בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חקלאות אורגנית בהתנחלויות: שלום עם האדמה, לא עם השכנים

האוויר צלול, העזים פועות בעונג, וביצי החופש משווקות לכל בקרטונים של מותגים אורגניים מובילים מבלי לציין מהיכן הן מגיעות. על אוכל ואידיאולוגיה

75תגובות

חוות "גבעות עולם" נראית במבט ראשון כמו חווה אורגנית אוטופית. אם מנתקים אותה לרגע מסביבה, מאידיאולוגיה, מהיסטוריה, מגיאוגרפיה, מדמוגרפיה, מיוזמיה, מאוהדיה, ממבקריה, מתושביה, מנפגעיה, מהעבר, מההווה, מהעתיד - אח! איזה מקום נהדר.

כמה נהנות התרנגולות המטילות, איזה אוויר הרים צלול, כמה עבודה קשה מושקעת בשטח, ונגינת הפסנתר בדיר האורגני וירטואוזית. המקום אסתטי, נעים, חופשי וצודק. 50 עובדי החווה החרוצים, מרביתם צעירים בתהליך שיקום וחינוך באמצעות עבודה קשה, מייצרים מוצרי חלב עזים, דגנים אורגניים וביצים אורגניות ברמה גבוהה, ובסינרגיה עם עולם החי במקום. בבוקר אחד מימי חול המועד טיילו שם תיירים בדרגות שונות של אמונה, ששתו אייס קפה מחלב עזים אורגני על המדשאות המוריקות, או הצטלמו ליד הדיר שעליו שלט גדול: "ה' הוא המלך". העזים פעו בהסכמה. אבל אחרי כמה רגעים של שלווה, האישונים מסתגלים לאור החזק הבוהק, המיקום המדויק מאותר במכשיר הניווט ומבינים שהמציאות מורכבת יותר.

האם הייתם אוכלים ביצים מגבעות עולם? בוא לדבר על זה בפייסבוק

החקלאות האורגנית תפסה אחיזה חזקה מעבר לגבולות הקו הירוק, והפכה לגאוות חלק מהמועצות האזוריות שמנסות להסיט את הדיון מסוגיות עקרוניות. סיפורם של החקלאים הוא תמצית סיפורה של האדמה הישראלית והמחלוקות המתלוות לחיים ולעבודה בה. למתנחלים וליושבי המאחזים בשומרון, בבנימין ובגוש עציון רקע שונה מלמגדלי התמרים, הפלפלים והמלפפונים בחממות ובמטעים בבקעת הירדן. אבל לכולם יש מן המשותף: כולם חקלאים שהיו מעדיפים שלא לערבב אוכל עם פוליטיקה, אבל המשימה בלתי אפשרית. האידיאולוגיה האורגנית בשטחים מצליחה לחבר בין חזון גאולת הארץ לחיים ברוח התורה, ואף רותמת בדרך את המודעות לסביבה לטובת הכנסה יציבה, היא יוצרת הרמוניה מושלמת עם הטבע - אבל לא עם השכנים.

מוטי מילרוד

משק עצמאי

גבעות עולם הוקמה לפני 15 שנה על ידי אברי רן. יליד 1955, סגן-אלוף שגדל בקיבוץ נחשולים, חילוני לשעבר שחזר בתשובה יחד עם אשתו שרונה, הקים מאחזים בסביבת איתמר שבשומרון וגידל בהם את עשרת ילדיו - ואת חיות המשק שלו. אבל רן מוכר באזור בעיקר מסיבות אחרות. הוא אייקון של נערי הגבעות, ופרסונה נון גראטה בשמאל הישראלי ואצל תושבי הסביבה הפלסטינים.

הוא ידוע כמי שלא שש לשתף פעולה עם מערכות החוק ונוהג להגן על השטחים שלו בעצמו, ובזרוע נטויה. בעשור האחרון הוא הורשע בעבירות של תקיפה והתבקש לשלם פיצויים בגין נזקי גוף על תקיפת נער פלסטיני נכה מחווארה. במשפט אחר שנערך נגדו על עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות של שני חקלאים פלסטינים מהכפר יאנון, קבעה השופטת נאווה בכור מבית משפט השלום בכפר סבא, שלמרות שרן ברח ממעצר הבית שהיה נתון בו, הסבריו על מעשיו מהימנים - וזיכתה אותו מאשמה.

באחרונה הפסיק רן לעשן. אולי בגלל זה החליט גם לפוגג מעט מהעשן הסמיך שפיזר סביבו, והסכים להתראיין.

למה דווקא חקלאות אורגנית?

"אנחנו חקלאים. למה שלא תהיה הדדיות בין מה שאנחנו מייצרים ועושים לבין הבריאה? אקולוגיה היא דבר שצריך לעניין את כולם. אדם ואדמה אלו אפילו אותן אותיות".

אתה רוצה שגבעות עולם תהיה מותג כמו יטבתה?

"איזו שאלה. למה לא? אנחנו רוצים להיות מצוינים. יטבתה קטנה עליי. אבל יש דברים שעוצרים אותי. בראש ובראשונה אני איש שמאמין שמקומו בכל מקום במדינת ישראל. החכמה היא לא להיות איש ערכי, אלא לשמור על הערכים שלך כשהם מתחילים להתנגש אחד עם השני. הערך המוביל אותי הוא לעשות מה שצריך. אם עם ישראל היה נמצא במצב חולה מאוד והיתה נדרשת מהפכה בצריכת מוצרי בריאות, אז יכול להיות שהערך המוביל היה להחדיר את המזון הבריא לפיות האזרחים. אבל, אני חושב שהיום יותר חשוב להיות פה".

מוטי מילרוד

לדבריו, "בכל מקום אחר היו אוהבים אותי ועוזרים לי ומטפחים אותי ופה אני צריך לעשות הכל לבד. מכירים דיר או לול אחד שנבנה בכספים פרטיים לחלוטין? שאין בו שקל אחד מכספי הציבור? אני דור שלישי של קיבוצניקים, סבא שלי השמאלני הזה היה מייסד קיבוץ שער העמקים, ואת זה אי אפשר להגיד על המשקים של הקיבוץ. את המים חיברנו בעצמנו, חיבורי החשמל פה על חשבוננו. לא מהמתנחלים, לא ממועצת יש"ע, בוודאי לא מרבין ובטח ובטח לא משולמית אלוני. לקחתי הלוואות ושילמתי חובות ועשיתי עסקים. החיים לא קלים".

איזשהו אילוץ

"המותג גבעות עולם היה יכול להיות מותג מוביל בשוק שכל עם ישראל יהיה גאה בו", מסביר רן. "יכולנו גם לקבל תמורה של 15% או 20% יותר על המוצרים שלנו רק כי הם גבעות עולם. לצערי אני מוותר על למכור את המוצרים שלי ישירות דרכי, לפתח את המותג שלי ולהיות שם דבר, כי יש לי איזשהו אילוץ".

רן מדבר בשקט, בעגה מסחרית-שיווקית ובמבטא קיבוצניקי כבד, מביט עמוק בעיני בני שיחו, משתף פעולה עם ראיון ל"הארץ" למרות החשד הבסיסי, ואף מסנן שיחות טלפון אחרות, או אורחים שעולים לרגל ללחוץ לו את היד. "בכל מקום בו יש חנות טבע, המוצרים שלנו נמצאים", הוא מתגאה, תופס בידו כמה קוביות של גבינת עזים אורגנית וזורק לפיו. "המותג גבעות עולם מחלחל, הוא מותג מוערך ומכובד לפחות בקליקה המקצועית, בין החקלאים במסדרונות האורגניים ובחנויות הטבע. גם ברמת המוצרים ובוודאי ברמת העסקים והיושרה והקודים האתיים, זו נחשבת לחווה האורגנית הכי מקצועית בארץ, לדעתי. אתמול ניסו לקבוע אתי פגישה להקים חווה אורגנית באירופה. ברמה האורגנית אין לנו מתחרים בוודאי. אנחנו מוכרים מיליונים של ביצים בשנה לשוק האורגני, הן הביצים האורגניות הכי טובות שיש. הן מגיעות למאות אלפי בתי אב במדינת ישראל". אומר רן.

יעקב כהן, מזכיר ארגון מגדלי העופות בישראל ומגדל עופות אורגניים להטלה בעצמו, מציג את התמונה המלאה: "יש בארץ כ-25 מגדלים אורגניים מאושרים. אברי אינו הגדול מביניהם, אבל הוא בהחלט נחשב למגדל גדול".

הוא מסביר כי "בסך הכל מדובר בשני אחוזים וחצי של כל הביצים המיוצרות בארץ, סביב 40 מיליון ביצים בשנה, לא יותר, זו נישה מאוד מאוד קטנה".

ניר כפרי

בתור חקלאי שמעסיק 50 עובדים, רן דואג שהמוצרים שלו יימכרו על כמה שיותר מדפים: "יום אחד החלטנו לרכז את מאמצינו בהחדרת המוצרים האלה לתל אביב", הוא מחווה בידו על בקבוקי יוגורט עם תווית של גבעות עולם. "לקחנו משווק מתוק, תל אביבי אסלי. בשבוע הראשון כל החנויות חטפו את התוצרת שלו. בשבוע לאחר מכן, בעלי החנויות רק ראו את האוטו שלו מתקרב, והם יצאו מהחנות ועמדו כדי לחסום אותו, שאפילו לא ייכנס לחניה, שלא יבוא בכלל. חטפנו צעקות, צלבי קרס, ביצים, וזהו.

"כיום, 99% מהסחורה של גבעות עולם לא נמכרת בשם גבעות עולם. וככה שמאלנים, הכי שמאלנים, בסופו של דבר קונים את הסחורה של גבעות עולם", הוא אומר ברגשות מעורבים.

במפעל האריזה שבחווה, קבוצה של נערים שומעים מוזיקה רועשת מהרדיו ומבצעים את הפעולה העדינה והסיזיפית של הנחת ביצים על מגשי קרטון של מותגים שונים עם תדמית נקייה לחלוטין, הנמכרים בחנויות טבע. הנושא הזה נדון בהרחבה בעבר: מוצרי חלב, ירקות בתפזורת וביצים אינם מסומנים בצורה ברורה במרבית חנויות הטבע. הצרכן מתקשה מאוד להתחקות אחר המקום שבו המזון שלו גדל ועל ידי מי, ובעבור ציבור הצרכנים האורגניים, עם המצפון המפותח, מדובר במקור לדאגה. "יש גם לקוחות בתל אביב שמחפשים את המוצרים שלנו. אנשים מערבבים אוכל ופוליטיקה, ואנחנו מתמודדים עם זה", מסכם רן.

בתשובה לשאלה מדוע אינו מגדל בשר אורגני, הוא נזעק מעט. "אנחנו מגדלים בחווה עדר צאן גדול, אורגני לחלוטין, אבל לא שוחטים פה ברוך השם. מנטלית זה דבר שקשה לי להתחבר אליו. לקבל גדי, לטפל בו, לאהוב אותו, ולדעת שאת כל זה אתה עושה בשביל שיום אחד הוא יישחט ויטוגן על מחבת של מישהו..."

אתה רגיש.

"אני לא רגיש בכלל".

אתה מזדהה עם הגדי.

"זאת רגישות? אני גם מזדהה עם הפירות על העץ. זה אפילו לא עניין של חקלאות אורגנית. תבואי לסבא שלי הקיבוצניק, תני לו להריח רגב אדמה והוא יקום לתחייה. בקיבוץ אנשים מדברים עם האדמה. אפילו מדברים עם הכותנה, שזה סתם קוץ - לא תגידי עם תפוזים".

התפוחים של הר ברכה

הטרנד האורגני תופס גם בעוד יישובים בשומרון, נוסף על גבעות עולם. ב"יקב טורא" הבוטיקי במאחז רחלים, מגדלים ורד וארז בן-סעדון 360 דונם של כרם ענבים ומאה דונם של כרמי זיתים בצורה קונוונציונלית, ומייצרים מהם יין ושמן זית. אבל גולת הכותרת של המשק שלהם היא שישה דונם של תפוחים אורגניים משלושה זנים: סטרקינג, חרמון וזהוב, שגדלים על הר ברכה בגובה של 850 מטר. התפוחים נמכרים בחנויות הטבע ברחבי הארץ, ובאחרונה גם החלו לייצר מהם סיידר תפוחים אלכוהולי אורגני במתיקות מעודנת. "הייחוד שלנו נובע מהאקלים בהר ברכה", אומר בן סעדון.

מוטי מילרוד

הוא מתיישב בראש שולחן ארוך, במרכז המבקרים של היקב, מבנה עץ שבו מתקינים באותה שעה בר משקאות, עם פוטנציאל להיות מקום הבילוי הסוער ביותר ברחלים, "יישוב קהילתי-דתי בהרי השומרון, ממוקם בין צומת תפוח ועלי, על הכביש החדש לאריאל... מונה 50 משפחות ושני רווקים" - כך על פי האתר הרשמי. על השולחן, שישיית סיידר עם תווית בעיצוב גרפי עכשווי, אך מכיוון שהסיידר מוגז במפעל לבירות, הוא איננו כשר לפסח, ובן-סעדון אינו יכול להתגאות בו. בלית ברירה סעדון מוזג לכוסותינו סיידר לא ממותק ולא מוגז הישר מהחבית. הטעם חמצמץ. אנחנו טועמים, ומשוחחים על מצב התפוחים בשטחים.

מדוע בחרת לגדל תפוחים בשיטה אורגנית?

"הדת היהודית מבקשת מהאדם והחקלאי לשמור על הטבע, לשמור על הסביבה שלו. אני מבחינתי רואה את זה כערך עליון. אנחנו מעדיפים לעבוד עם הטבע, לעבוד עם שרשרת המזון, עם האויבים הטבעיים, ולא לשבש אותו. אנחנו שומרים על התפוח עם רשת, כך מרחיקים זבובים.

"הקטע האורגני הוא להסתפק במועט, להבין שצריך להקריב משהו וכך לחסוך למשהו גדול יותר - כמו הארץ הזאת. ככל שנתקפל רק נסבול יותר, ככל שנעדיף את ההנאות הקטנות האלה - שלום עכשיו עכשיו עכשיו, ניתן להם מה שהם רוצים, נסבול יותר בעתיד. אני מחנך כך את הילדים שלי, אל תקנו מיד ממתקים בכל שקל שיש לכם. תחסכו למשהו יותר גדול, כמו אופניים".

על שיתוף פעולה עם השכנים אין ממש מה לדבר. "אני לתומי חשבתי שהערבים מגדלים בצורה אורגנית, ממש כמו לפני 3,000 שנה. אבל בכנס של חקלאות אורגנית אחד המרצים סיפר שהערבים באזור משתמשים בחומרים שיצאו מהתקן. אין לנו קונקשן עם השכנים. אין חקלאות בסביבה. הקשר היחידי שלהם למטעים שלנו זה לכרות אותם, לחתוך אותם, להצית אותם ולשבור אותם מדי פעם, או להניח מטעני חבלה, כפי שקרה פה בשלושה מקרים, בכרם שלנו. אנחנו מרגישים ממש כמו החקלאים שהיו פעם בצפון, על גבול לבנון, או בעמק החולה, או דייגי הכנרת. אנחנו קובעים את גבולות המדינה באמצעות החקלאות. אנחנו עושים פה ציונות אמיתית, את מה שאנחנו מאמינים שרק בזכותו המדינה הזו תחזיק מעמד".

ד"ר אורנית רז, מנכ"לית הארגון לחקלאות אורגנית, אומרת ש"ביהודה ושומרון ישנה כמות שולית מסך כל התוצרת האורגנית שמיוצרת בארץ", ובכלליות, "לא מעט אנשים קוראים לעצמם 'אורגניים', אך הם לא". ד"ר יצחק (צחי) סקלסקי, מנכ"ל אגריאור, המפקחת על כל המטעים האורגניים המוזכרים בכתבה, מסביר שהחברה שלו מפקחת על הגידולים ולא על החקלאים - היא אינה בודקת מהו טיב יחסי השכנות של החקלאי.

לדבריו, "בשנים האחרונות יש עלייה מתמדת של החקלאות האורגנית, בכל הארץ. אני מניח שיש מגדל אורגני או שניים שרואים בזה עניין כלכלי פר אקסלנס, אבל דווקא בהתנחלויות המרכיב האידיאולוגי משחק תפקיד חשוב, עם דגש על שמירה על הסביבה, על הארץ ועל הבריאות".

באתר שלכם מצוינת "הרמוניה סביבתית" כאחד מעקרונות המוצר האורגני. מה הכוונה?

"הרמוניה סביבתית היא ההבנה שאני לא לבד - אני חי בסביבה ומערכת אקולוגית ומתחשב בה. אני מקבל ממנה ונותן בחזרה. המגדל מטפל בגידולים שלו מתוך התחשבות בסביבה, ולא פוגע בקרקע, או בשדות השכנים, או באורגניזמים הנמצאים בסביבה, הוא מרחיק מפגעים, פלסטיקים, ומשתמש בחומרים שמיטיבים עם הקרקע".

תמרים מן המדבר

ד"ר רז מציינת שבעוד שבשומרון מספר החקלאים האורגניים נשמר, בבקעת הירדן התרבו מטעי התמרים האורגניים. הסיבה היא, בין היתר, בזכות הצלחת מטע התמרים של אילה וקווין סמית, שממנו צמח המותג הבינלאומי "זורגניקה", במובלעת זרזיר, שמורת טבע חבויה הנושקת לירדן, שרק למתי מעט יש אישור כניסה אליה.

לאחר שהיא פותחת את השער הפרטי שלה בגדר, המכונית הקטנה של אילה נבלעת בשדה צהוב, טבעי ופרוע. "זה היה שדה מוקשים עד לאחרונה. היה מדהים לראות את הצבא מפנה אותו", היא מספרת, ועיניה מאירות. בדרך היא מגלה סלע על הכביש. היא יורדת מהמכונית ומזיזה אותו. שומרת על חלקת האלוהים הפרטית שלה בתשומת לב. פתאום מתקרב לרכב אייל. "איזה מלך", היא מתרשמת.

מוטי מילרוד

"זה יותר טוב מאפריקה, זאת ישראל שלנו", היא מתגאה, "ההורים שלי גרים פה מאז יום כיפור. אבא שלי קיבוצניק, שתפס מתנדבת, ההולנדית הכי יפה באזור. והוא הלך לעשות חלוציות כאן, יחד הם הקימו פה משק. ומאז אנחנו פה, ביישוב חמרה. כיום אנחנו מעסיקים בין 80 ל-300 עובדים על פי העונה; נשים, גברים, צעירים ומבוגרים, חילונים ודתיים, וגם דתיים מדתות אחרות".

היא מגיעה לנקודת תצפית עוצרת נשימה על המטע שלה, מפעל החיים שלה - אלף דונם של תמרים, ומספרת: "התחלנו מעשרה דונם, שגדלו למאה דונם, שגדלו ל-200, שגדלו לאלף דונם".

המראה מרהיב. המטע נראה סימטרי, מתוכנן ומדויק. וכשיורדים למטע מגלים עצים מטופחים ומתוחזקים היטב, על כל אחד מהם מדבקה המתעדת את מספר התמרים שצמחו עליו. אילה מסבירה בנמרצות כיצד מטפלים בעץ בצורה אורגנית, מזינים אותו בקומפוסט, משקים אותו, מפקחים על התוצרת ומרחיקים מהאזור חזירי בר. "זו עבודה קשה, אבל גידול תמר זה בשורשים שלנו, ביהדות מהרבה הרבה זמן, ואני נורא אוהבת את זה".

"ההבדל הגדול הוא בתפיסת עולם", היא מסבירה, "בעולם הקונבנציונלי מסתכלים על בעיה ותוקפים אותה. אם למישהו כואבת האוזן, בודקים את האוזן. אנחנו דוגלים בתפיסה שבוחנת את הנושא כולו כדי להבין איך הגענו למצב מסוים ואיך למנוע אותו בעתיד".

החום בבקעת הירדן, כבר באפריל, מתחיל להיות בלתי נסבל. סמית נכנסת למשרדה ומפעילה מזגן ואת סרטון התדמית של החברה. על השולחן צלחת פלסטיק פשוטה ועליה תמרים מתוקים וקרירים וכוסות מים מסוננים. סמית מספרת שהיא ובעלה קווין הם המגדלים הראשונים של תמר מג'הול אורגני בארץ, וש-90% ממנו מיועדים לייצוא.

היו לכם בעיות עם הייצוא לעולם?

"זה אחד האתגרים שלנו. מרקס אנד ספנסר בוחרים חקלאי על פי טעימות עיוורות. במשך שש שנים ברציפות אנחנו נבחרנו, עבדנו אתם וסיפקנו להם תמרים אורגניים עד שהגיעו סטיקרים שטענו שאנחנו לקחנו מטעים של פלסטינים, ושאנחנו מנצלים אותם.

"הם לא נכנסו אתנו לסוגיה אם זה נכון או לא, הם פשוט ביטלו את היחסים אתנו, וכבר שנים שלא חזרנו למצב ההוא. הרי לא היה פה כלום לפני שהגענו. יש לנו גם בעיה ענקית עם המכס על הייצוא לאירופה. מבחינת האיחוד האירופי, פה זה השטחים הכבושים, ולכן אין לנו פטור. על פי הסכם, המדינה אמורה להחזיר לנו את הכסף הזה. אבל ההחזר מאוד מתעכב".

בשונה משאר המרואיינים לכתבה, משפחת סמית שומרת על קשר קרוב עם שכניה הפלסטינים. לאחר מכן אילה תספר, במשרדה המלא בספרים של רון ל. האברד, שבאחרונה החלו להעביר להם סדנאות ברוח הסיינטולוגיה.

"אני לא מערבבת פוליטיקה באוכל, ולא מחרימה", היא אומרת בתשובה לשאלה אם תקנה מוצרים של חקלאי מהשומרון. "קונה מפלסטיני בדיוק כמו שאני קונה מנער גבעות, ומשתדלת לא לפגוע לחקלאי בפרנסה. אם חקלאי קם בבוקר וגידל אוכל, בעיני זה מקודש. בעיות פוליטיות פותרים בשיחות עם בני אדם. אחת הסיבות שהשקט נשמר בבקעת הירדן - שאנחנו מתפרנסים ביחד, לומדים אחד מהשני ועוזרים אחד לשני".

ינון רוזנבלום מתגורר במושב נעמה שבבקעת הירדן מאז 1983, ומגדל מלפפונים אורגניים בחממות מאז 1999. "התחלנו פה מאפס. לא היה פה כלום, שום דבר. באזור הזה אף אחד לא התיישב אף פעם. האדמות שוליות, הן לא מתאימות לחקלאות. יש לנו מדרום את יריחו, מצפון את עוג'ה, עם מניפת סחף של נחל פרת, וכאן יש אדמות שאף אחד לא חשב שיעשו בהן חקלאות".

רוזנבלום מתלונן על כך שאנשים מבלבלים בין מלפפונים אורגניים לאלו הנמכרים בקופסאות הפלסטיק הקטנות, "מבלבלים בין טעם של פעם לאורגני. אנשים לא יודעים מה זה אורגני. אני גם מרסס, יש חומרים אורגניים טבעיים שתיהנו אם תריחו. עשויים משמן עץ התה, מאצות, מיצוי עץ האזדרכת, כל מיני דברים נחמדים. אני נעזר במועילים, שמגיעים משדה אליהו ותוקפים את המזיקים אבל גם הם עסק לא זול. זה תחביב יקר. בגלל שאני לא יכול לנפח את הפרי עם דשן ומים מצד אחד הוא מאוד טעים, מצד שני, לא נותן כמות כמו מלפפון רגיל". הוא תולש מלפפון קטן מהשיח שלו, מוריד לו את הפרח הצהוב ומבקש לשפשף ולנגוס. "טעים טעים, הא?", הוא מתגאה.

מהם הקשיים בגידול מלפפונים אורגניים?

"מלפפון זה גידול סיזיפי. כל הזמן שותלים, מטפחים, קוטפים, עוקרים ושותלים מחדש. רק חלק מהפרחים מתמיינים, אחרים מתנוונים, מתייבשים ונופלים. יש פה המון עבודה כל הזמן. צריך לדעת להתמודד עם כשלונות, ולא להפסיק. יחסית לחקלאות הקונוונציונלית זה יותר מסובך וקשה, לכן אין הרבה חקלאים אורגניים".

לחקלאים האורגניים העובדים בשטחים קשה לענות על השאלה עם אילו מזיקים אתם צריכים להתמודד, הם עוצרים, מגחכים לעצמם, במהרה מוותרים על הבדיחות ומדברים על כנימות. חוץ מאברי רן, שמשיב לשאלה: "מסוקים של שלום עכשיו".

"אין פה מזיקים אחרים, כי הם ראו את המסוקים של שלום עכשיו וברחו. עם ישראל הוא עם נרדף ומשלה את עצמו שאם ירדוף אחר עצמו אולי אחרים ירדפוהו פחות".

בנוגע לשיתוף פעולה עם השכנים, התשובה שלו דומה לזו של בן-סעדון. "לצערי או אולי לשמחתי, אין דבר כזה חקלאות ערבית באזור. אין ביש"ע חקלאות ערבית. תנאי ההר מצריכים חקלאים טובים ואין להם מוטיבציה להיות כאלה. זה לא מעניין אותם. זה שרואים אותם חורשים את האדמה עם חמור ומוסקים זיתים זו לא חקלאות, אורגנית או לא, במילא החמור לא יסחוב מרסס. זו חקלאות פוליטית".

היית רוצה ללמד אותם, שיהיה לך שיתוף פעולה עם החקלאים מהכפרים הסמוכים?

"באפגניסטאן כן, אין בעיה", הוא צוחק. "אנחנו מנסים לדבר על צדק, הלוואי והיינו יכולים להגיע לאיזשהו רף מסוים שבכלל יהיה דו-שיח אצלנו.

"הכי חשוב שנהיה אנשים הוגנים אמיתיים וישרים, שהאמת נוגעת בהם. תאמיני לי, שכשיש דמעה בעיניים של ילד אף אחד לא שואל מי הילד ומאיפה הוא בא. אצלנו לפחות. למזלנו נגזר עלינו להילחם, כי עד לפני 50-60 שנה נגזר עלינו רק להישחט".*



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו