בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחזרה לחיסול של ריינהרד היידריך

70 שנה אחרי, האם ההתנקשות במי שהיה אחד מאדריכלי השואה, הביאה תועלת כלשהי לצ'כיה? וגם כמה זמן נדרש לתושבי האימפריה הרומית לנסוע מעיר לעיר

7תגובות

ריינהרד היידריך, מאדריכלי השואה, אהב את מכוניתו הפתוחה, מרצדס 320, ולא הקפיד על כללי זהירות. המכונית נשאה את לוחית הרישוי SS-3 ובעת שהותו בפראג עבר היידריך כמעט בכל יום באותו מסלול. לרוב רק נהגו היה אתו. בשעות הבוקר של 27 במאי 1942 נסע היידריך באחד מרובעי המגורים הצפוניים של פראג. המכונית הגיעה אל סיבוב חד וכרגיל האטה שם. מתנקש שארב להיידריך פתח באש על המכונית, מתנקש שני השליך לתוכה רימון יד. היידריך נפצע, אבל הצליח לחלץ את עצמו מהרכב ולהשיב אש. אחר כך התמוטט. הוא הועבר לבית חולים וכעבור ימים אחדים מת. בימים אלה מציינים שבעים שנה להתנקשות הזאת, וכמו בכל עשור מתחדש בפראג הוויכוח. המדינה רואה בהתנקשות מעשה גבורה; צ'כים לא מעטים רואים בה משגה נורא.

היידריך היה אחד מראשי מערכת הביטחון הפנימי בגרמניה הנאצית. ב-1941 מונה לממלא מקום "הפרוטקטור" של בוהמיה ומורביה, כפי שכונו שרידי צ'כוסלובקיה הכבושה. למעשה היה המושל. הוא היה איש ידוע, מקורב לראשי המשטר הנאצי, ועל כן נבחר כיעד להתנקשות.

ההחלטה על חיסולו התקבלה בלונדון, שם ישבה ממשלה צ'כוסלובקית גולה בראשות אדווארד בנש. המתנקשים, יאן קוביש ויוזף גבצ'ק, עברו אימונים מיוחדים והוצנחו ממטוס שהביאם לצורך זה מבריטניה. לאחר ההתנקשות הסתתרו באחת מכנסיות פראג, אך התגלו. אחד מהם נהרג בחילופי יריות עם הגרמנים ואחד ירה בעצמו. כיום הם נחשבים גיבורים לאומיים.

המחקר העדכני קושר את ההחלטה להתנקש בחיי היידריך בצורך לשפר את דימויה של הממשלה הגולה בעיני הבריטים ולחזק את המורל הפטריוטי בצ'כיה. עד אז לא נחלו הפעולות נגד הנאצים הצלחה רבה. קודם שהחליטו לחסל את היידריך התלבטו בנש ואנשיו אם ראוי להסתכן בפעולה כזאת. הם ידעו כי נקמת הגרמנים תהיה נוראה. כך אכן היה: הגרמנים חיסלו יותר מאלף אזרחים ובהם כל תושבי הכפר לידיצה, השוכן כ-20 ק"מ מצפון-מערב לפראג. כל הגברים ונשים רבות נורו במקום, נשים אחרות נשלחו למחנות השמדה. לידיצה היה אחד מסמלי הפשעים שביצעו הנאצים באירופה.

יד ושם

רצח היידריך אכן שיפר את יוקרתה של ממשלת בנש הגולה, אך לא הביא כל תועלת. המלחמה נמשכה וכן השמדת היהודים. הדרך היחידה להציל את אירופה היתה להביס את הרייך השלישי במלחמה. רצח היידריך הנחיל לצ'כוסלובקיה מיתוס גבורה, אך גם מיתוס בגידה: מבצעי הרצח התגלו במקום מחבואם בשל הלשנה.

הקומוניסטים ייחסו את גבורת המתנקשים לעצמם. אך בארצו של החייל האמיץ שווייק היו רבים ששללו את רצח היידריך, ועד היום יש השוללים את הטקסים הרשמיים המפארים את גבורת הרוצחים. זה היה מעשה מיותר ומזיק, הם אומרים.

בין האירועים המתוכננים בארץ לציון יום השנה השבעים - תערוכה בכנסת שתעסוק בין היתר במחנה טרזין בצ'כיה ונגינת הרקוויאם של ורדי בירושלים. גם יושבי טרזין אולצו לנגן את הרקוויאם, כדי להסוות את מהותו הרצחנית של המחנה שתואר כ"גטו".

שמו של היידריך הוא מעין חוליית קישור בין לידיצה לטרזין; זה נראה כניסיון מלאכותי למדי להמציא לרצח היידריך הקשר יהודי. ככל הנראה לא היה בטרזין אפילו אסיר אחד שחייו ניצלו הודות לרצח היידריך.

tom.segev@haaretz.co.il

וגם: הדרך לרומא

וולטר שיידל הוא פרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. בימים אלה העלה לאינטרנט אתר בשם ORBIS, המאפשר למעוניינים לגלות כמה זמן נדרש לתושבי האימפריה הרומית לנסוע מעיר לעיר, וכמה זה עלה להם. "טריפ-אדווייזר" קלאסי.

אם, למשל, רצה אדם לנסוע מירושלים לרומא ובחר לעשות זאת בדרך המהירה ביותר בינואר, יכול היה לצפות שיגיע כעבור 24 ימים, לאחר שעבר 3,166 ק"מ ושילם כ-670 דינרים רומיים. את רוב המרחק עשה הנוסע בים; את הקטעים היבשתיים עבר ברכיבה על סוס. ביולי נמשכה הדרך 35 ימים, אף על פי שהמרחק שעבר הנוסע היה קצר יותר - 2,771 ק"מ. המחיר לאדם - כ-778 דינרים. האתר מאפשר לראות את מחירי הנסיעה בכל אחד מחודשי השנה, בנתיבי המסע הארוכים והקצרים, המהירים והאיטיים, הזולים והיקרים. מוצע מגוון נאה של אמצעי נסיעה - כרכרות וספינות מסוגים שונים. הנתיבים מוצגים על מפה, בצבעים מאירי עינייים.

זה פרויקט חמוד, אם כי לא ברור אם המחירים נכונים, ולא ברור אם הם זולים או יקרים יחסית למחירים אחרים ברומא העתיקה. גם לא ברור למה בעצם כדאי לנו לדעת את כל זה. כך או כך, נראה שכל המחירים הם מחירי נסיעה בכיוון אחד, לא כולל הובלת חיטה על חמורים וללא נקודות מיילג'. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו