בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחזרה להגדת הקיבוץ

סדר פסח נוסח יגור, שנתן השראה לקיבוצים רבים, שוחזר כקונצרט

תגובות

2 קרוב לוודאי שהמנצחים של מקהלות הגליל העליון, העפרוני והעפרוני הצעירה - רון זרחי, מיה שביט ונתלי גולדברג - לא נאלצו לנעול את דלתות חדרי החזרות כדי שהזמרים לא יברחו בשעות הארוכות שבהן התכוננו לקונצרט שהעלו השבוע.

הקונצרט הוא למעשה שחזור הקטעים המוסיקליים שהיו עיקרו של סדר פסח נוסח קיבוץ יגור, מאת המוסיקאי ואיש הרוח יהודה שרת. לפני 60 ו-70 שנה, כששרת עבד עם חברי הקיבוצים יגור ונוה-ים לקראת ליל הסדר, הוא נעל לפעמים את הדלת כדי למנוע מהמשתתפים ללכת, מספר מוקי צור, שכתב את הספר "יהודה שרת - גיבור תרבות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000). לדברי צור, "יהודה התאים את הסדר לאנשים שהיו. אם הבס יצא לשליחות באותה שנה היה צורך לערוך שינוי. החזרות החלו בלילה ונמשכו עד השעה אחת. הוא נעל את הדלתות ואף אחד לא יצא. הוא היה מודע לכל ציוץ ולכל פרט. אף פעם היצירה לא עמדה בתביעות שלו. אבל כולם אהבו אותו, כי בתוכחה ובהתלהבות היה משהו שנתן אמון ביכולת של האנשים".

הסדר נוסח יגור נערך לראשונה בשנת 1937. יהודה שרת, אחיו הצעיר של ראש הממשלה השני של ישראל משה שרת, עורך כתביו של ברל כצנלסון ומלחין שבין שיריו הידועים "ואולי" ו"לא שרתי לך ארצי" מאת רחל, יצר אז לראשונה הגדה קיבוצית שהיוותה במשך עשרות שנים בסיס לליל הסדר בעשרות קיבוצים.

דניאל צ'צ'יק

לדברי מנהל מרכז "יובלים" במכללת תל-חי לתרבות וזהות יהודית, אורי הייטנר, "אותה הגדה היתה מהפכה. המהפכה שחולל יהודה היא יצירת הגדה מהותית, איכותית, המבוססת אמנם על מסגרת ליל הסדר המסורתי, אך היא יצירה מקורית, ציונית, ארץ ישראלית, עשירה ועדכנית יותר, והיא חיברה בין ערכי היסוד וסמלי היסוד של ההגדה המסורתית, לבין המטרות, הערכים והמציאות של ארץ ישראל המתחדשת, של ההתיישבות, של הקיבוץ". לדבריו, שלושת המרכיבים הבולטים בהגדה היו סיפור יציאת מצרים כסיפור המכונן של עם ישראל, האוריינטציה הציונית והאביב.

לדברי צור, "ההגדה המסורתית לא סיפרה בעצם על יציאת מצרים. זה נגנז. משה לא מופיע בה והיתה תחושה מאוד עמוקה שמשה רבנו צונזר מפני שזו היתה הגדה של גלות ולא של יציאת מצרים כפי שהבינו וחוו אותה החלוצים. היתה תחושה אמיתית שההגדה המסורתית לא נותנת לכך ביטוי".

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

בפתח דבר להגדה ציטט שרת את ברל כצנלסון: "דור מחדש ויוצר אינו זורק לפח האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק. מרחיק ומקרב. ויש שהוא נאחז במסורת קודמת ומוסיף עליה". צור מציין כי "יהודה חיפש דרך לתת ביטוי באמנות לתרבות ברמה גבוהה". היסוד המוסיקלי היה המרכיב המרכזי של ההגדה. שרת הלחין את מרבית הסדר וכמה מקהלות בכל הגילים ביצעו את השירים, ולצדם נגנים, סולנים וקריינים.

הסדר נוסח יגור הפך ליצירה מוסיקלית שנצרבה בתודעת דורות של קיבוצניקים, אך עם השנים הוא קוצר עד שכמעט נעלם. לפני חמש שנים, במלאות 70 לסדר הפסח הקיבוצי הראשון, ביקש זרחי לשחזר את היצירה כקונצרט מחווה לשרת. לדבריו, גם ל"הנצחת תרבות שהיום, כיחידה גדולה ומפותחת כמו שיצר שרת, הולכת ונעלמת".

במשך שנתיים שוחזר הסדר כקונצרט מוסיקלי. אחר כך הנוהג פסק. השבוע, אחרי הפסקה של שנתיים, הועלתה היצירה בהפקה מושקעת, בהשתתפות 90 זמרים ונגנים, באולמות בעין החורש, ב"צוותא" בתל אביב וב"בית גבריאל" בצמח. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו