בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נקמת היורם

ההצלחה המסחררת של "הנוקמים" מקבעת את המעבר של ג'וס ווידון מיצרן אזוטריה למספר הסיפורים הגדול של הוליווד. דידי חנוך קוטל ערפדים

5תגובות

בשנת 2009, הפיקה תוכנית הרדיו האמריקאית המצליחה "This American Life" פרק מיוחד שהועבר בשידור חי לבתי קולנוע נבחרים בארצות הברית. אחד האורחים בפרק היה הבמאי והתסריטאי ג'וס ווידון, שסרטו "הנוקמים" עולה לאקרנים בישראל השבוע לאחר שגרף כ-200 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון להקרנתו בארה"ב.

מגיש התוכנית, איירה גלאס, הציג את ווידון כך: "ג'וס ווידון הוא מהאנשים האלה שאו שלא שמעתם עליהם אף פעם ואין לכם מושג מי הם, או שאתם אוהבים אותם". המילים זכו לתשואות רמות מהקהל החי, שאחוז ניכר ממנו הגיע כדי לראות את ווידון. ואכן, פרט לכמה גיקים דווקאיים, החפיפה בין "אנשים שמכירים את ג'וס ווידון" ו"אנשים שמעריצים את ג'וס ווידון" היתה גדולה מאוד עד כה.

למקרה שאתם במחנה שלא שמע על ווידון עד כה, מדובר ביוצר של ארבע סדרות טלוויזיה ("באפי קוטלת הערפדים", "אנג'ל", "פיירפליי" ו"דולהאוס") שהשתיים הראשונות מביניהן זכו להצלחה רבה ברשתות קטנות, והשתיים האחרונות כשלו - מבחינת אחוזי הצפייה, לפחות - ברשת גדולה. עד "הנוקמים", ווידון ביים רק סרט קולנוע אחד - "Serenity", ההמשך הקולנועי לסדרת הטלוויזיה "פיירפליי" - אבל כתב מספר סרטים. יש לו קרדיט על כתיבת תסריט ב"צעצוע של סיפור" המקורי, לדוגמה. חלק מהסרטים שכתב הצליחו, חלקם כשלו, ומידת המעורבות שלו בהם, נעה בדרך כלל מ"אין לי מושג מה קרה שם ואיך התסריט שלי הפך לדבר הזה" (זה בערך מה שיש לו לומר על הסרט הרביעי בסדרת "הנוסע השמיני"), לשותפות מלאה (כמו במקרה של "בקתת הפחד", שהפיק וכתב ביחד עם דרו גודארד שביים).

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

בפרויקטים הקטנים יותר, ההצלחה של ווידון היא פנומנלית. הוא אחראי להרצה מצליחה מאוד של הקומיקס "Astonishing X-Men", ולהמשך הקומיקסי המצליח ל"באפי". הוא גם אחראי במידה רבה לשינוי ביחס של תעשיית הקולנוע והטלוויזיה לאינטרנט בזכות סדרת הרשת המוזיקלית הקצרצרה שלו " Doctor Horrible's Sing-A-Long-Blog", שביים וכתב ביחד עם כמה שותפים, ושלה ליהק כוכבי טלוויזיה כניל פטריק האריס ("איך פגשתי את אמא") ונתן פיליון ("קאסל").

ד"ר הוריבל, סדרה ששוחררה לרשת בחינם, והיתה זמינה בחינם לזמן קצר, נמכרה בהמשך דרך חנות אייטונז של אפל ובדי.וי.די. היא היתה להיט עצום בשני המקומות האלה, למרות שלפני כן שודרה בחינם. מעריצים בארץ, העלו בפסטיבלי אייקון ועולמות, גרסאות למיוזיקל ואף לרצועת הקומנטרי המוזיקלית שלו. בזמן שהמחזמר הוקרן על מסך גדול ברקע, שחקנים-מעריצים גילמו את התפקידים על הבמה. כבוד כזה ניתן בדרך כלל לסרטי קאלט כמו "מופע הקולנוע של רוקי".

דג גדול בבריכה גדולה

מי שאהבו את ווידון עד כה יאלצו להסתגל בקרוב למציאות חדשה. "הנוקמים", בבימויו, עומד ככל הנראה להיות אחד הסרטים המצליחים ביותר של הקיץ. הסרט צפוי להכניס הרבה יותר כסף מכל הפרויקטים הקודמים של ווידון ביחד ולאור הפתיחה הפנטסטית שלו בקופות, הוא כבר הקפיץ את ווידון למקום אחר בתעשייה. עד כה, כשהוא שחה בבריכות הקטנות של קומיקס וסדרות רשת, נחשב ווידון לדג גדול מעצם העובדה שהוא היה מעורב בסדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע. עכשיו הוא מגיע כבר כאחד הבמאים הגדולים בהוליווד והוא צריך להסתגל למעמד של דג גדול בבריכה גדולה.

אבל לא נראה שזה הולך לשנות את ההתנהלות שלו. בהמשך השנה יגיע לאקרנים סרטו השלישי כבמאי, עיבוד דל תקציב ל"מהומה רבה על לא מאומה" של שייקספיר, בכיכובם של רבים מהשחקנים שאסף סביבו במשך 15 השנים האחרונות. מתישהו בעתיד הנראה לעין הוא מתכנן ליצור את "דוקטור הוריבל 2", ויש דיאלוג מתמשך בינו לבין יוצר הקומיקס הבריטי וורן אליס על סדרת רשת אפלה שיכתבו ביחד.

מכיוון שעבד זמן רב בתעשייה בעמדות כוח שונות, יודע ווידון שהדרך היחידה לזכות כיום בשליטה מלאה במוצר היא להפיק אותו באופן עצמאי. כיום יש לו היכולת לעשות בעצמו כמעט כל מה שהוא רוצה, ונראה שהוא רוצה לעשות הכל - מהפקות קטנות ליוטיוב עד סרטי ענק עם מארוול.

איך הסרט שאחראי למקפצה הזאת בקריירה של ווידון? ובכן, זה סרט פופקורן. המשימה שווידון קיבל היתה ליצור סרט שלוקח מספר דמויות שכיכבו כבר בסרטים משלהן (איירון מן, ת'ור, קפטן אמריקה, ובמידה מסוימת הענק הירוק, למרות שכאן היה שינוי בליהוק), ולשלב אותן בסרט אחד. העבודה שהוא עשה עליו היא לא פחות ממצוינת.

זה לא "האביר האפל", של נולאן. זו לא טרגדיה על אנשים מעורערים נפשית בתחפושות ומסכות. זה סרט שנועד לגרום לקהל שלו להרים אגרוף לאוויר ולרצות לצעוק "יש!" (אבל להימנע מזה, כי יש אנשים אחרים באולם וזה ממש לא מתחשב). ועדיין, "הנוקמים" הוא הרבה יותר מסרט על דמויות קרטון שמרביצות זו לזו. זה סרט על עולם פנטסטי, שלא מעורר תחושת גיחוך לרגע - הישג יפה במיוחד לאור העובדה שיותר מכל הוא המשך ל"ת'ור", וחולק איתו נבל. "ת'ור", כפי שאלה מכם שצפו בו ודאי יודעים, הוא המגוחך מבין הסרטים ש"הנוקמים" מהווה המשך שלהם.

בניגוד לקנת' בראנה שביים את "ת'ור", לא מנסה ווידון להפוך את הקומיקסים של מארוול למחזה שייקספירי (ניסיון שכשל, למרות שבהחלט היו לו רגעים מעניינים). הוא יוצר גרסה קולנועית לקומיקסים במיטבם: סיפורים על דמויות אנושיות מאוד, עם חולשות אנושיות - גם אם אחד מהם הוא סוג של אל - שצריכות להתמודד עם איומים שאף אחד אחר לא יכול להם. במקביל זהו גם סיפורם של בני האנוש הרגילים לגמרי שסביבם.

כל גיבור צריך נבל

ג'וס ווידון מצליח ליצור דמויות שלצופים אכפת מהן. בשבילו הן הרבה יותר מגיבורי קומיקס שטחיים ובמקרים רבים הוא נותן לדמויות עומק רב יותר ממה שהיה להן במקור. העומק הזה, שמגביר את הזדהות הצופה עם הגיבורים שעל המסך, משמעותי כשהם נלחמים נגד פלישה נוראה שמאיימת על האנושות כולה. הם לא סמלים. הם בני אדם.

כמובן, יש בסרט דמות אחת שווידון לא היה צריך לפתח, כי אם בעיקר לא להרוס - טוני סטארק בגילומו של רוברט דאוני ג'וניור. ווידון יודע את מה שכולנו יודעים: עם כל הכבוד לשחקנים שלו כריס אוונס, סקרלט ג'והנסן ומארק רופאלו, אין ספק שרוברט דאוני ג'וניור הוא השחקן הטוב ביותר וגם הכוכב הגדול ביותר שיש לו בקאסט. טוני סטארק הוא דמות קולנועית נהדרת והבשורות הטובות הן שווידון לא רק שלא הורס את סטארק, הוא אפילו משדרג אותו.

ווידון עשה דרך ארוכה מאוד בקריירה שלו מאז שהגיעו לאולמות הקולנוע "הנוסע השמיני 4" ו"באפי" (גרסת סרט הקולנוע) כשאין שום קשר בינם לבין התסריטים שכתב. ההצלחה המסחרית של "הנוקמים" מהווה חותמת רשמית ל-15 שנים במעמדו החדש בעולם הקולנוע. ההצלחה הזאת מציבה אותו בעמדה שונה בהוליווד מזו שהוא היה רגיל אליה. בתור אדם שמבין משהו בגיבורי על, יש לקוות שווידון יודע שעם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה ומעניין יהיה לראות מה הוא יעשה עם הכוח הזה. בכל מקרה השנים הקרובות יהיו מסקרנות. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו