בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה לצפות עם חידוש המו"מ הגרעיני עם איראן בשבת

האם טהראן תסכים להגביל את העשרת האורניום ל-20%? האם ארה"ב תשאף לפשרה או תדרוש הקפאה מוחלטת ותחמיר את הסנקציות?

12תגובות

למרות הטון הדרמטי של דיווחי החדשות, נראה שמומלץ לא לטפח ציפיות מופרזות לקראת סבב השיחות החדש בין איראן לשש המעצמות בדבר תוכנית הגרעין של טהראן, שיחל מחרתיים באיסטנבול. מי שמדבר על מפגש מכריע, נוטה לשכוח שכבר היו אי אלו סבבים במתכונת הזו בעבר. על הסיכוי להשיג פריצת דרך יעידו כמדומה ההצהרות הנוקשות שהשמיעו הן טהראן והן וושינגטון בימים האחרונים. גם החלטת הממשל האמריקאי, נכון ליום רביעי, להסתפק בשיגור דרג מקצועי בלבד לטורקיה, מלמדת שהציפיות אינן גבוהות. אילו יכול היה ממשל אובמה להציג את שיחות איסטנבול כהסדר שיבטיח את שלום האזור, בוודאי היתה נשלחת לשם דמות ייצוגית יותר, אולי שרת החוץ הילרי קלינטון.

את סבב השיחות הקודם, אשתקד, פוצצו למעשה האיראנים כשסירבו לקיים כל דיון פרטני על תוכנית הגרעין שלהם. איראן התנתה אז את הדיון בהכרה בינלאומית מקדמית בזכותם להעשיר אורניום ובהסרת הסנקציות נגדה. נראה שהפעם נסוגה מעמדת פתיחה זו. הבדל נוסף קשור בלוח הזמנים. הזמן אולי אינו בהכרח דוחק במידה שמציגה זאת ממשלת ישראל, אך הקהילה הבינלאומית - ובכלל זה רוסיה וסין, הציר הסלחני יותר בדרישותיו כלפי איראן - מבינה שטהראן הוסיפה להתקדם לעבר יעדה הסופי, השגת נשק גרעיני, גם בשנה החולפת. ומה שחשוב לא פחות: ארצות הברית שינתה את גישתה. מנובמבר 2011 לערך, שבו נשמעו לראשונה איומי תקיפה מוחשיים מצד ישראל נגד אתרי הגרעין האיראניים, ניכר שהאסימון ירד בוושינגטון.

רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע אל הפייסבוק שלכם

הכלת האיום האיראני כבר אינה אופציה, הדגיש הנשיא ברק אובמה בנאומו בוועידת אייפא"ק במארס. הממשל אכן החמיר באחרונה את יחסו לטהראן וההוכחה היא בסנקציות החריפות יותר באמצעות המערכת הבנקאית הבינלאומית ובצבירה ההדרגתית של כוח ימי אמריקאי סביב המפרץ הפרסי, שם מתקבצת לה ארמדה של ממש כאיום על טהראן.

ההסבר למהלכי אובמה אינו טמון רק באפשרות ההפצצה הישראלית, שהממשל משקיע כעת מאמצים לא מבוטלים בניסיון לרסנה. אי אפשר להתעלם גם ממה שמתרחש בזירה הפוליטית הפנים-אמריקאית. הסדרה הארוכה של עימותים פומביים בין המתמודדים על מועמדות המפלגה הרפובליקאית לנשיאות הפכה את שאלת איראן לסוגיה הבוערת ביותר ביחסי החוץ של ארצות הברית. כשהרפובליקאים מתחרים ביניהם בהפחדת איראן, גם הנשיא נאלץ להקשיח את מסריו.

המוסכמה האמריקאית גורסת שבחירות לנשיאות מוכרעות בשל ענייני פנים, והכלכלה בראשם, לא בגלל נושאי חוץ. אולם לאובמה יש סיבה כפולה להביט בדאגה לעבר המפרץ הפרסי. ראשית, משום שתקיפה ישראלית בטרם הבחירות תגרום למשבר נפט שישפיע ישירות על כיסו של הצרכן האמריקאי (ובהתאם על שיקוליו של הבוחר). שנית, מפני שאיראן - ולא, למשל, פתרון הסכסוך הישראלי-הפלסטיני - עתידה כנראה להפוך למבחן שיגדיר את מורשת אובמה בתחום מדיניות החוץ.

אם ייבחר אובמה לכהונה נוספת, אפשרות שנראית כרגע סבירה למדי, כבר לא יוכל לגלגל את האחריות באמצעות עקיצות מוצדקות כשלעצמן על חוסר המעש של קודמו, ג'ורג' בוש, בתחום האיראני. איראן עלולה להפוך לגרעינית במשמרת השנייה שלו וזו תקלה ששום נשיא אמריקאי לא ירצה שתירשם על שמו.

אף על פי שמכאן ועד תקיפה אמריקאית של אתרי הגרעין הדרך עדיין ארוכה (ומכל מקום זו אפשרות שעשויה להפוך רלוונטית בעיקר אחרי הבחירות בארה"ב), שינוי הגישה של הנשיא הוא בפירוש הישג שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון שלו, אהוד ברק, יכולים לזקוף באופן חלקי לזכותם. אם, כפי שחושדים כמה אנשים, יתברר בעתיד שהדגשת האיום האיראני היא בסך הכל אמצעי של נתניהו להסיט את הדיון העולמי מהדרישה לוויתורים לפלסטינים, הרי שראש הממשלה חתום בכך על אחד ממהלכי ההונאה המבריקים אי פעם.

מסע הדלפות

לקראת חידוש המשא ומתן באיסטנבול שידר השבוע ממשל אובמה מסרים סותרים. מהדלפה ל"ניו יורק טיימס" עלה כי ארצות הברית תדרוש מהאיראנים לסגור את מתקן ההעשרה התת קרקעי בפורדו, ליד העיר קום, ולהפסיק את העשרת האורניום לדרגה גבוהה יחסית, של 20%. בד בבד פירסם דניס רוס, עד לא מכבר עוזרו הקרוב של הנשיא וכיום איש מכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון, מאמר ובו ריכוז הדרישות שלדעתו המעצמות צריכות להציג לאיראנים.

אי–פי

רוס, שבקיא הן בעמדה האמריקאית והן בזו הישראלית, הוסיף להצעות נקודות שעשויות להיחשב חיוביות במידת מה מבחינת איראן: הסכמה בינלאומית להעשרה מוגבלת לרמה של 3.5%, אם כי באמצעות לא יותר מאלף צנטריפוגות ומבלי שיורשה לאיראנים להחזיק ביותר מאלף קילוגרמים של אורניום ברמה זו. רוס הביע ספק גדול באשר לאפשרות להגיע להסכם בשיחות, אך גם העלה הצעה למעין הסדר ביניים: האיראנים ייענו לדרישות החשובות ביותר (הפסקת העשרה ל-20% וסגירת המתקן בפורדו), בתמורה לצמצום הסנקציות והסרת האיום בתקיפה צבאית.

למחרת הפרסומים דחתה איראן את התנאים האמריקאיים. הבית הלבן מיהר להגיב בהקשחת הדרישות, תוך תביעה להפסקה מוחלטת של העשרת אורניום בכל הרמות. בד בבד פירסם מנהל מכון וושינגטון, מייקל סינג, מאמר שבו תקף את גישת הממשל כפי שהודלפה ל"טיימס", כרכה מדי. אובמה, טען סינג, נמצא בעמדת מיקוח טובה: תקיפה ישראלית הפכה לאפשרות מוחשית והסנקציות פוגעות קשות בכלכלה האיראנית. אבל הנשיא אינו מנצל את המנוף חסר התקדים העומד לרשותו ומסתפק בדרישות חלקיות, שיאפשרו לאיראן להסכים למקצת התביעות ממנה בתמורה להכרה בינלאומית משתמעת בזכותה להעשרת אורניום. מה שנדרש כעת, טוען סינג, הוא לעמוד על הקפאה מלאה של ההעשרה בכל הרמות ועל שקיפות מלאה של איראן לפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).

כדי להוסיף לבלבול, הציגו גם בכירים ישראלים עמדות סותרות. בזמן שנתניהו דרש הפסקה מלאה של ההעשרה, אמר ברק כי הוא מסכים להעשרה ברמה נמוכה בהיקף מוגבל. לשכת שר הביטחון פטרה את הפער בין הודעות נתניהו וברק, שפורסמו בהפרש של שעות אחדות, כ"הבדלים טקטיים" בלבד. אולם קטנה ככל שתהיה, זוהי מחלוקת פומבית ראשונה בין השניים בשאלת איראן, אחרי שלוש שנים שבהן הקפידו על יישור קו מוחלט, תוך הובלת הקו הנצי בקבינט ובשמינייה.

מעניין אף יותר הריסון היחסי שנוקטים נתניהו וברק בכל מה שנוגע לאיומי התקיפה בשבועיים האחרונים. בנובמבר, לקראת כינוס מועצת הנגידים של סבא"א לדיון בגרעין האיראני, פיזרה ישראל הצהרות ורמזים תוקפניים. במארס, בדבריו בוועידת אייפא"ק ושבוע לאחר מכן בנאומו בכנסת, כבש נתניהו פסגות רטוריות נוספות, עד שנראה היה כי ראש הממשלה מסנדל את עצמו להתחייבות לתקוף. מאז השתרר שקט יחסי מבורך.

אמיר אורן העיר כאן לפני שבועיים על חשיבות הודעת הפנטגון בדבר הענקת סיוע כלכלי נוסף לישראל לצורך ייצור ורכישה של עוד סוללות יירוט מדגם "כיפת ברזל". גילוי הנדיבות הפומבי היה עוד שלב בהידוק החיבוק האמריקאי, מעט לאחר ביקוריהם הנפרדים של נתניהו וברק בוושינגטון. מהלומה צבאית באיראן בזמן הקרוב, בניגוד לרצונו המפורש של אובמה וחרף החיזוק המשמעותי שקיבלה הגנת ישראל, עלולה להתפרש כיריקה בפרצופם של האמריקאים.

בתוך מבול הפרסומים מארצות הברית בשבועות האחרונים, היתה הדלפה נוספת שמשמעותה לא הוחמצה בישראל. בתרחישים שתורגלו בוושינגטון, פורסם, נקבע שתקיפה ישראלית באיראן תסכן את חייהם של חיילים אמריקאים במפרץ. בלקסיקון המורכב של היחסים המיוחדים בין שתי המדינות, זו אזהרה שכמעט אין חמורה ממנה. ישראל מואשמת מראש באחריות למות אמריקאים.

קשה לדעת אם הצדדים הגיעו להסכמה מובהקת, או רק משתמעת. אבל לכל המסרים וההתפתחויות הללו - החמרת הסנקציות הכלכליות, כניסת אמברגו הנפט האירופי לתוקף בעוד חודשיים, הסיוע לרכש מערכות יירוט, האזהרות האמריקאיות המפורשות - יש ערך מצטבר. משמעותו עשויה להיות הענקת ארכה נוספת מצדה של ישראל למיצוי אפשרויות המו"מ, בשילוב עם לחץ צבאי וכלכלי גובר על האיראנים. איך הבטיחה סיסמת הקמפיין למניעת תאונות דרכים, אי שם בשנות ה-80? יחד, נעבור את הקיץ בשלום.

קווים אדומים

ערב חידוש המו"מ באיסטנבול, חגגה השבוע איראן את "היום הלאומי לטכנולוגיה גרעינית". ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, פרדיון עבאסי-דווני, התייצב לראיון חגיגי בערוץ הטלוויזיה הממלכתי ושיגר בלון ניסוי. איראן, הסביר, החליטה לשפר את יכולתה בהעשרת אורניום ברמה של 20%, אך לא תבקש להעשיר לרמה שמעבר לכך. טהראן, הוא הוסיף, תשמח להציע את שירותי הגרעין שלה לקהילה הבינלאומית.

עבאסי-דווני, מדען גרעין שעל פי פרסומים במערב היה מעורב בשנים האחרונות באופן ישיר במאמץ הצבאי הגרעיני של איראן, עלול להיות האיש שיוביל את טהראן לפצצה הראשונה שלה. כבר ב-2007 היה אחד האישים האיראנים שהופיעו ברשימת מועצת הביטחון של האו"ם ואשר ספגו סנקציות אישיות בשל מעורבותם בפעילות "בליסטית או גרעינית". בנובמבר 2010 הוא נפצע בניסיון התנקשות ברחוב בטהראן. ספק אם פציעתו הרתיעה אותו. הוא הודיע בראיון כי איראן תעביר את כל האורניום המועשר ברמה של 20% שברשותה, למתקן בפורדו בשנה הנוכחית ותאיץ את העשרת האורניום לרמה זו. מומחי גרעין במערב העריכו כי אם יעמוד עבאסי-דווני בהבטחתו ואיראן תאיץ את העשרת האורניום באמצעות 1,200 צנטריפוגות מתקדמות, הרי שבסוף השנה יהיה בידיה די חומר כדי לייצר אורניום ברמה של 90%, בכמות הנדרשת לשימוש בפצצה גרעינית, בתהליך שיימשך שלושה חודשים בלבד.

נדמה שיותר משעבאסי-דווני ביקש לסמן בראיון דרך לפשרה, הוא שירטט באמצעותו קווים אדומים. ראשית, הסביר, ארצו תהיה מוכנה להפסיק את העשרת האורניום לרמה של 20% ולחזור אחורה לרמה של 3.5%, אך רק לאחר שיהיה ברשותה מספיק חומר שיתאים "לצרכיה". "העשרת אורניום ברמה של 20%", אמר בטון מפויס, "אינה חלק מהתוכנית ארוכת הטווח של האומה, מעבר לכמויות הנדרשות לכור המחקר בטהראן". הוא הסביר שההעשרה לרמה של 20% נעשית כדי לענות על צורך. "כאשר נגיע לצורך הזה נפחית את הייצור ואולי אפילו נחזור להעשרה של 3.5%".

מכאן ניתן להגיע לכמה מסקנות: ראשית, איראן מוכנה להתמקח על כמות האורניום שתעשיר לרמה של 20%, אך היא תתנגד כנראה למסירתו לידיים זרות לפיקוח, כפי שדורשות שש המעצמות. הסיכון טמון בכך שהשארת החומר באיראן, בלא שיועבר אל מחוץ למדינה, תותיר אותה במרחק של כמה חודשים בלבד מהעשרת די אורניום לייצור פצצה. שנית, הקהילה הבינלאומית יכולה לשכוח מהפסקה מוחלטת של העשרת אורניום. ושלישית, כפי שהסביר עבאסי-דווני, אין לטהראן שום כוונה להסכים להפסקת פעילות מתקן ההעשרה בקום. מה שברור הוא שטהראן תנסה למשוך את המו"מ ככל שניתן.

על פי הטלוויזיה האיראנית, כבר נקבע סבב שני לשיחות עם המעצמות שייערך בבגדאד. בינתיים תימשך העשרת האורניום, גם ברמה של 20%. אפשר לפרש את דבריו של עבאסי-דווני כמיועדים דווקא לצורכי פנים, כהבהרה לציבור האיראני שהמשטר מוכן לגלות גמישות במו"מ, אך הקהילה הבינלאומית היא שמגלה נוקשות חסרת הצדקה.

נראה שהמנהיג הרוחני האיראני, האייתוללה עלי חמינאי, מודע היטב לביקורת הגוברת נגדו מבית, בין השאר מצד הנשיא לשעבר האשמי רפסנג'אני. בתחילת החודש טען רפסנג'אני כי על איראן להידבר עם ארה"ב ולהימנע ממדיניות הרפתקנית באמצעות הפעלת חיזבאללה וחמאס. החשש המרכזי שצריך לעמוד לנגד עיניו של חמינאי הוא שהתעקשותו על דבקות בתוכנית גרעין, שתגרור בעקבותיה את החרפת הסנקציות, תצית מחדש את אש המחאה נגדו בארצו ותעודד במקביל ניסיון של אישים בכירים כמו רפסנג'אני לשוב ולחתור תחתיו. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו