בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המסור

ראש הממשלה הוכיח גם השבוע, שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. הוא עמד בלחץ אדיר של המתנחלים ושלוחיהם בכנסת, שביקשו גם לפורר את מפלגתו, ויצא מנצח. ההסדר, עם זאת, יעלה ביוקר

79תגובות

שרי הליכוד גילו השבוע, ולא בפעם הראשונה, שמי שהולך לישון עם הימין הקיצוני, מתעורר עם מכשיר סלולרי גדוש באלפי מסרונים של נאצות, איומים והכפשות; מי שמחזר אחר המתנחלים, עושה אתם דילים ומבקש את קולותיהם בפריימריס, פוגש אותם מפגינים, בשחצנות ובאדנות, מחוץ לביתו; מי שרץ לשכונת האולפנה ומתחייב בדם לבו לתמוך בחוק ההסדרה כדי למנוע את הריסת הבתים, וביום פקודה מצביע נגד, או נמלט מאולם המליאה, או לא טורח לחזור ממסעותיו בגולה, הופך לבדיחה. ומי שמצהיר בבוקר ההצבעה שמנוי וגמור עמו לתמוך בחוק, גם אם יפוטר, וכשהקולות נמנים אינו טורח להגיע למליאה, שלא יתפלא מדוע הפוליטיקה שלנו מעוררת קבס ודחייה אצל הבריות.

וגם - מי שהשקיע לילות כימים, אנרגיה ובריאות, בניסיונות כנים למצוא פתרון מתחשב והומני למצוקותיהם של המתיישבים, מוצא עצמו במעמד שאליו נקלע השבוע השר בני בגין בוועדה לביקורת המדינה: הוא ישב שם לצדו של ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) מהאיחוד הלאומי, שבגסות הרוח האופיינית לו שפך על ראשו של בגין עביט מילולי של שופכין: "אתה הורס נשמות צעירות, אתה הורס נשמות של ילדים קטנים, אתה נוהג בזדוניות, ברשעות, בסדומיות", הטיח בו. בגין יצא בזול. לפחות לא נאמר עליו שהוא נאצי.

בגין ודן מרידור ומיכאל איתן, שלושת שרי הליכוד שמלכתחילה הבהירו שחוק ההסדרה הוא בלתי חוקתי, בלתי מוסרי ובעל השלכות הרות אסון הן למדינה והן להתיישבות, גילו שהם אינם עומדים בקריטריונים של אהבת ארץ ישראל. מי הטיף להם מוסר? ח"כ מירי רגב, למשל. מי שהצטרפה לליכוד רק לפני שלוש שנים, אחרי שדיבררה בנחישות וברגישות את ההתנתקות מעזה. או ח"כ זאב אלקין, שגם הוא הצטרף לפני שלוש שנים בלבד למשפחה הלוחמת.

את הקריירה הפוליטית שלו התחיל אלקין בשורות קדימה ב-2006, אותה קדימה שנשאה את דגל ההתנתקות מעזה ואת ההבטחה של אהוד אולמרט לנסיגה נוספת בגדה. בשבוע החולף הוא היה על תקן ה"סטוקסנט" בסיעת הליכוד: יו"ר הסיעה והקואליציה, האיש שחייב להיות הכי לויאלי, הכי מגויס, הכי מתאבד לטובת ראש הממשלה עבד נגד נתניהו, חפר מנהרות תחתיו, ירה עליו מתוך הנגמ"ש. פלא שהוא עדיין יו"ר הקואליציה. אדם בעל יושרה מינימלית היה מתפטר מזמן.

חושבים שהפוליטיקאים שלנו אינם בעלי יושרה מינימלית? דברו על זה בפייסבוק

ח"כ כרמל שאמה-הכהן, שמיועד להחליף אותו, הוא היחיד מבין הח"כים בליכוד שהצביע נגד החוק. ביציאה מהמליאה אמר לו אחד מחבריו: "אתה גופה פוליטית". שאמה ענה: "אני מעדיף להיות גופה פוליטית בעתיד, מאשר בובה פוליטית בהווה".

סאגת חוק ההסדרה החלה כדרמה פוליטית בעלת פוטנציאל נפיץ והסתיימה כפארסה. או כטרגי-קומדיה. שרי הליכוד והבית היהודי, שעלו על הגבעה כמו טרזן, ירדו ממנה כמו פופאי (כל הזכויות על החוכמה הזו שמורות לאהוד ברק, מודל 1998).

נתניהו נאלץ להשקיע בסיפור השולי הזה - כולה חמישה מבנים - לילות של דיונים מרתוניים בלשכתו. את איום הפיטורים שיחרר נתניהו לאוויר ביום שני בערב, כשכבר היה ברור לו שמרבית שרי הליכוד אתו וששרי ישראל ביתנו וש"ס לא יצביעו בעד החוק. הניצחון היה בכיסו, אבל נתניהו רצה, כפי שאמר פעם אריאל שרון, גם וגם: גם לנצח, גם ליהנות. אז הוא איים ושלושת האריות (השרים יולי אדלשטיין מהליכוד ודניאל הרשקוביץ מהבית היהודי, וסגן השר איוב קרא מהליכוד) והלביאה (סגנית השר גילה-אנהג-על-פי-צו-מצפוני-גמליאל מהליכוד) הפכו בן לילה לחתלתולים. זה לא היה סתם ניצחון. זה היה נוק-אאוט. לרגע היה נדמה שנתניהו נבהל מעצמו, מעוצמתו.

מיד לאחר ההצבעה הוא התנצל פומבית בפני המתנחלים והרעיף עליהם ים של התחלות בנייה בגדה: 300 יחידות הדיור המובטחות שהיו בחבילה המקורית עברו תהליך מוטציוני מזורז והתרבו ל-851. ושהאמריקאים יקפצו לו. ממילא הם עסוקים בבחירות שלהם.

זה היה מהלך פוליטי שקוף: אחרי שהתעמת עם המתנחלים וכבש את המרכז, נתניהו מיהר להחזיר לעצמו את ה"בייס" הפוליטי שלו. אין לו אחר; כאן הוא נולד, כאן נולדו לו ילדיו, כאן הוא בנה את ביתו, בשתי ידיו.

בישיבת הממשלה ביום ראשון, כשתיאר לשרים את הליך העתקת הבתים באולפנה, נתניהו עשה פנטומימה: "מנסרים", אמר כשהוא חוצה את האוויר בחדות בידיו, "מעבירים" הוא קירב את כפות ידיו זו לזו כאוחז כד שביר, והזיזן בזהירות מצד לצד, "ומרכיבים!", הוא הניח כף יד על כף יד על כף יד, כילד שמשתעשע בלגו. "ממש ביבי הבנאי", סינן אחד השרים שהתקשה לכבוש את צחוקו.

הזאב והחתול

הרגע שבו תומכי חוק ההסדרה בליכוד הבינו שהלך עליהם, שהמשחק מכור וגמור, היה הרגע שבו משה (בוגי) יעלון, המשנה לראש הממשלה, קיבל את רשות הדיבור בישיבת הסיעה ביום שני. יעלון כאילו דיקלם את דף המסרים של לשכת ראש הממשלה. הוא מנה את כל הנקודות: מתקפה בינלאומית, פגיעה בהתיישבות, סטירת לחי לבג"ץ ועוד כהנה וכהנה. "ההצעה של ראש הממשלה תביא להתפתחות ההתיישבות ולא לפגיעה בה", אמר מי שרק לפני חודש-חודשיים הזהיר שאם הבתים ייהרסו, הממשלה תתפרק.

אחריו דיבר השר גדעון סער. כמעט חצי שעה הוא ניתח ונימק מדוע תמיכה בחוק תהיה משגה חמור ובכייה לדורות. "היא לא תיתן דבר להתיישבות, חוץ ממראית עין של פתרון שיגרום נזקים כבדים, מול מה שראש הממשלה מעניק. החוק הזה ייקח את ההתיישבות לטיול שאין לדעת כיצד היא תחזור ממנו. הליכוד חייב להתחיל להיראות כמו מפלגת שלטון אחראית. כולנו נבחרנו, אבל רק אחד נבחר להוביל, וזה ראש הממשלה", אמר סער.

אי-אף-פי

הנאום של סער היה המסמר הסופי בארון ההסדרה. עד לאותה ישיבה, יעלון וסער נחשבו תומכים פוטנציאליים בחקיקה. בהזדמנויות שונות הם הביעו תמיכה בחוק ההסדרה. בשבוע החולף הם התהפכו. נתניהו שיתף אותם בדיונים, בלבטים, בהשלכות.

המידע שהתקבל בלשכת ראש הממשלה על השכונה הנ"ל היה חד משמעי: מתחילתה ועד סופה היא היתה מעשה בלתי חוקי בעליל. התפרעות עבריינית. עוד משחר ימיה, כשהבנייה בה רק החלה, ב-1998-1999, הוצאו נגדה צווי הריסה שלא כובדו והוגשו עתירות נגדה. היא נבנתה מחוץ לגבולות היישוב, על שטח בלתי מוסדר. זה לא הפריע ליזמיה, ובהם כצל'ה שלנו, למכור דירות לרוכשים תמימים, פחות או יותר. לא במקרה הדיירים עתרו לבג"ץ, אך מהר מאוד משכו את עתירתם: הובהר להם שבירור משפטי של מעמד השכונה רק יחיש את חורבנה.

השרים סער, יעלון, בגין, גלעד ארדן ומזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, ישבו בשבועיים האחרונים בהרכבים משתנים כמעט מדי לילה, בדיונים על גורל השכונה. סער, בעברו איש פרקליטות, גויס על ידי נתניהו ככזה שיודע לדבר בשפת הפרקליטים. האוזר, איש הקשר הראשי בין נתניהו למתנחלים, היה זה שהגה, רקם ובנה את חבילת הפיצוי הנדיבה פלוס-פלוס שנתן נתניהו לימין. האוזר גם היה הראשון שזיהה את פוטנציאל הנזק המשפטי והבינלאומי שתספוג ישראל אם החוק יעבור. "זו תהיה התאבדות", הזהיר את נתניהו, "אף יועץ משפטי לא יגן על החוק הזה, ובג"ץ יפסול אותו".

המתנחלים, מצדם, קלטו במהירות רבה שהאוזר משמש חוד החנית נגד חוק ההסדרה במשרד ראש הממשלה. הם פתחו במסע מכוער של רצח אופי נגדו. הוא הואשם על ידי כצל'ה ואחרים בחציית הקווים, בחבירה לשמאל הרדיקלי, בעוכרות ישראל ובניסיון, יחד עם ברק, להפיל את נתניהו. "זה פלא גדול שאשתו של ראש הממשלה רואה כיצד ברק והאוזר חברו להם יחד כדי להפיל את בעלה ואינה עושה דבר", אמר כצל'ה בערוץ 7.

הטקסט הזה, שקשר בין שרה נתניהו להאוזר, העלה ריח של ונדטה מצד מאן דהוא שאולי בוחש בצלחת. לפני שבועיים ניסה נתניהו לשכנע בטוב את כצל'ה לרדת מחוק ההסדרה. הוא הזמין אותו ואת חבר סיעתו, אורי אריאל, למשרדו. לא בכל יום חתול נכנס לאקווריום. מאז התחוור לנתניהו שיו"ר הקואליציה שלו, אלקין, משתף פעולה עם כצל'ה. הציר בין השניים זכה לכינוי במשרד ראש הממשלה: הזאב והחתול.

מנגד התגבש ציר מעניין אחר: סער ויעלון, שלא הסתדרו בשנים האחרונות, שעשויים למצוא את עצמם מתמודדים זה מול זה על ראשות הליכוד בעידן שאחרי נתניהו, תיאמו את כל מהלכיהם בשבוע החולף, עד לפרט האחרון. "תאר לעצמך", אמר יעלון בבוז, ביום רביעי, "אני, סער ובגין הפכנו לעוכרי ההתיישבות. אנחנו עוכרי ההתיישבות. הם התבלבלו לגמרי".

רבים ראו בך עד היום את מנהיג הימין בליכוד, אחרי השבוע הזה, אתה ממש לא שם.

"אני לא מחפש הזדמנויות פוליטיות. אני מחפש את השכל הישר. מה שעשיתי זה טוב להתיישבות. פעלנו מול אינפורמציה שקרית ומסיתה של הימין הקיצוני. הם איבדו קשר עם המציאות. הם הרעילו את האוויר ביו"ש. הם דיברו שטויות לא רלוונטיות. האיחוד הלאומי והבית היהודי נכנסו לטירוף מערכות: כצל'ה רוצה להוכיח לרב ליאור שהוא מספק את הסחורה. זבולון אורלב מתמודד על ראשות המפלגה. הם באמת מאמינים שחוק ההסדרה היה מציל את האולפנה? בשום אופן לא. המענה שגיבשנו עם ראש הממשלה הוא הכי טוב להתיישבות".

ברור לך שללא ההגנה שסער ואתה סיפקתם לנתניהו בסיעה, מצבו היה רע מאוד היום.

"אני יודע שח"כים חיכו לשמוע מה אומר. ברגע שנתניהו גיבש את המענה, אמרתי: דיינו".

איך לדעתך יעבור הפינוי בסוף החודש?

"זה תלוי בהם. בהנהגת המתנחלים".

יהיו תמונות קשות, הליכוד יחטוף.

"יהיה בסדר. נעבור את זה בשלום. גם הממשלה וגם הליכוד יעברו את זה בשלום, גם אם יהיו כמה שריטות, שזה הרבה פחות ממה שהיה קורה אם החוק המיותר הזה היה עובר".

אמיל סלמן

זאת אינה משאלת לב. ח"כ דני דנון, מהאגף הימני בסיעת הליכוד, מנהל בעצם הימים הללו מגעים עם לשכת ראש הממשלה על הבנות והסכמות לקראת הפינוי. פינוי שקט, ללא מראות מהז'אנר של עמונה, יקבע את ניצחונו של נתניהו על הפנאטים הימניים. זה יעלה למדינה בעוד כמה מאות יחידות דיור.

הרב והרב

בצהרי יום שני הגיע שר השיכון, אריאל אטיאס מש"ס, לכנסת. במסדרון הוא נתקל באחת מחבורות המתנחלים שארבו לח"כים בפינות אסטרטגיות שונות במשכן. "תצביעו אתנו!" דרשו ממנו המתנחלים. "תזכירו לי מתי בפעם האחרונה תמכתם בנו בעניין שחשוב לנו", אמר להם אטיאס. "מה זה, הכל מסחר?" נעלבו המתנחלים. "תזכירו לי", התעקש אטיאס, "אולי שכחתי, מתי בפעם האחרונה הייתם אתנו?" הם שאלו שוב, "אז לא תצביעו בעד החוק?" אטיאס פסק: "לא".

המתנחלים הבינו שישועה לא תבוא להם ממנו. הם נטשו אותו והלכו לחפש קורבן אחר. בערב הם צפו ביו"ר ש"ס, השר אלי ישי, מודיע בחגיגיות כי לאחר שהתייעץ עם הרב עובדיה יוסף, התקבלה החלטה שש"ס תתמוך בחוק. מה רבה היתה שמחת המתיישבים. המסרונים שוגרו לכל קצווי ארץ: ש"ס בידינו.

הבעיה של המתנחלים (ולא רק שלהם, גם העיתונים למחרת דיווחו שש"ס תתמוך בחוק) היא שהם אינם מודעים למאזן הכוחות הפנימי במפלגה החרדית הספרדית. ישנו היו"ר, ישי. הרב אלי; הוא ממונה על ההצהרות, דברי הרהב, ההתלהמויות, הריבים והרדיפות. הוא הרב שרב עם כל העולם. וישנו אטיאס. הרב אריאל. הוא אפילו לא מספר שתיים רשמי בסיעה, אבל הוא אחראי על ההחלטות, על המדיניות, על קווי הפעולה. כשלשכת נתניהו וראשי מפלגות אחרים רוצים לדעת כיצד ש"ס תנהג, הם הולכים אצל אטיאס. גם השבוע באו אליו כמה מבכירי הימין שידעו מה שווים הדיבורים של ישי ודיברו על לבו שישכנע את הרב עובדיה להורות לשרי ש"ס לתמוך בהסדרה.

"תשכחו מזה, זה לא יקרה", הוא אמר להם. "על זה אנחנו לא נמרוד בביבי. בגלל חמישה מבנים בבית אל לא נקרע קרע עם ראש הממשלה. יש נושאים יותר חשובים: חוק טל, התקציב. על זה שווה לנו למרוד", אמר. זאת שאלה מעניינת: כמה רחוק יילכו החרדים, הספרדים או האשכנזים במאבקם מול החוק שמתגבש בימים אלה.

אחד הפוליטיקאים החרדים האשכנזים פגש השבוע את יו"ר הוועדה העוסקת בניסוח הצעת החוק, ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה. "אם חלק ממה שאני שומע שמסתמן אצלכם הוא נכון אנו נצטרך לפנות לאו"ם בבקשת הגנה כמיעוט נרדף", שח החרדי. לאחר ההצבעה בכנסת על ההסדרה, כשהמלך ביבי עזב את המליאה באו אליו כמה מחברי יהדות התורה. הם ביקשו לברר אם הם הבאים בתור למרמס.

למה מי הם

ח"כ שי חרמש מקדימה, הוא תושב קיבוץ כפר עזה, מאחרוני המפא"יניקים שנותרו במפלגה. בתחילת השבוע בחצות, צילצל הנייד שלו. על הקו מניו יורק, היה ידיד שלו, ראש ישיבה באחת הערים השכנות. "אח שלי שובת רעב למען שכונת האולפנה", אמר הרב לחרמש, "הוא חייב לדבר אתך. לשכנע אותך להצביע בעד חוק ההסדרה".

"שיתקשר", אמר חרמש. שתי דקות אחרי, שובת הרעב היה על הקו. "איך תצביע?" הוא שאל. "נגד, כמובן", השיב חרמש. "אני לא מבין אותך", התרגז השובת, "יש שלושה גופים שמנהלים את המדינה: בית המשפט העליון, הכנסת והממשלה. הם יחליטו בשבילך? למה מי הם?"

"אמרתי לו: כאן הסתיימה שיחתנו", אמר חרמש השבוע, "אני בטוח שאלמלא קדימה בממשלה, נתניהו לא היה מגלה נחישות כזאת מול הימין. הוא לא היה הולך על הראש של המתנחלים בלי 28 האצבעות שלנו. מאז שהצטרפנו, נתניהו נראה אחרת ומתנהג אחרת. אם הצלנו את המדינה משטויות - עשינו משהו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו