בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהפשע האיטלקי מגיע לספריה

מאות ספרים נעלמו מספריית ג'ירולאמיני בנאפולי, שם מוחזקים עשרות אלפי ספרים וכתבי יד עתיקים. החשוד העיקרי הוא מנהל הספרייה, מרינו מאסימו דה קארו, אדם רב מעללים ובעל רשת קשרים מסועפת עם פוליטיקאים ובעלי הון

7תגובות

זה סיפור איטלקי אופייני, סוריאליסטי, שאפילו סופרים ומחזאים מפקפקים באמינותו. הוא רווי תככים אפלים, המעידים כי הריקבון פשה בכל חלקה טובה במדינה. לא רק מחוזות הפשיעה הקלאסיים, מערכת הבריאות הקלוקלת או אתרי האשפה נגועים בו, אלא גם לב לבה של התרבות הלאומית.

לניצוץ שהצית את כל הסיפור יש שם: טומאזו מונטנארי, אקדמאי צעיר בן פירנצה, היסטוריון לתולדות האמנות ומרצה לרנסנס והבארוק באוניברסיטה של נאפולי. ב-25 במארס קיבל מונטנארי דואר אלקטרוני מעמיתו פיליפו מריה פונטאני, מרצה לספרות יוונית באוניברסיטה של ונציה. לפונטאני, איש תרבות מלומד המורגל בספריות דוממות ומאובקות, אין כל ניסיון בלשי. הוא סיפר שביקר בספריית ג'ירולאמיני בנאפולי כדי לחקור טקסט מהמאה ה-15, ומצא אותה במצב עגום. הוא ביקש ממונטנארי לבוא אישית למקום, כדי לעמוד על חומרת המצב.

ספריית ג'ירולאמיני, השוכנת במתחם של כנסייה בנאפולי, היא מהספריות ההיסטוריות החשובות באיטליה. היא ממוקמת בלב העיר העתיקה, ממש מול הקתדרלה המרכזית של העיר, הדואומו. היא נוסדה בסוף המאה ה-16 בידי מסדר פיליפו נרי הקדוש ועל מדפיה יש 200 אלף כותרים עתיקים: כתבים מודפסים מהמאה ה-16 ולפניה, כרכים מהמאה ה-17 וה-18 ואין-ספור כתבי יד. את הספרייה פקד בין השאר הפילוסוף ג'ובאני בטיסטה ויקו (1668-1744), שהציע למנהליה לרכוש את אוסף הספרים הפרטי הענף של הפילוסוף ועורך הדין ג'וזפה ואלטה: כ-18 אלף כותרים ובהם מהדורות נדירות מהמאה ה-16 ומהמאה ה-17 ויצירות מהספרות היוונית והלטינית הקלאסית.

לספרייה, לפיכך, יש מעמד מרכזי ביותר בתרבות האיטלקית. ב-1870, אחרי איחוד איטליה ורכישת חלק מנכסי הוותיקן בידי המדינה, היא הוכרזה נכס לאומי. מתחם ג'ירולאמיני - הכולל כנסייה ענקית ואוסף ציורים מהיקרים באיטליה - הוא רכוש המדינה ועל הטיפול בו הופקדו בידי אנשי דת. משרד התרבות קבע כי לנכס יהיה אוצר, תפקיד שממלא האב סנדרו מרסאנו. זה, בתורו, מינה מנהל לספרייה. כאן נכנסת לתמונה דמות המפתח בסיפור הסבוך הזה - מרינו מאסימו דה קארו.

אוסף פרטי וטומאזו מונטנארי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע לפייסבוק שלכם

דה קארו הוא אישיות רבת פנים, בלשון המעטה. בצעירותו נמנה עם מובילי תנועת המחאה של הסטודנטים ובהמשך היה יועץ לסנאטור קרלו קורבינלי מתנועת השמאל העצמאי. הוא התוודע גם לחבר הפרלמנט מהשמאל מאסימו ד'אלמה, שבהיותו שר החוץ האיטלקי מילא תפקיד מרכזי במעורבות הבינלאומית במלחמת לבנון השנייה ב-2006. דה קארו השכיל לקשור קשרים עם מרצ'לו דל'אוטרי, עוזרו של סילוויו ברלוסקוני בשנות ה-70 ומייסד מפלגתו, פורצה איטליה, שנידון לשבע שנות מאסר בגלל קשרים עם המאפיה ולשנתיים וחצי נוספות בכלא בגלל השתמטות מתשלום מס. דל'אוטרי עדיין מחכה לדיון בערעור שהגיש על עונשו, שייפתח בעוד יותר מחודש. הוא ידוע גם כביבליופיל מושבע.

דה קארו נכנס לשותפות עם בנו של דל'אוטרי, יאקופו, בחברה העוסקת באנרגיה. הוא גם התמנה לחבר הנהלה ב-AVELAR, חברה בבעלות איל הנפט ויקטור פליקסוביץ' וקסלברג, אחד האנשים העשירים ברוסיה. בהמשך התמנה יועץ לאיש אמונו של ד'אלמה במחוז פוליה, רוברטו דה סאנטיס, ולמזכיר אגודת "ממשל תקין", חוג פוליטי שייסד דל'אוטרי ושנשיאו הוא סנאטור ממפלגתו של ברלוסקוני, ריקרדו וילארי. וילארי היה סגן שר במשרד התרבות בתקופה שבה אוצר הספרייה, האב מרסאנו, החליט למנות את דה קארו למנהלה.

מבריח בסתר

דה קארו המשיך לטוות את רשת קשריו ללא לאות. הוא התיידד עם ג'נקרלו גלאן, מנהלה לשעבר של פב-איטליה, זכיינית פרסומות של חברת הטלוויזיה מדיה-סט שברלוסקוני הוא בעליה. לאחר שגלאן היה לשר החקלאות, הוא מינה את דה קארו ליועצו לענייני ביו-אנרגיה; משמונה לשר התרבות המשיך אתו דה קארו גם למשרד זה, הפעם בכובע של יועץ בתחום המו"לות. כך התמקם דה קארו בלב הממסד וביוני 2011 מונה למנהל ספריית ג'ירולאמיני.

הדואר האלקטרוני של פונטאני לפרופ' מונטנארי הגיע תשעה חודשים מאוחר יותר. בדרך מקרה, בדיוק באותם ימים תיכנן מונטנארי לבקר בספרייה כדי לדון עם האב מרסאנו בהצעת מחקר שהגיש אחד הסטודנטים שלו. הוא ניצל את ההזדמנות כדי לברר את הפרטים המתמיהים שעליהם דיווח עמיתו מוונציה.

"ברגע שעברתי את השער", מספר מונטנארי, "התקרב אלי כלב זאב עם עצם ענקית בפיו. הוא חזר על עקבותיו, כאילו רצה לפלס לי דרך, נכנס לאולם המרכזי, השתחל מתחת לשולחן עתיק, פלט את העצם, סידר לעצמו מקום רביצה ואז החל לחרבן".

עוד בטרם הספיק מונטנארי להרים את מבטו מהמחזה, הבחין בדה קארו, לבוש בבגדי ג'וגינג, שנבר בהיסח הדעת בין ספרים עתיקים שהונחו על השולחן ליד פחיות קוקה-קולה, וביפהפייה אוקראינית שהתעוררה זה עתה ועשתה דרכה למקלחת. על הרצפה ליד מנהל הספרייה התגלגלו ערימות ספרים עתיקים לא מקוטלגים ובכל פינה ניכרה הזנחה.

כדי לברר את האמת שמאחורי המצב ההזוי שראו עיניו פנה מונטנארי לספרנים העובדים במקום זה 30 שנה. בשיחות אתו - את הפגישות הסכימו לקיים רק מחוץ לספרייה, בחשאי - הם דיברו בקול אחד: דה קאדו מבריח בסתר ספרים מהספרייה כדי למכור אותם באופן פרטי.

אוסף פרטי וטומאזו מונטנארי

מונטנארי צילם בסתר תמונות בטלפון הסלולרי שלו. אחר כך ניגש לדבר עם האב מרסאנו, שאמר לו שעכשיו הכל בסדר. האב הסביר שהבעיה היתה קיימת בין 1960 ל-2007, שבהן נעלמו מהספרייה כ-6,000 ספרים. "הגשת תלונה למשטרה?", שאל מונטנארי. "לא", ענה לאקונית האב.

מקלט ברעש

הבעיות במתחם ג'ירולאמיני אכן לא התחילו היום. בראשית שנות ה-60 מכרו ארבעה נזירים בחשאי אוצרות של הכנסייה, ושילשלו לכיסם סכומי עתק. ב-1980 שימש המקום מקלט לנפגעי רעש האדמה שפקד את האזור בנובמבר.

בסוף מארס יצא לאור ספרם של קלאודיו גאטי ופרוצ'ו סאנסה, "Il Sottobosco" ("במעבה החורש"), ואז החלו לדלוף פרטים מעניינים נוספים מהביוגרפיה של דה קארו. התברר, למשל, שהתנהלה נגדו חקירה בחשד שהיה מעורב ב"גניבה וסחר לא חוקי בספרים עתיקים".

העיתון "איל פאטו קואוטידיאנו" גם פירסם דו"ח מפורט שכתב מונטנארי על המתרחש בספרייה. מדבריו עולה שבמשך חודשים היו תושבי האזור עדים להברחת ארגזי עץ מלאים בספרים מהספרייה הנאפוליטנית. הארגזים הוצאו מהספרייה בחשאי, בשעת לילה. ב-30 במארס, ב-14:48, צילצל הטלפון הנייד הפרטי של מונטנארי. על הקו היה דה קארו. מונטנארי לא ישכח את השיחה, שהיתה רוויית קללות ואיומים. דה קארו אמר לו, בין השאר, "אני אמוטט אותך, העניין הזה ירבוץ על חייך האישיים והציבוריים". את דה קארו מייצג משרד בראשות צ'זארה פרוויטי, עורך דין שהיה ממקורביו של ברלוסקוני. לאחר שפרוויטי הורשע בפלילים, נאסר עליו לצמיתות למלא משרות ציבוריות.

הפרשה עוררה מהומה רבתי באיטליה. אחד מעמיתיו של מונטנארי באוניברסיטה של נאפולי, פרנצ'סקו קאליוטי, החל להחתים את הציבור על עצומה הקוראת להעביר את דה קארו מתפקידו. על העצומה חתמו, בין השאר, שר הפנים לשעבר ג'וליאנו ד'מאטו, חתן פרס נובל לספרות דאריו פו והסופרים אומברטו אקו ואנדריאה קאמליירי. ביום שבו העצומה היתה אמורה להתפרסם בעיתונים, ניגש דה קארו בבהילות ללשכת הפרקליטות בנאפולי והגיש תלונה על היעלמותם של 1,500 ספרים מהספרייה. העיתון הגדול של נאפולי, "איל מאטינו", שעורכו הראשי וירמן קוסנצה הוא בן אחותו של מרצ'לו דל'אוטרי, המשיך לגונן עליו בלא סייג.

מונטנארי גם גילה שהתארים האקדמיים שבהם התהדר דה קארו - בוגר אוניברסיטה בדרגת פרופסור - מזויפים. דה קארו טען שקיבל תואר לשם כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה בבואנוס איירס, בבעלות המטיף הדרום קוריאני הנודע הכומר מון. התואר הוענק לו ב-2004, אחרי שתרם לאוניברסיטה ארבע מהדורות עתיקות של ספרים מאת גליליאו גליליי וחלקיק של מטאוריט שנפל במדבר סהרה.

ב-20 באפריל, בשתיים וחצי לפנות בוקר, פרץ לספרייה כוח קרביניירי (משטרה) של נאפולי. בינתיים הגיע מספר החתימות על העצומה ל-5,000 ודה קארו פוטר מתפקידו כיועץ משרד התרבות. למרות זאת, באופן תמוה ביותר, הוא ממשיך לכהן בתפקיד מנהל הספרייה. ואולי אין זה תמוה כל כך. שר התרבות, לורנצו אורנאגי, היה רקטור אוניברסיטה קתוליקה ולדעתו התערבות בוטה מדי של המדינה בענייני הג'ירולאמיני לא תתקבל בעין יפה בוותיקן. ייתכן שזאת הסיבה שמשרדו עדיין לא עשה ניסיון של ממש לברר מה התרחש בספריית ג'ירולאמיני והשאיר בתפקידו את האוצר, האב מרסאנו.

המנהל נעצר

הדברים השתנו מאז קיבלה על עצמה הפרקליטות את הטיפול בפרשה. ביום חמישי, 24 במאי, נעצר דה קארו והועבר מביתו בוורונה לכלא פוג'וריאלה בנאפולי. צו מעצר הוצא גם נגד מירקו קאמורי, מנהל בית ספר למחול, שני אזרחי ארגנטינה המתגוררים בוורונה ואזרחית אוקראינה. כל אלה חשודים ב"מזימה ממושכת, שבמסגרתה שמו יד על כרכים ונכסים המהווים חלק מהמורשת של ספריית ג'ירולאמיני".

1,000 ספרים, ששוויים נאמד בשני מיליון יורו, נתפסו במחסן ששכר קאמורי בוורונה. על 257 מהם הוטבעה החותמת בדמות המדונה של הספרייה בנאפולי.

חוקרי הקרביניירי שיחזרו את השיטה: דה קארו נעזר על פי החשד בשני הארגנטינאים - אלוי אלחנדרו קאבלו ופאולה לורנה וייגנדט - כדי להעביר ספרים מנאפולי לוורונה. האוקראינית, ויקטוריה פבלובסקי, העבירה את הספרים לשוק הבינלאומי בשביל למכור אותם.

בעקבות המעצרים החלה חקירה גם נגד האוצר, האב מרסאנו, ומריה גרציה צ'רונה, העוזרת של הסנאטור מרצ'לו דל'אוטרי.

נגד דל'אוטרי ודה קארו מתנהלת חקירה גם בפירנצה, בחשד למעורבות במעשי שחיתות. דה קארו שילם לדל'אוטרי 558 אלף אירו, לטענתו בעבור "ספר נדיר ביותר משנת 1493". החוקרים חושדים שסכום זה הוא למעשה חלק מדמי שוחד ששילמו לו שני אוליגרכים רוסים - אלה שדה קארו מייעץ להם - כדי להקים פארק טורבינות רוח בסיציליה.

פרופסור מונטנארי קיבל איומים טלפוניים אנונימיים נוספים, מפי אדם בעל קול מבוגר שדיבר בניב אופייני לבני פירנצה. אבל הוא גם רווה מעט נחת. לאחרונה נודע לו שראש עיריית נאפולי, השופט החוקר לשעבר לואיג'י דה מגיסטריס, שוקל להעניק לו אזרחות כבוד של עירו. לפחות מבחינה סמלית תתרום המחווה לבלימת הריקבון המתפשט באיטליה. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו