בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להתפשט כדי לצחוק לחברות התקליטים בפרצוף

יחס מזלזל ותגמול דל הביאו את הזמרת והפרפורמרית אמנדה פאלמר לגייס 1,200,000 דולר ממעריצים-משקיעים דרך אתר אינטרנט

26תגובות

אמנדה פאלמר עומדת בסוף ההופעה הראשונה שלה בברלין, ההופעה הראשונה בסיבוב ההופעות שלפני האלבום הבא שלה, האלבום האולפני הראשון שלה כאמנית עצמאית ללא חברת תקליטים.

היא עומדת חשופה. באמת, חשופה. היא עירומה, וקהל של מעריצים מקיף אותה, כולם אוחזים במארקרים שקיבלו עם כניסתם לאזור ההופעה, ומציירים עליה. "זו הרגשה מדהימה", היא אומרת. אני מצייר סמיילי שנראה כמו מסכה עם חיוך מתחת. אני פשוט צייר גרוע. אמנדה פאלמר עירומה, אבל זה הרגע הכי לא פורנוגרפי שאפשר לדמיין. זו אמנות. היא מבינה את זה. כולנו מבינים את זה.

היא חשופה, כי זה מה שאמנדה פאלמר עושה. כשאני שואל אותה למחרת אם היא משלמת מחיר על ההחלטה שלה להיות חשופה בכל מובן - פאלמר חיה את חייה בטוויטר, מנהלת את הזוגיות שלה עם בעלה הסופר ניל גיימן בטוויטר ובבלוג שלה, ומתפשטת בכל הזדמנות - היא אומרת בפשטות שלא, ככה נוח לה. "כדי לחיות, אתה צריך לנשום. אתה משלם מחיר על זה? אני אוהבת לעשות את זה. בגלל זה אני עושה את זה. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היה אינטרנט, אבל למזלי יש, ואני נהנית להשתמש ברשת למגוון מטרות. אחת מהן היא הקשר שלי עם המעריצים".

כל אחד מהאנשים שעומדים שם ומציירים על גופה העירום של הזמרת שילם על הזכות הזאת 300 דולר. באחת החבילות היקרות יותר - אם כי לא היקרה ביותר - בקמפיין קיקסטארטר המצליח ביותר עד כה בתחום המוזיקה.

קורביס

זה קהל אקלקטי. גיקים לצד פאנקיסטים, צעירים לצד מבוגרים. הרוב מקומיים, אבל יש גם שתי אוסטרליות, צמד שוודי, כמה אמריקאים. שני ישראלים. והם מרגישים כולם בנוח זה עם זה ועם פאלמר. חלק מהקהל הגיע אל פאלמר דרך בעלה, סופר הפנטזיה המצליח גיימן, חלק איתה מתחילת הקריירה כחלק מהצמד The Dresden Dolls. אחרים הצטרפו בשלבים אחרים בדרך.

בלי תכתיבים

קיקסטארטר הוא אתר שמאפשר ליוצרים ויזמים לממן את היצירות והפרויקטים שלהם בעזרת הלקוחות העתידיים שלהם. קמפיין קיקסטארטר המצליח ביותר עד כה היה לטובת תקציב הפיתוח של Pebble, שעון יד שמתחבר אלחוטית עם סמארטפון (אנדרואיד או אייפון), מספק התראות ומריץ יישומים שונים. יותר מ-85 אלף בני אדם בחרו להצביע בארנק לפבל, שייצא לשוק בספטמבר. 85 האלף האלה יקבלו אותו ראשונים, במחיר הטוב ביותר.

לחצו לצפייה באתר קיקסטארטר

אחד המפתחות להצלחת פרויקט קיקסטארטר - ושירותים דומים כמו אינדי גוגו ופוזיבל - הוא התגמול. לקוח או מעריץ יכול לבחור לשלם סכום קטן ולקבל כלום או מעט מאוד (למשל עותק דיגיטלי של אלבום), או לשים סכום גדול יותר ולקבל יותר. כך, מעריצי אמנדה פאלמר יכלו לתרום דולר, ולקבל את האלבום להורדה דיגיטלית בספטמבר. והם יכלו לשים יותר כדי לקבל דיסק או אלבום ויניל בנוסף. תמורת 5,000 דולר הזמרת תגיע לכל מקום בעולם ותיתן הופעה ביתית ותמורת 10,000 דולר, יוכל המשקיע המאושר לבלות ערב עם פאלמר, לאכול איתה ארוחת ערב ואף להיות מצויר על ידה. בעירום או בבגדים. העירום במקרה הזה הוא של מעריצה.

חבילת 300 הדולרים, החבילה שבה אני בחרתי, מאפשרת למעריצים לבוא לאחת משש הופעות בערים שונות בעולם, לראות תערוכה של יצירות אמנות שנוצרו בהשראת האלבום (של אמנים שחלקם אלמונים, ואחרים כוללים את שפרד פיירלי המפורסם מפוסטר ה"תקווה" של ברק אובמה ואת אמן הקומיקס הידוע מייקל זולי), לאכול ארוחת ערב ולקבל שקית עם מתנות, והופעה. סדרת הופעות, למעשה, שבשיאן הופעה אקוסטית ואינטימית במידה כמעט קלאוסטרופובית לעתים, של פאלמר ולהקתה החדשה, Grand Theft Orchestra. זו היתה ההופעה שבסופה הודיעה פאלמר לקהל שהיא הולכת להתפשט עכשיו, ושזה הזמן להשתמש במארקרים שקיבלו.

24,883 אנשים בחרו להשקיע באלבום החדש של פאלמר. אלבום שמוכר 24,883 עותקים הוא כישלון מוחץ בעולם של הלייבלים. קמפיין קיקסטארטר של אמנדה פאלמר, שסכום היעד המקורי שלו היה 100,000 דולר, גייס 1,192,793 דולר. וזה לפני הכסף שתקבל על הופעות ועל מכירת האלבום למי שלא השתתף בקיקסטארטר. חברת תקליטים היתה משקיעה בייצור והפצת האלבום חצי מיליון דולר, ופאלמר היתה רואה מהמכירות שלה גרושים. קיקסטארטר מאפשר לפאלמר להרוויח יותר - הרבה יותר - מלהיות נאהבת.

כשאני שואל אותה על התקרית שסימנה את סוף מערכת היחסים שלה עם הלייבל שלה - התנגדותו ב-2008 לקליפ לשיר "Leeds United" מכיוון שהוא חשף את בטנה שלא עמדה בסטנדרט הרזון של החברה - היא אומרת שגם בלי אותה התקרית היא היתה נמצאת כיום באותו המקום בדיוק. "זו היתה טיפה באוקיינוס. בכל מקרה הייתי מחפשת דרך להרוויח כסף ממכירת המוזיקה שלי, דבר שלא קרה בחוזה שלי עם Road Runner" (הלייבל שלה לשעבר, חברה בת של סוני).

הבעיה האמיתית שהיתה לפאלמר עם חברת התקליטים שלה היא שהיא סירבה להיות האמנית שהם רצו שהיא תהיה. הם רצו יותר מיינסטרים, והיא רצתה ליצור בסגנון שהיא מכנה "פאנק קברט". המוזיקה של פאלמר כיום היא מוזיקת רוק עם השפעות פאנק, קברט, אינדי. בין האמנים שהשפיעו עליה היא מונה את קורט וייל, ניק קייב וסוזי והבאנשיז. אם תשימו את המוזיקה של רג'ינה ספקטור ואת זו של ניק קייב בבלנדר, אולי תקבלו משהו שדומה לאלבום של אמנדה פאלמר.

אמנדה פאלמר - "Do It with a Rockstar"

פאלמר, בת 36, בנתה את הקריירה והקהל שלה בתריסר השנים האחרונות. היא הקימה את הצמד הקברטי The Dresden Dolls עם המתופף בריאן ויליון בשנת 2000. אלבום הסולו הראשון שלה, "Who Killed Amanda Palmer", יצא ב-2008. בינו לבין האלבום הנוכחי הוציאה אלבום בשם "Evelyn Evelyn" עם המוזיקאי ג'ייסון וובלי, בו שיחקו השניים את שני החצאים של תאומות סיאמיות בשם אוולין, ואלבום הופעות חיות.

לפני כשנה, כשהוציאה את אלבום ההופעות החיות "Amanda Palmer Goes Down" דיווחה פאלמר בבלוגה שהרוויחה יותר כסף בליל ההשקה מכפי שהרוויחה מתמלוגים בכל השנים מאז צאת אלבום הסולו הקודם שלה.

פאלמר התחילה את הקריירה שלה כאמנית רחוב. במשך ארבע שנים היא עמדה ברחוב בבוסטון כפסל חי. כך היא למדה שזה בסדר לגשת לקהל עם כובע ביד. בשבע בערב ביום ההופעה הראשונה, בעוד קהל של עשרות מעריצים נלהבים עומד וממתין שיכניסו אותו לאירוע, נשמע קול תזמורת, ולמגרש החניה צעדה תזמורת, כולל רקדניות ורקדן וכרוז. זה היה ההרכב Extra Action Marching Band מסן פרנסיסקו. פאלמר לא הביאה אותם מסן פרנסיסקו לצורך ההופעה. היא נתקלה בהם בבר ליד חלל ההופעה בלילה הקודם וגייסה אותם. בתום ההופעה היא הודיעה זאת לקהל ואמרה, "וזה אומר שהם לא נכללו בתקציב. אז הם הולכים עכשיו לעבור ביניכם עם כובעים. תנו להם כסף".

פאלמר לא חושבת שזו קבצנות. והיא צודקת. מדובר אמנם בהרכב של אמנות רחוב, אבל הם נתנו הופעה מצוינת. רוב האנשים שמים כסף בכובע. רבים מהם שמים שטרות.

ההופעה לא דומה לשום דבר שראיתי. פאלמר משתמשת בכל הכלים העומדים לרשותה של אמנית שבחרה להופיע ללא מערכת הגברה. המתופף שלה מתופף בכלי מטבח. הגיטריסט מנגן בשלב כלשהו במסור. בשיר המקפיץ ביותר באלבום החדש, "Want It Back", המתופף מודיע לנו שאנחנו הולכים להיות כלי ההקשה. כל מה שהוא יעשה, הוא מבקש גם מאיתנו לעשות. וזה עובד.

אני שואל את פאלמר אם ההשראה לטכניקה הזאת הגיעה מתנועת Occupy והמגפון האנושי שלה. פאלמר הופיעה ברוב אתרי המחאה הגדולים בארצות הברית בשנה שעברה. היא אומרת שכן, במידה חלקית. זה, ושורשי אמנות הרחוב שלה.

דידי חנוך

אחרי ההופעה, הקהל מוצא את עצמו עם טושים ביד ועם שוונג של ציור על עור. רבים מהם מציירים על עצמם. הם כותבים על אחרים. מישהי מפרסמת את הבלוג שלה על הזרועות של שתי בחורות אחרות. רבים כותבים את המילה "אהבה" על אחרים. מישהי מציירת לי חותם שפתון על העורף.

כשאני שואל אותה למחרת על מערכת היחסים שלה עם הקהל שלה, ואם היא חושבת שהיא ייחודית, היא עונה באמביוולנטיות. "בטח שאני ייחודית", היא אומרת. "אבל זה לא דבר ייחודי. לכל אמן יש מערכת יחסים ייחודית עם הקהל שלו. אני מתקשרת יותר עם הקהל שלי מרוב האמנים, אבל זה לא הופך את מערכת היחסים של אמנים אחרים לפחותה".

ההופעה השנייה של פאלמר בברלין היא הופעה לקהל הרחב, אליה תומכי קיקסטארטר קיבלו כרטיסים. הכרטיסים לקהל הרחב נמכרו תוך שעתיים.

הר של אמון

ההופעה השנייה אמורה להיות ההופעה ה"סטנדרטית יותר", אבל החיים מתערבים. בבניין שבו נערכת ההופעה יש שני אולמות, והשני אמור היה להיות פנוי. במקום זאת, יש בו מחזה. והם צריכים שאמנדה והלהקה יהיו בשקט. זו בעיה. זה אמור להיות מופע רוק. כמה אנשים מציעים חלופות, והיא מספרת לנו שהם שוקלים פשוט לצאת החוצה ולהופיע ברחבה מחוץ לאולם. אבל בסוף ההחלטה היא להישאר ולהפוך את סדר השירים בהופעה כך שהשירים השקטים יושמעו בהתחלה, והרועשים יחכו לסוף המחזה. שם האלבום שכל קיקסטארטר נועד לקדם הוא "תיאטרון הוא מרושע", והשם מעולם לא היה הולם יותר. ההופעה צוברת מומנטום, ועכשיו יש לכולנו אויב משותף: התיאטרון והמחזה.

במהלך ההופעה עולה לבמה רביעיית מיתרים ואחריה חמישיית נגני כלי נשיפה. את שני ההרכבים האלה מצאה פאלמר בטוויטר. שם היא מצאה גם סטנד לשמלה שהיא חלק מתערוכת האמנות שלה, והמקום שבו היא מבלה בימים בין ההופעות בחיפוש אחר במאי ושחקן לקליפ שהיא רוצה לצלם שבוע לאחר מכן בלונדון.

יתכן שאת משרטטת מפת דרכים שאמנים אחרים יוכלו ללכת בה גם?

"כן, בהחלט. אני רואה את זה קורה כל הזמן. זה לא שכל יוצר יכול לפתוח קיקסטארטר ולזכות לתמיכה. אתה צריך לבנות מערכת יחסים עם הקהל. אבל העולם משתנה. האינטרנט נתן לנו את הכלים לתקשורת ישירה עם הקהל, ונותן לקהל דרך לתקשר".

בשבועות האחרונים, משתמשת פאלמר בטוויטר שלה לא רק כדי לקדם את הפרויקט שלה, אלא גם כדי לקדם פרויקטים אחרים. היא לא רק מתווה את מפת הדרכים, היא גם סוללת אותה במכבש שמספק לה חשבון עם יותר מחצי מיליון עוקבים.

לפני ארבע שנים, היתה פאלמר זמרת שתקועה בחוזה בלתי סביר עם לייבל שלא רצה לקדם את האמנית שהיא רצתה להיות. עכשיו, הלייבל שלה הוא היא והקהל שלה. והיא עושה בדיוק מה שהיא רוצה. כל עוד לא מפריעים יותר מדי להצגה בתיאטרון הסמוך.

"יש לי יותר ממיליון דולר כדי להפיק אלבום שאף אחד עוד לא שמע", היא אמרה ל"ניו יורק טיימס" בתחילת החודש. "זו ערימה של כסף שהיא הר של אמון".

חברות התקליטים כרו לעצמן בור עמוק ביחס רע וארוך שנים לאמנים ולקהל. אומרים שהאינטרנט פוגע באמנים, אבל הסיפור של אמנדה פאלמר מוכיח אחרת. היא אמנם דוגמה מעט קיצונית, אבל בהחלט מייצגת את העתיד לבוא. אם סוני היו מתייחסים לאמנדה פאלמר היטב, היא לא היתה נמצאת היכן שהיא נמצאת.

didi.chanoch@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו