בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשיש אלוהים מותר לשנוא הומואים וזרים

בקצה הקיצוני ביותר של האמונה בכל יכול, עומדים אורי אריאל, אנסטסיה מיכאלי, מירי רגב ואלי ישי. הקיום של בני האדם מעניין אותם ככלי עבודה בלבד

171תגובות

כשסוחטים את אלוהים עד הסוף, מטפטפים להם אל תוך הדלי אורי אריאל, ואנסטסיה מיכאלי, ומירי רגב ואלי ישי. זה הכל טיפות של אלוהים, החשכה הזאת שנופלת כאן, זה הכל כתמי לכלוך של אמונה באחד, ביחיד, בנשגב, בכל יכול; אמונה בדבר הזה שכל שאפשר להגיד עליו בוודאות זה שהוא אינו אדם, אינו איש, אינו אני ואתה.

אורי אריאל לא רוצה בצה"ל הומואים שמניפים את הדגל. טענתו היא ש"מדובר בשאלת הערכים שעליהם מושתת הצבא ולפי דעתי עליו להתנהל ברוח היהדות, והתופעה הזאת - כאשר היא מונפת כדגל - נוגדת את רוח היהדות".

כמובן שאפשר למצוא ב"רוח היהדות" לא מעט אזכורים, פרשנויות וניואנסים שסותרים את עמדתו של אריאל. אלא שאין לכך חשיבות: האמונה ב"יהדות", שמעליה ומתחתיה, בתחילתה ובסופה, שוכן לו יצור עלום ובלתי נראה, בעל כוחות אינסופיים, ששולט בבני האדם שאמורים לעבוד אותו, להתפלל עבורו ואף להקריב בשבילו קורבנות - האמונה הזאת לבדה מקטינה את האנושות ומובילה להחרגת כל מי שאינו יכול או רוצה להשתתף בטקס.

אוליבייה פיטוסי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע לפיסבוק

אורי אריאל מתרגם את הסאבטקסט של היהדות - ולמעשה של כל אמונה דתית אחרת - ובו כתובה שורה אחת בלבד: יש אלוהים. כלומר, יש דבר גדול וחשוב מבני אדם. ואם יש דבר חשוב וגדול מבני אדם, אז בני אדם הם אמצעי ולא מטרה. ואם בני אדם הם אמצעי, אז הם נבחנים רק ביחס לאופן שבו הם מקדמים את המטרה. מבחינתו של אריאל, הומואים שנושאים את דגל ההומואיות לא מקדמים את מטרת האלוהים ולכן הם פסולים. מי שתופס אנשים ככלי עבודה, סופו להשליך אותם לפח.

אנסטסיה מיכאלי שקלה להתנצל על ההתבטאויות נגד ההומואים בתנאי שנשיא המדינה שמעון פרס יפגיש אותה עם ולדימיר פוטין. היא אמנם נפלה קורבן למתיחה רדיופונית, אבל אין לכך חשיבות. מה שמשנה זה שהיא הסכימה להחליף או לטשטש דעה מוצקה שלה עצמה, בתנאי שפוטין יפגוש אותה.

פוטין הוא מנהיג שמגביה עצמו על ידי כך שהוא דורך על בני אדם. להעריץ את פוטין, זה להעריץ את הלא-אדם. את האל. למעשה, מיכאלי מעריצה את זה שעצם קיומו מניח שהיא עצמה אינה שווה, ואינה נחשבת ואינה חשובה. כמו כל אדם דתי, האמונה של מיכאלי בפוטין היא בסך הכל תמונת מראה לחוסר האמונה שלה בעצמה.

מאחר שמיכאלי אינה מאמינה בעצמה, וכל הווייתה נשענת על אמונה באלוהים-פוטין שלה, היא אינה מסוגלת לשאת את רעיון ההומוסקסואליות. זאת משום שעבורה, האמונה באלוהים-פוטין מתאפשרת מכוח ההערצה ההמונית לה הוא זוכה. ואילו "הומואים" הם עבורה דימוי למי שעשוי לא לאפשר את פוטין. כי "הומואים" הם "אחר", ו"אחר" תמיד יכול לכפור באמונה, כי מי יודע מה עובר לו בראש, הוא הרי "אחר". כדי להמשיך להתקיים בתודעה כוזבת של אשה מאמינה, מקריבה מיכאלי חלקים בציבור שמסכנים את השקר שלתוכו צללה.

"אלוהים" מגיע באריזות שונות: הוא עשוי להופיע כאל בעל מאפיינים יהודיים/נוצריים/ מוסלמיים, באריזת דיקטטור/גורו/מנכ"ל, או בצורתו העקרונית יותר - אומה אחת, דעה אחת, מטרה אחת. היחס של אלי ישי ומירי רגב לזרים מושתת בדיוק על אותה משוואה: עבורם האפריקאים פגמו ברעיון ה"אחד", אם במונחים לאומיים (ישראל לישראלים), אם במונחים דתיים (הם לא יהודים). מבחינתם אין הבדל בין "מהגר אפריקאי" ל"הומו" או "לסבית". כל מי שמסכן את זה שזהותו נגזרת מגורם חיצוני, דינו גירוש, נידוי או מוות.

בסופו של דבר אפשר להאמין באנשים ואפשר להאמין בלא-אנשים. מיכאלי, אריאלי, רגב וישי הם נשאי וירוס של אמונה בלא-אנשים. וירוס מידבק במיוחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו