בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחיר הרפורמה

אין מי שיפעיל את חופי הכנרת

החוק המסדיר את החניה ליד הכנרת חוסך כסף למתרחצים, אבל מבריח את מפעילי החופים

9תגובות

צוות המתכננים התלבט ארוכות בשאלה איזה אופי לשוות לחוף "צאלון" במזרח הכנרת - חוף ציבורי ששטחו הורחב והוסדרו בו מקומות חניה ופינות ישיבה לנכים.

המתכננים החליטו, בין היתר, למקם את החניה לרכב במרחק עשרות מטרים מהחוף. לדברי דנה בכר מאיגוד ערים כנרת, זו החלטה ש"לא תמיד מתקבלת בשמחה. כבר יש נופשים שהספיקו לבוא אלינו בטענות שהרחקנו אותם מהמים. אנשים היו רגילים לבוא עם המכונית כמעט עד קו המים, לפרוק ממנה את האוכל והציוד ולשבת. אנחנו רוצים לגרום לשינוי, להביא בשורה, וזה לא יקרה ביום אחד".

ארבע שנים חלפו מאז הוקם איגוד ערים כנרת, מכוח חוק "הסדרת הטיפול בחופי הכנרת", שנחקק בעקבות קריאה ציבורית ומאבק שהובילו כמה גופים וחברי כנסת, כדי לשמור על חופי האגם למען הציבור. זה קרה אחרי תקופת שפל באגם, שתוארה בדו"ח קשה של מבקר המדינה בשנת 2005.

אחרי חבלי לידה שלוו לעתים באכזבות, בהתמודדות עם ונדליזם והררי אשפה, והיו כרוכים במאבק לפתיחת החופים לציבור, כעת נראה שניתן להבחין בשינוי שעוברים החופים הציבוריים. כסף רב הושקע בתשתיות, גדרות שחסמו גישה לחופים הוסרו, הכניסה לחלק מהחופים הוסדרה במעגלי תנועה, עובדי ניקיון סורקים את החופים וניכר שהם חזרו לידי הציבור.

ירון קמינסקי

מ-55 הקילומטרים המקיפים את הכנרת, 23 קילומטרים הם חופים פתוחים כעת. האיגוד אחראי לתחזוקה וניקיון בהם. 12 קילומטרים נוספים הם חופים שנגבים בהם דמי חניה ויש בהם מבני שירותים, מים זורמים, חשמל, שטחי קמפינג ופינות ישיבה. בקטעי חוף מסוימים יש שירותי הצלה. גם פעילות אכיפה מתבצעת בחופים ובשנה שעברה חולקו 121 דו"חות לנהגים בחופים ו-15 דו"חות על לכלוך. עם זאת, הפקחים מקפידים להתריע בטרם מתן דו"ח, וחולקו 151 התראות. שאר חופי הכנרת הם שטח העיר טבריה, שטחי יישובים סביב לאגם, כנסיות, שטחים פרטיים, מתקני שאיבה ושמורות טבע.

הסימן הבולט ביותר לשינוי הוא בקופות: עלות החניה לחופים הציבוריים היא שקלים ספורים לשעה. התעריפים עוגנו בחוק עזר חדש שמסדיר את תשלומי החניה. במשך שנים התשלום בחופי הכנרת היה פרוץ, ורבים ממפעילי החופים גבו סכומים גבוהים על כל מכונית, גם אם נוסעיה ביקשו לשהות בחוף זמן קצר. כך עקפו המפעילים את החוק האוסר לגבות דמי כניסה לחופים. הסכומים תמורת החניה הגיעו לעתים למאה ואף ל-200 שקלים. התשלום היה קבוע, לכל היום, ולא היתה אפשרות להיכנס לחוף לשעות ספורות ולשלם סכום נמוך יותר.

חוק העזר החדש של איגוד ערים כנרת, שאושר על ידי משרד הפנים, עבר כבר לפני יותר מחצי שנה וכעת גם הציבור יחוש בו. על פי החוק, עלות החניה תחושב לפי שעות כמו בחניונים עירוניים וברחובות הערים בארץ. תעריף החניה החדש הוא 5.7 שקלים לשעה בשלוש השעות הראשונות, ושני שקלים לכל שעת חניה נוספת. המשמעות היא, שהתשלום המרבי תמורת חניה ל-24 שעות יהיה מעתה 59 שקלים. מהיממה השנייה ואילך ייגבו 48 שקלים בלבד. במסגרת המאמץ להנגיש את חופי הכנרת למתרחצים, איגוד ערים כנרת הפעיל בשנתיים האחרונות מערך הסעות חינם לחופי הכנרת בחופשות הקיץ ובחגים.

חבר מועצת איגוד ערים כנרת, יהודה גליקמן, רואה בחוק החניה את המהפך העיקרי: "לא מפילים עוד את ההוצאות על האזרח. אני לא חושב שנכון להגיד שמהיום הציבור נכנס חינם לחופים. זו כניסה לכנרת תמורת המסים שאנחנו משלמים. כמו שלא גובים מאתנו כסף על שימוש בכביש, כך לא גובים מאתנו כעת כסף על שימוש בכנרת".

להסדר החדש יש גם צד פחות אופטימי. נוכח המגבלה שהוטלה על גביית דמי החניה, התחוור למפעילי החופים שתפעולם לא משתלם כלכלית. כך קרה שזה הקיץ השני ברציפות ששום גורם לא ניגש למכרזים להפעלת שלושה חופים ציבוריים במזרח האגם, מהחופים האטרקטיביים ביותר. זאת, למרות התחייבות האיגוד לשאת בהוצאות שכרם של המצילים והחובשים. גם זכיינים שכבר מפעילים חופים מאיימים "להחזיר את המפתחות".

בכר מודה כי "אנחנו בגירעון ומקבלים סיוע ממשרד האוצר". את המצב הנוכחי מגדירים באיגוד תקופת ביניים, שבה תשונה תוכנית המתאר ותתאפשר פעילות מסחרית בחופים, כולל מסעדות, חניוני סירות ופעילות ספורט ימי. דנה בכר מציינת עם זאת כי "המדינה תצטרך גם אז להשתתף בהוצאות".

בכר מודה שיעבור זמן עד שיושלם השינוי והכנרת תחזור לימי הזוהר שלה. "יש לכנרת דימוי לא טוב ואוכלוסייה גדולה עזבה אותה", היא אומרת. "זוכרים את הגדרות והתשלום הגבוה בחופים, וגם את הלכלוך והרעש. האטרקטיביות ירדה". גם סקר שנעשה לפני שנה הצביע על תדמית ירודה, בעיקר בקרב היהודים. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו