בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תושבי מבשרת נלחמים בטבע, בתקציב וברכבת

תושבים בפרוזדור ירושלים דורשים להקים להם תחנה רכבת, אך העלות גבוהה וההנדסה מסובכת ימנעו כנראה את החלום מ-100 אלף תושבי האזור

20תגובות

בשנים הבאות ייבנו בהרי ירושלים שניים מהפרויקטים הגדולים לתחבורה שנעשו אי פעם בישראל: השלמת קו מסילת הברזל עתיר הגשרים והמנהרות בין תל אביב לירושלים ושדרוג כביש מספר 1 בקטע שבין שער הגיא לירושלים. בשני המקרים חשים אנשי מבשרת ציון ויישובי פרוזדור ירושלים שצירי התנועה החשובים הללו יעברו לידם ומסביבם, אבל לא יועילו להם ואפילו יזיקו.

רוב ההתנגדויות שלהם לאופן סלילת הכביש ולחציבת מנהרות הרכבת מתחת לבתיהם נדחו. עתה הם מנהלים קרב נוסף, שגם הם מודים שסיכוייו להצליח לא גדולים - למען הקמת תחנת רכבת בין שער הגיא לירושלים. על פי התכנון, תחנת הרכבת היחידה בקו לירושלים תהיה בכניסה לעיר, 80 מטרים מתחת לבנייני האומה. לטענת המתנגדים - בהם אליהו חסון, בעבר מנכ"ל משרד התחבורה וכיום תושב מבשרת (גילוי נאות: חסון הוא קרוב משפחה רחוק של הכותב) - אין תקדים לכך שבקו שמשרת כמיליון תושבים, תהיה רק תחנה אחת. לשם השוואה, בתל אביב יש ארבע תחנות ובחיפה והקריות - שבע.

שאיפתם של התושבים היא שהרכבת תעצור סמוך למבשרת ובכך תשרת למעלה ממאה אלף בני אדם מהאזור. אבל הטופוגרפיה ההררית בעייתית. "יש שלוש אפשרויות, שאת כולן פיספסו", אומר חסון. האפשרות הראשונה היא תחנה בנחל לוז, צפונית למבשרת, שם עוברת הרכבת במנהרה וגשר. על פי הצעתו של חסון ניתן היה להקים מנהרה נוספת ולהרחיב את הגשר וליצור מעקף שבו יוקם רציף לעצירת הרכבת. אפשרות כמעט דמיונית מבחינת התקציב וההיתכנות ההנדסית שלה.

אמיל סלמן

האפשרות השנייה, מסובכת לא פחות מבחינה הנדסית, היא הקמת התחנה בעומק 110 מטרים מתחת לאדמה באזור שמעל היישוב בית נקופה. הערכת העלות לפתרון זה עומדת על כחצי מיליארד שקל. האפשרות השלישית, ולכאורה הפשוטה מכולן, היא להקים את התחנה לפני שהרכבת מתחילה לטפס, מאחורי תחנת הדלק של שער הגיא. אבל עצירה בתחנה לפני העליות תבלום את התנופה הדרושה לרכבת, תאריך את זמן הנסיעה ביותר מעשר דקות ותפוגג את ההבטחה ל-28 דקות נסיעה מתל אביב לירושלים.

אפשרויות אחרות הן הקמת שלוחות של קו הרכבת לאזורים שניתן להקים בהם תחנה בקלות יחסית, אך גם כאן העלות היא גבוהה למדי. לטענת חסון, הפרויקט שמוקם היום מיושן ביחס לפרויקטים דומים בעולם שהתמודדו עם בעיות קשות יותר. "הטכנולוגיה שהם משתמשים בה מכתיבה שיפוע של 1.9%, היום באירופה כבר יודעים לבנות שיפועים של 4% עם רכבת שנוסעת 300 קמ"ש ולא 160 כמו שמתכננים פה. הם חשבו בקטן ובצורה לא עניינית". מוטי כהן, מפעילי המאבק, מתעקש כי "תחנה ב'פרוזדור ירושלים' בסופו של דבר תקום. עדיף שההחלטה תתקבל עכשיו, לפני שיושלם הקו. אז העלויות יהיו גבוהות בהרבה". עד היום החתימו הפעילים כמעט 3,500 איש על עצומה בעניין. גם ח"כ נחמן שי (קדימה), תושב מבשרת, התגייס לטובת המאבק.

מרכבת ישראל נמסר כי תוואי הקו "תוכנן זמן ארוך" ובמסגרתו "נבחנה אפשרות הקמת תחנה באזור מבשרת ציון. אך בשל המגבלות ההנדסיות של שיפוע הקו (כ-3%) ועומק המנהרה (כ-200 מטר) אין אפשרות להקמתה באזור. בהתאם לכך, נבחנה באופן ראשוני חלופה אשר תוכל למקם תחנה באזור בית נקופה ותחנות נוספות באזור הר חרת וביה"ח הדסה; אך תנאי טופוגרפיה קשים הופכים שלוחה זו, נכון להיום, לפרויקט הנעדר כדאיות כלכלית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו