טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חברתי

להדיר את החלש ולהעלות את הממוצע, בחסות משרד החינוך

עיריית רמת גן מאפשרת לבתי הספר לדחות תלמידים שציוניהם נמוכים, לתיכונים יש ממוצע בגרות טוב והורים נאלצים להוציא את ילדיהם למסגרות פרטיות מחוץ לעיר

תגובות

הנה דבר שקורה במשפחות רבות: הילד מגיע לכיתה ח' ואז נחרץ במידה רבה גורלו החינוכי. תלמידים טובים זוכים בכרטיס כניסה לתיכונים חזקים המתגאים בשיעור גבוה של זכאות לתעודת בגרות, בעלי הישגים בינוניים עוברים לבתי ספר בינוניים ואלה שבתחתית סולם הציונים עוברים למוסדות חינוך קטנים, שבהם הדגש הוא בעיקר על החזקת הילדים במערכת ופחות על קידומם החינוכי.

יש הצדקות שונות למדיניות כזאת - "החלטות היסטוריות", "בעיית מקום" וכמובן "טובת הילד החלש" - אבל לאחר שמסירים את הצעיפים, המציאות היא שממיינים את התלמידים לפי ציוניהם. בשבוע שעבר, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, התקיים דיון ראשון בעתירה נגד מדיניות זו שנוקטת עיריית רמת גן, בגיבוי מלא של משרד החינוך.

בשנים האחרונות יצא משרד החינוך למאבק מתוקשר בבתי הספר הפרטיים, ובראשם בית הספר "חברותא" בעמק חפר. זהו מאבק צודק, בשם הדאגה לחינוך הציבורי: אין סיבה שמוסד הגובה מההורים כ-35 אלף שקל בשנה ייהנה גם מסבסוד ממשלתי נדיב - 75% מהסכום שמקבלים בתי הספר הממלכתיים. משרד החינוך סירב להעניק ל"חברותא" רישיון, ועדת ערר ובית המשפט המחוזי בתל אביב סברו אחרת, וכעת נידון העניין בבית המשפט העליון.

לצד מאבק ראוי זה, משרד החינוך מאפשר מיונים על בסיס הישגים כמו ברמת גן ובבתי הספר לטבע ואמנויות בתל אביב, או מיון על בסיס היכולת הכלכלית של ההורים. כך נפגע שוויון ההזדמנויות. למעשה, מאפייני החינוך הפרטי - מיונים פסולים, סגרגציה חברתית וחינוך משופר למעטים שידם משגת - ניכרים כעת גם במערכת הציבורית.

אלון רון

שני הקולות של משרד החינוך אינם יכולים להתקיים יחד. יש שיאמרו שזה המחיר שיש לשלם בעד השארתן של משפחות חזקות ומבוססות בבתי הספר הציבוריים. אפשרות אחרת היא, שמדובר בסיוע ישיר של המדינה לשכבות המבוססות, על חשבון אחריותה על כל תלמיד, ללא קשר למצב הסוציו-אקונומי של משפחתו.

לא השקיעו

העתירה נגד עיריית רמת גן ומשרד החינוך, שהגישה תנועת "הכל חינוך" באמצעות הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, נולדה לפני שנה מתלונה של שתי משפחות שילדיהן לא התקבלו לבית הספר התיכון "אוהל שם", הנחשב לאחד המובילים בעיר והקרוב לביתן. הילדים נדחו כי לא עמדו בממוצע הציונים המינימלי הנדרש, 76. הם שובצו ב"תיכון מקיף רמת גן", המחייב נסיעה ארוכה באוטובוס ואינו מציב דרישה לציון ממוצע מינימלי.

"לא היה שום היגיון לשלוח את הילד שלי לנסוע כל יום שעה וחצי, כשיש בית ספר במרחק שני רחובות", אומרת אחת האמהות, רותי (השם בדוי על פי בקשתה). "חוץ מזה, לא רציתי שהוא ילמד בבית ספר חלש. ילדים הם עם אכזר וישר מקטלגים לפי בית הספר שלך. לא רציתי שהוא יתבייש. כל הילדים אמורים להיות שווים. זה לא הוגן לתת ככה תחושה של נחותים לחלק מהתלמידים, בגלל שבבית הספר היסודי הם לא הסתדרו בלימודים".

בסופו של דבר היא שלחה את בנה לתיכון הפרטי אנקורי בתל אביב, תמורת כ-15 אלף שקל בשנה. שם, לדבריה, הילד דווקא מצטיין. "כואב לי שהגליתי אותו מרמת גן, אבל עכשיו הוא המוביל בכיתה. אני חושבת שהמורים ביסודי פשוט לא השקיעו בו, לא ראו את הפוטנציאל שלו".

לבנה של פנינה (שם בדוי) חסרות שש נקודות כדי לעמוד בדרישה של תיכון "אורה מודיעים" ברמת גן, לממוצע ציונים 72. על פי החלטת העירייה, בשנה הבאה הוא אמור ללמוד ב"תיכון חדש רמת גן". היא עירערה על ההחלטה והדיון בערעור טרם הסתיים. "יכול להיות שבתיכון חדש יש באמת מורים משקיעים, כמו שאומרת העירייה, אבל אין שם אינטגרציה של ילדים עם יכולות שונות", היא אומרת. "אם מראש מצפים מהבן שלי להיות חלש, אף אחד - כולל הוא עצמו - לא ידרוש ממנו להתרומם. אני לא רוצה שהוא ילמד רק עם חלשים. אם הערעור לא יתקבל, ונאמר לי שהסיכויים לכך הם גבוהים, אשלח אותו לבית ספר פרטי. אני לא רוצה שהוא ילמד בגטו של חלשים".

רשמית, משרד החינוך אוסר למיין תלמידים לפי ציונים. הבסיס החוקי הקדמון לאיסור הוא, בין השאר, "חוק לימוד חובה" משנת 1949, המחייב את המדינה והרשות המקומית לספק חינוך חובה חינם לכל תלמיד עד סוף כיתה י'. לפני ארבע שנים הורחבה החובה עד סוף התיכון, צעד שעוגן בחקיקה, בתקנות ובחוזרי מנכ"ל משרד החינוך. לפני שנתיים הובהר באחד החוזרים "לכל הבעלויות על מוסדות החינוך העל-יסודיים שבפיקוח המשרד, כי עליהן להימנע מלהתנות קבלת תלמידים בקיום מבחני מיון מכל סוג שהוא". קבלת תלמידים לתיכון לפי הישגיהם מקבילה למבחנים החיצוניים שנאסרו.

המדיניות של עיריית רמת גן איננה חדשה. כך היא מתנהלת עשרות שנים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא, שזו אחת משתי הערים היחידות (השנייה היא גבעתיים) שאין בהן חטיבת ביניים, אלא כמו בעבר, בית ספר יסודי עד כיתה ח' ובית ספר תיכון.

מניעת הנשרה של תלמידים במעבר מחטיבת הביניים לתיכון מעוגנת בנהלים ובתקנות, ולכן ההקפדה על כך, לפחות תיאורטית, מעט יותר נוקשה. "התנהלות זו (של עיריית רמת גן) מוכרת היטב למשרד החינוך ונעשית בהסכמתו ובשיתופו, ובשל שיירים היסטוריים לא ניתן מענה בחוק מתאים לרמת גן", נכתב בתגובת העירייה לעתירה.

הרפורמה בחינוך, שבה הוקמו חטיבות הביניים ב-1968, נשאה מסר של אינטגרציה: מפגש של ילדים מקבוצות אוכלוסייה שונות. בניגוד לתפישה הרווחת, שזו בעיקר אינטגרציה על רקע עדתי או מיקום גיאוגרפי, הכוונה המקורית היתה לשלב תלמידים בעלי יכולת לימודית שונה. בניגוד למה שמקובל לחשוב, לפי מחקרים בארץ ובעולם הלימוד של הילדים אינו נפגע ממפגש בין רמות שונות. להיפך.

לא מתמודדים

נימוק מרכזי של עיריית רמת גן להכרח למיין תלמידים לפי ציוניהם הוא מצב התשתיות של בתי הספר. בעיר יש שני מוסדות גדולים, "אוהל שם" ו"בליך", שלומדים בהם יותר מ-1,500 תלמידים, ועוד ארבעה תיכונים קטנים יותר, שמספר תלמידיהם נע בין 270 ל-610. בתי הספר הגדולים פשוט לא יודעים להתמודד עם תלמידים חלשים, כך נטען בתשובת העירייה לעתירה. רמת הלימוד והדרישות בהם, "הינה גבוהה יחסית ולא נתנה מענה לתלמידים רבים שהתקשו יותר בלימודים ונזקקו לתמיכה ו/או למסגרת שונה. לפיכך מצאו עצמם תלמידים רבים יוצאים בעל כורחם ללמוד מחוץ לעיר או אף נפלטים ממערכת החינוך".

זו תגובה מדהימה. מי בדיוק אחראי לכך שתלמידים חלשים "מצאו את עצמם" נפלטים ממערכת החינוך? מתברר שלא כל אחד זכאי ליהנות מחינוך איכותי. אלה שעלולים לפגוע בממוצע הזכאות לתעודת בגרות מורחקים מבתי הספר היוקרתיים, בנימוק של דאגה לבעלי ההישגים הנמוכים. ועוד טיעון: אם חלילה תישבר ההפרדה, ובתי הספר החזקים ייאלצו לקלוט גם תלמידים מתקשים, "בהכרח התלמידים הטובים יותר ייפגעו נוכח העובדה שהפוטנציאל שלהם לא ימומש, דבר שיביא ליציאתם לחינוך מחוץ לעיר".

שלא במפתיע, משרד החינוך חוזר על הטענות: "תלמידים בעלי הישגים גבוהים לא יוכלו לקבל מענה בבית ספר כגון ‘מקיף רמת גן', ולכן יש להבטיח להם מקום בבתי ספר שהמבנה שלהם נותן את המענה הדרוש ('אוהל שם' ו'בליך', א"ק)", נכתב בתשובת המשרד לעתירה. "זאת ועוד, הפניית תלמידים החלשים יותר לבתי ספר קטנים, מאפשרת התמחות (בטיפול בהם). אחרת - ואין מקום לייפות את המציאות - תלמידים בעלי הישגים נמוכים מאוד צפויים לנשור ממערכת החינוך". אכן, במשרד החינוך לא מוותרים על אף תלמיד. במקום לשנות מציאות פסולה, המשרד מקדש אותה.

תשובת המדינה גם חושפת את ההבדלים בדרישות הסף של בתי הספר ברמת גן: ל"בליך", "אוהל שם" ו"אורט אבין" נדרש ממוצע ציונים 75 ומעלה. ב"אורה מודיעים" מסתפקים ב-72 ומעלה, ל"תיכון חדש" אפשר להתקבל אם אין שליליים בתעודה ול"מקיף רמת גן" אין דרישות בתחום הציונים. כתרופה חלקית למיון לפי ציונים, טוענת העירייה כי שמורה להורים הזכות לערער על שיבוץ ילדיהם. בשלוש השנים האחרונות, כ-10% עירערו על ההחלטה. בשנים האחרונות כ-60%-50% מהערעורים מתקבלים. עוד טוען משרד החינוך, כי אין חובה על הרשות המקומית לשבץ תלמידים לתיכון הקרוב למקום מגוריהם וכי חוזרי מנכ"ל מ-1973 ומ-1994 מאפשרים למעשה מיונים לפי ציונים. כאמור, את שני החוזרים החליפו הוראות עדכניות יותר.

משמעות המדיניות שפעילה עיריית רמת גן, בתמיכת משרד החינוך, היא שבסוף כיתה ח' נקבע כי על חלק גדול מתלמידי העיר "ללמוד בבתי ספר המתויגים כחלשים, אשר בחלקם אין אפשרות, בוודאי לא מעשית, להגיע לתעודת בגרות איכותית", כותב בעתירה עורך הדין הרן רייכמן, מנהל הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה. מדיניות זו "פוגעת בזכות לחינוך, הן במובן זה שהיא מונעת מהתלמידים ‘החלשים' לזכות בחינוך הולם ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם, והן בכך שהיא מפלה ופוגעת בעקרון שוויון ההזדמנויות בחינוך".

יתרון הכסף

רמת גן אינה הדוגמה היחידה לדרך שבה משרד החינוך מדבר בשני קולות - האחד אוסר למיין תלמידים ומתחייב לשוויון הזדמנויות, בעוד השני קורץ ומעלים עין מיוזמות מקומיות. על פי סקר שנעשה בשנה שעברה במרכז שלטון המקומי, ביותר ממחצית הרשויות המקומיות פועלים בבתי הספר הציבוריים מסלולי לימוד ייחודיים, שנעשים בהם מיונים. ההורים נדרשים לשלם יותר בעד מסגרת המציעה יותר שעות לימוד ותנאים משופרים.

הדוגמה הידועה למיונים אסורים היא של בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות בתל אביב, חוד החנית בהכפפת תשתית ציבורית למסגרות פרטיות למחצה. בחודשים האחרונים מנהל בית הספר לטבע משחק התשה עם הוועדה המיוחדת לאישור בתי ספר ייחודיים על-אזוריים, שקבעה לפני כשנה וחצי כי המיונים הנעשים לילדים בני חמש וחצי, לפני כניסתם לכיתה א', "מנוגדים לנוהלי המשרד". אשר לבית הספר לאמנויות, נקבע כי ועדה חדשה תגבש קריטריונים למיונים בכל בתי הספר לאמנויות בארץ, ועד אז יימשכו המיונים כפי שנערכו עד כה.

בתי הספר לטבע ולאמנויות הוקמו באמצע שנות ה-80, ביוזמת ראש מינהל החינוך אז בעירייה, ד"ר שמשון שושני, שהיה כמה פעמים מנכ"ל משרד החינוך. בתי הספר עושים מבחנים, הכוללים סוג של מבחן פסיכוטכני במכון חיצוני, שבודקים "יכולת מנטלית, יכולת קוגניטיבית ובשלות לכיתה א'", לצד תצפיות על הילדים בסדנאות בבתי הספר. המיונים מעולם לא קיבלו אישור כנדרש, מה שלא הפריע לעיריית תל אביב ולצמרת משרד החינוך להמשיך לתת להם גיבוי. שכר הלימוד הנוסף שנדרש מההורים בבתי הספר יכול להגיע עד אלף שקלים בחודש.

בעקבות הקביעה כי אין לקיים מיונים ביטל בית הספר לטבע את המבחן הפסיכוטכני, שנעשה עד כה ב"מכון קרני". נשארו סדנאות פנימיות, בגנים הבוטניים הצמודים, שעליהן מקווים בבית הספר לקבל אישור. לא רק שהקשר בין הסדנאות לבין אהבת הסביבה והטבע מוטל בספק, אלא שרוב המומחים בתחום מסכימים כי אין כל תוקף למבחן הנערך לילד בן חמש וחצי. לכל היותר, המבחנים ממיינים ילדים לפי הרקע התרבותי שלהם. ילדים ממשפחות מבוססות נהנים מיתרון ברור.

במסמך פנימי מתאר בית הספר את הסדנאות שבאמצעותן, נכתב שם, ניתן לאתר "בעלי חשיבה מקורית וגמישות מחשבתית, ילדים שמכוונים ללמידה משמעותית, ונדרשת מעבר לסקרנות גם סבלנות, יכולת דחיית סיפוקים, מנהיגות חיובית, אחריות אישית וקבוצתית, יכולת לשיתוף פעולה ועמידה בתהליכי הערכה רחבים ומקיפים".

כמה גורמים העריכו השבוע שרבים הסיכויים שבתי הספר יקבלו אישור להמשיך במיונים, אולי בשינוי קוסמטי קל. "לאף אחד אין באמת אינטרס להילחם בתופעה הזאת, לא לבתי הספר, לא לעיריית תל אביב ולא בכירי משרד החינוך", אומר הגורם המכיר את הפרשה. לדבריו, "אף אחד כבר לא מתרגש מהתנהלות פסולה כזאת".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "לאור העובדה שהביקוש ללמוד במקום עולה על ההיצע, אושרה קבלת תלמידים על סמך תצפיות. החלטה סופית על המבדקים בשני בתי הספר תתקבל בראשית שנת הלימודים" הבאה". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות