בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכל מדיד, גם הבריאות שלכם

הטכנולוגיה הופכת את איסוף המידע האישי לפשוט מאי פעם. הגאדג'טים שיעזרו לכם להבין איך משפיעה ארוחת הצהריים על מצב הרוח ומתי לעזאזל הוצאתם את הכלב

5תגובות

מדידה לצורך מעקב אחר ההתקדמות לעבר מטרה היא נוהל מקובל בארגונים גדולים. ממשלות אוספות נתוני סחר, זמני המתנה בבתי חולים ותוצאות בחינות. חברות מודדות את המחזור המסחרי, הרווחים והמלאי. אולם השימוש בתורת המדידה בידי יחידים הוא נדיר בהרבה, כאשר היוצאים מן הכלל הם אנשים המנסים לרדת במשקל או לשפר את הכושר. רוב בני האדם אינם רושמים באופן קבוע את מצב רוחם, דפוסי השינה או רמת הפעילות שלהם, עוקבים אחר כמות האלכוהול או הקפאין שהם צורכים או מסכמים בטבלאות את התכיפות שבה הם מוציאים את הכלב.

ובכל זאת, יש אנשים שעושים בדיוק את הדברים האלה. מדובר בשילוב אקלקטי של מובילי טרנדים, מכורים לכושר, חסידים של טכנולוגיה, נאמני ההתפתחות האישית, האקרים וחולים הסובלים ממגוון בעיות בריאות. המשותף להם: האמונה שאיסוף וניתוח מידע על פעילויות היומיום שלהם יכולים לסייע להם לשפר את חייהם - גישה הידועה בתור "מעקב עצמי", "האקריות גוף" או "כימות עצמי".

זה אינו רעיון חדש לחלוטין. ספורטאים ומאמניהם מתעדים לעתים קרובות נתונים על תזונה, אימונים, שינה ומשתנים אחרים. שיטות דומות משמשות זמן רב בהתמודדות עם בעיות בריאות כמו אלרגיות ומיגרנות. אולם הטכנולוגיות החדשות הופכות את איסוף וניתוח המידע האישי לפשוט מאי פעם. החיישנים התכווצו והפכו זולים יותר. מדי תאוצה המודדים שינויים בכיוון ובמהירות עלו פעם מאות דולרים, אבל עתה הם זולים וקטנים מספיק כדי להיכלל בסמארטפונים. הדבר מקל על השימוש בשיטות מחקר כמותניות, הנפוצות במדע ובעסקים, גם בספרה האישית.

אי–פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע לפייסבוק שלכם

אולי אין בכך הפתעה גדולה, אבל מקום לידתו של הרעיון לשלב את הטכנולוגיה עם השיפור העצמי הוא סן פרנסיסקו, שם היה העיתונאי והסופר גארי וולף שותף להקמת הבלוג "העצמי המכומת" ב-2007. משם התפתחו מפגשים קבועים, שנערכים היום בכ-50 ערים ברחבי העולם. כנסי כימות עצמי נערכו ב-2011 בארצות הברית ובאירופה. "כמעט כל פעולה שלנו מייצרת נתונים", אומר וולף. כיום, לדבריו, נתונים מהטלפונים, המחשבים וכרטיסי האשראי משמשים בעיקר חברות כדי להתאים פרסומות, להמליץ על מוצרים או לזהות הונאה. אך התחברות לזרם המידע שהם מייצרים מציעה לאנשים דרכים חדשות להתמודד עם בעיות בריאות או לשפר את איכות חייהם.

חברות סטארט-אפ בעמק הסיליקון ובמקומות אחרים מתייחסות ברצינות לכימות העצמי, ומשיקות מכשירים ותוכנות חדשים המיועדים למודדים העצמיים. ייתכן אפילו שמדובר בהצצה לעתיד הטיפול הרפואי, שבו יינתן דגש רב יותר על מעקב בעזרת מגוון גאדג'טים, כדי למנוע מחלות, להאריך חיים או לצמצם עלויות רפואיות.

דוגמה לאדם שנהנה מיתרונות המעקב העצמי הוא דיוויד (שם בדוי), בנקאי השקעות מלונדון. עם שגרת חיים הכוללת יקיצה מוקדמת ו-11 שעות עבודה ביום, הוא גילה כי הוא מתקשה להירדם, וחשש שיכולת הריכוז שלו בעבודה תיפגע. הוא החל להשתמש בסרט מצח שמיוצר על ידי Zeo, סטארט-אפ מניוטון, מסצ'וסטס. המכשיר עוקב אחר זמן ואיכות השינה במדידת פעילות גלי מוח, כדי לקבוע כמה זמן נמצא חובש הסרט במצב של שינה קלה, עמוקה או שינת תנועת עיניים מהירות (REM). דיוויד תיעד את נתוני השינה שלו, לצד מידע על התזונה שלו, תוספי המזון שהוא לוקח, כמה כושר הוא עושה וכמה אלכוהול הוא צורך, והעלה את המידע לאתר של זאו. הוא ניסה גם פתרונות כמו תוספי מגנזיום, הפסקת צריכת קפאין ושינוי מצב התאורה בחדר השינה שלו. בשימוש בסרט המצח, הוא יכול היה לראות איך כל אחד מהדברים הללו משפיע על השינה שלו.

הוא גילה כי שתיית אלכוהול מוגזמת פוגעת באיכות השינה שלו, אבל גם כי תוספי מגנזיום עוזרים לו לישון טוב יותר ולהגיע למצב של שינה עמוקה מהר יותר. עתה הוא ישן בממוצע שבע שעות וחצי בלילה, שיפור משש השעות שהוא ישן לפני שהחל במעקב העצמי. "אני מרגיש יותר רגוע, חד ופעיל", הוא אומר. "קשה יותר להתעלם מהעובדות כשאתה רואה אותן על מסך המחשב שלך".

רבים מ-250 המשתתפים בכנס הכימות העצמי שנערך באמסטרדם בנובמבר אשתקד מספרים דברים דומים. רובין ברואה, מעצב תוכנה, סיפר שירד 20 ק"ג בעזרת מעקב אחר מצב רוחו אחרי ארוחת צהריים, פעולה שהגבירה את המודעות שלו לכך שהוא מגיב אחרת למאכלים שונים. שרה ריגר, מהנדסת משוודיה, תיארה איך השתמשה באפליקציה באייפון כדי לקבוע את שילוב התרופות הטוב ביותר להתמודדות עם מחלת הפרקינסון שלה, ובמשחק ב-Wii של נינטנדו כדי לעקוב אחר שיווי המשקל שלה ולשפרו.

כריסטיאן קלייניידם, סטודנט מברלין הסובל מבעיה בעמוד השדרה, הסביר איך השתמש במכשיר כדי למדוד את נשימתו ולזהות אילו תרגילי הרפיה הם היעילים ביותר. הוא שיפר בכך את תפקודי הריאה שלו ב-30 אחוז.

אי–פי

כמו כן דיברו בכנס על אסתמפוליס, חברת סטארט-אפ ממדיסון, וויסקונסין שפיתחה מכשיר בשם "ספירוסקאוט". זהו חיישן המחובר למשאף האסתמה ומשתמש בנתוני ג'י.פי.אס כדי לאפשר לחולים וחוקרים להבין אילו סביבות גורמות למצבם להידרדר (כמו למשל קרבה ליבול מסוים). רבים הזכירו את בוזרלייזר, אפליקציה לאנדרואיד העוזרת לאנשים לעקוב אחר הרגלי השתייה שלהם ומשתמשת במשחקים פשוטים כדי למדוד את השפעת האלכוהול על הקואורדינציה, זמן התגובה, הזיכרון והרגשות שלהם. בכנס היה גם דיון ער על הפוטנציאל של עידוד מעקב עצמי בעזרת "משחקיות" - הפיכת פעילות יומיומית למשחקים, שבהם נקודות ופרסים מעודדים אנשים להתחרות בחבריהם.

חלק מהמכמתים העצמיים נראים מעט משונים. לא כל אחד היה עורך ניסויים לראות אם הרכבת משקפיים בגוון כתום או שגרה של תרגילי ניתור עוזרות לשפר את איכות השינה, או אם אכילת חמאה משפרת יכולות אריתמטיות. בעיה בולטת אחת היא שבניסויי הכימות-העצמי חסר השימוש הקפדני בקבוצות ביקורת וסמיות כפולה (השיטות שאמורות לנטרל את השפעת הסובייקטיביות של הנבדקים על הניסוי), הקיים בניסויי תרופות רגילים. ייתכן שישנן גם השפעות פלצבו.

"במעקב העצמי אי אפשר באמת לדעת אם הניסוי שלך הוא שמשפיע על התוצאה, או שאלה רק הציפיות שלך מהניסוי", אומרת ננסי דוהרטי, חובבת מעקב עצמי העובדת כמהנדסת חומרה ב-Proteus Biomedical, חברת מכשור רפואי מרדווד, קליפורניה. בעזרת טלאי נדבק שפיתחה פרוטאוס, היא ערכה ניסויים במדידת הדופק שלה, יציבתה, התנועה וטמפרטורת הגוף שלה, וקישרה בין הנתונים למצב הרוח שלה. היא גילתה כי כשהיא בלעה גלולות דמה עם התוויות, "שמחה", "רוגע", "מיקוד" ו"כוח רצון" היתה לכך השפעה ניכרת, למרות שהיא ידעה כי זה פלצבו.

למרות החסרונות, בתכנון קפדני של הניסויים אפשר להפיק מידע מועיל ממעקב עצמי בתחומים מסוימים. סרט המצח של זאו, לדוגמה, כבר הפיק את מאגר המידע הגדול אי פעם על שלבי שינה, אשר חשף הבדלים בין נשים לגברים בכמות שנת REM. באסתמפוליס גם מקווים לאסוף מידע מאלפי משאפים עם חיישן הספירוסקאוט שלהם, במאמץ לשפר את ההתמודדות עם אסתמה. מידע מאפליקצית הבוזרלייזר נאסף באופן אנונימי בניסיון להבין יותר לעומק הבדלים בתגובות של אנשים לאלכוהול.

ייתכן שזה נשמע מפחיד, אבל עשרות אלפי חולים במאות מחלות ברחבי העולם כבר חולקים מידע על התסמינים והטיפולים שלהם באתרים כמו PatientsLikeMe ו-CureTogether. השיתוף שלהם כבר הניב תוצאות בעלות ערך, כמו הגילוי כי יש סיכוי גדול פי ארבעה שחולים החשים ורטיגו בעת מיגרנה יסבלו מתופעות לוואי כואבות בלקיחת תרופה מסוימת. המספר הגדל של מכשירי מעקב עצמי המגיעים עתה לשוק ירחיב את היקף איסוף המידע, ויאפשר למשתמשים לנתח את הנתונים שלהם ולהוסיף אותם לאלה של אחרים.

פיטביט, מוצר שגודלו כגודל אגודל והוא מיוצר על ידי חברה באותו השם מסן פרנסיסקו, מתחבר לחגורה ואז משתמש במד תאוצה ומד גובה כדי למדוד רמות פעילות ודפוסי שינה. הנתונים שהוא מפיק כוללים את מספר הצעדים שהמשתמש צעד, מספר המדרגות שטיפס והקלוריות שנשרפו. הנתונים גם נטענים בחיבור אלחוטי לאתר המנתח ומציג את המידע, ומאפשר למשתמשים להשוות את מצבם עם חברים. ג'אובון, גם היא חברה מסן פרנסיסקו, מייצרת את אפ, צמיד אשר מתקשר עם האייפון ויכול גם הוא למדוד פעילות גופנית ודפוסי שינה. בייסיס, חברה נוספת מסן פרנסיסקו, עומדת להשיק מכשיר דמוי שעון המסוגל למדוד קצב לב, מוליכות העור (הקשורה לרמות מתח) ודפוסי שינה, וכל הנתונים ניתנים לצפייה ב"לוח מחוונים בריאותי".

עוד חברת סטארט-אפ מסן פרנסיסקו, גרין-גוס, בנתה חיישני תנועה זעירים שמתחברים לחפצים יומיומיים ושולחים אות אלחוטי בכל פעם שנעשה שימוש בחפץ. ניתן להצמיד את הגלאי למברשת שיניים, למזלף השקיה או לקולר של כלב, וכך למדוד באיזו תכיפות אתם מצחצחים שיניים, משקים את העציצים או מוציאים את הכלב. מטרת החברה היא ליצור פלטפורמה למשחקיות של פעילויות היומיום.

חברות טכנולוגיה גדולות מתעניינות גם הן בטכנולוגיית המעקב העצמי. הכנס באמסטרדם נערך בחסות פיליפס, וודפון ואינטל, שכולן מתייחסות למעקב אחר הבריאות כתחום מבטיח לצמיחה עתידית. פיליפס פיתחה את וייטל סיינס, אפליקציה ניסיונית למכשירים של אפל, המשתמשת במצלמה המובנית כדי למדוד את קצב הלב והנשימה של המשתמש, ואז לתעד אותם לאורך זמן. אינטל פיתחה אפליקציה הנקראת מובייל תראפי, המבקשת בזמנים אקראיים מהמשתמשים לתעד את מצב רוחם, כדי לראות איך הוא משתנה לאורך השבוע.

בלומברג

ככל שהאוכלוסייה תזדקן ועלויות הטיפול הרפואי יעלו, צפוי להינתן דגש רב יותר על מעקב, מניעה ו"תחזוקת הבריאות", כשהחולים ייקחו תפקיד פעיל יותר בכך - גישה שמכונה לעתים "בריאות 2.0". עם מתעדי השינה ולוחות מכווני הבריאות, חובבי המעקב העצמי עשויים להיתפס לבסוף כחלוצי הדגם הזה. וולף משווה זאת למועדון המחשבים הומברו, שהתכנס בעמק הסיליקון בשנות ה-70 והפך להיות ממועדון חובבים לבסיס של תעשייה חדשה.

"אנחנו מוצאים השראה בהכרתנו את ההיסטוריה של המחשב האישי", הוא אומר. "שאלנו את עצמנו מה יקרה אם נכנס את המשתמשים המתקדמים בטכנולוגיות המעקב העצמי, כדי לראות מה נוכל ללמוד אחד מהשני". מעקב עצמי אולי נראה חנוני היום, אבל זה היה נכון פעם גם לגבי הדואר האלקטרוני. בסופו של דבר, מה שהחנונים עושים היום, כל השאר עושים מחר.

תרגום: אסף רונאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו