בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור בגבול הדרום: היחסים עם חמאס נראים טובים מאי פעם, החשש - מסיני

כוח פלסטיני שנלחם ברקטות ומעבר סחורות סדיר מלמד על מעין נורמליזציה ביחסי ישראל-חמאס; רשמי ביקור בגבול לא שקט לקראת יום הנכבה

20תגובות

הסערה הפוליטית שהיתה השבוע בישראל כמעט העלימה מכותרות העיתונים וערוצי הטלוויזיה את הדרמות הגדולות שממשיכות להתחולל במזרח התיכון. "האביב הערבי", כך נראה, מסרב להסתיים. כוחותיו של בשאר אל-אסד המשיכו גם השבוע להרוג אזרחים ופעילי אופוזיציה שיצאו נגד המשטר בסוריה. ואילו במצרים ההכנות לבחירות לנשיאות - שיתחילו בעוד 12 ימים - מצויות בשיאן. אלו אף מלוות בחששות כבדים של המועמדים והציבור כי המועצה הצבאית העליונה תנסה לדחות את קיומן ברגע האחרון. בתוך כל ההמולה הזו מסתמנות להן רצועת עזה והגדה המערבית כאיים של יציבות מדינית, פוליטית וביטחונית. השאלה היא כמובן עד מתי.

בשבוע הבא יציינו הפלסטינים את "יום הנכבה" - יום האסון - המציין את הקמתה של מדינת ישראל וגירושם של מאות אלפי פלסטינים מאדמתם במלחמת 1948. האירועים לציון יום זה יתקיימו יחד עם שביתת רעב של כ-2,000 אסירים ביטחוניים בבתי הכלא בישראל. תמהיל זה עלול להיות מסוכן. ובכל זאת, כבר השבוע עשו ראשי פתח והרשות לא מעט כדי שההפגנות המתוכננות יתקיימו בתוך הערים הפלסטיניות ושהמסגרת הלא אלימה תישמר. אירוע שאין בו סיכון הוא טורניר הכדורגל ליום הנכבה ביוזמתו של ג'יבריל רג'וב.

"המורשת שלי היא של ביטחון", אמר ביום רביעי השבוע יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס. "שאל כל אחד אם אנחנו בדרך לאינתיפאדה שלישית והם יאמרו ‘לא, אנחנו רוצים שלום'. זה לא קרה מעולם. אנשים הבינו שאנחנו יכולים להשיג את מטרותינו בדרכי שלום".

גטי אימג'ס

בלי רקטות

הצהרות מעין אלה עוררו בעבר גינויים, השמצות והתקפות מצד בכירי חמאס. כך גם ביטויים של שיתוף פעולה עם ישראל והצעדים שנוקטת הרשות נגד חמושים ומבוקשים. אבל בימים שראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, מבהיר שהארגון יתמקד בפעילויות עממיות - קשה לראות כיצד יוכל חמאס למתוח ולו ביקורת מרומזת על עבאס. יתרה מכך, מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי, בעזה פועל זה כמה חודשים מנגנון מיוחד שתכליתו למנוע שיגור רקטות לישראל. לרגע אחד קשה לעכל את ההתפתחות הזו, אך חמאס, ארגון הטרור שחרת על דגלו ג'יהאד נגד ישראל, הקים ומפעיל כוח ביטחוני שמטרתו לעצור חוליות של ארגונים פלסטיניים אחרים. אלו כוללים את הג'יהאד האיסלאמי, ועדות ההתנגדות העממית וארגונים אחרים שמתכוונים לירות טילים אל "האויב הציוני".

הכוח הוקם בחודשים האחרונים ביוזמת שר הפנים של חמאס, פתחי חמאד, והוא פועל תחת פיקודו הישיר. חמאד, שנחשב בעבר בעל עמדות קיצוניות כלפי ישראל, העניק לכוח את השם "קוות דבט אל-מידאן" - כוח השליטה בשטח. הוא מונה כ-300 חיילים בקירוב, שעל פי הגדרתם פועלים בעזה "יומם ולילה, 24 שעות בכל מקום ברחבי הרצועה, בעיקר סמוך לגבולות עם ישראל". החיילים לובשים מדים שחורים ונעים ברכבי 4X4 ובאופנועים.

לדברי גורם בחמאס, לכוח יש אישור לפתוח באש על פעילים שמתנגדים למעצרם ומנסים לירות בהם. במקרה של מעצר, צפויים חברי החוליה המשגרת למאסר של כמה חודשים לפחות. הרקטות ופצצות המרגמה שנתפסות על ידי חברי הכוח מוחרמות ומועברות לידי חמאס. הפעילות של הכוח הזה הביאה למעצרים רבים בקרב פעילי הארגונים הפלסטיניים הקטנים אך גם בקרב אנשי הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממית, שנחשבים לארגוני האופוזיציה המובילים כיום ברצועה.

אף שתהליך ההתעצמות הצבאית של חמאס נמשך - הארגון מצטייד במיטב אמצעי הלחימה, כמו רקטות ארוכות טווח וטילי נ"ט משופרים - ככלל, יחסי חמאס וישראל מעולם לא נראו טובים יותר. באופן מוזר, בשטח מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין הצדדים, ללא קשר ישיר. אין זה תיאום ביטחוני בנוסח הרשות הפלסטינית וצה"ל בגדה, אך עצם הקמתו והפעלתו של מנגנון חדש, שתפקידו להילחם ביורי הרקטות בעזה, מעיד על המגמה בחמאס: שמירה על שקט ביטחוני בגבול ישראל וביסוס השלטון ברצועה.

יש לומר שהכוח הזה כמעט לא הפריע לחוליות הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות בסבב האלים האחרון בין עזה לישראל. בין היתר, משום שהפעלתו אינה תקפה במקרים שישראל היא שתוקפת ראשונה (ההתנקשות בזוהיר אל-קייסי מוועדות ההתנגדות העממית בחודש מארס האחרון). אבל "בימי חול", הכוח עוצר ומונע לא מעט ירי על ישראל. פרשן ציני המזוהה עם הפתח אמר השבוע ל"הארץ", שבצה"ל צריכים לשקול לצרף את אנשי הכוח הזה למערכת "כיפת ברזל".

בצד הישראלי מתייחסים אל הכוח בחשדנות רבה וממעיטים ביכולותיו, אך בה בעת מודים כי חמאס עושה לא מעט כדי לשמור על השקט ברצועה. זה אולי לא ירח דבש בין ישראל לחמאס, אך בהחלט השלמה הדדית של צד אחד עם נוכחותו של האחר. התחושה הרווחת בעזה היא שחמאס הופך במהירות לרשות פלסטינית שנייה. אפילו ראש הזרוע הצבאית, אחמד אל-ג'עברי, שהיה לסמל הלחימה בישראל וכמבוקש נהג להסתתר שנים, נטש כנראה את הטרור. באחרונה קשה לראותו במחנות האימונים ברפיח או בחאן יונס. הוא נראה דווקא במלונות חמישה כוכבים בקהיר.

אף על פי שישראל ממשיכה להטיל מגבלות על מעבר אנשים מעזה לגדה, כאשר מדובר במקרים הומניטריים - דוגמת חולים הזקוקים לטיפול בגדה או בישראל - יש תיאום בין משרד הבריאות של חמאס ומינהלת התיאום והקישור הישראלית. אמנם אין ביניהם קשר ישיר - הקשר מתנהל באמצעות אנשי המשרד לעניינים אזרחיים של הרשות - אך לכל המעורבים ברור שהם מדברים עם ה"אויב".

מעבר המסים

סימן נוסף לשינוי שעובר על הרצועה אפשר לראות בפעילות הנמרצת במעבר כרם שלום. השבוע נראה המעבר עמוס במשאיות: רובן מייצאות סחורה ישראלית לרצועה, מעטות מעבירות ייצוא עזתי לחו"ל (ישראל הסכימה לאחרונה לייצוא של סחורה חקלאית בכמות קטנה מעזה). נכון שהיקף המסחר ותנועת האנשים בין עזה לעולם קטן עדיין בהרבה משהיה בימים ששלטה שם הרשות - רק כ-230 משאיות עוברות מדי יום בכרם שלום - אבל אין עוד היום מצור של ממש על הרצועה. בין היתר, משום שמצרים פתחה את המעבר היבשתי ברפיח לכניסה ויציאה של עזתים. עוברים בו מדי יום כ-1,200 בני אדם.

מעבר כרם שלום הפך בחודשים האחרונים חלק ממערכת האיזונים והבלמים שמפעיל חמאס בניהול כלכלת עזה. כאשר רצה הארגון לעודד ייבוא סחורות במנהרות - מקור ההכנסה החשוב ביותר שלו - דאג לאירוע ביטחוני כזה או אחר, שהביא לסגירת המעבר. בפעמים אחרות, וכפי שקורה לעתים קרובות באחרונה, הטיל חמאס מסים על כל הסחורות שנכנסות דרכו. בחודשים האחרונים הטיל חמאס מסים על 17 מוצרים, גם כדי למלא את קופת האוצר המידלדלת, אך גם כדי לעודד הברחות דרך המנהרות - שעליהן מוטלים מסים כבדים עוד יותר.

בנוסף לכך, המצוקה התקציבית שממנה סובלת ממשלת חמאס עודדה אותה להטיל שורה של מסים חדשים: על אופנועים, על מכוניות ואפילו על עגלות רתומות לחמורים. ממשל חמאס אף החליף לנהגים ברצועה את רישיונות הנהיגה - בכפוף לתשלום מס. גם את התרופות שמעבירה הרשות הפלסטינית לרצועה, בחינם, ממשלת חמאס מוכרת בכסף לתושבי עזה.

כאוס בסיני

ייתכן שרצונם של ראשי חמאס בשקט ברצועת עזה דחף את הארגונים היריבים - בעיקר ועדות ההתנגדות העממית והג'יהאד האיסלאמי - לפעולות טרור משטח סיני. הודות לתעשיית המנהרות העניפה, מעבר חמושים בין עזה לסיני ובחזרה הפך לעניין של מה בכך. לאלה ניתן להוסיף את הכאוס השורר בחצי האי. הצבא המצרי מנסה להפגין נוכחות לאורך הגבול עם ישראל, מול עזה וגם בשארם א-שייח ורצועת החוף. אבל השטח הענק של מרכז סיני מסתמן כאיום הולך וגובר על ישראל, וגם על ריבונות מצרים.

מספר ההתרעות על פיגועים שיבואו מסיני נגד מטרות ישראליות משתווה כיום למספר ההתרעות מעזה. זאת, בשעה שהכוחות המצריים לאורך הגבול סובלים מהתקפות יומיות כמעט של חמושים בדואים. חלקם שייכים לחוליות מבריחים, אחרים לקבוצות ג'יהאד עולמיות. בסוף השבוע שעבר נחטפו שישה חיילים מצרים בידי בדואים חמושים, שדרשו מהשלטונות לשחרר את חבריהם מהכלא. הדרישה לא נענתה אך השישה שוחררו בסופו של דבר.

באירוע אחר, שהתרחש סמוך לגבול, הסתערו חמושים על עמדות מצריות כדי להבריח ככל הנראה סמים לישראל. בעוד החיילים המצרים עסוקים בניהול הקרב עם הבדואים, התקרבו כמה מהמבריחים לגבול והשליכו חבילות. בה בעת ירו החמושים על חיילים ישראלים שהתקרבו לנקודה. בשלב זה, בצד הישראלי, דהרו למקום כמה ג'יפים ובחסות הקרב העמיסו את החבילות ונעלמו.

ובכל זאת, קשה לומר שניכרה בתחילת השבוע דריכות מיוחדת בקרב החיילים המצרים המוצבים לא הרחק ממעבר כרם שלום. הם נראו משועממים ואולי משועשעים למראה המבקרים. החיילים נופפו לשלום לאורחים הישראלים והמשיכו בענייניהם. מדובר בחיילי "הביטחון המזוין", המנגנון המצרי שמאבטח את הגבול, שרובם לא היו חמושים כלל.

לזירה המסוכנת ביותר שלו שולח הצבא המצרי את החיילים הפחות איכותיים שיש לו - רובם אנאלפביתים, חלקם פושעים לשעבר. בכל כמה מאות מטרים ניתן לראות שניים-שלושה מהם הם יושבים תחת עמדה ממוגנת שצופה למערב - כלומר, לא לישראל אלא לסיני. המיגון של העמדה מופנה גם הוא לסיני, מחשש להתקפות בדואים. אין לקנא בהם. גם לא באחראי עליהם, מפקד החטיבה המצרי. מדובר בקצין בדרגת תת אלוף, שמקיים קשר ישיר עם עמיתיו בצד הישראלי.

לא פעם במהלך קרבות עם מבריחים בדואים חמושים מצא עצמו לוחם כתף אל כתף עם קצינים ישראלים. בלית ברירה, בהבינו את הסכנה הגדולה האורבת לו, נאלץ הקצין המצרי לנוע מוקף מאבטחים חמושים. ככה זה בהיאחזות הבטמ"ז (הביטחון המזוין) בסיני. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו