בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי פקידים

מתחת לבלטה הווירטואלית: מהפכת האינטרנט עוד לא כאן

בנק שעיקר קיומו באינטרנט, כמו בארה"ב ובאירופה, טוב ללקוחות - אבל בנק ישראל לא שש לעודד את המגמה. למה? אולי כי נוח יותר בלי תחרות


60תגובות

דמיינו עולם שבו יש רק שלוש עמלות בבנק, לא עשרות עמלות שאתם בכלל לא מכירים. עולם שבו הריבית שהבנק גובה מכם על הלוואות נמוכה בחצי, ואם הפקיד בסניף הבנק שלכם, שאתם לקוחותיו הנאמנים זה שנים, מסרב לתת לכם תנאים טובים יותר בהלוואה או פיקדון, תוכלו בקליק אחד ובמילוי כמה פרטים להעביר את חשבונכם לבנק אחר. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל יש מי שחושבים שזה אפשרי, אם רק יקום בנק אינטרנטי בישראל.


להגברת התחרות אין די בהגבלת הריביות שהבנקים גובים על האשראי שהם נותנים לציבור, כמו שדרשו מארגני יום הזעם נגד הבנקים בשבוע שעבר. כך סבור דרור שטרום, מנהל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הפועל לעיצובה של הכלכלה במדינה כמשק חופשי ותחרותי. הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, שישב בוועדת טרכטנברג לטיפול ביוקר המחייה בישראל, מתריע כבר שנים כי העדר התחרות בין הבנקים עולה לצרכנים ביוקר. אבל שטרום לא מצפה לישועה מהמערכת הבנקאית הקיימת, שבנק ישראל עצמו מתאר אותה כמי שפועלת “בסביבה בעלת מאפיינים מונופוליסטים”, שבה האוליגופול פועלים־לאומי מחזיק בכ–60% מהפיקדונות והאשראי לציבור.


“כבר עשרות שנים שלא הוקם בנק בישראל, והבנקים הזרים לא נכנסו לפעילות קמעונאית כאן. גם עיוור וחירש יכול להבין שהשוק הזה לא תחרותי”, אומר שטרום בראיון ל”הארץ”. לדבריו, “הצ’אנס היחידי לתחרות אמיתית במערכת הבנקאית בישראל יבוא מהקמת בנק אינטרנטי. כי טכנולוגיה היא הדרך היחידה להיכנס לתחום מונופוליסטי שהשחקנים בו מבוצרים בחסמים מימין וברגולציה משמאל. זה לא חייב להיות בנק חדש, זה יכול להיות גם בנק קטן שקיים היום, שיתחיל לפעול כבנק אינטרנטי”.


עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

שטרום אינו לבד. כבר יותר מחמש שנים ששלמה פיוטרקובסקי, מבכירי המערכת הבנקאית של שנות ה–90, והיזם העסקי והחברתי יצחק דבש, מתדפקים על כל דלת בארץ ובחו”ל בניסיון לגייס כסף להקמת בנק אינטרנטי. חסרים להם כמה עשרות מיליוני דולרים להשלים גיוס של 100 מיליון דולר, הדרושים להקמת בנק כזה, אבל הדלתות נסגרות בפניהם בזו אחר זו. החלום הזה, שפיוטרקובסקי ודבש לא מרפים ממנו, נראה הגיוני ומתבקש, אבל בישראל 2012, שמתגאה בתעשיית ההיי־טק שלה בכל הזדמנות, הוא אפילו לא עומד על הפרק.


הרעיון בבסיס הבנק האינטרנטי הוא פשוט: בעוד הבנקים המסורתיים סובלים מחוסר יעילות, בין היתר בשל הוצאות כבדות על כוח אדם ומערך סניפים - לבנק אינטרנטי אין הוצאות כאלו שכן הוא אינו נזקק לעובדים ולא לסניפים, אלא בעיקר לטכנולוגיה, ואולי למרכז שירות לקוחות קטן.


החיסכון בהוצאות והיתרון הטכנולוגי עשויים לאפשר לבנק האינטרנטי להציע לציבור הלוואות בריבית נמוכה יותר, פקדונות בריבית גבוהה יותר וביצוע פעולות בעלות זניחה. החיסכון בהוצאות, שיכול להגיע לכיסו של הציבור, הוא גדול יותר בישראל מבמקומות אחרים, כי מערכת הבנקאות הישראלית היא מהפחות יעילות בעולם.


בהשוואה ל–20 מדינות, ישראל נמצאת במקום השלישי לפני האחרון. מתוך כל שקל שנכנס למערכת הבנקאית - מעמלות או מריביות - היא מוציאה 68 אגורות, בעיקר על כוח אדם ותחזוקת סניפים. יותר מבארה”ב, בריטניה, ספרד ודרום קוריאה. בשבע השנים האחרונות, שברובן כיהן הפרופ’ סטנלי פישר כנגיד בנק ישראל, היעילות של המערכת הלכה והידרדרה וההוצאות גדלו בקצב גדול יותר מההכנסות.


זה לא קרה סתם כך. מאז סוף 2004 נוספו לחמשת הבנקים הגדולים, הלא מאוד יעילים גם כך, עוד 10,000 עובדים - גידול של 26%. ההוצאות על משכורות זינקו ב–45%, יותר מכחמישה מיליארדי שקלים, לשיא של 16.5 מיליארד שקל בשנה. כל זה קרה בזמן שהאוכלוסייה בישראל גדלה ב–14% בלבד.


בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת לפני שבועיים אמר פישר ש”אסור לנו לחשוב את החשיבה הפופוליסטית שניתן להמשיך ולהוזיל את עלויות הבנקאות עד אין סוף בלי שיהיו לכך השלכות על יציבות המערכת”. הדברים עוררו את זעמם של אנשי תנועת “המחנה המשותף”, שאירגנו את יום הזעם נגד הבנקים בשבוע שעבר. הם כינו את פישר “לוביסט של הבנקים”.


למען האמת, אילו בדקו היו אנשי המחאה מגלים, שגם אם הכנסות הבנקים מריביות ומעמלות מסתכמות בכ–40 מיליארד שקל בשנה המשכורות לבדן אוכלות מסכום זה 16.5 מיליארד שקל. זה אולי נוח לעובדי הבנקים, ששכרם כפול מהשכר הממוצע במשק, ובוודאי נוח למנהליהם הבכירים, ש–42 מהם לוקחים 153 מיליון שקל בשכר בשנה, אבל לבנקים עצמם זה מותיר מרווח קטן מאוד. המרווח כה קטן שהפחתה דרמטית - בשל הגבלה מהותית של הריבית או הקטנה משמעותית של העמלות - עלולה להעביר את הבנקים להפסד. המרווח הקטן הזה הוא שגורם לפישר, האיש שבתקופתו הידרדרה היעילות, להביע דאגה ליציבותם.


כולם נהנו


עד כמה יכול בנק אינטרנטי, שאינו נשען על עובדים וסניפים, לשפר את המצב? בעבר חשף TheMarker חלק מתוכנית עסקית להקמת בנק כזה, של קבוצה גדולה שכללה חברת תוכנה ואנשי פיננסים. הקבוצה העריכה שתגייס 15–20 אלף לקוחות מדי שנה ותוכל להפחית את המחירים של שירותי הבנקאות, בעיקר העמלות והריביות למשקי הבית, ב–50%–70%.


שטרום לא מתחייב על מספרים, אבל אומר ש”הביקוש עצום. יותר ויותר אנשים קונים ומוכרים באינטרנט. אם אנשים מתחתנים באינטרנט, מתבקש לעשות גם בנקאות באינטרנט. בבנק אינטרנטי עלויות השכר זעומות וגם ההוצאות על טכנולוגיה קטנות יותר מבעבר, כי הטכנולוגיה התקדמה ומערכות מחשוב שעלו בעבר 100 מיליון דולר, אפשר לקנות היום ב–20–30 מיליון דולר. עשיתי פעם חישוב שמרני שהראה שאפשר לחסוך בערך שלושה מיליארדי שקל למשקי הבית מדי שנה. ואני מדגיש שזה היה שמרני”.


בנק אינטרנטי אולי נראה כמו חלום רחוק בישראל, אבל יש בנקים אינטרנטיים בקנדה, גרמניה, ספרד, אוסטרליה, צרפת, ארה”ב, איטליה ובריטניה, המאפשרים לפתוח חשבון בקליק עכבר אחד, להפקיד פקדונות, לקבל אשראי ולבצע אין־ספור פעולות. לבנקים האינטרנטיים יש עשרות מיליוני לקוחות, כ–5%–10% מנתח השוק בשווקים שהם פועלים בהם.


“ING דיירקט” הוא דוגמה לבנק אינטרנטי מצליח. הוא פועל במדינות רבות בעולם, מרכזו בהולנד והוא מוחזק על ידי חברת הביטוח ING. כשמסתכלים על הדו”ח של הבנק הזה ב–2011, משפשפים את העיניים. הבנק גבה בשנה זו, מ–16.7 מיליון לקוחותיו, 3.9 מיליארד יורו בריביות. הכנסות הבנק מעמלות הסתכמו ב–0.16 מיליארד יורו. לעומת זאת, חמשת הבנקים בישראל, שמשרתים כשליש ממספר הלקוחות של הבנק האינטרנטי, גבו מהם באותה שנה 5.3 מיליארד יורו בריביות ו–2.8 מיליארד יורו בעמלות.


זה קרה בעיקר בשל הפער בסעיף ההוצאות. הוצאות התפעול של חמשת הבנקים בישראל, על סניפיהם וקרוב ל–50 אלף עובדיהם, הסתכמו ב–28 מיליארד שקל ‏(5.7 מיליארדי יורו‏). הוצאות התפעול של ING דיירקט, על סניפיו וכ–13 אלף עובדיו, הסתכמו בפחות משני מיליארדי יורו. הפער הזה איפשר ל־ING דיירקט לגבות עמלות זניחות, לתת ללקוחות הלוואות בריבית נמוכה יחסית, ולהציע ריבית גבוהה יותר על הפקדונות.


המרווח הממוצע בבנקים ‏(הפער בין הריבית שהבנק גובה על האשראי שהוא נותן ללקוחות, לריבית שהוא נותן על פיקדונות‏) עמד ב–2011 על 2.4%. עבור משקי הבית המרווח גבוה משמעותית מכך. ב־ING דיירקט הוא היה חצי מזה, כ–1.24% בממוצע ולקוחותיו רובם ככולם הם משקי בית. ולמרות זאת, לא רק הלקוחות נהנו - הבנק האינטרנטי הרוויח באותה שנה מיליארד יורו.


לא להוטים


למרות המתודולוגיה הפשוטה של הפעלת בנק אינטרנטי, אף על פי שבנק ישראל שינה את מדיניותו לפני כמה שנים והחליט לאפשר הקמת בנק כזה, ואף כי נדרש להקמתו סכום קטן יחסית, עד היום אין תוכנית מסודרת להקמת בנק אינטרנטי בישראל.


אחד החששות הגדולים של בנק ישראל, שאינו מקדם תוכנית כזו, קשור לאבטחת מידע והלבנת הון - נושאים מהותיים בישראל, שסבלה בשנים עברו מהלבנות הון בהיקף אדיר. בשל החשש הזה דורש בנק ישראל זיהוי של הלקוח פנים אל פנים, בפתיחת חשבון.


אבל בבנק ישראל מבינים כי בחסמים האלו יש לטפל, במיוחד לנוכח העובדה שהבנקאות האינטרנטית ותופסת תאוצה וכבר עתה יותר מ–70% מהפעילות הבנקאית בישראל נעשית בטלפון או באינטרנט. בבנק סבורים שיש לאפשר ללקוחות מעבר קל יותר בין הבנקים ולמצוא דרכים לאפשר לבנקים לזהות את לקוחותיהם גם בלי שיבואו לסניף, באמצעות זיהוי ביומטרי או תקשורת וידיאו.


תומכי הבנק האינטרנטי סבורים שאין די במהלכים הללו. לדברי שטרום, “בנק ישראל הוא רגולטור שמרן ששואל את עצמו למה לו לשנות את חוקי המשחק. לכן הוא פשוט יושב על הגדר. הבנק נתון במה שהוא רואה כדילמה בין יציבות הבנקים לתחרות ביניהם, אף על פי שיש מחקרים שמראים שתחרות דווקא מגדילה את היציבות.


“בשנים האחרונות בנק ישראל אומר שהוא בעד, אבל הוא צריך גם לעשות מהלכים שיאפשרו זאת. מהלך הכרחי אחד הוא חוק נתוני אשראי, שיאפשר לצבור מידע חיובי על לקוח כדי שבנקים אחרים יוכלו להתחרות עליו. מהלך נוסף הוא לאפשר ללקוחות לפתוח באופן חופשי חשבון עובר ושב, ולעשות את רוב הפעולות שלהם באינטרנט. בנק ישראל לא עושה את זה והרוח שנושבת מכיוונו היא של ‘אנחנו לא להוטים’”.


בנקאי בכיר אומר ש”זה לא מפתיע ששלמה פיוטרקובסקי לא מצליח לגייס את הסכום הדרוש להקמת בנק אינטרנטי כבר כמה שנים. הבעיה היא, שכל עוד אי אפשר לפתוח חשבון עו”ש מלא באינטרנט, אין הצדקה לבנק אינטרנטי”. לדעתו, “השמרנות של בנק ישראל חזקה מהרצון לאפשר תחרות במערכת הבנקאית ומובילה אותו לחסום גמישות”.


הוא סבור שאם בנק ישראל יסיר חסמים ויעודד את המהלך, קרוב לוודאי שגופים נוספים יהיו מעוניינים לפתוח בנק אינטרנטי, ובהם בנקים קטנים הפעילים כיום. הוא מעריך שמהלך כזה יכפיל את היקף המעבר של לקוחות מבנק לבנק. “אם היום עוברים בערך 4% מהלקוחות בשנה - סדר גודל של 200 אלף איש - רובם מסיבות כמו חתונה או מעבר דירה, האפשרות לפתוח חשבון בקליק תוביל למעבר של כ–8%–10% בשנה. זו תהיה פריצת הדרך האמיתית בתחרות הבנקאית”.


לדעתו, “בנק ישראל חושש מהלבנות הון, אבל בגלל החשש הזה הוא שמרן יותר מארה”ב ובריטניה, שנלחמות קשה בהלבנות הון ומאפשרות לבנק אינטרנטי לפעול בחופשיות. הפכנו ממכבסת ההון הגדולה בעולם למדינה שמכבידה על הלקוחות הפשוטים בשם החשש מהלבנה, ולא מאפשרת להם ליהנות מריביות ועמלות נמוכות יותר”. שטרום חושב שצריך להפקיע את ההחלטה מבנק ישראל. “בנק אינטרנטי צריך להיות פרויקט לאומי - אולי אפילו של משרד ראש הממשלה”, הוא אומר.


גורם עסקי אומר כי “כמו שהמדינה ידעה לממן את מה שנראה לה חשוב - לתת מענקים או הקלות מס למפעלים, להקים קרנות למימון עסקים קטנים ולתמוך בקרנות הון סיכון - עליה גם לדאוג ולהפוך את ההשקעה בבנק האינטרנטי לאטרקטיבית כדי למשוך יזמים”.


רגע לפני יום הזעם של תנועת המחנה המשותף נגד הבנקים בשבוע שעבר, זומנו אנשי התנועה לפגישה עם בכירי בנק ישראל. אחת הבכירות בבנק, סוניה בוגוסלבסקי, מנהלת היחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים, הודיעה להם כי המלצות הוועדה הבין־משרדית שהוקמה לטיפול בבעיית העדר התחרות במערכת הבנקאית, יוגשו רק בעוד כשלושה חודשים. לדברי בוגוסלובסקי, תהיה שם שורה של צעדים להגברת התחרות, אבל יחד עם זאת, היא חשפה כי ההמלצות אינן צפויות לעורר מהומה במערכת הבנקאית. מה זה אומר? קרוב לוודאי שלא תהיה בהן הפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, לא תקרה לריבית והן לא צפויות לכלול הקמת בנק אינטרנטי. עד שזה יקרה, הלקוחות ימשיכו לשלם כפול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו