בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראיה חותכת

תמונה אחת בשבוע: מתוך אייל גולן קורא לך

תגובות

* * נסרין קדרי יושבת מאחורי הקלעים של תוכנית הבידור הנהדרת "אייל גולן קורא לך" באיפור מלא, מכוסה ברדיד סגול. היא מקשיבה לתדריך כלשהו. כבר בשלב הזה היא יודעת שתופיע בגמר. זו הזדמנות שלה לפרוץ. לצדה יושבת תאיר שדה. היא בת ארבע עשרה וחצי. מעל שמלתה שצאוורונה המסולסל הסגול נראה פה, לבשה אימונית שעליה כתוב "אולימפיה". בטווח שבין שדה הצעירה, ששרה בדיוק יעיל לבין קדרי - נמצאת נשמתה של המוזיקה הישראלית.

מול אייל גולן - שישב כמו פרנק סינטרה על ספה מרופדת באולפן, והראט-פאק שלו, הכולל גם את חיים רביבו בתפקיד זה שאינו יודע לשאול - נסרין מלכה תוכנית אחר תוכנית. היא שרה מזרחי כמו שמזרחי צריך להיות. כשמח, הכי שמח. כשעצוב - הכי עצוב. היא שרה פן וארגוב ("כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת, אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות; אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת...") כמי שבעוד רגע תשמע את דפיקתו על הדלת ויודעת שהפעם זה הסוף. המיקרו-טונים שלה, הקמים כעולמות זעירים בין תו לתו, משולבים בפרשנות עזה כל כך למילים שהיא שרה - עד שהאנפוף האפתי הנמוך ביותר והאנפוף המרווח ביותר בגבוהים, נשמעים כסיפור בפני עצמו ואז כפיתול בעלילת אהבה. השירה של נסרין היא העמוקה ביותר - היא גילומו של האחסאס, היכולת להביע רגש במוסיקה - וגם של השאיפה להגיע לאחרון האנשים באולם.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

דניאל בר און

כשגולן שומע אותה באולפן, הוא נהנה, הוא מתפעל ממנה מקצועית, הוא שר איתה. הרקע שלה (היא ערבייה) מעניק לכל מילה שהיא שרה בעברית, נפח וגוף. כשהיא ביצעה את "כשהלב בוכה" ("שמע ישראל אלוקי אתה הכל יכול... בעיני דמעה, הלב בוכה בשקט; וכשהלב שותק הנשמה זועקת") כולם התחילו לבכות. כי למרות האירוניה המשולשת שבכל המצב הזה, נסרין הצליחה לעצור לפני גבול המבוכה. היא פירקה לגורמים את מבנה הקלישאה הבסיסי עד כדי חוסר משמעות של השיר הזה. יוסי גיספן, שכתב את המילים וישב באולפן, הלום, דיבר על זעקת "שמע ישראל" שלה כגשר של שלום אבל נדמה שבכה משנוכח שהביצוע שלה גילה בנדיבותו ממד אוניברסלי לשירו, שלא היה בו.

כשנסרין שרה "חרמת אחיבק" (מפסיקה לאהוב אותך) של ווארדה, כל יושבי הספה של גולן שרו איתה בערבית, ונהנו עד עמקי נשמתם, ובתוכניות האחרונות כשהיא שרה נינט ועילי בוטנר - שיר במלואו ולא בגרסה מקוצרת כמקובל בתוכניות של ערוץ 2 שיש בהן מעט מאוד מוסיקה והרבה תאורה - אפשר היה לראות את האופן שבו נבנה ביטחונה. כי גם אחרי שכבר עברה "מיני-מהפך" שמיתן את הדרמה שלה, ותיקן את שיערה ואיפורה (היא בת 25), וחיבר אותה לרוק, ולסיפור ההתגלות של נינט, היא נתנה, ברגע מפתיע, סלסול, שבו מקופל עולם שלם של יכולת מוזיקלית. של כישרון.

ועכשיו צריך לחכות ולראות אם הצילום הזה מתאר את הכוכבת הישראלית נסרין בראשית דרכה, או שהוא מתאר את מי שיכלה להיות הכוכבת הישאלית הגדולה - ולא היתה. או שהכוכבת הנולדת יושבת בכלל לצדה. אי אפשר לדעת. אפשר רק לקוות שכך יהיה. שבגלי צה"ל ישמיעו את נסרין שרה ווארדה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו