בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטבח בסוריה

ברנאר אנרי לוי להולנד: ליזום מהלך צבאי, לא להיכנע לתבוסתנות

ברנאר אנרי לוי קורא במכתב גלוי לנשיא צרפת הולנד, לעשות למען חולה וחומס את מה שעשה סרקוזי למען בנגאזי ומיסרתה, כי שום סוגיה לא בוערת מזו

32תגובות

בשבוע שעבר הוקרן בקאן, בנוכחות שני לוחמים סורים שהצליחו לצאת בחשאי ממדינתם, הסרט שצילמתי בשבעת החודשים שבהם התנהל המסע לשחרור לוב.

ממש בזמן ההקרנה התחולל בחולה שבסוריה אחד ממעשי הטבח האיומים שבוצעו מאז החלה המלחמה הנוספת הזאת, שבשאר אל-אסד מנהל נגד עמו זה יותר משנה.

להלן ההצהרה שהשמיע באותו יום, באוזני העיתונאים, אחד משני הלוחמים הסורים, שדיבר בעוד דגל המורדים מכסה את פניו: "זה עתה ראיתי את הסרט שידידנו הצרפתי עשה על אחי הלובים, על מלחמת השחרור שלהם, על הסיוע שקיבלו ושבלעדיו היו מתים. אני איש צבא. בכיתי. דמעותי נבעו מהתרגשות, אבל גם מכעס. אנחנו הסורים מתים כל יום. היכן המטוסים הצרפתיים, המטוסים האנגליים, המטוסים של המדינות האחיות שלנו? איפה התחמושת וכלי הנשק שהגיעו מכל עבר ללוחמים במדבר הלובי? איפה אתם, ידידי החירות? למה ממשלותיכם אינן שומעות עוד את קולכם, את קריאותיכם? למה הן מפחדות מאסד, הרי ממועמר קדאפי לא פחדו. למה? למה? אנחנו יכולים לנצח במלחמת השחרור יחד אתכם. עזרו לנו. אנא מכם. תודה לך, צרפת".

רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

את המלים האלה, אדוני הנשיא, אני מבקש למסור לך, שעה שמאזן הדמים הולך ומחמיר משעה לשעה בעקבות מעשי רצח בדם קר באמצעות נשק כבד, בחולה.

את הקריאה הזאת לעזרה אני רוצה למסור לך אישית, בשעה שמגיעות התמונות של 32 הילדים שגולגולותיהם רוצצו ופניהם הושחתו בחדר המתים הקטן של העיר.

ואני, בתורי, רוצה לשאול אותך שאלה ישירה: האם צרפת תעשה למען חולה וחומס את מה שעשתה למען בנגאזי ומיסרתה?

האם תעשה שימוש באמון האישי הרב שבו זכית, האם תשתמש באמון שממנו נהנית מדינתנו, כדי לחזור אל בעלי בריתנו מאתמול, וביחד אתם, עם בריטניה, עם ארצות הברית, עם הליגה הערבית, עם טורקיה, תחליט על אסטרטגיה שתרחיק ותפעל מעבר ל"תמיכה נחושה במשימה של קופי אנאן", כפי שקבעה ביום שני בשעה 18:00 ההודעה שיצאה מארמון האליזה?

האם תדאג לכך שקבוצת המדינות ידידות העם הסורי, שבהן אנו נהנים מהשפעה מכרעת הודות לתפקיד המוביל שמילאנו בלוב, תשקול הוצאה לפועל זריזה של אפשרות אחת או של אפשרויות אחדות שמונחות זה כבר על השולחן ושאינן מחכות אלא למנהיג: רצועות ביטחון בגבול בין סוריה לירדן או לטורקיה, כפי שהציעה קטאר; רעיון ה-"No-kill zones" שמקדם שר החוץ הטורקי, שעל פיו צבא סוריה החופשי, החמוש בכלי נשק לצורכי הגנה, יבצר בלב המדינה מקומות בטוחים. אלה יהיו אזורים אסורים לטיסה למסוקים הרצחניים, ועל פני הקרקע תיאסר בהם הנסיעה בכלי רכב משוריינים הנושאים את פלוגות הלוחמים על ציודם.

ואולי תניח לעצמך להיות מוכרע על ידי התבוסתנות של "אנשי נורפואה" שטעו תמיד, אשר ערב נפילתה של טריפולי עוד ניבאו "קיפאון", שממשיכים למלמל שסוריה-אינה-לוב או שרוסיה-וסין-בטח-יטילו-וטו; בעוד שאנו לא נעשה מאום, לא נסכן מאום ונשב בחיבוק ידיים אל מול הזוועות?

אני יודע, אדוני הנשיא, שיש על שולחנך נושאים בהולים אחרים, יומן אירועים אחר, התחייבויות שקיבלת על עצמך ושעליך לעמוד בהן.

אבל מה היה בהול יותר - לצאת לאפגניסטאן כדי לתכנן את נסיגת כוחותינו משם או ליזום מהלך בסוריה?

מה חשוב יותר - להכריז על הפחתת שכרם של השרים בממשלתך ועל הקפאת מחירי הדלק, או להציג בפני מועצת הביטחון החלטה שתעניק סמכות להפגיז את הטנקים המוצבים בפאתי הערים בכוננות ירי? לחזק את הזוגיות בין צרפת לגרמניה, להכיר מקרוב את אנגלה מרקל, להציל את היורו - כולן מחויבויות חשובות, ללא עוררין - או להציל עם? וכיצד מונעת ממך הדרמה ביוון להרים טלפון, כפי שעשה קודמך, ולשכנע את עמיתיך ברוסיה ובסין שתמיכתם העיוורת בטרור שמפעילה סוריה מפחיתה מכבודם ומחלישה אותם?

נפגשנו, לבקשתך, ב-27 בינואר, כאשר החל מסע הבחירות.

הזכרתי לך שניקולא סרקוזי, ב-10 במארס 2011, אמר בארבע עיניים לשליחים הלובים שבאו לבקש סיוע מצרפת, שאם מועצת הביטחון תחסום החלטה שתכליתה להביא את האו"ם לכבד את אחת מחובותיו, "האחריות לגונן", הוא יעקוף זאת ויפנה לריבונות בקנה מידה קטן יותר, שהציר שלה עשוי להיות האיחוד האירופי או הליגה הערבית.

באותו יום קיבלתי את הרושם שבעיניך המהלך ההוא נראה הגיוני בדיעבד. יותר מכל נדמה היה שאתה שותף לרעיון שאסד אינו חזק יותר משהיה קדאפי בזמנו, שבמציאות הוא אינו חזק אלא בשל ההימנעות שלנו המניחה לדברים לקרות, והפחדנות שלנו.

זאת אחת הסיבות שבגללן בחרתי בך.

הלוואי ולא אושם ללעג.

כפי שאמר הלוחם הסורי רעול הפנים: אל לנו לפחד מנמר של נייר.

מצרפתית: שירה חפר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו