שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הלוויתן הכחול בסכנה

העלייה בתנועת הספינות בנתיבים שמדרום לסרי לנקה מאיימת על הלווייתן הכחול

אריק אולסן, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריק אולסן, ניו יורק טיימס

הצופים העוקבים אחרי לווייתנים בחופה הדרומי של סרי לנקה חזו בדבר מצער בתחילת אפריל: גופתו חסרת החיים של לווייתן כחול, כ-18 מטרים אורכה, צפה על המים במרחק כ-20 ק"מ מהחוף. גופת הלווייתן התנפחה במהירות ודגים עטו על עורו. סנפיר הזנב כמעט הופרד מגופו.

"היה ברור שהלווייתן נפגע ממדחף אונייה", אמר מזדאק רג'ג'איניה, ביולוג וצלם תת-מימי מאוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד, שראה את הלווייתן. "הוא בוודאי מת מוות אכזר וכואב, כי זאת היתה פציעה גדולה כל כך".

חוקרים טוענים שפגיעת ספינות היא גורם המוות העיקרי של לווייתנים בעולם. רבים מהם שייכים למינים הנתונים בסכנת הכחדה, כמו הלווייתן הכחול.

הבעיה מטרידה במיוחד בסרי לנקה, שייתכן כי לא הרחק מחופיה יש אלפי פרטים של לווייתן כחול. אוכלוסייה זו נתונה בלחץ גובר בגלל השיט המסחרי והעלייה העצומה במספר הספינות הלא רשומות העוסקות בצפייה בלווייתנים.

גופת לווייתן כחול צפה ליד סרי לנקה. אחד מנתיבי ההובלה הימית הסואנים בעולם עובר במרחק 25 ק"מ מחופה הדרומי של המדינהצילום: ניו יורק טיימס

מכיוון שאין כמעט מעקב אחר מצב הלווייתנים באזור זה של הים, מדענים אינם יודעים בוודאות אם היתה עלייה במספר הלווייתנים הנפגעים מספינות. לפי דיווחים חדשותיים, הלווייתן שנמצא לא הרחק מהחוף במיריסה היה השישי שנמצא מת מאז תחילת השנה. במארס נמצא לווייתן כחול תלוי על חרטום אוניית משא בנמל בבירה, קולומבו, כ-145 ק"מ מצפון למיריסה.

הפגיעות שתועדו הן כנראה רק חלק מסכום מקרי המוות, אומר ג'ון קלמבוקידיס, חוקר לווייתנים באולימפיה, וושינגטון, המתעד תקריות שבהן נפגעו לווייתנים מאוניות לאורך החוף המערבי של ארצות הברית.

ברוב המקרים, לווייתנים כחולים שוקעים מיד לאחר שנפגעו. לכן מקרי המוות אינם מתועדים לרוב. קלמבוקידיס משער שהמספר האמיתי של לווייתנים שנהרגו גדול פי עשרה ממספר המקרים המתועדים, אם לא גדול פי עשרים.

אחד מנתיבי ההובלה הימית הסואנים בעולם עובר במרחק 25 ק"מ מחופה הדרומי של סרי לנקה. לווייתנים נוהגים לשוט בנתיבים אלה. מדענים רבים סבורים כי העלייה במספר הספינות העורכות תצפיות על לווייתנים מאלצת את יונקי הענק להרחיק עוד יותר בחיפושיהם אחר מזון, עד שהם נקלעים לנתיבי האוניות הגדולות.

"הפעילות של ספינות התצפית מטרידה את הלווייתנים. ייתכן שהיא משפיעה על התנועה שלהם", אמרה חוקרת לווייתנים מקומית, אשה דה ווס.

בגלל האיום על שלום הלווייתנים נזעקו חוקרים לאסוף כמה שיותר מידע על היונקים הימיים, בתקווה למצוא דרך להגן עליהם. "העובדה שאפשר למצוא לווייתנים בקרבה גדולה כל כך לחוף מדהימה", אומר ארי פרידלנדר, חוקר במעבדה הימית באוניברסיטת דיוק. "אנחנו יודעים כל כך מעט על הלווייתנים הכחולים. הגישה הנוחה אליהם תאפשר לנו להרחיב את ידיעותינו במידה ניכרת".

מדענים לא הגיעו לאזור עד 2009, כשהסתיימה בסרי לנקה מלחמת האזרחים שארכה 29 שנים. בשנות ה-70 נעשו כמה מחקרים שגילו את דבר הימצאם של הלווייתנים באזור, אבל רק בשנות ה-90 החלה הקהילה המדעית לגלות עניין בסרי לנקה.

נטיית הלווייתנים הכחולים להישאר באזור כל השנה משכה את תשומת לב החוקרים. להקות אחרות של לווייתנים כחולים נוהגות לנדוד למרחקים גדולים.

נדמה שאיש לא השקיע כמו דה ווס במחקרים על אורחות חיי הלווייתנים ובדאגה לשימורם. לפני שלוש שנים היא פתחה במחקר ארוך טווח על הלווייתן הכחול בסרי לנקה. היא מקווה שהפרויקט יפסיק את קטל הלווייתנים ויגביר את המודעות לבעיה. בשלוש השנים האחרונות עקבה דה ווס אחר הרגלי האכילה שלהם. "ברור לי שיש משהו שמחזיק אותם כאן, ואנחנו מתכוונים לגלות מהו", אמרה.

במארס שעבר בא צוות מהמעבדה הימית באוניברסיטת דיוק לסייע לדה ווס. הצוות חקר את הסרטנים הזעירים שהלווייתנים ניזונים מהם. החוקרת מקווה שתוצאות המחקר יסייעו לה במאמציה לשכנע את הממשלה להרחיק את נתיב ההובלה הימית מהחוף.

דה ווס, שנולדה וגדלה בקולומבו, החלה לעסוק בהגנה על הלווייתנים הכחולים אחרי שפגשה כמה מהם בהפלגה ב-2006. "שישה לווייתנים שחו ברדיוס של ארבעה קילומטרים סביב המקום שבו הייתי", סיפרה. "ראיתי בזה אות. הבנתי שעלי לעסוק בהגנה על הלווייתן הכחול".

דה ווס מציינת כי קידום התיירות היה אחד היעדים שממשלת סרי לנקה הציבה לעצמה בתום מלחמת האזרחים. לדבריה, תצפיות על לווייתנים הן חלק לא מבוטל מהפוטנציאל התיירותי של המדינה.

אטרקציה תיירותית כזאת עשויה לשפר את מצבה הכלכלי של סרי לנקה, אבל דה ווס חוששת שהכל קורה מהר מדי. "ספינות התצפית מתרוצצות לכל עבר ברגע הזה ממש. אני לא רוצה שהפעילות תהפוך מטרד ללווייתנים", היא אומרת.

במדינות אחרות שיש בהן תצפיות לווייתנים, הפעילות מוסדרת בחקיקה. בארה"ב, למשל, מותר להתקרב עד למרחק של 100 מטר מהלווייתנים. דה ווס מעוניינת לקבוע מגבלה דומה גם בסרי לנקה.

"בעידן חדש של שלום, הלווייתן הכחול הופך לסמל המדינה", היא מוסיפה. "אסור שייגרם נזק לבעלי החיים הללו בגלל התנהלות פזיזה". *

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ