בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האקראיות שבזוועה

כרוניקה של רצח: תמלילי החקירה של רוצחי משפחת פוגל נחשפים

התמלילים מציגים שני נערים משועממים, שחיפשו לטענתם “הרפתקה” שיוכלו להתפאר בה, ולא מצליחים להסביר את הסיבה שביצעו רצח כה אכזרי

83תגובות

בשנה ושלושה החודשים שחלפו מאז רצח משפחת פוגל באיתמר עלו תהיות רבות על המחשבות שחלפו במוחם של הרוצחים בזמן שנטלו את חייהם של חמש נפשות, בהן שלושה ילדים. תמלילי החקירה ושחזור הרצח, שהגיעו לידי "הארץ", שופכים אור נוסף על מה שאירע באותו ליל שישי נורא ב-11 במארס 2011.

באותו ערב, בסביבות תשע, יצאו אמג'ד וחכים עוואד (אין קרבת משפחה) מכפרם, עוורתא שבנפת שכם, לכיוון איתמר הסמוכה. הם עברו את גדר היישוב, פרצו לשני בתים ריקים מדייריהם ולאחר מכן המשיכו לבית הצמוד, שבו התגוררה משפחת פוגל.

כשנכנסו לבית פוגל רצחו בדקירות סכין את אב המשפחה אהוד, אם המשפחה רות והילדים אלעד, בן ארבע, יואב, בן 11, והדס, בת שלושה חודשים. הם נמלטו בחזרה לביתם בעוורתא ונתפסו כעבור שלושה שבועות. השניים עמדו לדין בבית המשפט הצבאי שומרון והורשעו בחמישה מעשים של גרימת מוות בכוונה (עבירת רצח, כפי שהיא מכונה בחוק הצבאי בשטחים).

גיל אליהו

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

ב-10 באפריל החלה חקירתם של השניים במחוז ש"י של המשטרה. הם נלקחו באישון ליל לשחזר את מעשיהם, מצוידים בשני סכיני קרטון ובבובות שדימו את הקורבנות. מקריאת התיק עולה כי יש פער עצום בין "הצלחת" המעשה - החדירה ליישוב, רצח חמישה בני אדם, גניבת שני רובים והימלטות ללא פגע - לבין אקראיות הביצוע.

מתמלילי החקירה עולה כי שני הרוצחים לא השתייכו לאף ארגון טרור ולמעשה היתה להם תודעה פוליטית זניחה. חכים אמר שהשתתף פעם אחת "בטקס זיכרון לדוד שלי שנהרג ב-2003 והטקס היה במסגרת החזית העממית". אמג'ד זרק כמה פעמים אבנים על חיילי צה"ל שנכנסו לכפר והוסיף כי "בכיתה ז' השתתפתי בפעילויות הקשורות לחזית העממית והפתח, בהן נוכחות באירוע הוקרה לשהידים, עצרות ותהלוכות".

מוטי מילרוד

עד היום לא ברור לחלוטין מה טיב הקשר בין השניים. בחקירתם אמרו שלא קיימו חברות הדוקה במיוחד. אך יש פרט קטן שאמג'ד ביקש להסתיר: הוא היה מאוהב בג'וליה, אחותו של חכים, ונהג לשוחח עמה בהיחבא. ייתכן שביקש את קרבתו של חכים כדי להרשים את המשפחה.

למות כשהיד

אמג'ד העיד שהוא יזם את הפיגוע. "רציתי לבצע פיגוע כי רציתי להתפטר מהחיים האלה. היו בעיות ביני ובין המשפחה. לפני שנתיים אבא שלי היה שואל אותי על הלימודים, ולמה אני מעשן, ומתערב בעניינים הפרטיים שלי באופן קבוע, ולכן חשבתי להתאבד. הדרך שחשבתי לעשות היא לבצע פיגוע התאבדות באיתמר. שבועיים לפני הפיגוע ראיתי בחלום שאני לובש לבן ושהכל מסביבי ירוק ואז ידעתי שאני הולך למות כשהיד. סיפרתי לאמא שלי על החלום והיא אמרה ‘אללה יוסתור' (השם ישמור). אמרתי שאני רוצה משהו שאלוהים יאהב ממני ויקבל ממני ואני אשתחרר מהחיים. בחרתי באיתמר כי זה היישוב הכי קרוב אלינו. חכים בהתחלה סירב וניסה לשכנע אותי רבות אך אני שיכנעתי אותו ואמרתי לו, אתך או בלעדיך אני נכנס. ואז חכים הסכים אחרי התנגדות רבה".

מאוחר יותר שינה אמג'ד גרסה וטען: "חכים אמר לי שהוא גם חושב על אותו דבר כבר מזמן". חכים טען אחרת. לדבריו, באותו יום שישי הוא פגש את אמג'ד, שישב על גדר בצד הכביש. הם החלו לדבר על הלימודים ו"אז", לדברי חכים, "דיברנו על נושא נוסף, שזה ההרפתקה. בשיחה על ההרפתקה, הצעתי לאמג'ד רעיון שנגיע לגדר של איתמר. אמג'ד אמר ‘תעזוב'. אמרתי, ‘בוא נעשה דבר שיהיה מיוחד. כדי שבעתיד כל אחד יתבגר ויספר לילדים שלו על כך'. אמג'ד השתכנע וסיכמנו שנרד להתנחלות בשעה שבע בערב".

גטי אימג'ס
גטי אימג'ס

מאוחר יותר טען, בניגוד לגרסה זו, כי החל בהכנות שבוע קודם לכן. "יצאתי מעוורתא לבד והסתכלתי על ההתנחלות איתמר מרחוק כדי לראות כיצד היא בנויה וכדי שאראה את המרחק מהגדר לבתים. החלטתי שאני לא יכול לעשות שום דבר לבד, ושהפיגוע יהיה בבתים בקצה".

כהכנות למעשה הצטיידו השניים בברדסים, מזמרה לחיתוך הגדר (עליה התגלה ד-נ-א של אמו של אמג'ד, נוף) וסכינים שהביא חכים. "אחד הבאתי משכם, אחד קניתי לפני שלושה חודשים בכפר. שילמתי 50 שקל", סיפר. בדרך להתנחלות טען אמג'ד כי חווה התגלות אלוהית נוספת. "אחרי תפילת הלילה, התפללנו וחיבקנו אחד את השני. יצא אור לבן, והתחיל לקרוא פסוק מהקוראן: ‘יא אלוהים תהיה אתם, יא אלוהים תן להם חיילים'".

לדברי אמג'ד, חכים אמר שאולי אלה חיילים שטמנו להם מארב. אמג'ד ענה לו ש"אלו לא חיילים, זה אלוהים אתנו". כשהגיעו לגדר, חששו שהיא מחושמלת. הם השליכו עליה סכין, ודבר לא קרה. אמג'ד הרהיב עוז: "אמרתי חלאס (מספיק). אם זה מחשמל או לא מחשמל. למות לא אכפת לי. תפסתי את הגדר בידיים". לאחר שהבינו שהגדר אינה מחשמלת ניסו לחתוך אותה במזמרה, ללא הצלחה. לבסוף הביאו ענפי זית ועברו בעזרתם מעל הגדר.

הם נכנסו תחילה לבית הראשון בשורה, שהיה ריק. לאחר מכן נכנסו לבית משפחת חי, שנסעה לשבת, וגנבו ממנו רובה 16-M, מחסניות, אפוד וקסדה. מחלון הבית הבחינו בתמר פוגל שיצאה לפעולה בבני עקיבא, ואז החל מסע הרצח.

באור עמום

את הרצח תיאר אמג'ד כך: "פתחתי את התריס וראה אותי ילד. סגרתי את התריס. נכנסתי מהדלת הראשית שהיתה פתוחה. חכים נשאר בדלת לתצפת. לקחתי את הילד הראשון (יואב, ח"ל) לחדר השינה ורצחתי אותו בשתי מכות בצווארו. שחטתי אותו".

חכים הוסיף כי "בתוך הבית היה אור עמום. שני הילדים (יואב ואלעד) עמדו לפנינו. הילד הגבוה (יואב) רצה לדבר או לצרוח. אמג'ד רץ לעברו, לחדר בקצה הבית. אני לקחתי את הילד הנמוך לפרוזדור, סובבתי את הפנים שלו אלי כדי שלא יראה מה הולך לקרות לאחיו. אמג'ד הוציא סכין ושחט את הילד הגבוה".

לאחר מכן נפנו השניים לאלעד בן הארבע. אמג'ד סיפר: "פניתי לשני. לקחתי אותו וניסיתי לחנוק אותו, אך הוא לא מת. אז דקרתי אותו בסכין", אמר אמג'ד. חכים אמר: "נכנסתי לחדר עם הילד, השכבתי אותו על הרצפה. אמרתי לו ‘שב', והוריתי לו לשכב על גבו. הוא נשכב על גבי שטיח. סגרתי את פיו עם היד. אמג'ד נכנס, הסתכל לי בעיניים, רכן על הרצפה ודקר את הילד השוכב פעמיים בבטנו ופעמיים באזור החזה".

אחר כך נכנסו השניים לחדר ההורים והדליקו את האור. בני הזוג התעוררו ובין הארבעה החל מאבק. "ראיתי אמא ואבא וביניהם ישן תינוק או תינוקת. האבא התנפל עלי ודקרתי אותו בסכין בחזה שלו, ואז ראיתי את האשה מתנפלת על חכים. הוא נפל והיא נפלה יחד אתו לרצפה. דקרתי אותה שלוש דקירות בגב, וחכים ירה בה".

חכים תיאר את הדברים מנקודת מבטו. "האשה תקפה את אמג'ד. אני ניסיתי לירות לעברה. היא נשכבה על הנשק שהחזקתי והחלה להיאבק עמי. בעטתי בה ברגלי ואני מעריך שהיא נפלה על גבו של אמג'ד. ראיתי את אמג'ד דוקר אותה בסכין. ברגע הזה דרכתי את הנשק מספר פעמים ויריתי בבטנה. אז יצאנו".

גטי אימג'ס
גטי אימג'ס

את רצח התינוקת תיאר אמג'ד כך: "שכחתי לספר על התינוק שישן בין האבא והאמא ושבכה בקול רם. ודקרתי אותו בלב ויצאנו בדרך ממנה הגענו".

חכים פירט: "עמדנו מחוץ לבית. ראיתי ג'יפ צבאי ממולי. סברתי שהג'יפ הגיע משום ששמע את היריות והכנתי את עצמי לחילופי אש אתם, אך הג'יפ המשיך בנסיעה. אמרתי לאמג'ד להיכנס לבית כדי לחפש נשק נוסף. אחרי חמש דקות הוא יצא מהחלון כשבידו 16-M ארוך, ואמר לי שרצח ילד קטן שבכה כי הוא פחד שיגלו אותנו".

בשחזור הוסיף חכים: "פתחתי את הארונות. העין שלי הסתכלה על הגב של הארון, אז חבטתי ככה על המיטה ועליתי לקחת את הנשק. אז התינוק התחיל לבכות בקול רם לא טבעי, אז הלכתי לתינוק שישן בין ההורים, ועשיתי לו רק מכה ככה בצד שמאל. הוא מת. לקחתי את עצמי ויצאתי".

בבית היו באותה שעה שני ילדים נוספים שישנו. בעבר פורסם כי המחבלים לא הבחינו בהם, ולכן לא רצחו אותם. חכים טוען ש"דילגו" עליהם בכוונה. "ראינו ליד הספה ילד נוסף שלבש חולצה בצבע שחור. אמג'ד שאל אותי אם לרצוח אותו, אמרתי שלא, תעזוב אותו, ישן". אמג'ד הוסיף "הוא לא הוציא קול ולא ראה אותנו ולא שום דבר". לאחר הרצח חזרו השניים לכפר וסיפרו לקרובי משפחה על שאירע. קרובי משפחתם נזפו בהם, אך סייעו להם להסתיר את הנשק ואת הבגדים המגואלים בדם.

דבר בהתנהגותם בימים שלאחר מכן לא יכול היה להסגיר את מעשיהם. אמג'ד אמר, "אבא שלי שאל אותי איפה הייתי. עניתי שהייתי עם חכים ברפידיה (בית החולים בשכם) כי סבתא שלו היתה חולה וביקרנו אותה. הוא האמין לי. לא עשיתי שום דבר, חיים רגילים. הלכתי לעבודה, לאוניברסיטה, עשיתי את המבחנים שלי. המשכתי את התפילה שלי והחיים הרגילים שלי רגיל. יענו טבעי".

גטי אימג'ס

חכים היה נרגש מעט יותר. "הגעתי הביתה. אבא שלי שאל אותי היכן הייתי. אמרתי שהייתי אצל סבתא כי היא חולה. אמר לי שאמי שם ואני שקרן. אמרתי שישאל את דודי... מאוחר יותר, כשאבא שלי ראה את התאורה (פצצות תאורה שירה צה"ל, ח"ל) שאל אם עשיתי משהו. אמרתי שלא. כעבור ארבעה ימים סיפרתי לאחי ג'ורג' כי היה עצבני. סיפרתי לו כדי להרגיע אותו". בתום חקירתם, ביקש חכים להביע חרטה על הרצח. אמג'ד אמר: "אני לא מתחרט על עצמי, הגבר עושה משהו ולא מתחרט. אתם רוצחים מיליון ולא מתחרטים".

הבית ייהרס?

עניינם של הרוצחים עדיין לא תם. לאחרונה המליץ שירות הביטחון הכללי לצה"ל להרוס את בתיהם של השניים. בעבר זו היתה ענישה מקובלת, אך ב-2005 הגיעו בצה"ל למסקנה שההריסה מביאה יותר נזק מתועלת והיא הופסקה. ב-2008 נהרס ביתו במזרח ירושלים של המחבל מישיבת מרכז הרב, עלא אבו דהיים.

חקירת השב"כ העלתה כי הורי הרוצחים לא ידעו מראש על הרצח, אך המשפחה המורחבת היתה מעורבת בהסתרת הראיות. מאז הפיגוע באיתמר, יש עלייה ניכרת במספר ניסיונות החדירה ליישובים, במיוחד באזור השומרון. בשב"כ מבקשים כנראה ליצור הרתעה למפגעים פוטנציאליים באמצעות הריסת הבתים. המלצת השירות הועברה לבחינת הדרגים המשפטיים. סביר להניח שהמשפחות יעתרו אחר כך לבג"ץ.

בן המשפחה: "להוציא אותם להורג"

גם שנה ושלושה חודשים אחרי הרצח, בית משפחת פוגל בקצה איתמר עומד ריק. מחוץ לבית, על לוח עץ, חרוט עדיין שם המשפחה. מדי פעם מניחים במקום דגל ישראל. לאחר הרצח מיהרו להתקין סורגים על החלונות. סורגים כאלה אולי היו מונעים את הרצח. לא רחוק משם, מתפללים מדי יום מאות בבית הכנסת "משכן אהוד" שנחנך ביום השנה לרצח.

מהמשפחה נותרו שלוש נפשות: תמר, בת 12 בזמן הרצח, רועי בן השמונה וישי בן השלוש. השלושה מתגוררים כיום בירושלים, אצל סבם וסבתם מצד האם, הרב יהודה וטלי בן ישי. לאחר שנתפסו הרוצחים העדיפה המשפחה למעט לעסוק בהם. בני המשפחה קראו לגזור עונש מוות על שניהם - עונש הקיים בחוק הצבאי בשטחים - אבל הקריאה לא הביאה לשינוי המדיניות בעניין זה.

בראיון ל"מעריב" בפברואר האחרון אמר הרב בן ישי: "הרוצחים ממש לא מעניינים אותנו. מבחינתנו הם פשוט לא קיימים. הצרה הגדולה היא שלא מוציאים את זה לפועל בצורה ממשית. יש חוק במדינת ישראל שמאפשר להוציא אותם להורג. אנחנו ביקשנו ודרשנו מכל מי שיכול לשמש כתובת לקדם את הדבר הזה".

יוחאי, אחיה של רותי, אמר השבוע ל"הארץ": "אנשים שלוקחים חיים של אנשים אחרים ומשפחה אחרת בגלל שהם יהודים שחיים בארץ ישראל לקחו מעצמם את הזכות לחיות. הם בעצמם אומרים את זה והם בעצמם מבינים שהיו יכולים למות. המניעים האחרים, כמו יצירת הרתעה, הם מניעים נלווים. זה לא תנאי. אין טעם להיכנס לוויכוח אם זה יוצר הרתעה או פחות. צריך להוציא את הרוע הזה מן המדינה ומן העולם ולכן אני תומך בעונש מוות לשניהם. כשהמניע ברור והעזות ברורה, צריך עונש מוות". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו