בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצרים, שנת אפס

3תגובות

בואו לא נשלה את עצמנו.

תנועת האחים המוסלמים, שהמועמד שלה ניצח בבחירות לנשיאות מצרים, אינה דמוקרטית.

אנשיה לא היו בכיכר תחריר בקהיר בתחילת המהפכה.

הצבא, שהיה שותף למשחק כל עוד ניתנה לו יד חופשית בענייניו (הכלכליים, הפיננסיים), העניק להם זכויות יתר בתחומים ששייכים בדרך כלל למדינה (בריאות, חינוך) ועשה את המרב כדי לרסן אותם.

אני נזכר בפגישה מאירת עיניים שהתקיימה ב-20 בפברואר במטה הכללי שלהם ברחוב אל-מאלק אל-סאלח. באותה פגישה, עם סעד אל-חוסייני, חבר הוועדה האסטרטגית של האחים, בלטה בעיקר הרתיעה, שלא לומר הדו-ערכיות או העוינות, לנוכח הדרישה שהעלה העם לזכויות ולחירות.

גרוע מזה. קשה לשכוח שהארגון, שחבר חסר ייחוד שלו יעמוד בראש האומה הערבית הגדולה ביותר, נוסד בשנות ה-20 ככת טוטליטרית ששאבה השראה מהתנועה הנאצית ושמייסדה, חסן אל-בנא, טרח תמיד להזכיר את אדולף היטלר לצד סלאח א-דין, אבו בכר או עבד אל-עזיז אל-סעוד ברשימת ה"רפורמטורים" ש"בסבלנותם, יציבותם ונחישותם" יידעו להנהיג את האנושות.

ו"חטא הנעורים" הזה, שטוהר עם השנים, חוזר על עצמו, מאושרר, הופך להיות מישנה. האם לא היה זה יוסף אל-קרדאווי, פוסק ההלכה מהחשובים באיסלאם - שהוא, אגב, מורו של אחד טארק רמדאן, נכדו של אל-בנא - שהגדיר בינואר 2009 בערוץ אל-ג'זירה את אדולף היטלר כצעיר "שליחי אללה", המופיעים דרך קבע כדי להעניש את היהודים על שחיתותם? (הדברים נחשפו על ידי המכון המצוין לחקר התקשורת במזרח התיכון - MEMRI).

בקיצור, כל זה נועד להדגיש את העובדה שכל דחף רגעי להציג את הבחירות האלה כרלוונטיות, או בדרך כלשהי כ"עליית מדרגה דמוקרטית" או כ"קידמה", יהיה לא הוגן או מתועב.

במקרה הטוב, זה יהיה חידוש ההסכם, שנעשה בחסות חוסני מובארק, בין שני כוחות שאת כובד משקלם נשאה מצרים עשרות שנים. במקרה הרע זה יהיה ניצחונה של שושלת "פאשיסטיסלאמית".

אבל בה בעת...

בלי לשאוף למזעור מידת הסמליות של האירוע, איני בטוח לגמרי שפעמוני המהפכה המצרית אכן מצלצלים, משתי סיבות.

אני מתעלם מהעובדה שמוחמד מורסי זכה בנשיאות שאת סמכויותיה תגדיר המועצה העליונה של הכוחות המזוינים, נשיאות שכל הסיכויים שבסופו של דבר תיוותר ממנה רק קליפה ריקה.

גורם חשוב אחד נעלם מעיני פרשני האסונות ביום שני השבוע: העובדה שהמחצית המשמעותית יותר של ציבור הבוחרים סירבה, בסיבוב השני, לבחור בין הנבלה הפוסט-מובארקית לטריפה של המראה החדש האיסלאמי.

ויש גורם שני, שקשור לקודמו. בסיבוב הראשון היתה חשיבות לשלושה מועמדים (חמדין סבאחי, עמר מוסא, עבד אל-מונעם אבו אל-פותוח) שהביעו את הסירוב הכפול - השניים הראשונים באופן חד משמעי והשלישי בהיסוס מה - לסדר פוליטי שלא יתבסס על מורשתו הקודרת של אל-בנא. מעשית, פירוש הדבר שהאיסלאם המתון לכאורה, שאותו מייצג הנשיא הנבחר, מבטא את רצונם של רבע מכלל הבוחרים.

יתרה מזו, במצרים של היום יש "מפלגה מודרנית" גדולה, גם אם מפולגת ומלאה סתירות, שמהווה מחצית מבעלי זכות הבחירה.

במלים יותר ברורות, פירוש הדבר שנפתחה מערכה שאיש אינו יודע לאן תוביל, ושבה יהיה מצד אחד, כרגיל, הגוש הצבאי-האיסלאמי, וצד שני אותו גוש לא מוכר שאינו מוותר על הרוח, על התקווה, של קהילת תחריר.

מהפכות אינן אירועים, אלא תהליכים. תהליכים ארוכים, מורכבים, עתירי נסיקות פתאומיות ונסיגות מייאשות. אבל זה אינו אומר שמצרים של תחילת המאה ה-21 לא תלך בדרכן של מדינות גדולות אחרות, יורשותיהן של תרבויות ענק, שהמתינו זמן רב להולדת עתידן. צרפת, למשל, עברה את הטרור, הטרור הנגדי, שתי אימפריות וקומונה שקרסה בשפיכות דמים, לפני שזכתה לראות בהולדת הרפובליקה. המדינות שהגיחו מהתרדמת הקומוניסטית הארוכה גיששו את דרכן באפילה לעבר דמוקרטיה, שהשלב הראשון שלה היה חזרתה לשלטון, בעזרת הקלפיות, של מפלגה קומוניסטית כלשהי, או גרוע מכך, הופעתה של הזיה בשם ולדימיר פוטין, שם נרדף לפשעים שאפילו משטר הצארים האדומים מהמאה שעברה יכול להתקנא בהם.

האם עלינו להצטער על נפילת החומה בגלל מלחמת צ'צ'ניה, על 1789 בשל מעשי הטבח של ספטמבר (הרג אצילים ואסירים שנחשדו בהתנגדות למהפכה)? מובן שלא. משום כך איני מצר על רוח האביב של תחריר בגלל הלקח האפל שנלמד בימים אלה בקהיר. ההבטחה חיה. המלחמה נמשכת.*

מצרפתית: יעל גרינפטר

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו