בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוצמה רכה

בריטניה נגד איראן: האימפריה מכה שנית

בלי יריות מצליחה הממלכה לעמוד בחזית המאבק נגד מרוץ החימוש האיראני. עם צבא חברות ביטוח ובנקים פרטיים מוכיחה לונדון שהיא עדיין המושלת בימים

34תגובות

דיפלומטים אמריקאים ובריטים התקשו להאמין לדיווחים. לא רק שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מתנגד לכל התערבות שתמנע את מרחץ הדמים בסוריה, כעת הובאו לפניהם הוכחות ברורות לכך שרוסיה שולחת ספינת נשק לכוחותיו של בשאר אל-אסד.

MV Alaed, שיצאה מהנמל הרוסי בקלינינגראד, שייטה בכיוון דרום, ועל סיפונה שלושה מסוקי תקיפה מסוג מי-25 שעברו שיפוץ, תחמושת, טילים ומערכת הגנה אווירית. מסוקים מדגם זה הפציצו בשנה האחרונה כוחות מורדים ואזרחים. הספינה אמנם שטה תחת דגל של קבוצת האיים הקאריביים קוראסאו, אבל היא בלי ספק בבעלות רוסית. וכך - חרף העובדה שתכולתה עומדת בניגוד גמור לסנקציות שהטיל האיחוד האירופי על משלוחי נשק לסוריה - לא היה אפשר לגעת בה, וכל ניסיון לעלות עליה היה מוביל למשבר דיפלומטי חמור עם מוסקווה.

אבל לפני כשבועיים, ב-19 ביוני, כשהספינה היתה במרחק של פחות מ-80 קילומטר מחופי בריטניה, היא עצרה ושבה על עקבותיה. שר החוץ הבריטי, ויליאם הייג, הסביר שהסיבה היא אמברגו הנשק של האיחוד האירופי ושיחות שהתקיימו עם הרוסים. אבל מה שהניע את הספינה לחזור היה ההחלטה של חברת הביטוח סטנדרד קלאב, להודיע לבעלי הספינה, חברת הספנות הרוסית פמקו, שהם מסירים את הכיסוי הביטוחי מכל אוניותיה.

http://www.marinetraffic.com

סטנדרד קלאב הודיעה שלא נקטה פעולה עקב הוראה מהממשלה, אלא בשל העובדה שהסחורה היא בבחינת הפרה של האמברגו ו"חוקים פנימיים" של החברה. כך, מבלי שירתה פגז אחד או השתמשה באיומים, הצליחה ממשלת בריטניה למנוע מנשיא סוריה כלי נשק שעשויים לפגוע באזרחים. היא גם העבירה מסר חשוב לרוסיה ולבעלות בריתה באזור: הממלכה עדיין מסוגלת להשתמש בכוחה.

קרב כלכלי

אין זו מדיניות חדשה. זה שנתיים שבריטניה משתמשת באמצעים דומים נגד איראן, במה שדיפלומטים מערביים מכנים "לוחמה כלכלית ללא תקדים". גישה זו ננקטה לאחר שורה של קיצוצים בכוחות המזוינים, המשקפים את המיתון המתמשך בבריטניה. סדרי עדיפויות משתנים הביאו לכך שחיל הים הבריטי - שפעם משל בימים ללא עוררין - הוא כיום קטן יותר מחילות הים של הודו, טורקיה וברזיל. על כל חילותיו, הצבא הבריטי קטן אפילו מצה"ל. אבל בעוד הגנרלים והאדמירלים מתריעים שבגלל הקיצוצים אין עוד לבריטניה יכולת ליזום מבצעיים צבאיים בעולם כמו בעבר, עדיין יש לה תפקיד מרכזי בלחימה הכלכלית עם איראן, שני רק לתפקידה של ארצות הברית.

זאת מלחמה שמתנהלת באמצעים לא-צבאיים, ללא תרועות קרב, באמצעות בנקים פרטיים וחברות ביטוח עצמאיות. לדברי דיפלומט המעורה בפרטים, בקרב הזה "בריטניה הגדירה מחדש את משמעות העוצמה הרכה (soft power)". מומחה משפטי שייצג כמה חברות איראניות אומר ש"רמת הלחימה הכלכלית שמנהלת בריטניה נגד איראן בשנים האחרונות היא ללא תקדים בעידן המודרני".

למרות ירידת קרנה כמעצמה צבאית וימית, שמרה בריטניה - ובעיקר ה"סיטי" של לונדון - על מעמד של מעצמת-על במערכת הפיננסית העולמית: לא במונחים של תל"ג או נכסים, אלא כמרכז לעסקאות והעברות בינלאומיות. ה"סיטי" הוא גם מרכז עולמי של ענף הביטוח, בעיקר הביטוח הימי. לונדון היא העיר היחידה שמיוצגים בה כל עשרים המבטחים ומבטחי-המשנה הגדולים בעולם, ובראשם ענקית הביטוח לויד'ס.

באוקטובר 2009 הודיעה ממשלת בריטניה על סנקציות חד-צדדיות נגד איראן. משרד האוצר הורה לכל החברות הפיננסיות במדינה לנתק את קשריהן עם שני תאגידים איראניים - חברת הספנות של הרפובליקה האיראנית (IRISL) ובנק מלאט. סנקציות אלה באו בעקבות הנחיות דומות שהוציא הממשל האמריקאי. הן לא הוטלו בתיאום עם מועצת הביטחון של האו"ם או האיחוד האירופי. בהצהרות רשמיות הסבירו שרים בריטים שהסנקציות נועדו למנוע מאיראן לרכוש ולייבא חומרים לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים שלה. הסנקציות הבריטיות נכנסו לתוקף זמן רב לפני שהאיחוד האירופי ומועצת הביטחון החליטו על מהלכים דומים. לדברי דיפלומט, "מה שחשוב זו הדרך שבריטניה אוכפת את הסנקציות והכוח שיש לה, בזכות הסיטי של לונדון, להסב נזקים אדירים לאיראן".

בעקבות ההחלטה על סנקציות אמריקאיות ובריטיות, התפתח משחק של "חתול ועכבר", שבו משנה איראן את שמות הספינות שלה, מקימה חברות קש ומעבירה בעלויות, בניסיון להמשיך לייבא את הרכיבים הנדרשים לתוכניותיה, ולשגר אמצעי לחימה לסוריה ולארגוני טרור בתמיכתה - חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי. המערכה הזו הובילה לשיתוף פעולה מעמיק בתחומי הדיפלומטיה, הכלכלה והמודיעין בין בריטניה וישראל. שתי המדינות "פועלות יחד בצורה מאוד קרובה בעניין איראן. יש מידה עצומה של שיתוף פעולה", אומר השגריר הבריטי בישראל, מתיו גולד. ישראלי, איש מודיעין בכיר לשעבר, אומר כי "גם כשהיו משברים ומחלוקות דיפלומטיות עם הבריטים, היו לנו הוראות ברורות לספק להם כל מה שיש לנו על איראן. נתנו להם את יהלומי הכתר של המודיעין".

ראשי חברות הביטוח והבנקים בעלי ההשפעה היו יכולים לנסות להתנגד להתערבות ממשלתית בוטה בעסקיהם, אבל הם שיתפו פעולה כשקיבלו מידע נקודתי על חברות, ספינות ובנקים שעלו על הכוונת. "כשבנקים מקבלים פרטים מדויקים מהממשלה, כמעט תמיד ייענו לבקשה", אומר יועץ ותיק לחברות פיננסיות בסיטי. "הרבה יותר קל לעשות את זה בשקט מאשר להיכנס לוויכוח עם הממשלה".

לא פורסמו נתונים רשמיים על היקף הנזק שגרמו הסנקציות הבריטיות לכלכלה האיראנית או לתוכניותיה הגרעיניות. לממשלה בלונדון אין עניין לגלות את היד הנעלמה, והמשטר בטהראן מעמיד פנים שכלכלת המדינה חזקה דיה לעמוד בעיצומים. אבל התעמולה האיראנית מצביעה כבר שנים על בריטניה כמי שמנסה, יחד עם ארה"ב וישראל, לערער את המהפכה האיסלאמית. דיפלומטים מערביים בלונדון מעריכים "שהעובדה שחברות ביטוח בריטיות, השולטות למעשה בשוק, מסרבות לכסות ספינות איראניות, מקשה מאוד על איראן להמשיך ולייבא רכיבים חיוניים לתוכנית הגרעין ולשגר נשק לגרורותיה. זה אפשרי עדיין, אבל כבר נגרמו עיכובים של חודשים ארוכים".

היו מקרים רבים שספינות איראניות נאלצו לשוב על עקבותיהן בלב ים, לאחר שניטל מהן הביטוח במהלך ההפלגה. לונדון אינה רק מרכז פיננסי, היא גם מקום מושבה של חברת Lloyd's List, המוציאה לאור של ניוזלטר יומי על ספנות ומתעדת מכירות של אוניות משא. יושב בה גם ארגון הימאות הבינלאומי (IMO) של האו"ם, שעוקב אחרי תנועת אוניות ומחזיק ברישומי מספר השלדה (hull numbers) הייחודי לכל אונייה בעולם, מספר שנותר גם לאחר שהחליפה בעלים. משאבים אלה הם קריטיים במאמצים לפגיעה בתוכניות איראן.

בנובמבר האחרון החריפה בריטניה את העיצומים על איראן, בתיאום עם ארה"ב וקנדה, וניתקה את כל קשרי הבנקאות עמה. גם כאן היא לא חיכתה לאיחוד האירופי ועברו חודשים ארוכים עד שהכריז על פעולה דומה. "במונחים של רטוריקה אנטי-איראנית", אומר דיפלומט המוצב באיחוד, "צרפת הרבה יותר קולנית מבריטניה. אבל במעשים, לונדון צועדת הרחק מעבר לפאריס ושאר האיחוד".

ניתוק כולל

חלק מהמומחים הבריטיים מאמינים שלונדון עושה טעות בהתבלטותה. סר ריצ'רד דלטון, שהיה שגריר בריטניה באיראן והיום הוא חוקר בכיר במכון צ'טהאם האוס, אומר ש"הממשלה עשתה טעות בנובמבר כשנקטה סנקציות מסוימות באופן חד-צדדי, בלי שחיכתה למדינות אחרות". לדבריו, "האיראנים משתמשים בזה כדי לתדלק את חוסר האמון הארסי שלהם בבריטניה. מבחינתם, זה תירוץ לא להתייחס ברצינות לבעיות האמיתיות".

רויטרס

הם ללא ספק האשימו את בריטניה. שבוע לאחר ההכרזה על הסנקציות, כאלף איראנים הסתערו על מתחם השגרירות הבריטית בטהראן, בזזו משרדים, ניפצו תמונה של המלכה ושרפו את הדגל. הממשלה האיראנית הביעה "צער" על התקיפה וניסתה להציל את היחסים הדיפלומטיים, אך ממשלת קמרון הודיעה על ניתוק היחסים וגירשה את הדיפלומטים האיראנים מלונדון בתוך 48 שעות.

בינתיים נמשכים המאמצים הבריטים. במארס השנה הודיעה חברת SWIFT, היושבת בבלגיה ומטפלת בהעברות כספים בינלאומיות, על ניתוק איראן מהרשת. ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לשבח את ההחלטה ועוזריו הדליפו לתקשורת שהיה לו חלק מרכזי במהלך. לדברי דיפלומט שהיה מעורב בעניין, לונדון היא מרכז פעילות עיקרי של החברה, ולממשלת קמרון היה תפקיד משמעותי בהחלטה. בתחילת השבוע נכנסו לתוקף עיצומים חדשים של האיחוד האירופי, האוסרים על חברותיו לרכוש נפט איראני. לא פחות משמעותי האיסור על חברות ביטוח אירופיות לבטח מכליות של מדינות אחרות המובילות נפט איראני. להחלטה יש השלכות קשות על מדינות כמו דרום קוריאה ויפאן - המייבאות כמויות גדולות של נפט מאיראן - שהמכליות שלהן מבוטחות בבריטניה. בחודשים האחרונים באו פקידים משתי המדינות ללונדון ולבריסל, בניסיון להביא לדחייה של איסור הביטוח. אבל ממשלת בריטניה התנגדה לכך בתוקף.

האיראנים אמנם הורידו את מחיר הנפט שלהם באופן משמעותי, אך המדינות שרוכשות אותו ממנה יצטרכו להקצות מעתה מיליארדי דולרים לביטוח המכליות, דבר שיעודד אותן לחפש ספקים חלופיים ויפגע בכלכלה האיראנית. הלורד נורמן למונט, שהיה שר האוצר בתחילת שנות התשעים, ומכהן כיום כנשיא לשכת המסחר בריטניה-איראן, אומר ש"נראה שהסנקציות הצליחו להביא את האיראנים לשולחן המשא ומתן".

הלוחמה הכלכלית התקיפה של בריטניה מוכוונת מלמעלה. דייוויד קמרון הקדיש לאיראן את הישיבה הראשונה שעסקה במדיניות חוץ של המועצה לביטחון לאומי - שהקים עם היבחרו ב-2010. גם הייג ושר האוצר ג'ורג' אוסבורן מוגדרים "נציים מאוד" ביחס לאיראן, ודוחקים בעובדי משרדיהם לאכוף את הסנקציות. דיפלומטים בלונדון מנו כמה סיבות למדיניות התקיפה. "זאת הדרך של בריטניה להוכיח לארה"ב שהיא בעלת הברית המרכזית שלה", אומר אחד. "יכולתם לנהוג כמעצמת על, הודות לעמדה הכלכלית, גם נותנת לבריטים פיצוי מסוים על אובדן עוצמתם הצבאית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו