בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המירוץ להמצאת הבשר המלאכותי

שני מומחים מנסים להמציא את התחליף לבשר שאנחנו אוכלים כיום. הניצחון במירוץ טומן בחובו גם סכנה גדולה

27תגובות

השלט על הלוח חושף הצהרה קיצונית בכל קנה מידה: "נשנה את האופן שבו כדור הארץ נראה מהחלל!" הכרזה כזאת מתעלה על המוטו של חברה ששוכנת בבניין סמוך: "הימנע מרוע" (של גוגל, שמשרדיה במורד הכביש). ההיבריס עולה אפילו על זה של פייסבוק, ששוכנת גם היא בקרבת מקום: "לזוז מהר ולשבור דברים!"

40 ק"מ מדרום לסן פרנסיסקו, במבנה תעשייתי במנלו פארק שבעמק הסיליקון, שוכנת מעבדה אנונימית, שבה אפשר להריח את ריח המהפכה באוויר. זהו קודם כל ניחוח של שיגעון, אבל אחרי כמה שעות בחברת האדם העומד בראש סטארט-אפ מסקרן זה - אי אפשר שלא להשתכנע ששאר העולם הוא זה שנתון בטירוף.

אפשר בקלות לראות בפרופ' פטריק בראון נביא סהרורי. הוא להוט, נחוש ואינו מייחס תשומת לב למבקרים וליריבים. טבעוני דק נעול סנדלים וחובב מרתונים זה, מתכוון לגרום לעולם להפסיק לאכול בשר. לא בשכנוע או כפייה, אלא בכך שיציע לקרניבורים משהו טוב יותר, במחיר זהה או נמוך יותר.

תעשיית תחליפי הבשר אמנם קיימת כבר עשרות שנים, אבל מעולם לא זכתה להצלחה גדולה. הסיבה היא שהטעם של המוצרים הקיימים - העשויים לרוב מעיסת סויה או פטריות מעובדות - דוחה כמו המראה שלהם, והמחיר יקר.

אולם אלה המנסים לייצר בשר מלאכותי טוענים שהם נמצאים על סף פריצת דרך, שיש סיכוי טוב לתחילתו של עידן חדש עם מזון מזין, זול, ושלא ניתן יהיה להכיר בו שאינו הדבר האמיתי. הבשר עשוי מרקמת חיה מסונתזת או מופק מחומר צמחי.

גטי אימג'ס

בראון, מומחה לגנטיקה של סרטן, הוא מרצה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת סטנפורד, חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב ומייסד הוצאה לאור אקדמית. בשנתיים האחרונות הוא עובד על ייצור בשר ומוצרי חלב מלאכותיים. "אין לי שום עניין בפיתוח סוגי מזון חדשים לטבעונים", אומר בראון. "אני מפתח מזון לאנשים שאוכלים בשר ושרוצים להמשיך לאכול בשר. אני רוצה לצמצם את טביעת הרגל האנושית בכדור הארץ ב-50 אחוז". בראון מדבר על מהפכה שתשנה את מערכת יחסינו עם כוכב הלכת שלנו ועם החיות האחרות בו.

הבעיה העיקרית: זה טעים

אין ספק שאכילת בשר מזיקה לסביבה, ושהטיעונים המוסריים נגד הריגת חיות אכן משכנעים. המין האנושי שוחט כיום 1,600 חיות וציפורים למזון לשנייה בממוצע, כלומר חצי טריליון בעלי חיים בשנה. לכך מתווספים טריליוני דגים, סרטנים ורכיכות. משקל הגוף הכולל של חיות המשק בעולם גדול פי שניים מזה של האנושות. ובעוד שהגידולים המשמשים להזין את בני האדם מכסים ארבעה אחוזים מהקרקע הניתנת לשימוש של כדור הארץ (שטח שאינו מכוסה בקרח, מים או סלע), שטחי המרעה של החיות תופסים 30 אחוז מהקרקע. במילים אחרות, הבשר שלנו שוקל פי שניים מאיתנו, וכדי לגדלו יש צורך בשטח אדמה גדול פי שבעה.

בעשורים הבאים נידרש להזין הרבה יותר אנשים. אוכלוסיית העולם עומדת כיום על מעט יותר משבעה מיליארד בני אדם. על פי התסריט הזהיר והאופטימי, עד 2060 היא תגדל כנראה ל-9.5 מיליארד. ולא רק שיש יותר ויותר מאיתנו, אלא שאנחנו גם אוכלים יותר ויותר בשר. הדרישה לבשר צפויה להכפיל עצמה עד 2050. ערכו של שוק בשר התרנגולות, החזירים, הבקר והדגים עומד על שווה טריליון דולר בשנה. ברמת המחירים של היום, עד אמצע המאה הוא צפוי להכפיל או אפילו לשלש את שוויו, ומחירי הקרקע רק עולים.

אלה חדשות רעות לכדור הארץ. תעשיית הבשר מייצרת חמישה אחוזים מפליטת דו תחמוצת הפחמן, 40 אחוז מפליטת המתאן ו-40 אחוז מפליטת מגוון סוגים של תחמוצות חנקן. אם תעשיית הבשר תכפיל את גודלה, עד סוף שנות ה-40 של המאה ה-21 השפעתן של הפרות, הכבשים והתרנגולות על התחממות כדור הארץ, תגיע למחצית ההשפעה שיש למכוניות, משאיות ומטוסים.

עם כל זה, הסבל של החיות הוא זה שגורם לרוב הצמחונים בינינו להפוך לכאלה. גידול הבשר, אומרים המבקרים, הוא טכנולוגיה מיושנת המייצרת אוכל עשיר בחומרים מזינים בדרך הכי פחות יעילה (והאכזרית ביותר) שניתן לדמיין. הבעיה הגדולה היא שלמרות זאת, כאשר הבחירה מונחת לפנינו, רובנו ממשיכים לאכול בשר. רבים מאיתנו מבינים את חוסר היעילות, את הזיהום ואת האכזריות, אבל בשר חיות מבושל פשוט טעים לנו.

הרעיון של בשר סינתטי קיים כבר זמן רב. ב-1932 הצהיר ווינסטון צ'רצ'יל כי "50 שנים מהיום, ניפטר מהאבסורדיות של גידול תרנגולת שלמה כדי לאכול חזה או כנף, בכך שנגדל חלקים אלה בנפרד באמצעי המתאים". אבל הבשר המלאכותי הוא אחד מאותם רעיונות, כמו מושבות על הירח, אנרגיית היתוך גרעיני ומכוניות מעופפות, שעדיין לא חצה את הסף בין הפנטזיה למציאות.

הסיבה היא שקשה לייצר בשר. ביסודו של דבר בשר הוא רקמת שריר (אם לא מתייחסים לחלקי פנים) - חומר מורכב להפליא. סטייק, לדוגמה, עשוי מעשרות אלפי סיבי שריר, כלי דם, עצבים ושכבות של שומן ורקמת חיבור, סחוס ואולי גם עצם. נתח סירלוין הוא מנגנון מסובך, ומורכבות כזו עשויה לגרום לכאב ראש רציני למי שמנסה לחקות אותו.

מאות החומרים הכימיים בבשר הם שמעניקים לו את טעמו, והטעם והמרקם משתנים בהתאם לאופן הבישול שלו. חלבון השריר הכדורי מיוגלובין, לדוגמה, נותן לבשר הנא את צבעו הוורדרד וכשהוא מתחמצן בבישול, הוא מקבל צבע חום אפרפר. בשר נא טרי הוא כמעט חסר טעם. אולם אחרי חימום, המיוגלובין משנה את צבעו וסדרה של שינויים, הנקראים תגובות מיילארד, בהם חומצות האמינו (אבני הבנייה של החלבונים) משתלבים בסוכרים, מעניקים לבשר המבושל את טעמו וריחו הייחודי. בביס של רבע עוף יש לא רק חלבונים, אלא גם שילוב מורכב של ארומות, מרקמים וטעמים. ייצור סינתטי של התרכובת הזאת במעבדה לא פשוט בכלל.

גישה אחת מנסה לגרום לחומר צמחי לייצר חיקויי בשר. זה מה שבראון עושה. הבעיה היא שאיני יכול לספר לכם יותר מדי על כך. לפני שלקחו אותי לסיור במעבדה, נדרשתי לחתום על הסכם סודיות. "תראה, אני לא רוצה שיחשבו שאני מגעיל", אומר בראון, אדם רציני שעדיין חושש באמת שהפרויקט שלו יתמוטט. "אבל אני לא רוצה שדברים שיתפרסמו בתקשורת יגרמו לזה להיפסק". כשבראון הופיע בכנס מדעי חשוב בוונקובר מוקדם יותר השנה, הוא חשף פרטים מעטים בלבד. גם כסף מעורב כאן, כמובן: סכומים משמעותיים סובבים את "סנד היל פודס", השם הזמני של הסטארט-אפ של בראון.

להרוג פרה ולנוח

הגישה השנייה היא לגדל בשר אמיתי במפעל, שרירי חיה בלי החיה עצמה. ניסיונות חלוציים בנושא נעשים באירופה.

"איך נקרא לזה? חשבתי על כך רבות, הגעתי למסקנה שאנחנו צריכים לקרוא לזה בשר", אומר ד"ר מארק פוסט, הולנדי חביב בן 54. הוא לא דרש ממני לחתום על שום דבר כשנפגשנו באוניברסיטת מסטריכט, והיתה בו מידה גדולה של ספק עצמי. כמו בראון, המוטיבציה של פוסט היא דאגה לסביבה, אבל ההבדלים בין השניים עצומים. ראשית, ההולנדי הוא שף חובב האוהב בשר. וישנו גם הווידוי שלו: "זה יכול להיכשל... בני משפחתי משוכנעים שאני משוגע".

בכנס בקנדה, מתח בראון ביקורת על המתודולוגיה של פוסט, וטען שהיא יקרה ומורכבת מכדי לעבוד. שני המדענים נתנו מצגת משותפת, אבל קשה היה לפספס את חוסר החיבה ההדדי. ההולנדי מודה שיריבו האמריקאי עשוי לנצח במירוץ לייצור מעשי של בשר סינתטי - אבל רומז שהוא יתקשה למכור את הרעיון שלו. "הוא גאון", אומר פוסט, "אבל יש לו בעיית אופי. הוא מאוד מתגונן. הוא הרבה יותר חכם ממני, אבל הוא לא יצליח לשכנע את הציבור בכך. הוא זקוק ליחצן".

פוסט ממשיך עשור של מחקר שמטרתו לגדל רקמת שריר חיה במעבדה. בתחילת שנות ה-2000 מימנה נאס"א מדען בשם מוריס בנג'מינסון שבחן אם אפשר לגדל בשר אמיתי במבחנה. הרעיון היה למצוא דרך להזין אסטרונאוטים בטיסות ארוכות בחלל. בנג'מינסון הגיע עד לגידול פילה דג קטן. "טעמת את זה?" שאלתי אותו. "אין סיכוי", ענה.

מאז נשאה את הלפיד סדרה של צוותים הולנדיים, הודות למענק בסך שני מיליון יורו מטעם הממשלה. ארגון זכויות בעלי החיים Peta הציע מיליון דולר לצוות הראשון שייצר המבורגר-נטול-בשר-חיה שיהיה משכנע דיו. הצוות הקטן של פוסט השיג מימון גם מקרן הון סיכון. הוא לא מוכן לחשוף את המממן, ומספר רק שכנראה שמעתי עליו ו"שהוא לא אוהב ששמו נקשר בכישלון". בכנס בוונקובר, פוסט הגיע לכותרות לאחר שאמר שהשף המולקולרי הסטון בלומנטל יבשל את ההמבורגר הסינתטי הראשון בסתיו הקרוב בלונדון.

אז איך מגדלים בשר במבחנה? מדובר במתכון יוצא דופן, קשה להעתקה ולא מעורר תאבון במבט ראשון. אם הממציא שלו צודק, בעוד כמה עשורים הצאצאים שלנו יתמהו איך זה שפעלנו בכל דרך אחרת, אולי אפילו יזדעזעו מכך.

ראשית, לוקחים פרה, חזיר או חיה אחרת. עד אותה נקודה, היו לה חיים נפלאים עם דונמים של אחו לרשותה, מזון איכותי ביותר ואף טיפה של אכזריות. ואז הורגים אותה. כן, יצירת בשר במבחנה דורש הרג חיות, אבל לפחות על פי התוכניות, פרט יחיד יכול לשמש חומר היסוד למאות טונות של בשר. רק שבריר זעיר ממספר חיות המשק הגדלות היום יידרש כדי להזין את המין האנושי כולו.

השלב הבא הוא להוציא טיפת רקמת שריר ולשים את גוש החומר האדום בצלחת פטרי. אז, בשילוב של כימיה ומניפולציה ידנית, גורמים לתאים להיפרד. המטרה היא למצוא את תאי השלד הלווייניים - תאי הגזע - שמיועדים ליצור רקמה חדשה. אחר כך, מעבירים את תאי הלוויין האלה למרק חמים ועשיר, המורכב מתערובת של כמאה חומרים מזינים סינתטיים עם נוזל שנשאב מעוברים של פרות. "קצת דוחה, נהיה חייבים לשנות זאת במוצר הסופי", אומר פוסט.

אחרי כמה ימים, כדור התאים המיקרוסקופי שלכם התפצל ליריעה דקיקה של רקמת שריר הגדולה מספיק לכסות תחתית של בקבוק. בשלב זה יש צורך לבדוק את היציבות הגנטית של התאים המתחלקים. ייתכן שאפשר יהיה לגרום לרקמה הגדלה לייצר, לדוגמה, שפע של חומצות שומניות לא רוויות ובריאות. בשר מלאכותי יכול להיות גם מזון בריאות.

אחרי שבוע יש מספיק תאים לכסות עשרה בקבוקים. אז, בזהירות רבה, עוטפים "עוגני" ולקרו ברדידי השריר הגולמי הזעירים הללו, ובהשראת מארי שלי, נותנים להם מכת חשמל. "זה מאוד מוצלח", אומר פוסט. "הם ממש מתחילים להתכווץ באופן ספונטני".

כיום, טכנולוגיה זו מסוגלת לייצר פסי בשר קטנים, באורך של כמה סנטימטרים ועובי של מילימטרים ספורים. התהליך דורש זמן רב ועבודה אינטנסיבית, כך שכמה מאות פיסות יכולות ליצור פילה או קציצת המבורגר. המחיר של שני האחרונים: בסביבות 200 אלף דולר.

בנקודה זו נכנס לתמונה הסטון בלומנטל והמחבת שלו. "כן, מדובר בתרגיל יחסי ציבור", מודה פוסט. אם הכל יעבוד כמתוכנן, צמחוני מפורסם - פוסט מתלהב כשאני מציע את גווינת פאלטרו - יעמוד מול המצלמות וייקח ביס גדול מהמבורגר של 200 אלף דולר. הרעיון הוא שאחרי שפוסט ידגים שטכניקת תאי הגזע עובדת, הכסף יתחיל לזרום.

כדי לייצר גושי בשר גדולים יותר, יידרש פוסט לייצר שומן מלאכותי ("עניין די פשוט"), לגדל את הבשר על פיגום ביולוגי מתכלה כלשהו ו"להזין" אותו בחומרים שיזרמו ב"עורקים" מלאכותיים מרב-סוכרים, וימנעו ממרכז הפילה להפוך לנמק ומהבשר למות. הטכניקה ניתנת לשימוש עם כל מין של חיה.

אתה יכול לייצר בשר פנדה מלאכותי?

"בטח".

מה לגבי בני אדם?

"רד מזה".

בסופו של דבר, פוסט רואה בעיני רוחו עתיד שבו כמויות עצומות של בשר איכותי גדלות במבחנות, והן כוללות לא רק סיבי שריר אלא גם שכבות של שומן אמיתי ואפילו עצם סינתטית. "בתוך 25 שנה", הוא אומר, "בשר אמיתי יגיע באריזה שעליה אזהרה: 'בעל החיים סבל לשם ייצורו של מוצר זה', ומחירו יכלול מס אקולוגי כבד. אני חושב שבעוד 50-60 שנה ייאסר להפיק בשר מחיות משק".

לשנות את ההיסטוריה

כל זה יקרה רק אם ניתן יהיה לשכנע את הצרכנים לעזוב את הדבר האמיתי. גורם הגועל ימלא תפקיד, אבל הראיות מצביעות על כך שמבחינת הצרכנים, המחיר, הטעם והבטיחות הם שקובעים מהם המוצרים שירכשו ובאיזו כמות. אחרי הכל, אנשים מעטים בלבד בוחנים בקפדנות את הבשר הרגיל שלהם. השוק של בשר מגידול מוסרי, ללא כלובים ואכזריות, הוא זעיר במושגים גלובליים.

מעטים האנשים שאינם מעורבים באחד הניסויים וטעמו בשר מלאכותי. במנלו פארק, בראון נותן לי קצת. הוא משתף פעולה עם כמה שפים לא צמחונים ידועים כדי להשיג את הטעם, המרקם והתחושה הנכונים. אחרי הכל, בראון לא טעם מזון שמקורו בחיה כבר עשרות שנים. אני לא יכול לגלות מה טעמתי, איזה שף סייע בהכנה ובוודאי שלא לחלוק רשמים בעניין הטעם. אני כן יכול לומר שלא היתה לי שום דרך לדעת שלא מדובר בדבר "האמיתי". זה בהחלט לא החלבון הצמחי שאפשר למצוא בסופרמרקט.

חצי משוק הבשר האמריקאי הוא של בשר מעובד: בקר טחון ומעובד, נקניקיות ועוד. באירופה השיעור נמוך רק במעט. גם פוסט וגם בראון אומרים שהם יתחילו ב"בשר" מעובד, ויתקדמו לסטייק, חזה עוף וכו', לפי התפתחות הטכנולוגיה.

מה לגבי סוגיות דתיות? האם יהודים ומוסלמים יוכלו לאכול חזיר מלאכותי? ומה יהיה יחס ההינדים לבקר מלאכותי? באופן מפתיע, נראה שהעניין עשוי לפתור את המגבלות. פוסט ניהל דיונים עם אימאמים ורבנים, והם אמרו כי כל עוד יש מרחק מספיק בין המקור למוצר, ה"בשר", יהיה כשר.

כמו בכל שינוי דרסטי, טכנולוגיה כזו מאיימת להחריב סדר מבוסס ורב עוצמה. תעשיית הבשר העולמית צפויה לנהל מאבק איתנים נגדה. "אני חושב שתעשיית הבשר תהיה יריב, אולי גם יריב מסוכן", אומר פוסט.

לצדם של יצרני הבשר המלאכותי עומדים חוסר הנוחות הגוברת מנושא גידול חיות המשק האינטנסיבי והמציאות הכואבת שרק מתחילה להתברר, לגבי גידול האוכלוסייה, שינויי אקלים ומחסור במשאבים. הסופה, כפי שכינה זאת המדען הראשי של בריטניה ג'ון בדינגטון, עומדת להכות.

בספר שהתפרסם לאחרונה, "The Better Angels Of Our Nature" (בתרגום חופשי: הצדדים הטובים של טבע האדם) צופה הפסיכולוג סטיבן פינקר מאוניברסיטת הרווארד שאכילת הבשר תהיה החלק האחרון של מה שהוא מכנה "מהפכת הזכויות": ירידה חדה באלימות ובאכזריות אנושית ב-300 השנים האחרונות. פינקר טוען שהמציאות האכזרית של "הרעב לבשר" עשויה לגרום לכך ש"המהפכה הצמחונית" לא תתרחש. אבל אם ניתן לספק את הרעב לבשר באמצעות מוצר שלא ניתן להבחין בינו לדבר האמיתי, אנחנו ניצבים בפתחה של אחת מהמהפכות הגדולות ביותר בהיסטוריה של המין האנושי.

אם בראון ופוסט יצליחו, תעשיית הבשר עשויה למצוא את עצמה בעמדה זהה לזו של יצרני מכשירי הפקס ומכונות הכתיבה בדור הקודם - להפוך למיושנת לנוכח טכנולוגיה חדשה וטובה יותר. במקרה כזה, העולם באמת ייראה אחרת מהחלל. מי שינצח במירוץ לייצר חלופה למזון שהיה חלק מחיי המין האנושי 200 אלף שנה - כדאי לו גם שישמור על עצמו. *

תרגום: אסף רונאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו