שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גלעד כן, אתיופים לא

מוחים סוג ב'

עוז רוזנברג
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוז רוזנברג

זה כמעט שנתיים ברציפות שהמדרכה מול ביתו של עו"ד דוד הגואל בירושלים חסומה. כמי שמתגורר בפינת רחוב רמב"ן, מול מעונו הרשמי של ראש הממשלה, הגואל רגיל לנוכחות מתמדת של תנועות מחאה שונות שנוטות את אוהלן מול ביתו לאורך השנים. לו זה כבר לא מפריע.

"משמרת המחאה אינה פוגעת בזכותי ובזכות בני משפחתי לפרטיות", כתב הגואל השבוע. "אני בקשר עם שכנים הדרים בשכונה, שגם הם מבינים את הצורך הציבורי במשמרת מחאה". את הדברים הוא שלח לדיירים הנוכחיים מול ביתו, בני העדה האתיופית, המכנים את מאהלם "מאהל חב"ש" (חברה שוויונית). הגואל כתב את הדברים על רקע כוונת עיריית ירושלים לפנותם משם, בין היתר בתואנה כי הדבר מפריע לשכנים מסביב.

המאהל הוקם בתחילת פברואר, על מנת למחות נגד אפליית בני העדה האתיופית בישראל. הוא הוקם בסופו של מסע מחאה, שנערך לאחר שתושבים בקרית מלאכי סירבו להשכיר דירות ליוצאי אתיופיה. כחלק מהמחאה צעד בסוף ינואר מולט אררו, צעיר מקרית גת, ברגל לירושלים ובבירה נערכו עצרות בהשתתפות אלפים, רובם בני העדה.

יאיו אברהם במאהל המחאה בירושלים. "אם יפנו אותנו לא נוותר"צילום: אמיל סלמן

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

פעילי המאהל טוענים כי דרישת העירייה לפנותם עומדת בניגוד למדיניות שננקטה כלפי תנועות אחרות שמחו במקום בעבר. הם מזכירים כי על חלקת המדרכה הזו, ברחוב עזה פינת בלפור, הוקם כבר לפני כשנתיים מאהל המחאה של בני משפחת שליט, שבאוקטובר האחרון עזבו את המקום לאחר שחרורו של החייל וכי איש לא איים לפנות אותם. בעיריית ירושלים טוענים מנגד כי "העניין של משפחת שליט היה ייחודי... בסיפור הזה כל מערכות השלטון איבדו שליטה".

המדרכה הסמוכה לבית ראש הממשלה היתה למקום עלייה לרגל לפעילי מחאה זמן רב לפני שנחטף שליט. כך למשל, בסוף שנות ה-90, ואחר כך שוב ב-2007, באו למקום סטודנטים שמחו נגד שכר הלימוד המופקע לדבריהם באוניברסיטאות; לתקופה קצרה באו למקום גם נשות מחאת האמהות החד-הוריות ומנהיגתם ויקי כנפו, בטרם עקרו לגן הורדים; בקיץ האחרון התמקמו על המרצפות הדהויות הללו הרופאים המתמחים, שמחו על תנאי העסקתם, ואחריהם הגיעו אנשי מחאת האוהלים, שמחו על יוקר המחיה בישראל.

אנשי מאהל חב"ש, שבטוחים בצדקת מאבקם, נאלצים להתמודד עם ניסיונות חוזרים ונשנים של העירייה לפנותם. בתחילת השבוע נערך בבית המשפט העליון דיון בסוגיה, לאחר רצף דיונים בערכאות אחרות. גם נועם שליט בא לתמוך. בתום הדיון הקציב השופט צבי זילברטל לצדדים שבוע וחצי להגיע לפתרון מוסכם, עד ליום שלישי הקרוב. אם לא יימצא אחד, קבע, יפורק המאהל מיידית ולפעילים תעמוד הזכות לערער רק לאחר מעשה.

הפעילים מבינים היטב כי פינוי שכזה יציב סימן שאלה קשה מעל מאבקם וכי מה שהחל אך לפני כחודשיים ברעש גדול עלול למצוא ביום שלישי את סופו כמעט ללא תוצאות. לפני שבוע היו ההצהרות הפעילים לגבי ההשלכות של פינוי כזה מתונות יחסית. "אם יפנו את המאהל לא נהיה פורעי חוק ולא נתפרע", אמרה אלמיטו פרדה, 30, מאשקלון, מהדמויות הבולטות במאהל חב"ש. "אבל זה יגרור התעוררות מחודשת של המאבק בכל הארץ. לא יודעת אם בצורת הפגנות, אבל יקרה משהו".

ואולם, לאחר החלטת בית המשפט העליון בתחילת השבוע, נראה כי ההצהרות הללו החריפו. "אם יפנו אותנו לא נוותר", אמר ביום ראשון יאיו אברהם, בן 30 מירושלים, מראשי המאבק. "מכל קצות הארץ יעלו לירושלים, מה שראיתם בפברואר זה כלום לעומת מה שיהיה". אל דבריו הצטרף ח"כ שלמה מולה (קדימה), שבא למקום כדי לתמוך בפעילים. "האדמה פה תרעד", אמר מולה. "המראות של לפני חודשיים זה קטן לעומת מה שיהיה בעתיד".

במאהל עצמו ביקשו השבוע להדגיש כי העסקים אינם כרגיל. מאז החלטת בית המשפט ביום ראשון מקיימים הפעילים סבבים מרתוניים של התייעצויות באשר להמשך דרכם, במקביל לפניה לכלי התקשורת ולציבור כדי לעורר תמיכה רחבה ככל האפשר. ואמנם, הם מספרים כי שטף המבקרים שפקד את המאהל כמעט מדי ערב אכן התגבר השבוע.

לכולם ברור כי המבחן האמיתי יתקיים בבית המשפט העליון. "אם הם (השופטים) יבינו את מהות המחאה שלנו אז אני אהיה אופטימית", אומרת פרדה. "אם לא, אז לא נראה שנצליח במאבק. אנחנו מנסים להיות אופטימים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ