שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

העיקר שיש לפליטים קורת גג, אז מה אם היא מאסבסט

עוד בעיה עם "מרכז השהייה" למהגרים אפריקאים בנגב היא החומר המסרטן שממנו עשויים גגות המבנים הציבוריים. והיכן יקברו גופות?

אורי בלאו
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי בלאו

מבנים צבאיים ישנים שגגותיהם עשויים אסבסט ישמשו חדרי אוכל וכיתות בעיר האוהלים ההולכת ונבנית בימים אלו בנגב עבור המהגרים האפריקאים. האסבסט הוא חומר מסרטן ששימש במאה הקודמת חומר גלם בבנייה ובבידוד. על פי אתר המשרד לאיכות הסביבה, כיום מקובל כי מחלת הסרטן מסוג מזותליומה יכולה להופיע גם בחשיפה סביבתית לרמות נמוכות עד בינוניות של אסבסט. במלים אחרות סרטן אינו רק תוצאה של חשיפה ממושכת ואינטנסיבית לאסבסט, האופיינית לחשיפה תעסוקתית של עובדים, כפי שהניחו בעבר.

החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, שנכנס לתוקפו אשתקד, אוסר על כל שימוש חדש באסבסט. לגבי מבנים קיימים, הוא מאפשר בתנאים מסוימים המשך שימוש, בתנאי שנבדקו ועברו סקרים. כל תיקון או פינוי אסבסט טעון אישור של המשרד להגנת הסביבה והליך הרישוי לביצוע עבודות באסבסט לוקח בין חודש לשלושה חודשים. לפיכך, על פניו לא ניתן להשלים הליך שכזה בשבועות הקרובים, בהם אמור להתחיל אכלוס האוהלים.

סוגיית מבני האסבסט עלתה לדיון בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה שהתקיימה בנושא מתקן השהייה לפני כשבועיים, בעת שעבודות הבנייה כבר היו בעיצומן. נציג המשרד להגנת הסביבה, שחר סולר, אמר כי יש לערוך סקר בנושא גגות האסבסט כדי לראות "שהם לא שבורים, לא מתפוררים או משהו כזה".

מתקן הכליאה. ריפמן מודאג מהגופות צילום: אליהו הרשקוביץ

מי שלא נשמעה מוטרדת מהעניין היתה עדנה פרדו, נציגת משרד הביטחון, הגוף האחראי על הפרויקט. "האמירה (לגבי סקר האסבסט) שזה כל כך פשוט היא לא פשוטה בכלל. היא שנים לוקחת... בגלל שאין הרבה אנשים שמתעסקים בזה וגם התהליכים אצלם הם מאוד מאוד ארוכים", אמרה בישיבה. הפתרון שהציעה פרדו פשוט למדי: התעלמות. "אני מאוד מבקשת שאחרי שישבו על המדוכה פה כל כך הרבה יועצים מקצועיים עם התייעצויות של התקופה האחרונה לא להכניס פה שינויים בתקנון, לאשר את כל מה שמבוקש ככתבו וכלשונו ובאמת לתת לתהליך הזה לצאת לדרך".

עיר האוהלים החדשה, "מרכז שהייה נחל רביב", נבנית במחנה הצבאי הנטוש קציעות שבתחומי המועצה האזורית רמת נגב, וכשיסתיימו העבודות היא צפויה לאכלס כ-4,000 מהגרים אפריקאים. מתחמים נוספים שיוקמו באזור אמורים לאכלס אלפים נוספים.

על פי פרסום השבוע ב"הארץ", עיר האוהלים תכלול ארבע "רצועות" כליאה, כל אחת מהן תחולק לארבעה אגפים סגורים, שייבנו סביב המבנים הנטושים של הבסיס הצבאי. המבנים הללו, שכאמור עשויים אסבסט, ישמשו את השוהים לצרכים ציבוריים דוגמת חדר אוכל, מועדון, מכבסה, או מקום לצורכי דת. מסביב להם יוקמו אוהלי המגורים, על גבי משטחי האספלט שכבר נמצאים במקום. במרכז האגף ייתלו רשתות הצללה, ויוקמו מתקני ספורט עבור השוהים.

שמואל ריפמן, ראש מועצת רמת נגב, הציף בדיון סוגיה נוספת שלדבריו זוכה להתעלמות: מה ייעשה עם גופות מהגרים שעלולים למות תוך כדי שהייתם במקום, למשל כתוצאה מהחום הכבד. "האם מקימים שם גם בית קברות?" שאל ומיד השיב בעצמו בשלילה: "אנחנו נטיס את הארונות לסודן או לאריתריאה, ואני לא ציני". בשיחה עמו השבוע אמר ריפמן כי הטמפרטורות באוהלים בהם ישוכנו האפריקאים עשויות להגיע ל-50 מעלות צלזיוס וכי המדינה מתייחסת בזלזול לסוגיית האנשים העלולים למות תוך כדי שהייתם במקום.

לא התקבלה תגובה ממשרד הביטחון עד לסגירת הגיליון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ