בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קו הרכבת מי-ם לת"א מבשר פריצת דרך בשימור הנוף

בעבודות להקמת גשר הרכבת בנחל יתלה נקבעו תקדימים של שמירה על הנוף ועל הטבע, שקיבלו עדיפות על מהירות וחיסכון בביצוע


19תגובות

רק מקומות מעטים בהרי יהודה משתווים ביופיים לקניון נחל יתלה, אבל עבודות שמשלימה בימים אלה רכבת ישראל בנחל משנות את מראה המקום באופן בלתי הפיך. במסגרת העבודות להקמת קו הרכבת החדש בין ירושלים לתל אביב נבנה גשר החוצה את הנחל בסמוך לשער הגיא.


הגשר החדש יחבר בין שתי מנהרות, שפתחיהן נמצאות עדיין בשלבי בנייה. אורכה של המנהרה המערבית כשני קילומטרים. המנהרה המזרחית היא הארוכה בישראל - 11.5 קילומטרים. העבודות להקמת קו הרכבת בין ירושלים לתל אביב צריכות להסתיים ב–2017. עלותן הכוללת תסתכם ביותר משבעה מיליארד שקל.


בהקמת הגשר אפשר לראות כישלון סביבתי. הגופים הירוקים, בראשות רשות הטבע והגנים, נאבקו נגד התוכנית וטענו שיש להימנע מפגיעה בנחל ולכן ראוי שגם במקום זה יעבור קו הרכבת במנהרה. מינהל התכנון במשרד הפנים דחה את טענתם, לא מפני שלא היה בה היגיון הנדסי, אלא מחשש ששינוי התוכניות יעכב בשנתיים את הקמת הקו כולו.


אמיל סלמן


אבל הסיפור הסביבתי בנחל יתלה מורכב יותר. הוא משקף מגמה של שינוי בגישת גופי התכנון הארציים, המייחסים כיום משקל רב יותר מבעבר לשיקולים הנוגעים לשמירת הנוף והטבע. בשינוי לא היה כדי להביא לקבלת החלטה על העברת הקו במנהרה, אבל הוא כן השפיע על אופן התכנון של הגשר.


עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

אפשר להניח שלפני עשר שנים או יותר, רכבת ישראל היתה משכנעת את מקבלי ההחלטות לאפשר לה להקים את הגשר באופן הנכון לטעמה, ובשיטה שתאפשר בנייה בזמן הקצר ביותר ובמחיר הנמוך ביותר. במקרה הנוכחי היה משקל גם להחלטות של צוות מיוחד, הפועל מטעם מינהל התכנון במשרד הפנים, שנקרא "הגוף המאשר". צוות זה, בראשות המתכנן הסביבתי אפרים שלאין, מוסמך לתת לרכבת הנחיות הנוגעות לאופן ביצוע העבודות.


אחד השינויים המרכזיים שהצוות המאשר הכניס בתכנון הגשר הוא בגדר תקדים. בניגוד למקובל בפרויקטים מסוג זה, פתח המנהרה ‏(פורטל‏) הצמוד לגדה המערבית של הנחל לא הוקם בעבודות מבחוץ, שבהן מייצבים את קירות הסלע ואז מתחברים למנהרה שנחפרת בתוך ההר. תחת זאת הוחלט שהקבלן הפועל מטעם הרכבת, חברת שפיר, יבצע את כל העבודות באמצעות פריצה מתוך ההר החוצה. גם הפורטל יוקם באופן זה.


"המשמעות של עבודות מתוך ההר היא, שלא היה צורך בסלילת דרך גישה לאזור כדי לפרוץ את הפתח מבחוץ. כך צומצם במידה רבה הנזק שנגרם לאזור הנחל", מסבירה תמר דראל־פוספלד, אדריכלית נוף המפקחת על עבודות הרכבת מטעם הגוף המאשר. "הרכבת טענה שזה לא ניתן לביצוע, אבל אנחנו עשינו בדיקות עם גופים מקצועיים והחלטנו שזה אפשרי ומוצדק כדי לשמור על הנחל", הוסיף שלאין.


לדברי שלאין, שיפור נוסף בתכנון הוא צמצום מספר העמודים שהגשר נשען עליהם באפיק הנחל. הוחלט גם שדרך גישה לאזור אחר של העבודות תתבסס על דרך קיימת. דרך הגישה תוכננה על ידי הקרן הקיימת ורשות הטבע והגנים באופן שלא פוגע בנוף. כאשר יושלם הגשר תעבור דרכו המכונה המיוחדת, שאמורה לחפור את המנהרה הארוכה שממזרח לנחל יתלה.


"מה שנדרש מאתנו היה חריג. היועצים המקצועיים שלנו חששו בעיקר מההיבט הבטיחותי. החשש היה מקריסה אפשרית של קירות הסלע", אומר סמנכ"ל רכבת ישראל, ירון רביד. "החלטנו שאין טעם להתחיל עוד מאבק והסכמנו. אני חושב שבאופן כללי שיפרנו את כל הטיפול שלנו בשמירת הנוף והסביבה".


מי שמתלהב הרבה פחות מפעילות הבנייה בנחל יתלה הוא אברהם שקד, רכז שמירת הטבע באזור מטעם החברה להגנת הטבע. "הגורמים המקצועיים במשרד הפנים ומטעמו הם אלו שאחראים להחלטה המיותרת להעדיף גשר על מנהרה", אומר שקד. "עכשיו הם באמת מנסים להפחית את הנזק במידת האפשר. לא מגיעות שום מחמאות לרכבת, שהתנגדה לשינויים בתכנון. לעומת זאת בהחלט יש לשבח את הקבלן, חברת שפיר, על עבודה מוקפדת ומדויקת.


"מה שברור הוא שהנחל שהכרנו לא קיים עוד. היום אי אפשר להסתובב בו כמו בעבר, כשהרגשת שאתה מתרחק מהציוויליזציה, אפילו שאתה במרכז הארץ", הוסיף שקד. "אי אפשר לשקם טבע שנפגע כך. אפשר רק לשחזר או לעשות קוסמטיקה באמצעות עיצוב הנוף".


"בנחל יתלה לא תהיה חוויית טבע כמו שהיתה", מסכים זאב הכהן מרשות הטבע והגנים. "זאת תהיה חוויה אחרת, שחלק ממנה יהיה מראה של פרויקט הנדסי שיש בו גם משהו מרשים. ייתכן שהמאבק הזה ייצור תקדים ושגם במקומות אחרים שייסללו בהם כבישים או קווי רכבת תהיה דרישה לעבוד מתוך ההר כדי למנוע פריצה הרסנית של דרכי גישה בטבע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו