בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לזהבה גלאון לא דחוף לגייס את החרדים

יו"ר מרצ מעדיפה שהם יעבדו ולא ישרתו, מזהירה משינוי שיטת הממשל וחרדה מהתרגיל המסריח של נתניהו ומופז. האם תצליח לשקם את השמאל?

142תגובות

שעות ספורות לאחר "התרגיל המגה-מסריח", כדברי יו"ר מרצ, זהבה גלאון, מצאה עצמה המפלגה במאבק שליטה על ראשות האופוזיציה. אחת המפלגות הערביות פנתה למרצ ובדקה אפשרות שגלאון תמונה ליו"ר האופוזיציה, ולא יו"ר העבודה שלי יחימוביץ'.

"שום דבר לא מובן מאליו", הסבירה גלאון והבהירה מדוע יחימוביץ' פחות מתאימה: "שלי אמרה שהיא לא שוללת כניסה לממשלת נתניהו". בסופו של דבר, היוזמה לא יצאה לפועל. יחימוביץ' מונתה ליו"ר האופוזיציה וגלאון אמרה שתעבוד בשיתוף פעולה אתה, כדי למקסם את הישגי האופוזיציה הזערורית שנוצרה. "דיברנו אתמול, דיברנו היום ונשב בצורה מסודרת בשבוע הבא", אמרה גלאון, "מהרגע שזה הוכרע אין שום דילמה ואנחנו מתייצבים למאבק של האופוזיציה נגד הממשלה".

למרות שותפות הגורל בין שתי המפלגות שחולקות כעת אופוזיציה בת 26 ח"כים בלבד, הכוללת גם ארבעה חברי כנסת מהאיחוד הלאומי, שעוקפים את הממשלה מימין, גלאון אמרה כי מפלגתה מהווה את האופוזיציה האמיתית, המהותית. "אנחנו נוביל את האופוזיציה כי לצערי, אני לא רואה הבדלים עמוקים בין קדימה למפלגת העבודה. בנושאים של המאבק בכיבוש ובהתנחלויות הם שותקים כדגים, בנושאים מדיניים הם נעלמים, בנושאים של חופש דת, כמו תחבורה ציבורית בשבת, הם מתואמים עם החרדים", היא אומרת.

אמיל סלמן

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

ליחימוביץ', שמתחרה עמה על קולות השמאל, היא חלקה מחמאה צנועה ומיד המשיכה לתקוף: "אני מעריכה אותה כפרלמנטרית מצוינת, אבל לא מבינה מה היה לה לחבק מתנחלים ולהעליב את השמאל. מפלגת העבודה מתמרכזת ומתעסקת רק בנושאים חברתיים ואי אפשר להפריד לדעתי".

עוד הזכירה גלאון את חלקה של המפלגה בממשלה: "הם היו שותפים מלאים לנזקים של בנימין נתניהו. לא השפיעו בכלום, רק הכשירו את השרץ. העבודה הצהירה על כוונתה להיכנס לקואליציה עם נתניהו אחרי הבחירות, אז אני מבינה שמופז החליט שאם העבודה יכולה להצטרף לקואליציה הנוראה הזאת אחרי הבחירות, קדימה יכולה לזחול אליה קודם. זאת היתה ככל הנראה זכייה באליפות העולם בזחילה, אבל העבודה התכוונה להיכנס בצליעה. בין הדבר לכולרה, ההתלבטות קשה ומרה".

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) מסר בתגובה: "העבודה היא האלטרנטיבה הערכית היחידה לשלטון נתניהו והליכוד. איננו זקוקים לאות כשרות של גלאון".

אובדן אמון

כעת, במקום ללכת לבחירות שהיו צפויות להכפיל את כוחה, חוזרת גלאון לתקופה נוספת לספסלי האופוזיציה. "זה מעיד על פוליטיקה דוחה, זולה, מעוררת חלחלה, משדרת מסר מאוד מאוד בעייתי ציבורית", היא אומרת. "מופז מוציא שם רע לאופורטוניזם, ראש הממשלה קנה את קדימה בנזיד עדשים".

לטענתה, מדובר בהתלכדות אינטרסים המובלת על ידי פחד. "מה שהלחיץ את ראש הממשלה היה המתנחלים במרכז הליכוד ומה שהלחיץ את מופז היא הפאניקה שחטף מהסקרים, שהראו שהמפלגה שלו מתאדה. יש בזה משהו עצוב, שאדם שאמר שהוא זה שעצר את הטרור, ואולי אפילו מאמין שעשה את זה, לא היה מסוגל לעצור כמה מאות מתנחלים שהשתלטו לו על התנועה. ועידת הליכוד היא השיקוף של ישראל בראשותו של נתניהו - אלימה, גסה, ימנית, רומסת. מי שאלים יכול לעשות מה שהוא רוצה - לסגור מדרכה בפני נשים, להעלים גבעה. החיבור של קדימה אליהם לא יעשה את המדינה דמוקרטית יותר או מוסרית יותר".

מהליכוד נמסר בתגובה כי "הליכוד היא תנועה פתוחה ודמוקרטית וכך תמשיך להיות. ראש הממשלה מטפל בנחישות באתגרים העומדים בפני ישראל" .

את המערכת הפוליטית החדשה תיארה גלאון על גבול הדיקטטורה: "הקואליציה החדשה גורמת לאובדן אמון הציבור במערכת הפוליטית. זאת קואליציה שמורכבת מ-94 חברי כנסת. בדמוקרטיה מתוקנת זה בלתי מתקבל על הדעת, זו דיקטטורה. יש כאן שלטון של עריצות הרוב שיוכל להעביר כל החלטה, כולל שהשמש זורחת במערב".

גלאון מתארת את המצב החדש שנוצר כסכנה ממשית. "הקואליציה, כבר בהרכבה המנופח הקודם, היתה סכנה למשטר הדמוקרטי בשלל חוקים והצעות אנטי-דמוקרטיים", היא אומרת, "במה שיש עכשיו אני רואה סכנה אסטרטגית לדמוקרטיה בישראל. יש כאן קואליציה שיכורת כוח, עם אלמנטים פשיסטיים, שעוד קודם לכן רחשו בוז לזכויות אדם וזכויות אזרח. פה אני חוששת לאופי השלטון והמשטר".

עם זאת, היא לא רואה אבידה גדולה לאופוזיציה בפרידה מ-28 חברי קדימה: "המשקל של קדימה באופוזיציה היה קטן יותר מזה של מרצ על שלושת חבריה. נמרר לקואליציה את החיים ככל שנוכל. אנחנו אולי קטנים, אבל יודעים לעבוד".

יכול להיות שהממשלה תשרת את הציבור שמעוניין בגיוס חרדים ובשינוי שיטת הממשל?

"כל הדיבורים שיילכו להסדר ויחוקקו את חוק טל, הכל דיבורים באוויר. כבר ראינו שאין קווים אדומים. כל האמירות של מופז והחברים שלו לא שוות את הנייר. איזה ערך יש למלה שלו? הממשלה כוללת את ש"ס ויהדות התורה, אז הם יחוקקו משהו שינסה לרבע את המעגל כדי לרצות את השותפים הקואליציוניים. לממשלה הזאת יש רק מטרה אחת והיא לשרוד. אם ביום פיזור הכנסת היינו בתוכנית המרוץ למיליון, עכשיו אנחנו עוברים להישרדות VIP. אני ממש לא מתרשמת משום דבר שהם התחייבו אליו. הרטוריקה של ראש הממשלה תמיד נשגבת והפרקטיקה עלובה.

מקדימה נמסר בתגובה, כי "גלאון מייצגת את השוליים הקיצוניים ביותר של הפוליטיקה הישראלית. היא רחוקה מרחק שנות אור מבסיס ההסכמה הלאומית בנושאים המהותיים בחיינו במדינת ישראל. אחדות לאומית אינה מילה גסה אלא צו השעה".

"דרך אגב, לי לא דחוף לגייס את החרדים לצבא", הוסיפה גלאון. "לי יותר חשוב שהחרדים ילמדו לימודי ליבה ושיוכלו להשתלב בשוק העבודה ולחיות חיים של חופש וקדמה. לא דחוף לי להקים מיליציות דתיות, להפך, באותה הזדמנות מרצ מעוניינת גם לפרק את המיליציות הדתיות שיש - את ישיבות ההסדר, שמהן יוצאות התופעות של הדרת נשים ופוליטיקה במדים למען ההתנחלויות. דרך אגב, שם משרתים 18 חודשים אז איפה השוויון בנטל כאן?" היא שואלת.

הציבור ישלם

גלאון לא חוסכת ביקורת מההתנחלויות: "התקציב הולך להיות תקציב של גזירות כלכליות. אנחנו, הציבור העובד, משלם המסים, נהיה הציבור שלכיסו ינסו לשלוח יד בעוד שבהתנחלויות תימשך החגיגה כרגיל. שם היד משליכה כסף כאילו אין מחר. שרי הליכוד עושים פריימריס על חשבון הקופה הציבורית".

גלאון מתנגדת גם למטרה הנוספת של חבירת קדימה לקואליציה - שינוי שיטת המשטר שיכלול את העלאת אחוז החסימה. לדעתה, "אין בעיה בממשל, יש בעיה עם המושלים. השיטה החדשה יכולה להביא לנו פוטין ישראלי. מה שנחוץ היום במדינה זה לא שינוי שיטת המשטר, אלא שישמרו על כללי משחק דמוקרטיים ועיגון זכויות אדם וחירויות הפרט. ב-20 השנים האחרונות החליפו פעמיים את שיטת המשטר. בתואנה של הגברת היציבות נושאים את שם הדמוקרטיה לשווא. זה יכול להוביל לאנרכיה. כבר השיטה הנוכחית מאפשרת לראשי הממשל להתנער מההתחייבויות לבוחרים בלי שניתן יהיה לפגוע בהם אז עכשיו עוד רוצים לחזק את הסמכויות של ראש הממשלה במקום לחזק את הכנסת שמפקחת על הממשלה?"

המהלך הנוכחי, לטענתה, מסמן את מותו של המרכז הפוליטי. "מה שמחליף את האידיאולוגיה והשקפת העולם זו האמביציה האישית לתפקידים ולשררה. אחרי כל הקשקושים החלולים שנהגנו לשמוע מקדימה ומהעבודה בזמן שהם היו שותפים בקואליציה על ‘הדרך שלהם', הגיע התרגיל הנכלולי הזה והבהיר: אין בפוליטיקה דרך בלי שיש מצפן מוסרי וערכי".

גם על יאיר לפיד אין לה מלה טובה: "אמביציה אישית לשררה זה מה שמנחה גם אותו. אחרת אי אפשר להסביר את התעקשותו לעמוד ישר בראש מפלגה ולא להצטרף למפלגה קיימת. מה ההבדל בינו לבין נתניהו או מופז? הוא מתנגד לצדק חברתי והוא לא בעד זכויות אדם, ואם ניקח את מה שהוא הציג כבשורה הגדולה שלו במסיבת העיתונאים, נראה שזה בעצם שינויים קוסמטיים זניחים ולא חשובים לדברים שהציגו בכל המערכת הפוליטית". במטה לפיד בחרו שלא להתייחס לדברים.

את מצהירה שלא תשבי בקואליציה עם נתניהו - למה שהבוחר ירצה לתת את קולו למפלגה שבוודאות תשב באופוזיציה?

"אופוזיציה זה לא משאת נפש. ודאי שאני רוצה להיות בממשלה שמשפיעה אבל אני מוכנה להיות רק בממשלת מרכז שמאל כי לדעתי מי שיושב בממשלת ימין לא משפיע".

על אף ההתחזקות שנרשמת בסקרים, מרצ רחוקה מאוד מנקודת השיא שלה לפני 20 שנה, אז קיבלה 12 מנדטים והיתה שותפה חשובה בממשלת יצחק רבין. לאמירה כי חלקה של מרצ במפה הולך ומצטמצם, גלאון קוראת "עוול".

"היית שואלת שאלה כזאת את העבודה? ‘הייתם פעם 44 מנדטים בתקופת רבין ואיפה הם היום?' נכון שהיינו פעם 12 מנדטים ובמשך השנים הועם זוהרה של המפלגה, אבל זה הלוך רוח שאני לא מוכנה להיכנע לו. אנחנו יכולים להיות שוב מפלגה עם 10-12 מנדטים. אם רוצים שהציבור הצעיר יחזור, אלה שנסעו לחו"ל לעשות דוקטורט, צריך שתהיה תקווה דרך תפישת עולם כוללת, שלא משקרת או מנסה להסוות. אם יהיה הסדר מדיני תהיה צמיחה ואם תהיה צמיחה ותהיה מדינת רווחה צודקת יותר".

נראה כי המלה שמאל הפכה לסוג של מלת גנאי בציבוריות הישראלית.

"זה מקומם. עברנו תקופה קשה של פיגועים וטרור וראש ממשלה שאמר שאין פרטנר ועשה דה-לגיטימציה לאופציה של מי שעדיין מאמין ורוצה להיות מדינה מוסרית, וכל איש שמאל הופך להיות אויב ובוגד. אני חושבת שזו תוצאה של הכיבוש, כי כשמדינה שולטת על אנשים 45 שנים, זה אוכל את הדמוקרטיה ומעקר אותה. מי שנאבק למען סיום הכיבוש והגנה על זכויות אדם הופך להיות לא לגיטימי. זה בלתי מתקבל על הדעת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו