שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מי שומר על הבנקים על חשבון כספי הציבור?

שרון שפורר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שרון שפורר

דצמבר 2008. באולם כנסים רחב ידיים במלון "דייוויד אינטרקונטיננטל" בתל אביב נערכו עשרות שולחנות ועליהם בקבוקי יין. בטרקלין הכניסה הוצב בר משקאות עשיר. התפריט בישר על מנות מתוחכמות, כמו פילה טונה אדומה ברוטב ווסאבי ודואט בקר-פרגית ברוטב פלפלת. זר שהיה נקלע לשם עשוי היה לחשוב שהזדמן לחתונה טיפוסית, אך בכניסה לאולם לא הוצבה תיבת צ'קים. לא היה צורך בתיבה כזו, כי לאירוע באה כל אצולת הבנקאות המקומית - האחראית על הצ'קים העוברים מיד ליד במשק, מנהלת כטריליון שקל של פיקדונות הציבור ומלווה יותר מ-800 מיליארד שקל בשנה. היתה זו המסיבה השנתית של איגוד הבנקים בישראל.

לשולחן המרכזי הסבו יושבי הראש והמנכ"לים של הבנקים הישראליים אז: גליה מאור ואיתן רף מלאומי, דני דנקנר וצבי זיו מהפועלים, לצד ראשי דיסקונט, מזרחי והבינלאומי והבנקים הקטנים. עמם ישבו לשולחן נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו (כיום יו"ר הבנק הבינלאומי). לידם ישב המארח, משה פרל - מנכ"ל איגוד הבנקים, שהיה כמה שנים לפני כן עורך הכלכלה בעיתון "מעריב" ובתוקף תפקידו היה אחראי גם על סיקור הבנקים.

מחוץ לאולם היתה האווירה הכלכלית שונה בתכלית. שלושה חודשים חלפו מאז החל משבר כלכלי עולמי, שאחד ממאפייניו היה מחנק אשראי שנתן אותותיו גם בישראל. כך, בעוד הבנקים שהם מנהלים מסרבים להוריד את שיעורי הריבית על האשראי ומכבידים על לקוחותיהם, חגגו המשתתפים באירוע נוצץ. ובעצם, למה שלא יחגגו? מדי שנה גורפים רובם משכורות עתק, חלקן בסך מיליוני שקלים. בין השנים 2005 ל-2010 השתכרו 17 ממנהלי הבנקים כחצי מיליארד שקל בסך הכל.

איור: אילה טל

כשכתב שנכח באירוע שאל את יושבי השולחן על מחנק האשראי, ענו לו כמה מהם תשובות מתחמקות או מתלוצצות. גם נאומו של פישר - על "אחד המשברים הפיננסיים הגדולים בתקופתנו" ואזהרתו לבנקים שלא להעלות את הריביות באופן מוגזם ולפגוע במשק - לא הפריעו למאות הבנקאים באולם להמשיך ולחגוג, כמדי שנה.

מלחמה

לאיגוד הבנקים יש תקציב בסך יותר מעשרה מיליון שקל בשנה, שמזרימים לו הבנקים (ב-2010, השנה האחרונה שעליה הגישה העמותה דו"ח לרשם העמותות, גדל הסכום ל-12.6 מיליון שקל). אין פלא שהאיגוד מרשה לעצמו לערוך אירועים ראוותניים. הרי תקציב ה"כיבודים ואירוח" שלו עמד ב-2010 על כרבע מיליון שקל. באותה שנה הוא הוציא פחות מכך על מחקרים.

האיגוד, עמותה רשומה שחברים בה כל הבנקים בישראל, עוסק להלכה בחקיקה והסדרה וכן ביחסי ציבור בעבור הבנקים. הפעילות כוללת שתדלנות (לובינג) בכנסת ודיאלוג עם רגולטורים מטעם המדינה במגוון נושאים, כמו מאבק בהלבנת הון, מערכות סליקה שמסדירות העברת תשלומים, חוזים אחידים, תשלומי ארנונה של בנקים ואפילו השלכות של חקיקה סביבתית על המערכת הפיננסית.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע לפייסבוק שלכם

אבל מבחינה של פעילות האיגוד בכנסת ומקריאה בדו"חות השנתיים שהוא מגיש על פי חוק לרשם העמותות, עולה שעיקר עיסוקו הוא למעשה מלחמה בניסיונות להגברת התחרות במערכת הבנקאית ולהוזלת הריביות והעמלות שהבנקים גובים. במלים פשוטות: להבטיח שהישראלים ימשיכו להזרים לבנקים כ-40 מיליארד שקל בשנה בתשלומי עמלות וריביות. האיגוד, חשוב להזכיר, ממומן למעשה מכספי ציבור, שהוא בעל המניות הגדול ביותר בבנקים וגם מי שמפקיד את הכסף בהם.

כך, האיגוד פועל זה שנים לסכל הצעת חוק לתשלום ריבית של הבנקים ללקוחות שיש להם יתרת זכות בחשבון העובר ושב; נאבק בתיקון מוצע לחוק ההגבלים העסקיים המגדיר קבוצות ריכוז; ניסה לסכל הצעת חוק שתאסור לגבות עמלת פירעון מוקדם של המשכנתה במקרה של פינוי דיירים שלא עמדו בתשלומים על ביתם (החוק אושר לבסוף); ופעל נגד חקיקה שיזמה המועצה הישראלית לצרכנות לביטול כל עמלות הבנקים.

חלק מהצעות החוק העוסקות בבנקאות פופוליסטיות ועלולות לסכן את יציבות המערכת הבנקאית. אבל את אלה, מודים רבים במערכת הבנקאית, חוסם ממילא נגיד בנק ישראל, שתפקידו כולל דאגה ליציבות הבנקים, וספק אם הבנקים זקוקים לייצוג נוסף.

אחד הדיונים המרכזיים שהאיגוד השתתף בהם בשנה האחרונה עסק בגובה הריביות שגובים הבנקים מהציבור. בדיון, בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוצגו בין היתר ממצאים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ולפיהם הבנקים הישראליים גובים ממשקי הבית ריביות גבוהות משמעותית מאלה הנגבות ב-25 "מדינות ייחוס" אחרות. כתוצאה מכך, נטען, משלמים ישראלים לבנקים הוצאות עודפות בסך כ-4.3 מיליארד שקל בשנה. מנכ"ל האיגוד, פרל, טען בדיון שההשוואה שרירותית, שכן יש להשוות את שיעורי הריביות לאלה שבמדינות OECD. בכלל, הוסיף, המחירים שגובים הבנקים בישראל אינם מופרזים.

לא היתה זו הפעם הראשונה שבה טענו כך נציגי האיגוד, תוך התעלמות מהביקורת הציבורית ומביקורת בנק ישראל על התחרות המועטה בשוק הבנקאות על משקי הבית (להוציא תחום המשכנתאות) ועל המחירים הגבוהים וחוסר השקיפות בנוגע לעמלות ולריביות. הבנקים - והאיגוד המייצג אותם - חוזרים ומתעקשים שיש תחרות בריאה ביניהם ושמחיריהם נמוכים.

בחודש שעבר, בראיון לביטאון האיגוד, אמר דוד ברודט, יו"ר לאומי ונשיא האיגוד, כי "קיימת תחרות עזה בין הבנקים בישראל ומי שטוען שאין תחרות לא קורא את המפה. מחירי השירותים והמוצרים הבנקאיים הוזלו בארבע השנים האחרונות ב-17%. הבנקים הזרים אינם נכנסים לפעילות קמעונאית בישראל... בשל הערכתם הרבה למערכת הבנקאות המקומית שמעניקה שירות באיכות מהגבוהות ביותר שקיימות בעולם". במערכת הפיננסית, אגב, שוררת הסכמה רחבה שבנקים זרים נמנעים מכניסה לשוק המקומי בשל תנאי חוסר-התחרות שבו.

נראה שהדברים לא הרשימו את הרגולטור המפקח על הבנקים. השבוע נודע, שהוועדה להגברת התחרות בין הבנקים, שמינו שר האוצר ונגיד בנק ישראל, בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן, תמליץ לחייב את הבנקים לפרסם בבהירות אילו עמלות וריביות הם גובים על אשראי ופיקדונות. זאת, כדי להגביר את השקיפות ואת יכולת המיקוח של הלקוחות. הוועדה עתידה להגיש את מסקנותיה בקרוב.

עם זאת, מהפכה אמיתית ביחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם נראית רחוקה. ככל הידוע, אין בכוונת הוועדה להאיץ הקמת בנק אינטרנטי (שיספק שירותים בסיסיים במחירים נמוכים), או לאפשר פתיחת חשבונות בבנקים הקיימים דרך האינטרנט (תוך חיסכון בעמלות). גם אין בכוונתה להגביל בתקנות את גובה הריביות, או להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים (צעד שיגביר את התחרות).

החליף צד

בינתיים, איגוד הבנקים ממשיך ליהנות מ"הקופה הקטנה" שלו. על תחום החקיקה וההסדרה מוציא האיגוד כ-2.5 מיליון שקל בשנה. לאן הולכות, אם כן, רוב הכנסותיו שהן כאמור יותר מעשרה מיליון שקל בשנה? הדו"חות השנתיים של העמותה, הנחשפים כאן לראשונה, מאפשרים הצצה אל סכומים אלה - הזניחים ביחס לגודל מערכת הבנקאות בישראל, אבל מסנוורים לנוכח העובדה שהם ממומנים ברובם על ידי הציבור.

כמחצית מהכנסות האיגוד ב-2010 - יותר משישה מיליון שקל - היו עלויות שכרם של 16 עובדיו. הוצאות ההנהלה ו"הוצאות כלליות" הסתכמו באותה שנה בעוד 1.5 מיליון שקל. העובד המרוצה ביותר הוא כנראה מנכ"ל האיגוד, פרל. מי שהמיר ביקורת עיתונאית על הבנקים בקידום האינטרסים שלהם, השתכר באותה שנה 1.9 מיליון שקל ברוטו (עלות שכרו אף גבוהה מכך). לשם השוואה, פרל השתכר אז כמעט כמו שמשתכרת כיום מנכ"ל בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, החולשת על גוף המחזיק בשליש כמעט מפיקדונות הציבור. נראה שבארבע שנים, בין 2007 ל-2010, הצליח פרל להפוך למיליונר בחסות המערכת הבנקאית, כששילשל לכיסו משכורות בסך 6.6 מיליון שקל.

בנוסף, ברשימת הנהנים מבור השומן הקטן של האיגוד הזה אפשר למצוא עובד שלא מן המניין: השתדלן בוריס קרסני, שהחברה שבבעלותו המלאה קיבלה בשנים האחרונות כחצי מיליון שקל בשנה מהאיגוד, שהוא עצמו גוף שתדלני. באיגוד, הממומן מכספי ציבור, מגדירים את עבודת החברה שלו "שירותי לובינג", אך מסרבים לפרט מעבר לאמירה שזה תשלום שאינו חורג מהמקובל בתחום. קרסני אינו רק הלוביסט של הלובינג של הבנקים - הוא גם הלוביסט של הבנקים עצמם. הוא עובד עם בנק הפועלים ועבד בעבר עם בנק לאומי. הבנקים אינם מחויבים לחשוף את הוצאותיהם על שירותי שתדלנות, אך בנקאי בכיר מעריך שהן מסתכמות בעשרה מיליון שקל בשנה לפחות, לכל הבנקים יחד.

גם רואה החשבון של האיגוד אינו זר לבנקים עצמם. קרן המטבע הבינלאומית מתחה לאחרונה ביקורת חריפה על כך שארבעה מתוך חמשת הבנקים הגדולים בישראל (ובנק קטן אחד) מבוקרים על ידי פירמת ראיית חשבון אחת: "סומך-חייקין" שבראשה גד סומך - שהוא גם רואה החשבון של האיגוד. הפירמה גובה מהבנקים שכר טרחה שנתי כולל של יותר מ-60 מיליון שקל, וכמה מבכיריה לשעבר, כמו רוסק-עמינח וסמדר ברבר-צדיק, מונו למנכ"לים של בנקים. באיגוד מסתפק גד סומך בשכר שנתי של 39 אלף שקל בלבד. נראה שהבחירה בסומך ובקרסני אינה מקרית. שניהם מקצועיים ומוערכים בתחומם, אך בעיקר שייכים לאותה "קליקה" סגורה הנהנית מצלחת הכיבודים של ענף הבנקאות.

סיפור ישן

"הבנקים בארץ אינם אהודים על הציבור הרחב... הציבור נוטה להסתכל בחשדנות על הבנקים, הנובעת, לדעתי, בחלקה מגורמים פסיכולוגיים ובחלקה מתוך אי-ידיעת ו(אי)-הבנת התפקיד שממלאים הבנקים בכלכלה". הדברים נשמעים אקטואליים, אך אמר אותם ב-1961 יו"ר בנק לאומי אז, ישעיהו פורדר, שהוסיף בהזדמנות אחרת כי "בתחום יחסי הציבור אין כל תועלת להתווכח עם העיתונאים".

כשנתיים מוקדם יותר, ב-1959, הקים פורדר את איגוד הבנקים עם מנכ"ל לאומי אז, ד"ר ארנסט להמן. האיגוד הוקם למרות ביקורת ציבורית שטענה כי זו התארגנות קרטלית המסכנת את המשק והלקוחות. התקנון הגדיר את מטרות האיגוד: "לעסוק ביחסי ציבור, טיפול בתחיקה בנקאית, ייעוץ משפטי וכלכלי, ייצוג כלפי הממשלה ובנק ישראל וטיפול בבעיות כלכליות בנקאיות". תדמית הבנקים בציבור העסיקה אז כל כך את האיגוד, שהוא רכש סרטון שהפיק איגוד הבנקים בשווייץ על חשיבות מערכת הבנקאות, כדי להקרינו בבתי הקולנוע בארץ.

חלפו יותר מחמישים שנים מאז אמר פורדר את הדברים, אבל ניכר שרוחו עדיין שורה על האיגוד. בעיני נציגיו, האשמים בחוליים השונים הם התקשורת המתלהמת, פוליטיקאים פופוליסטים או הציבור חסר ההבנה. "אין זה סוד שהציבור אינו אוהב את הבנקים. זו תופעה חובקת עולם שאנחנו עדים לה גם כאן", אמר באפריל 2012 נשיא האיגוד ברודט לכתב העת של העמותה. "חרף העובדה שהמחירים (של עמלות וריביות, ש"ש) נשחקו, אנו עדים לעשרות יוזמות בשלבים שונים של חקיקה שקבלתן עלולה לקזז מיליארדי שקלים מהכנסות המערכת הבנקאית ואולי אף לערער את יציבותה".

איגודי בנקים קיימים בכל העולם. לפני כשבוע, המחאה החברתית הגיעה גם אליהם: עשרות פעילי תנועת Occupy London פשטו על משרדי איגוד הבנקים הבריטי. בישראל, המחאה החברתית לא התמקדה אשתקד במערכת הפיננסית. אבל יש המעריכים שאם תפרוץ שוב, חציה יכוונו גם לשם. "נראה שכשהמחאה החברתית תחזור לרחובות ישראל, היא תהיה פחות ספונטנית ויותר מאורגנת", אמר באחרונה יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ כרמל שאמה-הכהן מהליכוד. "דבר אחד ידוע בוודאות... הנושא הפיננסי הולך להיות במוקד".

באיגוד הבנקים מבינים זאת. על המסיבה השנתית של 2011 הם ויתרו. המועד הראשון שנקבע לאירוע נדחה כי חל ביום פרסום הדו"חות השנתיים של שני בנקים גדולים; מועד חדש לא נקבע בשל החשש שפעילי המחאה יעשו את דרכם לאולם. נראה שהשנה יוחלפו המסיבה המפוארת ומנות הטונה הצרובה ודואט הפילה-פרגית באירוע צנוע יותר. אבל המשכורות השמנות, כך נראה, יעמדו בעינן.

"יש תחרות"

איגוד הבנקים מסר בתגובה לשאלות בנושא שכר, כי הוא נשען "בעיקר על צוות העובדים הפנימי. עם זאת... מסתייע האיגוד גם בשירותים של יועצים חיצוניים שונים תוך הקפדה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים. האיגוד אינו נוהג להתייחס באופן ספציפי לשכרם של עובדים או ספקים. אלו נמצאים תחת בקרה שוטפת ואינם חורגים מכל נורמה מקובלת".

עוד נמסר, ש"הסכום המיוחס ל'כיבודים ואירוח' משקף הוצאות על כנסים, ימי עיון, סמינרים מקצועיים, אירועים, ישיבות ואירוח. מדובר בפעילות משמעותית ובעלת ערך מקצועי". לפי האיגוד, אין מקום להשוואה בין הוצאות אלה לבין ההוצאות על מחקר.

לגבי התחרותיות במערכת הבנקאית, טוען איגוד הבנקים שהיא נמצאת "במגמת עלייה" לא רק במגזר העסקי ובשוק המשכנתאות, "אלא אף בפעילויות העובר ושב. עדויות לכך ניתן לראות גם במבצעי השיווק הגוברים של הבנקים, בהוצאות האדירות על פרסום, ברמת ההנחות, במבצעי המכירות וכמובן - במחירי השירותים. מאז 2007 מעידים הדו"חות של בנק ישראל כי יש ירידה מתמדת בהוצאה על שירותים נפוצים בחשבונות העו"ש". *

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ