בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לדבר עם הנידונים למוות רגע לפני הגרדום

במשך חמש שנים יכלו תושבי מחוז הנאן שבסין לצפות בסדרת ראיונות עם נידונים למוות, זמן קצר לפני המפגש עם כיתת היורים או המזרק הקטלני

22תגובות

ניו יורק ריוויו אוף בוקס (בלוג)

עד שהופסק שידורה בדצמבר 2011, אחת מתוכניות הטלוויזיה הנצפות ביותר במחוז הנאן שבסין, שבו חיים קרוב ל-100 מיליון בני אדם, היתה "ראיונות לפני הוצאה להורג". המגישה היתה צעירה יפה ששמה דינג יו. בכל פרק היא ריאיינה לפני המצלמה רוצח מורשע, זמן קצר לפני שהועמד לפני כיתת יורים או הומת בזריקה קטלנית.

סין אמנם מפורסמת בשימוש שהיא עושה בעונש מוות, אבל המידע על כך נשמר מחוץ לתקשורת הממוסדת, חוץ ממקרים יוצאי דופן. במשך כמה שנים מאשימים אמנסטי אינטרנשיונל ואחרים את הממשל הסיני בהוצאות להורג של אלפי בני אדם - הרבה יותר מכל שאר מדינות העולם יחדיו, לפי נתונים של ארגוני זכויות האדם (איראן משתרכת הרבה מאחור במקום השני, אם כי מכיוון שחיים בה הרבה פחות אנשים, שיעור ההוצאות להורג גבוה יותר; במקום השלישי נמצאת תימן ואחריה ארצות הברית). בסין ישנם כיום 55 פשעים שגוררים עונש מוות (המספר צומצם באחרונה מ-68) - החל מהעלמות מס וכלה ב"פשעים נגד המדינה" בלתי מוגדרים. מספר האנשים שהוצאו להורג על ביצוע פשעים אלה הוא סוד מדינה.

אולם, בחמש השנים שבהן שודרו הראיונות שערכה דינג יו, נכנס עונש המוות ישירות אל הבתים הסיניים - ובתמיכה ממשלתית. כפי שהסביר באחרונה הבי-בי-סי בעת שידור תוכנית אירוח מתוצרת סין על סדרת הראיונות, הערוץ שבו שודרה התוכנית של דינג נתון לפיקוח המדינה; מחלקת התעמולה הציבורית (הגוף האחראי על הצנזורה בסין) והשופטים שגזרו את עונשי המוות אישרו כל פרק בתוכנית. הראיונות החלו ב-2006; יותר מ-200 ראיונות צולמו בחמש שנות השידור. מתוך 55 הפשעים הגוררים עונש מוות, דינג יו בחרה להציג רק מקרי רצח: מתוך 200 הרוצחים המורשעים, רק חמישה לא הסכימו להתראיין. היא טוענת שרובם רצו להשמיע את קולם. הבמאי שלה אומר, בחיוך, "אם אתה נותן למישהו לאכול בננה, הוא יילך אחריך".

דינג יו אומרת כי מטרתה בראיונות היתה להראות את הענישה החמורה על מעשי רשע, ולעודד את הצופים להיות "שקולים וסובלניים". עד להופעתם בתוכנית שלה, הנידונים למוות של דינג עברו את מערכת המשפט הסינית, שבה אין אדם נחשב חף מפשע לפני הרשעתו, ונשפטו בדרך כלל בהליך מהיר בלי ייצוג משפטי או עדים, כפי שציין הבי-בי-סי.

היא מבקשת מהרוצחים המורשעים להתנצל מול המצלמות. גבר שדקר את אשתו למוות אומר לבתו שהוא מצטער על שהרג את אמה. הבת, בגבה אל המצלמה, רואה זאת. בסצינות כאלה, אומרת דינג יו, "אבן נגולה מלבם" של הרוצחים. בבתי יתומים מצולמים ילדים קטנים, צאצאיהם של הרוצחים. הם לא מדברים על פשעי הוריהם, "כי הם מתביישים בהם".

הפרטים היחידים שנעדרים מתהליך ההוצאה להורג בתוכנית של דינג יו הם ההוצאות להורג עצמן. הבי-בי-סי מציין כי אף שהמנהג אינו חוקי, בדרכם למקום ההוצאה להורג מובילים את הנידונים ברחובות העיר במשאיות פתוחות עם שלטים סביב צווארם המפרטים את שמותיהם ואת פשעיהם. אנחנו רואים זאת. מראים לנו קצין מדריך חיילים בכיתת יורים לעשות את עבודתם כראוי ולזכור שזה עסק מסוכן. הם צועקים פה אחד שהם מוכנים.

רגעים לפני המתתם, אנחנו רואים את הרוצחים של דינג חותמים על מסמך ונותנים טביעות אצבע להראות שהם אינם מערערים על גזר דינם. אחר כך יש להם הזדמנות לפגוש את בני משפחותיהם. גם זה מצולם. כששני שומרים אוחזים בכתפיהם והאזיקים והשלשלאות שלהם מקרקשים, הם מתנצלים בקול רם לפני קרוביהם. מנהל התוכנית קובע את הכוריאוגרפיה של סצינה אחרונה זו, ודינג יו שואלת שאלות. אם בוכייה מתנצלת על שהכתה פעם את בנה הרוצח.

בראיונות עצמם, אחרי שדינג יו מאופרת ושיערה מסודר, המרואיינים שלה נגררים לפניה אזוקים בידיהם ורגליהם. היא בדרך כלל מחייכת לכל אורך הפרק, ולעתים מזכירה לנידונים שהם עשו מעשה נורא ושואלת אותם מה הם מרגישים לגבי זה. כולם חוץ מאחד רועדים, מתמוטטים, בוכים ומתנצלים. בפרק אחד, על גבר שחטף ילד למטרות כופר ורצח אותו, דינג יו בוכה - היא מספרת שזה קרה פעמיים בארבע שנים. בראיון היא מנגבת את עינה הדומעת באצבעה ובוחנת את האצבע. "כולם צריכים לשנוא אותך", היא אומרת לו. הוא מסכים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע לפייסבוק שלכם

מרואיין אחד שלא בוכה הוא הומו שרצח את אמו. זהו ההומו הראשון מחוץ לארון שדינג יו פגשה מימיה. עד 1999, הומוסקסואליות היתה עבירה חמורה בסין, ובפרק הזה, כך מוסבר בדברי הקריינות של התוכנית, תחקור דינג את "העולם המסתורי" הזה. המרואיין "השנוי במחלוקת" ביותר שלה - היא הקדישה לו ארבעה פרקים - היה גם הפופולרי ביותר. "הוא דיבר אלי בקול נשי", אומרת דינג יו. "לא יכולתי לקבל את עמדותיו. הרגשתי משונה".

היא שואלת את הגבר אם הוא רצח את אמו משום שהתנגדה לכך שהוא מקיים יחסים חד-מיניים. "זה היה בגלל כסף וסקס", הוא עונה. בראיון האחרון שלו, רגע לפני שהוא נורה למוות, הוא שואל אותה אם הוא יגיע לגן עדן. היא לא עונה. הוא מבקש ללחוץ את ידה ומושיט את ידו. היא אומרת למצלמה שלא היה לה מושג מה לעשות, אבל אז רואים אותה "נוגעת בקמיצה שלה בכף ידו". דינג יו מציינת בהמשך שציפורניו היו מלוכלכות, ושהתחושה באצבעה היתה משונה.

אשה שהרגה את בעלה, לדבריה משום שהכה אותה, מצולמת כשהיא טומנת את פניה בידיה האזוקות ומתמוטטת לפני דינג יו. לפי ההסבר של הבי-בי-סי, לבתי משפט סיניים יש כיום סמכות לבחון מחדש גזרי דין על רצח בתוך המשפחה. במקרה של אשה זו, ההליך נמשך כמה שנים. ילדתה בת 14 החודשים עברה לרשות גיסתה, שבהתחלה רצתה שהיא תוצא להורג, אבל אחר כך סלחה לה. שאר בני משפחת הבעל לא סלחו. בסצינת בית המשפט אנחנו רואים את הרוצחת על ברכיה לפני השופטים, מייללת את חרטתה. אבי הקורבן יורד גם הוא על ברכיו ודורש ביללות עונש מוות.

בסופו של דבר משפחת האשה משלמת למשפחת הבעל 8,000 דולר, סכום נכבד בסין, וביצוע עונשה נדחה בשנתיים. אם תתנהג היטב, היא תוכל להישאר במאסר במשך שנים ואחר כך אולי תשוחרר. היא נפגשת מול המצלמה, לראשונה זה חמש שנים, עם בתה, שעד לאותו רגע חשבה שדודתה היא אמה. הן מתחבקות לרגע קט, האם אומרת לילדה להשקיע בלימודים, והבת, שפניה מטושטשות, מנופפת לה לפרידה. האם מודה לדינג יו שסייעה לכל זה לקרות. דינג מפצירה בה להתנהג כראוי בשנתיים הקרובות.

עונש מוות הוא חלק מאורח החיים בסין כבר מאות שנים, ורוב הסינים, כמו רוב הבריטים, תומכים בו. אולם הפיכת ההוצאות להורג הללו לתוכנית ריאליטי נראית לי כפורנוגרפיה. סיבה אחת לכך היא הסבל המתמשך, המצולם בלי סינון, של הרוצחים; הסיבה השנייה היא החשיבות העצמית של דינג יו, ההתגנדרות שלה וצחקוקי העונג שלה מהסלבריטאות שלה עצמה, כשילד ברחוב מזהה אותה בזמן שהיא קונה דג לארוחת הערב ("לפעמים אני כל כך עסוקה - נוסעת מאות קילומטרים לראיונות - שאני חייבת להתאפר במכונית").

שופטת סינית בכירה, שגוזרת כבר שנים רבות עונשי מוות, אומרת שזה עול כבד. היא מסבירה כי נכון שמעשי הרוצחים רעים, אבל גם נטילת חייהם היא רוע. היא מקווה שעונש המוות יבוטל, אבל מציינת שסין עוד לא מוכנה לכך. בסוף התוכנית מייעצת דינג יו לצופים שאם כולם יתנהגו בסבלנות ובסובלנות, לא יהיו יותר רוצחים בתאי הנידונים למוות. בשלב מוקדם יותר בסרט הבוס שלה אומר עליה שהיא "היפה עם החיה".*

תרגום: אסף רונאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו