שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
רויטל חובל
רויטל חובל
רויטל חובל
רויטל חובל

בנם בן השנתיים של דינה ונעם חיות לומד במשפחתון דו-לשוני בשכונה החיפאית המעורבת שבה הם גרים, כבאביר. ההורים רוצים שבנם ימשיך ללמוד בחברת בני גילו הערבים גם בגן הילדים.

בחיפה, עיר ש-10% מתושביה הם ערבים, אין גן דו-לשוני עירוני. בני הזוג חיות קוראים להקים גן כזה, שבו יעבדו גננות שידברו בערבית וגם בעברית. בכבאביר פועל גן כזה, אבל הוא פרטי ולא עירוני. הגן הדו-לשוני היה אמור להתרחב, אבל לאכזבתם של בני הזוג חיות הוא עומד להיסגר מסיבות כלכליות.

דינה ונעם מנסים לשכנע הורים נוספים, יהודים וערבים, להצטרף ליוזמה. "חיפה היא עיר שמשווקת דו-קיום, אבל אין בה מערכת חינוך דו-לשונית, לא בגיל הרך ולא בבית הספר", אומר נעם חיות. "אנחנו סבורים שחינוך משותף, דו-לשוני ובין-תרבותי, הוא נכון ובריא".

פרסום של היוזמה בפייסבוק, השבוע, נענה בתגובות אוהדות רבות. חמישה זוגות הורים כבר הביעו עניין בגן הדו-לשוני. הגן מיועד לילדים בגיל הרך, מגיל שנה וחצי עד שלוש שנים. "יש המון מתעניינים שפנו אלינו", אומר נעם חיות. "לפי התרשמותנו עד כה, פתיחת הגן אפשרית מאוד. מלבד גיוס הורים וילדים, התחלנו לשוחח עם גננות פוטנציאליות ולחפש מקום מתאים. בניגוד לרוח הנושבת במערכת החינוך בישראל, אנחנו מנסים לא להתעלם מכך שאנחנו חיים ליד ערבים. ככה אני רוצה שהבן שלי יתחנך".

משפחות המעוניינות להקים גן דו-לשוניצילום: חגי פריד

בתחילת הדרך ינהלו את הגן נעם ודינה חיות. הגן יפעל כמוסד ללא כוונות רווח. בהמשך הם מקווים להעביר את הניהול לאנשי חינוך. מכיוון שהגן מיועד לגיל הרך, מפעיליו אינם זקוקים לאישור של משרד החינוך או משרד התמ"ת.

בימים אלה מתגבשת בחיפה קהילה המעוניינת להקים בית ספר דו-לשוני. בני הזוג חיות שייכים לה. היוזמה עדיין לא קיבלה את ברכת העירייה. ד"ר אורה מור, מומחית לחינוך דו-לשוני מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, המייעצת למשפחת חיות, אומרת שמחקרים מהעולם מצאו שהכישורים הקוגניטיביים של ילדים דו-לשוניים גבוהים מאלה של ילדים חד-לשוניים.

"מערכת חינוך דו-לשונית היא יותר טובה ויותר יצירתית, שלא לדבר על כך שהיא נותנת לילדים יותר. מכל דבר הם מקבלים שניים", אומרת מור. למרות הממצאים הללו, היא מדגישה, בישראל יש רק בתי ספר דו-לשוניים ספורים.

בתי ספר כאלה פועלים בנווה שלום, במועצה האזורית משגב (בשיתוף עם סכנין ושעב), בירושלים, בכפר קרע (בשיתוף עם המועצה האזורית מנשה) ובבאר שבע. בארבעה מהיישובים פועל גם גן ילדים דו-לשוני (בבית הספר בגליל אין גן). ארבעת בתי הספר האחרונים הוקמו בשיתוף עם עמותת יד ביד. בתי הספר האלה מוכרים על ידי משרד החינוך ואינם פרטיים. ההוראה בהם היא בעברית ובערבית וברוב השיעורים יש שני מורים.

מור, תושבת חיפה, אומרת כי בכל הנוגע לחינוך הדו-לשוני המצב בעיר הוא "תעלומה שיש לפצחה". לדבריה, בעיר נעשו ניסיונות רבים להקים בית ספר דו-לשוני, "ואת כולם מכשילה העירייה. העירייה מאפשרת לתלמידים ערבים ללמוד בבית ספר יהודי, אבל לא במערכת חינוך דו-לשונית".

מור מוסיפה: "חיפה היא העיר שיותר מכל הייתי מצפה שהעירייה שלה תעודד חינוך דו-לשוני".

מעיריית חיפה נמסרה בתגובה: "העירייה ניסתה לפני כשנתיים להקים בית ספר דו-לשוני בשיתוף עם משרד החינוך, אך ליוזמה לא היה ביקוש. אם השתנה משהו בנסיבות, עיריית חיפה מוכנה לבחון שוב את היוזמה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ