ואמנים. אחד מהם, ידיד קרוב של בני, הוא פרופסור באוניברסיטת הרווארד. הוריו עלו מפרס, היתה להם חנות לבגדים והיו להם שבעה ילדים. אחותו של הפרופסור היא ידידת נפש של בתי, והיא עובדת בכירה בחברת היי-טק בתל אביב. אילו היגרו אנשים אלה לצרפת, קרוב לוודאי שילדיהם היו מגיעים להישגים דומים, אבל הם היו חשופים לאנטישמיות הקיימת בצרפת, דבר שנחסך מהם בישראל. ומי שכמוני התנסה בכך, יודע כמה דבר זה חשוב ומכריע בחיי ילדים.

יהודה שריפט, קרית גת

איור: יעל בוגן

המיעוט המדוכא

בתחילת שנות החמישים הייתי מדריך בקיבוץ של חברת נוער, עולים חדשים. באותה תקופה הגיעו עליות ממרוקו, עיראק ופרס. היה בין הנערים והנערות הבדל גדול על פי המוצא השונה. מגלות מרוקו עלו בעיקר דלת העם, ואילו מעיראק ופרס עלו כולם. העילית של יהודי מרוקו נשארה במרוקו, צרפת וקנדה. בנוסף לכך שחברה של 600 אלף קולטים, קלטה יותר מכפול ממספרה, ותיקים אלה עברו מלחמה קשה וחיו בצנע חמור. המשק עוד לא היה מפותח, הייצוא והייצור היו מינוריים. המאמץ של הקליטה היה הרואי.

אווירת התסכול של עולי מרוקו התאימה למנהיג כריזמטי כמו מנחם בגין, להוליך את ההמון אחריו ולכבוש את השלטון. שלטון בגין קיים - ועדיין אין שוויון וצדק. אני מפנה את תשומת לבה של אוה אילוז לעובדה שוועדי העובדים שמנוהלים על ידי "המיעוט המדוכא" - כמו בנמלים, חברת החשמל והרכבת - בוזזים את המדינה ובצדק, מאחר שהם או הוריהם, לפי בגין, לא זכו לזכויות המגיעות להם.

אין היום בארצנו נורמה של תרומה לחברה, כמו בימים שלפני קום המדינה ובשנים הראשונות לקיומה.

אמנון חורב, בית לחם הגלילית

קול מקורי

הקול החד והרהוט של פרופ' אוה אילוז מזכיר לנו שאפשר לחשוב על יחסים בין מזרחים לאשכנזים בישראל גם מחוץ לקונבנציות שאליהן התרגלנו. הקריאה של אילוז לצאת לדרך חדשה, מחוץ לדיכוטומיה "חלשים"-"מוחלשים", היא אחד הקולות המקוריים והחשובים ביותר שנוסחו כאן בשנים האחרונות. זו קריאה חדשה, אחראית, וחשובה מאין כמותה: לא לוותר על העבר, אבל גם לא על העתיד. הלוואי שיהיו מספיק שיקשיבו לה.

גל דינר, תל אביב

השוואה במספרים

בתגובתה משתבחת אוה אילוז במודל החינוך הצרפתי, שאיפשר ליוצאי מרוקו ללמוד ולהתקדם שם. נניח שבצרפת היו באותה עת 40 מיליון תושבים ושמספר יוצאי מרוקו שהיגרו לשם היה כ-100 אלף. הווה אומר - עומס המהגרים היה כ-0.25% והממסד הצרפתי עמד בזה ללא קושי. אך מה קורה שם כיום? המהגרים מאפריקה מהווים שם אחוז הרבה יותר גבוה, נגיד 10%, והמערכת שם מקרטעת. ראו את מלחמת הבורקה, למשל. ומה היה קורה שם אילו שטף המהגרים היה 300%? די ברור שהמערכת היתה מתמוטטת.

עומס העולים לישראל בראשיתה היה 300% ומה לנו כי נלין על כך שהמערכת לא יכלה להתמודד עם זה בהצלחה מלאה? ובכל זאת, גם לדברי אילוז, יש ויש הצלחות.

ד"ר ישראל כרמי, תל אביב

עד כאב

תגובתו של אבנר מרט (מוסף "הארץ" 2.3) היא היא הנותנת את האישור לכל מילה ואות בהסבריה של אוה אילוז, המדויקים עד כאב. באמת, עייפנו גם מלשמוע על קומץ קטן שעסק בקליטה של רבים, ונכון שכולם סבלו ממחסור, וכל הטיעונים הנכונים הללו כלל לא רלוונטיים למציאות שבה - עד היום וגם היום - חלק נכבד באוכלוסייה לא מיוצג בהתאם לחלקו, גודלו, תרומתו וכישוריו.

יופי, למרט יש חברים שבלעו והפנימו את כל מה שהאכילה אותם ההגמוניה במשך דורות. הוא רק לא הסביר איך בכל זאת מסבירים חבריו (את הסבריו ניתן לנחש בקלות) את אי ההשתקפות של כל, או לפחות רוב, מרכיבי החברה הישראלית במוסדותיה השונים, בעיקר בעמדות ניהול מכריעות בתחומי חינוך, אקדמיה, תקשורת, תרבות ומשפט. אלא אם נטען שזה "בביולוגיה", וההמשך ידוע.

זאת ועוד, הניסיון של מרט לתקוע טריז בין המזרחים ולאפיין את המרוקאים כבכיינים וכנבדלים, הוא ניסיון נואל להתחנף לחלק ולהקניט חלק אחר, בבחינת הפרד ומשול שאופייני למי שתופס עצמו כהגמון.

דרורה שיך עודה, ירושלים

הפסד גדול

זמן רב לא קראתי ניתוח מאיר עיניים על הסוגייה העדתית בארץ כמו זה של פרופ' אוה אילוז, במסגרת סדרת המאמרים המצוינת לציון 20 שנה לפטירת מנחם בגין ("מוסף הארץ" 24.2). בשלב מסוים, מעלה פרופ' אילוז שורה של שמות של יהודים צרפתים ממוצא מזרחי שהצליחו מאוד במדינתם, כניגוד למצב הציבור המזרחי בארץ, שלדבריה "אין לו כמעט נוכחות בהנהגה תרבותית כלשהי בארץ".

לרשימת השמות הזאת יש מכנה משותף אחד בולט: הם רובם ככולם בוגרי התיכון החילוני של הרפובליקה הצרפתית. ברנאר-אנרי לוי, סרג' מואטי וז'אק אטאלי, למשל, אינם חולמים לשוב לחיקו של רב כלשהו, אינם מבקשים פסקי הלכה מאיש; גם הדתיים שבחבורה, כגון ארמאן אבקסיס או מארק-אלן אואקנין (שאינני בטוח כל כך במידה שבה הם מוכרים בחברה הכללית), אינם מחפשים את קרבתם של העוסקים בקללות, קמיעות ולחשים. לעומתם, רבים מהאינטלקטואלים המזרחים הבולטים בארץ, המבקרים את החברה בחריפות, מגלים הבנה וסלחנות גדולה למפלגה כמו ש"ס, אם הם לא תומכים בה, וזאת למרות שברור להם שהיא שוללת השכלה כללית במוסדות החינוך שלה ושהדמוקרטיה ושוויון המינים, למשל, זרים לה לחלוטין.

פרופ' אילוז עצמה מתייצבת באומץ מול ש"ס, אך היא די בודדה בעניין זה. כל עוד לא יעבור הציבור המזרחי את תהליך החילון שעברו עדות אשכנז עם תחילת הציונות וגם לאחר השואה, כל עוד אצל חלקים גדולים בתוכו יועדף קול הרב על קול המדינה החילונית, ספק בעיני אם הוא ירצה ממש לתפוס את מקומו הראוי בהנהגה התרבותית בארץ, וזהו הפסד גדול לכולנו.

יהושע עמישב,ראשון לציון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו