בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השמים בפולין עדיין בהירים

תושבי מדינת הענק המזרח אירופית מביטים בדאגה בכלכלת היורו החבולה, ובמשבר שפוסח עליהם בינתיים. המדינה מחזיקה עדיין בעתודות כלכליות מרשימות, מגדילה את היצוא ועומדת על סף הפרטה שתועיל גם היא למצב. אירופה במשבר, כתבה שנייה בסדרה

תגובות

ורשה

מבקר שנוסע בכבישים המהירים ובמסילות הברזל המובילים מאירופה המערבית לתוך פולין לא רואה בדרכו סימני גבול. אין ביקורת מסמכים ואין תחנות מכס. 26 המדינות החברות באמנת שנגן (המגדירה מדיניות הגירה מתואמת, ומאפשרת תנועה חופשית בין המדינות החתומות עליה), אליהן הצטרפה פולין לפני שמונה שנים, ביטלו את החומות בין חברות האיחוד האירופי. אך גם בלי מכשול פיזי כלשהו, עצרה חומה בלתי נראית לעין, כבדרך נס, את זחילת המשבר הפיננסי הפוקד עתה במלוא חריפותו את גוש ארצות היורו מלהיכנס אל המדינה הענקית ששמרה על המטבע הלאומי שלה - הזלוטי.

אין פירוש הדבר שממזרח לגרמניה שוכנת ארץ זבת חלב ודבש. התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) בפולין הוא כ-21.1 אלף דולר אמריקאי לנפש - בחלק התחתון של הטבלה במדינות גוש היורו. היה מי שחישב שהתוצר של כ-40 מיליון תושבים החיים ברחבי המדינה, המשתרעת על כ-313 אלף ק"מ רבועים, מהרי הקרפטים ועד חוף הים הבלטי, שווה לזה של ארבעת מיליוני אזרחי נורווגיה. אין זה הרבה ואין זו סיבה לגאווה.

מנתוני משרד האוצר הפולני עולה כי האינפלציה החזויה לשנה זו תהיה 3.5% ואילו האבטלה, הפוגעת בעיקר בצעירים בעלי השכלה גבוהה, מגיעה ל-12%. רבים מהצעירים היגרו מערבה ומצאו תעסוקה ההולמת את כישוריהם. אחדים הקימו בחו"ל משפחות וספק אם אי פעם ישובו למולדתם - גם כשזו תזדקק לידיים עובדות.

השכר הממוצע בערים הגדולות הוא כ-800 יורו בחודש, סכום שמבטיח קיום מתקבל על הדעת, אך בוודאי אינו מאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירה חדשה; מחיר מטר רבוע בצנועה שבדירות מתחיל מ-1,100 יורו, והריבית על משכנתאות מתחילה מ-7% בשנה. לעתים קרובות מתנים הבנקים הענקת הלוואה בהצמדתה לפרנק השווייצי.

ובכל זאת, הפולנים, שאינם נמנים עם האומות העשירות של היבשת, עוקבים בתמיהה אחר קריאות הייאוש של יוון, איטליה או ספרד. אלו שלא עוסקים בעולם הסבוך של פיננסים בינלאומיים מתקשים להבין כיצד קרה שמדינות בעלות משטר דמוקרטי עתיק ושוק חופשי מושרש שוקעות במצוקה כספית, בעוד שפולין, שרק לפני 22 שנה השתחררה מחיבוק הדוב הקומוניסטי משדרת, למרות הכל, יציבות משקית.

הכלכלנים חלוקים עדיין בשאלה אם זו יציבות אמיתית. אמנם, הגירעון בתקציב המדינה, שאושר בימים אלה על ידי בית הנבחרים ונחתם כחוק בידי נשיא המדינה, ברוניסלב קומורובסקי, נשאר בגבולות המותרים על פי הוראות האיחוד האירופי ולכן מעניק לכלכלה הפולנית זכות לקבל מענקים מהקרנות השונות של האיחוד; אבל תשלומם מותנה בהשקעה זהה של המדינה המקבלת. מסיבה זו מתלבט האוצר בוורשה אם לבקש השנה את 300 מיליארד היורו שהוא זכאי להם.

חלק מכספי המענקים נועד למטרות מוגדרות, כמו שיפור החינוך, על חלק אחר נאבקים יזמים פרטיים, בעיקר אלה המפתחים טכנולוגיות חדישות. אבל עיקר הסכום נכנס ישירות לקופת המדינה. עדיפות ניתנת להשקעה בתשתיות המובילות למודרניזציה של המשק.

האוצר הפולני זכאי למשוך סכום לא מבוטל של 877 מיליארד יורו בשנים 2007-2013, בעוד שתשלומיו לקרן האירופית יעמדו בתקופה זו על 235 מיליארדים. לא קשה לחשב שהרווח הנקי עומד על 642 מיליארד יורו. אין פלא שפולין אינה רואה (יש האומרים: עדיין אינה רואה) עננים שחורים של משבר בשמיה.

הפרטה

על פולין נוהגים לומר שהיא ארץ ענייה. זו אמת, בתנאי שאין מביאים בחשבון כי לרשות אוצר המדינה עומדות עדיין רזרבות כספיות אדירות החבויות באפשרות של מכירת נכסים, בראש וראשונה נדל"ן מירושת המשטר הקומוניסטי.

לכך יש להוסיף מפעלים, שבמדינה קפיטליסטית מתוקנת שייכים לסקטור הפרטי. כבר ב-2007 אותרו יותר מ-500 חברות ממלכתיות שמוצעות למרבה במחיר, אלא שההפרטה מתנהלת בעצלתיים וההכנסות ממכירת נכסים מיותרים מסתכמות עד כה בסכום זעום של כ-200 מיליון יורו.

הביורוקרטיה, המורכבת ברובה מפקידים החוששים לאבד את כיסאם, היא אחת הסיבות לעיכוב בתהליך. למרות זאת אותרו עד כה 131 משקיעים המגלים עניין בעסקות; המשא ומתן אתם מתנהל בעצלתיים. הצדדים לא הצליחו לגשר על הפער בין המחיר הנדרש לזה המוצע. בין הלקוחות בפועל ניתן למצוא תאגידי ענק שצברו ניסיון רב בניהול עסקים בפולין. בשלב זה אין לדעת כמה זמן יידרש עד שהצדדים יגיעו לעמק השווה. המשבר באחדות מארצות האיחוד האירופי ובארצות הברית מגביר את ההיסוסים ואינו מקדם את העסקה.

ואולם, מכירת נכסים אינה מקור בלבדי של הכנסה נוספת. בבעלות המדינה מכרות נחושת ומפעלי ייצור כבלים מנחושת, שרשומים בבורסת המתכות בלונדון. השנה הם אמורים להכניס לקופת האוצר דיווידנד של כ-650 מיליון יורו. לכך יש להוסיף 27% מהבעלות על בתי הזיקוק הענקיים "אורלן" ושורה של מכרות פחם. כל המפעלים הללו מניבים רווחים נאים. ההכנסה הנקייה מהבנקים שבבעלות האוצר מוערכת השנה ב-1.3 מיליארד יורו, שיצטרפו לכ-800 המיליארדים שנצטברו עד כה ממקורות אחרים, כגון מיסוי או אגרות למיניהן. למרות הביורוקרטיה הנוגסת בחלק מההכנסות ולמרות כישלונות הניהול, מדובר בהון עתק גם במונחים של מדינות עשירות.

ועל כל צרה שלא תבוא, קרן המטבע הבינלאומית אישרה לפולנים הלוואת חירום של כ-16 מיליארד יורו. יו"ר הקרן, אלכסנדר הופמייסטר, הצהיר במאי האחרון כי לדעתו "המדינה לא תזדקק כלל לכספים הללו, אך טוב שהם עומדים לרשותה למקרה של אסון בלתי צפוי". מן הצד השני, איש לא חישב במדויק מה יהיה היקף צמצום היצוא למדינות גוש היורו. עד לשנה שעברה נמכרה 17% מכלל התוצרת הפולנית שנועדה למכירה בחו"ל לגרמניה. מדובר בעיקר במוצרים חקלאיים ובכלי רכב מדגם פיאט שהתעשייה הפולנית מייצרת בעיר טיכי, בכמות של כ-180 אלף מכוניות לשנה. בסתיו אמור להתחיל לפעול פס ייצור של דגם חדש של "אופל אסטרה" וכבר עכשיו מחפשים לה שווקים חלופיים מחוץ לגוש היורו.

ברבעון הראשון של השנה ייצאה פולין סחורות ב-34 מיליארד יורו, והיא תופסת בתחום זה את המקום השמיני בין ארצות האיחוד האירופי. הדבר קורה למרות העובדה שמדינות גוש היורו, שחלקן במצב כלכלי גרוע, חדלות להיות מקור הכנסה בטוח.

ברבעון הראשון של 2012 גדל משמעותית היצוא לשווקים החדשים: ב-33% לרוסיה, ב-17% לאוקראינה, ב-63% לסין, ב-70% לברזיל וכן לארצות ערב העשירות, כגון סעודיה (50%). אמנם לא ניתן להשיג נתונים אלה במספרים מוחלטים, אך המגמה הכללית ברורה: המשק מצליח לגלות גמישות. לכך יש להוסיף עובדה משמעותית נוספת: אין מורגשת האטה בצריכה הפנימית.

כלכלה עגולה

לקראת אליפות אירופה בכדורגל, שמגיעה בימים אלה לסיומה, הושקעו מאות מיליוני יורו בסלילת כבישי אגרה מהירים ומסילות ברזל, בשיפוץ נמלי התעופה ובחידוש ראוי להערכה של פני ארבע הערים שהתקיימו בהן המשחקים (ורשה, גדנסק, ורוצלב ופוזנן). רק הקמתו של האיצטדיון הלאומי בוורשה, ובו 95 אלף מושבים, עלתה 361 מיליון יורו. איש אינו יודע עדיין אם יתאזנו הוצאות עתק אלה בהכנסות מהאירוע. אך דבר אחד בטוח: למאות אלפי אוהדי הכדורגל, שבאו מרחבי אירופה לצפות במשחקים, לא היתה תחושה שהם מבקרים במדינה נחשלת.

ורשה, על גורדי השחקים החדשים שלה, הפארקים הירוקים ורחובותיה הרחבים, אינה עושה רושם של כרך שקוע במצוקה. גם בערים ובעיירות אחרות אין סימן לקשיים כלכליים - בעיקר משום שמקבצי הנדבות והשיכורים נעלמו מהחוצות כמו במטה קסם (ובעידוד השלטונות). בעבר הלא רחוק הם היו "הסמל המסחרי" של פולין.

קברניטי הכלכלה הפולנית לא מתייחסים לאליפות הכדורגל כאל אירוע ספורט פופולרי, אלא גם כאל הזמנה לקברניטי הכלכלה העולמית. לכל מי שגילה עניין בכך נמסרו נתונים מרשימים. ברחבי פולין פועלות כיום 740 חברות זרות, כמעט בכל התחומים: מבנקאות, דרך בנייה למגורים ולמשרדים, רשתות שיווק מזון, ביגוד ומוצרים טכניים, ועד למפעלי תעשייה. המשקיעים הגדולים ביותר באים מארה"ב, גרמניה, צרפת ומהמדינות הסקנדינביות. יש גם נוכחות של יזמים ישראלים.

יש בפולין פעילות ענפה של חברת "הכשרת היישוב", בבעלות משפחת נמרודי, שמקימה שכונות מגורים שלמות בערים, ומתמחה בבניית פארקים תעשייתיים. קשה לאמוד את ערכה של כלל הפעילות הקבלנית הישראלית, כי יזמים רבים מעדיפים - בגלל המיסוי הגבוה בארץ - לפעול באמצעות חברות קש הרשומות בלוקסמבורג או בהולנד.

ההערכות גורסות כי השקעת ישראלים במדינה מסתכמת בשני מיליארד יורו. לכך יש להוסיף את 744 היצרנים הישראלים הפועלים במדינה, ובהם חברת התרופות טבע בקראקוב, חיפה כימיקלים, קומברס, רפאל וסופר פארם, שמעסיקה אלף עובדים ב-24 סניפים, ומדווחת על רווחים של 100 מיליון יורו בשנה. חברת האוטובוסים אגד מפעילה בוורשה 500 אוטובוסים בקווים עירוניים קבועים ומעוניינת להרחיב את פעילותה בהיקף דומה בתחבורה בין-עירונית. *

כלכלת פולין

חוב לאומי, כשיעור מהתמ"ג 56.7%

אבטלה 12%

צמיחה 4.3%

אוכלוסייה כ-40 מיליון

נתונים: משרד האוצר הפולני

גטי אימג'ס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו