בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם ההתחממות לא עוצרת את הקרחונים

לחוקרים קשה להסביר למה צוברים ההרים באזור מסה, בניגוד למגמה העולמית של המסת קרחונים. ייתכן שהסיבה היא גשם רב יותר שיורד בשל שינויי האקלים

11תגובות

בניגוד לקרחונים ברחבי העולם, קרחוני רכס קרקורם שעל גבול פקיסטאן, הודו וסין, דווקא צוברים מסה - כך עולה ממחקר מפתיע של צוות חוקרים צרפתים. הממצאים, שמתבססים על השוואת תצלומי לוויין של הקרחונים מ-1999 ו-2008, אינם עולים בקנה אחד עם המגמה העולמית של המסת קרחונים, שקשורה בשינויי האקלים.

החוקרים, בהובלת ג'ולי גרדל מאוניברסיטת גרנובל, הראו שסך כל הגידול במסת הקרחונים אמנם לא היה גדול, אך ההשוואה מעידה על יציבות הקרחונים. לשם השוואה, חוקרים הראו שמאז שנות ה-80 קצב המסת הקרח בקטמנדו הוכפל. פרופ' ג'ונתן במבר, ראש המרכז לחקר קרחונים בבריסטול, בריטניה, ציין כי גם קצב המסת הקרחונים באנטארקטיקה ובגרינלנד, שמכילים 99.5% מהקרח היבשתי בעולם, הואץ באופן ודאי מאז שנות ה-90.

עשו לנו לייק וקבלו את הכתבות המעניינות ביותר ישירות לפייסבוק שלכם

גטי אימג'ס

כבר ב-2005 זיהו חוקרים עדויות לתופעה היוצאת דופן בקרקורם, אך לא היה ברור אז אם מדובר בתופעה שטחית או בהתעבות ממשית של הקרחונים. כעת זוכות התצפיות הראשוניות האלה לאישוש במאמר שפורסם בכתב העת "Geoscience Nature".

מדוע זה קורה? בראיון לאתר כתב העת Nature אמרה גרדל כי "אין לנו מושג מה עומד מאחורי ההתנהגות המוזרה של הקרחונים האלה, ומתי היא התחילה". לדבריה, גם לא ברור אם המגמה הזאת תימשך.

אחת ההשערות היא ששינויי האקלים מגבירים את כמות הגשמים באזורים אלה, מה שיכול להגדיל את כמות הקרח שהצטבר בקרחוני קרקורם. החוקרים אכן זיהו עלייה בכמות גשמי החורף באזור זה בשנים האחרונות, במקביל לירידה בטמפרטורות בקיץ.

כמות המשקעים בחורף באזור זה עלתה בתקופה האחרונה, וייתכן כי תוספת הקרח עקב תוספת השלג למעלה מפצה את תוספת ההמסה עקב ההתחממות", אומר חוקר האקלים פרופ' דני רוזנפלד מהאוניברסיטת העברית.

לדבריו, הסבר נוסף הוא, ש"קרחוני ההימלאיה נמצאים בסמוך למקורות זיהום האוויר בהודו. הזיהום הוא כהה (לדוגמה פיח). כאשר הוא שוקע על הקרחונים, הוא מכהה אותם, גורם לבליעה מוגברת של קרינת שמש, וכתוצאה מכך יותר חימום והמסה. לעומת זאת אזור קרקורם ופמיר רחוק ממקורות זיהום אוויר עיקריים". חוקרים אחרים ציינו כי תקופת השוואה של תשע שנים, אינה מספקת לבחינת מגמות ארוכות טווח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו