בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרב על רפורמת הבריאות

הכל שפיט, כולל אובמה

עתיד הבחירות לנשיאות מצוי עתה בידי בית המשפט העליון האמריקאי. החלטה לפסול את הרפורמה עלולה לקבור את סיכוייו של הנשיא המכהן להיבחר בשנית

45תגובות

בית המשפט העליון האמריקאי כבר הטביע חותם עמוק על מערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות. סדרת החלטות שהסירו כמעט לחלוטין את המגבלות החוקיות על מימון הקמפיין, הפכו את המרוץ לבית הלבן למאבק טיטאנים חסר תקדים בין מיליארדרים אינטרסנטים. הממון כבר משפיע לרעה על אופי הפריימריס במפלגה הרפובליקאית, אבל כמו שאומרים באמריקאית - עוד לא ראיתם כלום. כשמועמד המפלגה יתייצב ישירות מול הנשיא ברק אובמה, ארובות השמים ייפתחו ונהרות כסף ישטפו את מערכות הרדיו והטלוויזיה בזרם אדיר של השמצות וארס.

אבל יכול להיות שהרוב השמרני במוסד השיפוטי היוקרתי ביותר בעולם יוכל לחסוך למיליארדרים את הכסף והטרחה ולהכריע בעצמו את הבחירות. זה עלול לקרות, באופן תיאורטי לפחות, כתוצאה מהדיונים שהחלו השבוע בבית המשפט בוושינגטון על "חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה", כפי שמכונה חוק הבריאות של הנשיא אובמה, המהלך הפוליטי המכריע, לטוב ולרע, של תקופת כהונתו הראשונה.

אם יחליט בית המשפט שלא להתערב ולהותיר את החוק על כנו, ייחשב הדבר ניצחון מתוק, גם אם לא מוחץ, לנשיא. אבל אם יפסול בית המשפט את החוק ויכריז כי הוא עומד בסתירה לחוקה האמריקאית, יספוג אובמה מפלה קטלנית שספק אם יוכל להתאושש ממנה. הבחירות עצמן, במקרה כזה, יהיו בגדר וידוא הריגה בלבד.

גטי אימג'ס

העניין המשפטי המרכזי העומד לדיון הוא סעיף בחוק שנודע בשם ה"מנדט האישי", שאמור להיכנס לתוקף ב-2014, המטיל קנס על כל אזרח אמריקאי בלתי מבוטח, שלא ירכוש לעצמו ביטוח בריאות פרטי מינימלי. העותרים, פקידי ממשל רפובליקאים מ-26 מדינות, יחד עם אגודת בעלי עסקים קטנים, טוענים שהממשל הפדרלי חרג מסמכותו ושהוא אינו יכול לכפות על אזרחים לרכוש מוצרים מסחריים כמו פוליסות ביטוח בריאות. הממשל משיב שאין הבדל בין החיוב לרכוש ביטוח לכל מס אחר, ושטובת הציבור מחייבת את ההוראה. סקרי דעת הקהל מורים שרוב הציבור האמריקאי תומך בדעת העותרים. ועל פי השאלות הקשות שהפנו לפרקליטו של הממשל בדיון שהתקיים השבוע, וגמגומיו המביכים במענה, ייתכן שגם השופטים נוטים לאמץ דעה זו.

חיים זולים

כל הדיון הזה נראה הזוי, לא רק בישראל אלא גם ברוב מדינות אירופה, שיש בהן חוק בריאות ממלכתי כזה או אחר ומחויבות יסודית של הממשלות לבריאות אזרחיהן. בארצות הברית יש כ-50 מיליון בני אדם שאין להם ביטוח בריאות, וחייהם, במיוחד אם הם חסרי אמצעים, שווים במקרים רבים כקליפת השום.

אובמה ניסה לתקן את המעוות ולצרף למעגל המבוטחים מיליוני אמריקאים חסרי אמצעים. הוא ביזבז על המאמץ הזה את רוב האשראי הפוליטי שניתן לו עם בחירתו הסנסציונית לנשיאות ב-2008. הוא עשה זאת בצורה שעוררה התנגדות קשה, שממנה צמחה תנועת "מסיבת התה", שכבשה בסערה את הקונגרס עבור הרפובליקאים ב-2010. כשיריביו מתארים את אובמה כ"סוציאליסט", כמי שרוצה "להשתלט על אמריקה" או אפילו כמי שחפץ להקים "ועדות מוות" (שיקבעו מי זכאי לטיפול רפואי ומי לא), כפי שטענה שרה פיילין, הם מספקים "הוכחות" באמצעות הסעיפים המורכבים והסתומים של החוק המכונה בפיהם בזלזול "אובמה-קר".

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

המועמדים הרפובליקאים לנשיאות הפכו את ההתחייבות לביטול החוק "מיד עם כניסתם לבית הלבן" לקריאת קרב, אם כי ההבטחה הזאת נשמעת מעט חלולה כשהיא באה מפיו של המועמד המוביל מיט רומני: חוק הבריאות שחוקק כמושל מסצ'וסטס, ובו אותו "מנדט אישי", שימש מקור השראה מרכזי לחוק הבריאות המשוקץ של אובמה.

אירוניה נוספת, שלא לומר צביעות בוטה, מצויה בעובדה שמי שמשליך את יהבו עתה על התערבות רדיקלית של בית המשפט העליון בתהליך חקיקה תקין לחלוטין של הקונגרס, הם אותם שמרנים קנאים המנהלים זה שנים מסע צלב נגד אקטיביזם שיפוטי באשר הוא. אין ספק שאם יורו חמשת שופטי הרוב השמרני על ביטול החוק, יהפוך בית המשפט העליון בפי גדולי מבקריו למושיע, גואל ומגן החירות גם יחד. דבר דומה היה קורה ודאי אילו החליט השבוע בית משפט העליון הישראלי לקבל את הסכם הפשרה על פינוי מאחז מגרון.

בענייני מוסר, חברה ומדינה, גם החוק, המשפט והצדק הם בעיני המתבונן. הרי עד לתחילת המאה ה-20 היו לבית המשפט העליון האמריקאי המהולל תקופות חשוכות שבהם שימש מעוז הריאקציה והגזענות, כמו בהחלטתו משנת 1857, לסווג עבדים שחורים כ"רכוש", ולא כבני אדם, או זו משנת 1896, שהעניקה הכשר משפטי להפרדה גזעית בבתי הספר במדינות הדרום.

דגל שחור

אבל המגמה הזאת השתנתה לקראת מחצית המאה הקודמת, בתקופת כהונתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט, והגיעה לשיא בשנות ה-50 וה-60 כשבית משפט ליברלי, בראשות הנשיא ארל וורן, קיבל שורה של החלטות תקדימיות ופורצות דרך, שחוללו מהפכה של ממש באורח החיים האמריקאי. בין אלה נודעו ההחלטות לבטל את ההפרדה גזעית בבתי הספר (1954), לאסור על תפילות במוסדות חינוך (1963), לעגן את הזכות לפרטיות כזכות חוקתית אף שזו לא אוזכרה בחוקה מפורש (1965), להרחיב את זכויות הנחקר במה שנודע כ"אזהרת מירנדה" (1966) והמפורסמת מכולן, ספינת הדגל: ההחלטה שבה הוגבלה זכותן של מדינות לאסור על הפלות. מבחינת השמרנים הדתיים, דגל שחור של אי-חוקיות מתנוסס מעל ההחלטה ההיא מאז ועד היום, והם אינם חדלים לחתור לביטולה.

המטוטלת בבית המשפט שוב החלה לנוע לכיוון השמרני באמצע שנות ה-80, כשרונלד רייגן היה בשלטון, והמגמה הזו התחזקה מאז 2005 כשמונה נשיא בית המשפט הנוכחי, ג'ון רוברטס. היה זה רוברטס שהניע את ראשו באי הסכמה ונראה כמי שמבטא בשפתיו את צמד המלים "לא נכון", כאשר אובמה תקף באופן חסר תקדים ולקול תשואות המחוקקים הדמוקרטים את פסק הדין בעניין מימון מפלגות, בנאום על המצב האומה בתחילת 2010. בהתבטאות לא פחות חריגה, רוברטס הגדיר לאחר מכן את האירוע "מטריד ביותר", והביע צער על כך שנאום "מצב האומה" הידרדר לכדי כינוס בחירות פוליטי.

קשה אפוא להתעלם מהעובדה שמעבר לטיעונים בעד ונגד, לרוברטס ולחבריו לדעה בבית המשפט ניתנה עכשיו הזדמנות נדירה לפרוע את השטר כנגד מבקרם הראשי ולקבוע את זהותו של הנשיא הבא, כפי שעשה בית המשפט השמרני בשנת 2000, כשהצהיר על ניצחונו של ג'ורג' בוש בבחירות השנויות במחלוקת בפלורידה. בחירת בוש סללה את הדרך לגיבוש הרוב השמרני הנוכחי בבית המשפט, כפי שתבוסה של אובמה ב-2012, גם השופטים יודעים, תבטיח את המשך קיומו לשנים ארוכות. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו