בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המתקפה הביטחוניסטית הזניקה את המרוץ הפוליטי

ההתקפות של דגן ודיסקין נגד ברק ונתניהו היו רק יריית הפתיחה לעונת הבחירות. בשבועות הקרובים יעלו על סדר היום כל הסוגיות המוכרות, משיקול הדעת של ההנהגה בכל הנוגע לתקיפה באיראן ועד לגיוס בחורי הישיבות

94תגובות

השבוע שהסתיים בהכרזת מועד לבחירות חדשות, 4 בספטמבר, עמד כמעט כולו בצלה של הכותרת מסוף השבוע הקודם - ההתקפה האישית חסרת התקדים מצד ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, על ראש הממשלה ושר הביטחון. לא ההתנפלות של דיסקין הכתיבה את פיזורה המסתמן של הכנסת, אלא שיקוליו המורכבים של בנימין נתניהו. אבל נדמה שהאשמותיו הבוטות כלפי נתניהו ואהוד ברק פתחו את הסכר למה שהתחולל אחר כך: ממתקפת הנגד של השרים נאמני נתניהו על דיסקין ועד למופע ההיאבקות בבוץ של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, והשר גלעד ארדן בכנס בניו יורק. עונת הבחירות כבר אתנו. עם או בלי קשר לסוגיות הגורליות שעל הפרק - איראן, הפערים החברתיים, חלוקת נטל השירות הצבאי, עתידה הפוליטי של ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ - אפשר להניח שתהיה דוחה לא פחות מקודמותיה.

דיסקין לא הגיע לאן שהגיע בגלל כישורים רטוריים יוצאי דופן. כשהוא מדבר עם קהל, גדול כקטן, יש משהו בטון המונוטוני של ראש השב"כ לשעבר, באופן שבו הוא מטיח את אבחנותיו בשומעיו, מהלומה אחר מהלומה, שמשדר ענייניות ואמינות. כשדיסקין פותח את הפה, ההרגשה היא שאינו משחק משחקים. מה שאתה רואה (ושומע) הוא מה שאתה מקבל. לתפקיד ראש השב"כ נכנס אחרי עמי איילון ואבי דיכטר, שניים שניצלו קדנציות מוצלחות בשירות כמקפצה לזירה הפוליטית. עיתונאים, שהתרגלו לצטט ממפגשים עם איילון ודיכטר, כמו עם עמיתיהם הרמטכ"לים, תחת שלל מסיכות (לרוב בשם "גורמים ביטחוניים בכירים"), הופתעו לגלות בתום המפגש הראשון עם דיסקין שהראש החדש אינו נוהג להסתתר. מה שאמר, אמר לציטוט ולייחוס.

זאת גם הגישה שמאפיינת את ההקלטה מ"פורום מג'די" בכפר סבא, שבה תלה בנתניהו ובברק, בתוך ארבע דקות ומשהו, את ההאשמות הבאות: הם משיחיים, הם עשירים (ובמשתמע מפונקים ומנותקים מהעם), אין לו אמון בהם והוא אינו סומך עליהם שינהיגו את ישראל כראוי בהתמודדות עם איום הגרעין האיראני. לא תואר לה ולא הדר, למתקפה הדרמטית מבית הקפה במרכז המסחרי. מצלמת החובבים הרועדת משהו מתעדת את הסצינה לפרטיה: מהזוג עם עגלת התינוק החולף בעצלתיים מאחורי הדובר ועד למשקפי השמש התקועים בצווארון חולצתו. בזה בדיוק כוחה, כנראה: לדיסקין מאמינים. אנשים רבים במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון השמיעו השבוע שתי תגובות זהות לדברים. הראשונה היתה שסגנונו של דיסקין בלתי נסבל. השנייה - שניכרים דברי אמת.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

מתקפת דיסקין מזיקה לנתניהו פעמיים. יש לה פוטנציאל לפגוע בו אלקטורלית (אף שכרגע לא נראה בסקרים איום כלשהו על ניצחונו בבחירות), משום שהיא מכוונת ללב הדימוי שלו כמי שאפשר לסמוך על קשיחותו בענייני ביטחון ועל זהירותו בענייני שלום. והיא חותרת תחת הלגיטימיות של שיקול דעתו והכרעותיו בשאלת איראן. כשדגן ודיסקין, בפומבי, והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, "בשיחות פרטיות", אומרים דברים קשים על הגיונם, אפילו על טוהר כוונותיהם של נתניהו וברק, תקיפת אתרי הגרעין נהפכת לסכנה פוליטית להנהגה. כל דיון בעניין פוזל אל מסקנותיה של ועדת וינוגרד הבאה. כל קורא עיתונים כבר יודע שאם תתקבל החלטה לתקוף בזמן הקרוב, הדבר יהיה בניגוד גמור לדעת ראשיהן לשעבר של שלוש זרועות הביטחון וכנראה גם בניגוד לעמדת שלושת יורשיהם.

המשולש דגן-דיסקין-אשכנזי אינו שווה צלעות. הקרבה העיקרית היא בין דגן לדיסקין, שהושאל מהשב"כ למוסד בטרם מונה לראש השירות ועבד בהרמוניה תחת דגן. על פי כמה עדויות, דגן רצה בדיסקין כמחליפו בראשות המוסד. נתניהו הסכים, הציע את התפקיד לדיסקין וחזר בו ברגע האחרון, כדי למנות במקומו את תמיר פרדו. עם אשכנזי השניים חולקים בעיקר חוסר אמון עמוק בנתניהו ובברק.

דגן, הראשון מבין השלושה שסיים את הקדנציה שלו, בינואר 2011, הפך את הוויכוח לפומבי והעלה את איראן על המכ"ם התקשורתי הישראלי, מקום שממנו היא מסרבת לרדת זה יותר משנה. בעוד דגן דיבר ביום שחרורו, דיסקין המתין כמעט שנה והוסיף למחלוקת נופך אישי בוטה, אפילו יותר מדגן. אם אצל דגן, "מר איראן" במובנים רבים, בלימת הסכנה שבתקיפה ישראלית יזומה בלא תיאום עם ארצות הברית היא המטרה העיקרית, אצל דיסקין ניכר גם המרכיב הפוליטי. קשה להשתחרר מן הרושם שההתקפה היתה מהלך מתואם עם עמיתיו, שלפחות בעקיפין מסייע לעמית אחר מהעבר, יו"ר קדימה רב אלוף (מיל') שאול מופז.

אשכנזי, בינתיים, זהיר יותר ומעדיף להתבטא רק בסוגיות שנהנות מתמיכה ציבורית רחבה יותר, כמו גיוס החרדים. העובדה שאשכנזי בחר לא לחקות את דיסקין ולקפוץ ראש לתוך הבצה העכורה הזאת אינה רק שאלה של אופי. הרמטכ"ל לשעבר ועוזרו, אלוף משנה ארז וינר, עדיין מנהלים קרב מאסף נגד מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, סביב הדו"ח על פרשת מסמך הרפז. וינר עתר לבג"ץ בבקשה לקבל לידיו את כל העדויות שאסף המבקר, שביססו את הקביעות החמורות נגדו ונגד אשכנזי בטיוטת הדו"ח. אם ייעתרו השופטים לבקשה, בדיון שיתקיים ביום שני הקרוב, המשמעות תהיה דחיית פרסום הדו"ח הסופי בחודשים ארוכים, הרבה אחרי פרישתו של לינדנשטראוס ביולי. עד שהשאלה הזאת לא תוכרע, אשכנזי פגיע ציבורית ונראה שאינו מעוניין להיכנס ללב המחלוקת.

אוליבייה פיטוסי

דחייה

החוכמה המקובלת במערכת הפוליטית, שאינה מעוגנת בעובדות אלא בהשערות (וכנראה גם בגישה של "חשיבה חיובית"), גורסת שהקדמת הבחירות כמעט וסותמת את הגולל על הסיכוי שישראל תתקוף את אתרי הגרעין לפני סוף השנה. ההיגיון פשוט: ממאי עד ספטמבר רצים לבחירות כאן. תקיפה בעיתוי הזה תתפרש כתעלול פוליטי ותזיק לנתניהו - שלא לדבר על הסכנה שתיכשל ואז תכשיל אותו בבחירות. ישראל גם צריכה לתת פרק זמן נוסף לבחינת השפעתן של הסנקציות הבינלאומיות החריפות על איראן שמובילים האמריקאים. בחודשיים הבאים, עד 6 בנובמבר, לא תוקפים כדי לא לקלקל לברק אובמה את הבחירות לנשיאות ארצות הברית (ולא להסתכן בזעמו, אם יצליח בכל זאת לנצח). אחר כך יתרכזו העננים מעל נתאנז וקום - ועד שיתפזרו כבר נהיה באביב 2013 ואלוהים גדול.

הניתוח הזה, מתוך השארת שוליים של אי-ודאות לאפשרות שנתניהו בכל זאת יסתכן ויתקוף חרף אזהרות וושינגטון, מקובל כנראה גם על הבית הלבן. ייתכן שנתניהו יראה בחודשים ספטמבר-נובמבר, ערב הבחירות בארה"ב, הזדמנות לקביעת עובדות בשטח מול איראן, אבל זאת תהיה העלאה משמעותית של סכום ההימור ביחסים עם אובמה.

אין צורך להזדעזע מהעירוב בין שיקולים פוליטיים, בשתי המדינות, להכרעות אסטרטגיות קריטיות. אי אפשר להפריד בין המנהיג לפוליטיקאי, החייב להתבונן בבעיות הגדולות גם דרך משקפי הבחירה מחדש. אריאל שרון חשב על הקלפיות (ועל חקירות המשטרה) כשהכריע בעד ההתנתקות. אהוד אולמרט, ערב ההחלטה על ההסתערות האחרונה, הנואלת, אל הליטני בתום מלחמת לבנון השנייה, זימן התייעצות שבה השתתף גם מומחה הסקרים שלו (אף שהמשתתפים בדיון מכחישים שהשאלה עלתה שם במישרין). גם החלטת ממשלת אולמרט-ברק-לבני לצאת למבצע "עופרת יצוקה" בעזה, ערב הבחירות בישראל וכניסת אובמה (שכבר ניצח בבחירות לנשיאות) לבית הלבן, לא היתה מנותקת משיקולים אלקטורליים - וכמוה החלטת נתניהו לאשר את עסקת שליט, רגע אחרי הקיץ של המחאה החברתית.

דניס רוס, יועצו לשעבר של אובמה שהתמחה גם בתיק האיראני, אמר השבוע לסי-אן-אן שהאמריקאים מודעים למחלוקת בצמרת הישראלית סביב איראן. רוס הסביר את חלון הזמנים הרלוונטי לתקיפה באופן מפורט וגלוי מכפי שתואר בעבר. הוא ציטט את נתניהו, שאמר כי ההכרעה אם לתקוף צריכה להתקבל בתוך חודשים. עמדותיהן של שתי המדינות מתואמות, אמר רוס, למעט עניין אחד. "מבחינת ישראל, אם מושכים עם הדיפלומטיה יותר מדי, הם עשויים לאבד את האופציה הצבאית כשהם לא יודעים אם מישהו אחר, במיוחד ארה"ב, באמת יפעל".

כשנשאל אם יש לישראל אופציה צבאית אמינה נגד תוכנית הגרעין, השיב רוס כי האיראנים חצו ב-2007 את הנקודה שממנה והלאה הם יכולים לפתח פצצה בכוחות עצמם. "לאיש אין יכולת להרוס את התוכנית שלהם בצורה שאי אפשר יהיה לשקם אותה. גם לנו וגם לישראלים יש יכולת לדחות אותה, ולנו יש יותר יכולת. אנחנו יכולים לחכות יותר זמן, אבל גם לישראלים יש יכולת אמינה לדחות את התוכנית". תקיפה ישראלית, אמר, עשויה לעכב את מימוש התוכנית בשנתיים, ואילו תקיפה אמריקאית בשלוש שנים.

כמעט מתבקש כאן הרהור כפירה, לנוכח הצהרותיהם החוזרות והנשנות של נתניהו וברק על הפצצה המתקתקת באיראן. אם הבחירות חשובות דיין כדי לדחות את התקיפה, אולי האיום אינו כה מיידי כפי שהשניים מתארים. לא רק יאיר לפיד בפייסבוק. גם אהוד ברק. ביום שלישי ענה מנהיג עצמאות, ראש המפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה, על שאלות אזרחים בדף הפייסבוק שלו.

המגע המעט פחות מסונן עם הפוליטיקאי, בהשוואה לראיונות עיתונאיים ולנאומים פומביים, מאפשר בחינה יותר מדוקדקת של עמדותיו. ברק נשאל, כמובן, גם על איראן ונשמע נחוש מתמיד. "הרשות המבצעת ממשיכה לתפקד כרגיל ולכן הבחירות לא ישפיעו על שיקולי הדרג המקצועי בסוגיה האיראנית", טען. "אנשים אומרים לנו: תסמנו קו בחול. אם עלי חמינאי (המנהיג הרוחני האיראני, ע"ה) יורה לאנשיו לייצר נשק גרעיני, יהיה זמן לפעול. אני אומר שמה שאנחנו רואים לנגד עינינו הוא שהאיראנים (פועלים) בצורה שיטתית לכך שלא יהיה רגע כזה". גלישתה של איראן למרחב החסינות הגרעינית, כתב ברק לגולשים, נועדה לסכל אפשרות של תקיפה "כירורגית צבאית" שתעצור את התוכנית.

הקפאה

יותר מאיראן, כנראה, תעמוד שאלת גיוס החרדים במקום גבוה בסדר היום של בחירות ספטמבר. יאיר לפיד הציג השבוע את תוכנית השירות שלו וספג קיתונות של ביקורת ממתחריו. לזכות לפיד צריך לומר שהוא בא לדיון הזה בידיים נקיות. נתניהו וברק, שלכאורה מתחרים כעת זה בזה בהבטחות לגיוס שוויוני לכולם, תיכננו עד לאחרונה להאריך את חוק טל (ראש הממשלה בחמש שנים, שר הביטחון בשנה). יריבם מופז התחמק בעקביות מהרמת דגל השירות השוויוני, עד הרגע המדויק שבו זיהה שהאווירה הציבורית מחייבת זאת.

עיקר הביקורת על התוכנית, שאת חיבורה הובילו העיתונאי עפר שלח וראש אכ"א לשעבר האלוף (מיל') אלעזר שטרן, עסק בהצעה להעניק לחרדים בני 18 פטור גורף משירות לחמש שנים, עד להסדרת המודל החדש, השוויוני. דווקא מהזווית הפוליטית לפיד עושה מהלך שמעיד על כנות כוונותיו. היה לו ברור שיחטוף על מה שנראה ככניעה לחרדים, המנוגדת לרצון מצביעיו הפוטנציאליים, ובכל זאת אישר את המרכיב שלדעת המומחים שלו ייתן למערכת די זמן להתארגן לקליטה אפקטיבית של החרדים.

במרכיבים האחרים של התוכנית יש מידה רבה של שכל ישר. העדיפות של צה"ל בגיוס נשמרת ומתירה לו להמשיך ולקחת לשורותיו את הטובים והמצטיינים. שירות החובה יקוצר בהדרגה. במקום שכר מינימום לכל חייל, רעיון בלתי ישים בעליל שעליו מדבר ברק, לפיד מציע משכורת לחיילים במקצועות הכרחיים שיידרשו לשרת יותר מהמינימום. ועדיין, נראה שהליקוי העיקרי בהצעתו טמון בתקופת המעבר. אי אפשר להקפיא לחמש שנים את פתרון בעיית חוסר השוויון בנטל. זה הרבה יותר מדי זמן. ישראל ידעה בעבר לגבש פרויקטים בעלי חשיבות לאומית רבה בזמן קצר יותר. חמש שנים של פטור מלא, גם אם ישחררו את התלמידים הרבים הכלואים בעל כורחם בישיבות החרדיות, יוציאו מראשם כל רעיון של התגייסות לצבא. את הגלגל הזה כבר יהיה הרבה יותר קשה להחזיר לאחור - ותוכנית לפיד עלולה להביס את יעדה המקורי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו