בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי יציל את החרדים מ"שירות לכל"

בלילה שבו התאחדו נתניהו ומופז, השותפות הבכירות בקואליציה - ש"ס ויהדות התורה - נסוגו באחת למעמד זוטר. בעוד שני השותפים הגדולים בממשלה המתחדשת מתחרים בהצהרות על "שירות לכל", בסיעות החרדיות חיפשו אדם שיסכים להיכנס למו"מ על הסדרת יחסי החרדים והמדינה ויציל אותן מספסלי האופוזיציה

26תגובות

פה ושם על קירות שכונת מאה שערים בירושלים עוד מרוחות, כתזכורת, כתובות גרפיטי "שטיינמן=קוק". המשוואה הזאת מכוונת נגד הרב אהרן לייב שטיינמן, מגדולי הדור הליטאים, שנחשד בעיני הקנאים שהוא ציוני ורפורמיסט במסווה, בן דמותו של הרב קוק, כי לפני כעשר שנים התברר שהוא נותן גיבוי ליוזמות להסדרת יחסי החרדים והמדינה. היוזמה העיקרית התגלמה בוועדה בראשות השופט צבי טל, שהסדירה את הפטור משירות צבאי לחרדים שתורתם אומנותם, והכנסת הסתמכה עליה כשחוקקה את חוק טל בשנת 2002. הרב שטיינמן הוא שהסמיך את מרדכי קרליץ, לשעבר ראש העיר בני ברק, איש דגל התורה, לשבת בוועדת טל כנציג הרבנים.

חוק טל נחקק, אבל מאז נשמר הרב שטיינמן הבני-ברקי שלא לשוטט כשמנשבות בחוץ רוחות של שינוי. הרב, וגם קרליץ, נכוו קשות מהמסע שניהלו נגדם קיצונים בתחילת העשור הקודם. כינו אותם "שייגעצים", הדפיסו נגדם פשקווילים בשם רבני "העדה החרדית" והוקיעו אותם כציונים בראש חוצות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

אי-אף-פי

במסדרונות החרדיים שאלו השבוע מי יעז למלא את התפקיד שמילא אז העסקן הבכיר קרליץ. חשוב יותר: מה בדיוק יורה הרב שטיינמן שהפך לאחרונה, בגיל 98, למנהיג בפועל של הציבור הליטאי ובמשתמע של הציבור החרדי כולו. במלים אחרות: האם יימצא מי שימלא את תפקיד השייגעץ במחזה הפוליטי הנוכחי וישתף פעולה עם היוזמות להסדיר מחדש את מעמד בחורי הישיבות. אם לא יימצא השייגעץ, אפשר ששתי הסיעות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה - נמצאות בדרכן לאופוזיציה. יש, כמובן, אפשרות אחרת: שהדיבורים על "שירות לכל" שהשמיע השבוע הצמד נתניהו-מופז יתבררו כלא יותר מקוסמטיקה - חוק טל מספר שתיים.

כבר בליל הכלולות של בנימין נתניהו ושאול מופז מצאו עצמם השותפים הבכירים של ראש הממשלה, ש"ס ויהדות התורה, במעמד זוטר למדי. נתניהו עידכן בדיעבד את אלי ישי, משה גפני ויעקב ליצמן על מהלכים פוליטיים שלא הם הובילו. כולם יודעים שראש הממשלה יכול להסתדר נהדר בלעדיהם - גם בלי שתי הסיעות יש 78 ח"כים בקואליציה - אבל נתניהו אמר לראשי המפלגות החרדיות כי הוא מתעקש על המשך השותפות עמם דווקא בשל הדיונים על התחליף לחוק טל.

חודשיים וחצי, 81 יום, נותרו לממשלה למלא אחר צו בית המשפט העליון ולדאוג לחוקק חוק חדש במקום חוק טל - שבג"ץ קבע כי אינו חוקתי. חודשיים וחצי נותרו לחרדים, שחוששים מפני פגיעה אנושה בעולם הישיבות, אבל עד עכשיו לא העלו הצעה משמעותית כחלופה לחוק טל.

פוליטיקאי חרדי העריך השבוע, ששאלת גיוס בני הישיבות הפכה למשחק סכום אפס. לדבריו, אם החרדים יהיו מרוצים, נתניהו יותקף מיד על כניעה לסחטנות וייפגע פוליטית; לעומת זאת, הוא יוכל לקצור את פירות האיחוד עם קדימה והתחליף לחוק טל רק אם החרדים יפרשו בכעס. פוליטיקאי חרדי אחר העריך, שהאינטרס החרדי ומעמדו של "עולם התורה" יישמרו טוב יותר אם המפלגות החרדיות יפרשו מהקואליציה כמי שעומדות על עקרונותיהן. לדבריו, במצב כזה החרדים יהיו מחוזרים לאין קץ, ואיש לא יעז להעלות על הדעת גיוס בכפייה או מכסות לתלמידי ישיבות.

למרות ההערכות האלה, נתניהו וגם החרדים ינסו בשלב ראשון לשתף פעולה, בניסיון לנסח יחד חוק חדש. ראש הממשלה מבקש להקים במשרדו צוות מקצועי שיגבש פתרון, לפי המודל של ועדת טרכטנברג.

נתניהו ומופז, שניהם אחרי ביקור ב"מאהל הפראיירים", מגביהים ציפיות. נתניהו הודיע השבוע על "הזדמנות היסטורית" לגבש פתרון חדש לבני הישיבות, מופז אמר שהוא ושותפו "הולכים לעשות תיקון עולם בעניין הזה, להסיר את הכתם המוסרי של הבחנה בין דם לדם". ההצהרות, שרוכבות על קמפיין הבחירות הקצרצר שהיה כאן השבוע, תואמות לכאורה את הקו שהתווה בג"ץ. כל פתרון שיוצע, קבע השופט אליקים רובינשטיין, משופטי הרוב, "יצטרך להיות רדיקלי בהרבה הפעם".

התערבות

מה הסיכוי שהחרדים יחיו עם פתרון "רדיקלי בהרבה", אם חוק טל היה בעיניהם רדיקלי דיו? אף על פי שקרליץ נשלח בשעתו להשתתף בוועדת טל, החרדים לא תמכו רשמית בחוק טל וחלק מהרבנים פתחו במלחמת קודש נגדו. הם חששו מפני הסדרה כלשהי של "תורתו אומנותו" וראו בכך התערבות באוטונומיה החרדית. הם גם חששו מהחידוש העיקרי של החוק - הקמה והרחבה של מסלולים ייחודיים שנועדו למשוך בחורי ישיבות להתנדב לשירות בצבא או לשירות אזרחי. בעשר השנים האחרונות, המפלגות החרדיות ראו בחוק טל הכרח בל יגונה, בדומה ליחס של חמאס להודנא עם ישראל. הכל דרך מתווכים, בלי להכיר בצורך להתפשר על ערך כלשהו, בטח לא על התמסרות טוטלית לתורה.

הזמנים השתנו, אבל לא בטוח שיש פשרה באופק. אם היה פעם סיכוי פעוט שהרבנים ייתנו יד להסדר חדש בעניין בחורי הישיבות, כעת הוא קטן עוד יותר בשל הרגישות המיוחדת של הציבור החרדי כעת.

המנהיג הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, שוכב זה שלושה חודשים על ערש דווי, והמאבק על ירושתו מתנהל בשקט: מצד אחד הרב שטיינמן, זקן השבט הנתמך בידי קבוצת רבנים "גדולי ישראל" מבני ברק, ומהצד השני הרב שמואל אוירבך הירושלמי, שנחשב קנאי וקיצוני הרבה יותר. איש מהרבנים לא ירכך עכשיו עמדות ויצטייר כפשרני מדי.

בתוך המחנה הליטאי, מסלימה בינתיים המלחמה שמנהלים שומרי החומות השמרנים - שמבחינתם המודל הלגיטימי היחיד הוא תורה, תורה ותורה מבוקר עד ערב - בחרדים בוגרי ישיבות שבוחרים לצאת לעולם: לצבא, לאקדמיה, לשוק העבודה, אם בשל כורח כלכלי ואם בשל שינוי בערכים. הם קוראים להם "החרדים החדשים".

המהומה סביב חוק טל מתחוללת בשעה שהציבור החרדי קרוע ממילא בשאלה מיהו חרדי ומעצב את עצמו מחדש. במחנה הקנאי רק מחכים לנעוץ שיניים בשייגעץ החרדי התורן, רב או פוליטיקאי, שיעז לשתף פעולה עם יוזמות לגיוס בחורי ישיבות. מתקפה כזאת עשויה להביא את יהדות התורה לפרוש ראשונה. במצב כזה ש"ס, שתמיד התנהגה כנתינה בעולם האשכנזי, תתקשה לעמוד לבדה ותיתפש כמפקירה את עולם התורה.

חשאיות

הפוליטיקאים החרדים גררו עד היום רגליים בנוגע לחוק טל. הם נהגו כמי שמקווים שהבעיה תיפתר מאליה או תיעלם. בימים האחרונים, מאז טעמו את טעמה של מערכת בחירות אנטי-חרדית, ניכרת התעוררות בסיעות החרדיות. אלי ישי, אריאל אטיאס, יעקב ליצמן, משה גפני, כולם יחד וכל אחד לחוד מנסים בשקט לגבש חוק טל מספר שתיים - כזה ש"יציל את עולם התורה" כלפי פנים, אבל גם ישביע את נתניהו הלהוט לחתום על חוק היסטורי, כלשונו. המשותף לכל היוזמות הללו, בינתיים, היא מעטה החשאיות שתחתיו הן מתקיימות. איש מחברי חבורת סוד מוחלט בהחלט לא רוצה לככב בפשקוויל הבא.

אבל כדאי להקשיב למה שיש לפוליטיקאים החרדים להגיד על הקווים האדומים שלהם. בעניין הזה הם דווקא מתבטאים בחופשיות: לא יהיה גיוס בכפייה, לא יהיו מכסות לתלמידי ישיבות, כל חרדי שירצה בכך יקבל פטור או דחיית שירות, כפי שהיה מאז דוד בן-גוריון וכפי שיהיה כנראה עד ביאת המשיח. אין כיום סימן לכך שהם יוותרו על שלושת הלאווים הללו, וכדאי לגנוז פנטזיות על המוני חרדים שנוטשים את בתי המדרש ונוהרים לבקו"ם.

למה החרדים כן מוכנים? במקום שהמכסות יושתו על בחורי הישיבות, הן ייקבעו ביחס למספר החרדים שהצבא יצליח לגייס בכוחות עצמו. החרדים יסכימו שתגובש תוכנית רב-שנתית עם יעדים לגיוס חרדים בהתנדבות, וקביעת קריטריונים נוקשים להגשמת אותם יעדים, שיוצגו לבג"ץ פעם בשנה. לצורך זה יידרש הצבא לשכנע את החרדים להתנדב לשירות. למעשה אין מדובר בחוק טל מספר שתיים, אלא בחוק טל מספר אחת: מימוש התוכניות לעידוד חרדים שאינם לומדים להתגייס לצבא, בעזרת הטבות כספיות ואחרות. משמעות המתווה הזה היא תקציבים נוספים למסלולי שח"ר, לגדוד נצח יהודה ("הנח"ל החרדי") ואולי גם למסלולים נוספים, כמו גיוס נוער חרדי נושר למקצועות טכניים בצבא. הכיוון הזה יזרים תקציבים נוספים לציבור החרדי, אבל אין להקל ראש בתוכניות האלה אם יתממשו: הממסד הליטאי חרד מאפשרות שמסלולים צבאיים ייהפכו אטרקטיביים להמוני חרדים, שינטשו את הישיבות.

ייתכן שהחרדים יפרשו מהקואליציה וייתכן שלא. כך או כך, כל מי שעוסק בימים האחרונים בניסיונות להיחלץ מתסבוכת גיוס החרדים משוכנע, כי אחרי שהאבק יגווע, התחליף לחוק טל יהיה דומה לחוק טל יותר מאשר לחזון "שירות לכל" שעליו מכריז כעת אביגדור ליברמן. כדאי להאזין למשפט שהבליע גם נתניהו בנאומו ביום שלישי, בין הכרזותיו על שוויון בנטל ועל משק כנפי ההיסטוריה. הוא אמר כי במקום חוק טל בכוונתו להציג בכנסת "חוק מדורג, אחראי, שמביא לחלוקת הנטל ועם זאת אינו משסה ציבור בציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו