שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כך מיסמס נתניהו את גיוס החרדים

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמוס הראל
עמוס הראל

בסופי שבוע מקרין ערוץ 23 בטלוויזיה, במה שנדמה כלולאת שידור נצחית, פרקים ישנים של סדרות המופת הבריטיות "כן, אדוני השר" ו"כן, אדוני ראש הממשלה". אף ששתי הקומדיות מלגלגות על הפוליטיקאים והביורוקרטים הבריטים בימי שלטונה של מרגרט תאצ'ר, נראה שתסריטים שנכתבו לפני 30 שנה ויותר עדיין הולמים להפליא את התנהלות ממשלתו הנוכחית של אחד ממעריציה הוותיקים של גברת הברזל, אי שם במזרח התיכון.

הנה למשל השר לעניינים מינהליים ג'יימס האקט מסביר את שיקוליו לפקיד הבכיר, סר המפרי אפלבי: "זה רצונו של הציבור. אני המנהיג שלהם! אני חייב ללכת בעקבותיהם". היש הסבר טוב מזה לתפנית שנרשמה השבוע בעמדתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת גיוס החרדים? תחילה פירק נתניהו את ועדת פלסנר ופסל למעשה את מסקנותיה. מיד לאחר מכן, בעקבות התגובה הציבורית הנזעמת, מיהר להודיע על אימוצן העקרוני ועל הקמת צוות נוסף לבחינת יישומן.

אבל בכך לא הסתיים הסיפור. על-פי גרסת קדימה, כמעט הכל כבר נסגר בין הצדדים ביום שלישי אחר הצהריים. בין ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה והשר בוגי יעלון, נציג נתניהו למשא ומתן, נותרו אי הסכמות מינוריות. הן נגעו למועד שבו תיקבע מכסה של "עילויים בתורה", הפטורים מגיוס (הוסכם על 1,500 מקבלי פטור; קדימה רצתה שההסדר יחול משנת 2015, הליכוד מ-2017); ובאשר לגודל יעד הגיוס הכללי מהמחזור (74% מהחרדים לפי הליכוד, 80% לפי קדימה, כולל השירות האזרחי).

הפגנת "הפראיירים" בתל אביב בשבוע שעברצילום: תומר אפלבאום

לטענת פלסנר, יעלון הפך את עורו בחצות, לאחר פגישה עם נתניהו. בשיחת טלפון עם פלסנר הציג השר עמדות חדשות, שונות בתכלית: דחיית הסנקציות האישיות נגד חרדים שלא יתגייסו למועד בלתי ידוע בעתיד והחלפת המכסה הנוקשה של לומדי התורה הפטורים משירות, בקביעה כללית בדבר עמידה ביעדי הגיוס.

יעלון, לעומתו, האשים את פלסנר בפיצוץ יזום, ברדיפת כותרות ובהכרזת מלחמה על הציבור החרדי. נתניהו צוטט כמי שאמר, בשיחות סגורות (הן תמיד סגורות ואיכשהו תמיד גם דולפות), ש"במדינת היהודים לא יהיו מכסות על לומדי תורה ולא יישלח לכלא אדם שהתעקש ללמוד בישיבה". שלשום בלילה, מכל מקום, נראה המשבר רחוק מפתרון.

התפנית הנוספת בעמדת נתניהו, הפעם שוב לכיוון החרדים, פותחת פער משמעותי בין הליכוד לקדימה, שעשוי להביא לפרישת קדימה מהממשלה. עם כל החשש מדעת הקהל, לפי שעה נדמה שהדאגה מפני משבר עם המפלגות החרדיות - ואולי פשוט החרדה מקבלת החלטות מרחיקות לכת - מטרידות את נתניהו יותר. אולי עוד ציטוט מ"כן, אדוני השר" מתאים כאן, הפעם מפיו של סר המפרי עצמו, המסביר למזכירו של השר, ברנרד וולי, את עובדות החיים: "אם אתה רוצה להיות בטוח שהשר לא יקבל את ההחלטה, אתה חייב לומר שהיא ‘אמיצה'". ברנרד: "וזה יותר מ'שנויה במחלוקת'?" סר המפרי: "בוודאי. שנויה במחלוקת משמעותה רק, ‘זה יעלה לך בקולות'. אמיצה פירושה, ‘זה יעלה לך בהפסד בבחירות'".

60 שעות

התנודות התכופות בעמדת נתניהו בפרשת הגיוס, הפאניקה התמידית שמשדרת סביבתו, התירוצים הצולעים למעשיו - כל אלה מעוררים בזירה הפוליטית ובעיתונות געגוע גובר לקודמו, אהוד אולמרט. ההשוואה בין תפקוד השניים תצוף כעת ביתר שאת, לאחר שאולמרט זוכה השבוע בשתי הפרשות המרכזיות במשפט השחיתות הראשון נגדו והורשע בסעיף קל בפרשה השלישית. מסע הרהביליטציה של ראש הממשלה לשעבר, שהחל בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום שלישי, נמשך אתמול, עם הזמנתו לנאום בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב ביום שבו מלאו שש שנים בדיוק לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.

ח"כ פלסנר. התפנית הנוספת, שוב לכיוון החרדים, פותחת פער משמעותי בין הליכוד לקדימהצילום: תומר אפלבאום

מה משמעות זיכויו החלקי של אולמרט? עד כמה נשען על נכונותה של שולה זקן להסתכן בהרשעה, בבחירתה לשתוק בחקירת המשטרה? מה סיכוייו לצאת בשלום גם מפרשת הולילנד, לנוכח אישיותו המפוקפקת של עד המדינה? את כל זה ינתחו אחרים. אבל על לבנון ראוי בכל זאת להעיר שוב כמה דברים, בטרם ישתבש לחלוטין הזיכרון הציבורי ויונהג טקס חלוקת מדליות למנצחי המלחמה ההיא. זאת המלחמה שאליה יצאה ישראל בהנהגת אולמרט, אחרי תהליך קבלת החלטות שלקה ב"כשלים חמורים ביותר", כפי שקבעה ועדת וינוגרד.

ההחלטות התקבלו בחופזה, בלא תוכנית מפורטת ובלי להבין כי "היכולת להשיג הישגים צבאיים בעלי השפעה מדינית היתה מוגבלת, כי תגובה צבאית תביא לירי מסיבי על העורף וכי לא היה מענה צבאי לירי הזה ללא מהלך קרקעי רחב וממושך שמחירו גבוה ושהתמיכה בו היתה מועטה" (דברי אליהו וינוגרד, ביום הגשת חלקו הראשון של הדו"ח).

גם את זה כדאי לזכור, כמו את הדשדוש ההססני של 30 הימים הבאים, את העדר הירידה לפרטים, את הגיבוי החלקי לקצינים בשטח ובעיקר - את 60 השעות האחרונות, שבהן שלח אולמרט את צה"ל להסתערות נואלת אל הליטני, אף שברשותו כבר היה הסכם הפסקת אש שעליו הצביעה בתוך שעות מועצת הביטחון. היה זה מהלך בלתי נסלח, שעלה בחייהם של 33 קצינים וחיילים. די היה בכך, הרבה לפני ששמענו על טלנסקי וראשונטורס, כדי לחייב את התפטרותו בתום המלחמה.

בניגוד גמור למה שקורה סביב נתניהו ואהוד ברק, מרשים לראות איך בכירים שעבדו עם אולמרט בעבר, עדיין מעריכים אותו וייחלו להצלחתו גם השבוע, ערב הכרעת הדין. אי אפשר להתעלם מעמדתו המפוכחת אשר לאיום האיראני, בהשוואה לכיוון המסוכן שאליו עלולים להוביל נתניהו וברק. התקשורת הבינלאומית גם זוקפת לזכות אולמרט את המהלך הנקי והיעיל להפצצת המתקן הגרעיני הסורי בספטמבר 2007. לעומת זאת, במבצע "עופרת יצוקה" כעבור כשנה, התקשתה ממשלת אולמרט להפיק רבים מלקחי לבנון וזיגזגה קשות בשאלת מצב הסיום הרצוי. אבל מעל לכל מרחפת מלחמת לבנון השנייה, המטילה צל כבד על האפשרות שאולמרט יחזור לחיים הציבוריים, בלי קשר לשאלה אם השופטים יקבעו שלהרשעתו נלווה קלון.

לא רק התקשורת סולחת. בקרוב עתיד תת-אלוף גיא צור לעלות לדרגת אלוף ולהתמנות למזכירו הצבאי של נתניהו או לראש אגף המבצעים במטכ"ל. במלחמה היה צור מפקד אוגדה 162, שכשלה בחזית המרכזית בדרום לבנון ולא הצליחה להתקדם משמעותית אל מעבר לנחל הסלוקי באותן 60 שעות מקוללות. מאז, כמו שנהוג לומר, הוא עשה תיקון. איש בצמרת צה"ל לא עבד קשה ממנו. תחילה כמפקדה של אותה אוגדה, בהמשך כמפקד בסיס צאלים וכעת כראש חטיבת התכנון במטכ"ל. צור גם נוהג להציג בכנות ובהרחבה את הסיבות לכישלון במלחמה, בהרצאות בקורסי הפיקוד הצבאיים. בסביבתו של הרמטכ"ל הנוכחי, בני גנץ, משוכנעים שקידומו, בנסיבות הללו, מוצדק.

ליד שולחן המטכ"ל יפגוש צור בוגרים אחרים של אותו קיץ עגום ב-2006: אלוף פיקוד העורף, אייל אייזנברג, אז מפקד אוגדת מילואים שנעצרה בלא סיבה מספקת בגזרה המערבית בלבנון, מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג (שננזף כראש מספן המודיעין על חוסר הטיפול באפשרות שישוגר טיל מהחוף אל הספינה אח"י חנית) וראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי (מפקד אוגדת עזה בעת חטיפת גלעד שליט). לא מן הנמנע שגם מפקד אוגדת לבנון בזמן חטיפת שני חיילי המילואים, תא"ל (מיל') גל הירש, יישב שם בתוך זמן לא רב. גנץ דאג באחרונה להחזיר את הירש לעמדת סגן מפקד פיקוד העומק. בעתיד הירש עשוי לרשת את המפקד הנוכחי, האלוף שי אביטל.

מי שלא עושה לא טועה, ונראה שצה"ל סולח ושוכח. הנה, גם לתא"ל עימאד פארס, שהרמטכ"ל הקודם גבי אשכנזי תימרן החוצה מהצבא אחרי שהסתבך בפרשת התאונה של אשתו ברכב צבאי, נמצא תפקיד משמעותי במילואים כראש זירת העומק בפיקוד הצפון. אותו צבא שלכאורה מצא את פארס בלתי מתאים לפקד על חיילים בסדיר, סבור שבמילואים זה דווקא מותר ורצוי.

מארבעת מפקדי האוגדות שכשלו בלבנון - צור, הירש, אייזנברג וארז צוקרמן - רק האחרון נותר מחוץ לשירות פעיל. תא"ל צוקרמן, נאיווי שכמותו, החליט לקבל עליו אחריות ופרש מצה"ל פחות משנה לאחר המלחמה. מאז, לא נקרא לחזור. בביתו במושב עמיקם הוא יכול להחליף חוויות עם שכנו וחברו, האלוף יואב גלנט. גם עמית נוסף שלהם, תא"ל צ'יקו תמיר, מצא את דרכו אל מחוץ לצבא. כל אחד והתקלה שלו: מגלנט נשללה הרמטכ"לות ברגע האחרון, אחרי ההסתבכות המטופשת בפרשת הקרקעות בעמיקם. תמיר, הקצין הקרבי הבולט בדורו, נזרק על ידי אשכנזי בשל תאונת הטרקטורון הצבאי של בנו וצוקרמן עזב בגלל המלחמה. מדוע אחדים מהקצינים נשארים בחוץ לתמיד, אחרים מוחזרים למסלול המרכזי וכמה מהם אף מתקדמים? לא שר הביטחון, אהוד ברק, לא אשכנזי ולא גנץ, לא הסבירו את שיקוליהם באופן מסודר.

קרב בלימה

ונותרה פרשה נוספת, פרשת מסמך הרפז. בתחילת החודש הבא, לא ייאמן, ימלאו לה שנתיים. אפשר להמר בבטחה שגיבור מרכזי אחד כבר לא יחזור לשירות פעיל. אל"מ ארז וינר, עוזרו של הרמטכ"ל אשכנזי, יודע שלא תתממש ההבטחה למנותו לקצין חינוך ראשי.

קרב הבלימה בחזית הרפז נמשך. בתחילת החודש הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החוק החריג שעבר בכנסת בהליך מזורז להפליא, כדי להכשיר את פרסום הדו"ח הסופי של מבקר המדינה בפרשה עד שלושה חודשים לאחר פרישתו של המבקר היוצא, מיכה לינדנשטראוס.

טביעות אצבעותיו של ברק ניכרות ביוזמה הבעייתית הזאת, חרף הכחשותיו. גם מחנה אשכנזי-וינר אינו טומן את ידו בצלחת. שלשום התקבל במשרד המבקר מכתב של פרקליטי וינר ובו דרישה נוספת שלינדנשטראוס יפסול עצמו מעיסוק בתיק, בטענה שגיבש כבר עמדה בפרשה.

זה חודשים מנהלים הרמטכ"ל לשעבר ועוזרו מאמץ כפול: לקעקע את מעמד המבקר היוצא (שטיוטת הדו"ח שלו הטילה את האשם בפרשה על אשכנזי וסביבתו) ולהטיל די רפש לכל הכיוונים, כדי לטשטש את התוצאה הסופית.

אשכנזי הגיע שלשום לשימוע במשרדי המבקר. וינר הופיע אתמול. ממסמכי התשובה שהגישו השניים לטיוטת המבקר עולה שווינר שוב ניצב בקו הראשון. 229 עמודים כוללת תשובת העוזר. זו אינה מסתפקת בהתנצחות עם קביעות המבקר כלפיו, אלא נגררת משום מה לטיעון כי גלנט לא היה כשיר לתפקיד הרמטכ"ל וכי ברק חטא בשקרים וברמייה מאסון צאלים ב' ואילך. מה לאל"מ בשירות קבע ולכל זה? לא לגמרי ברור. חלקים מתשובת וינר נקראים יותר כמאמר עיתונאי ארוך מאשר ככתב הגנה מפני טענות המבקר.

האם וינר יהיה שולה זקן של אשכנזי, שוכב על הגדר למען מפקדו עד לרגע האחרון? המסמך אינו חורג מהקו שנקט העוזר עד היום, אבל דווקא מבול הטיעונים בו עשוי לשרת בחלקו את לינדנשטראוס להוכחת קביעותיו הקודמות.

ספינינג

בקומה החמישית והאחרונה בבניין מטה חיל הים בקריה יש חדר שבו מצטופפים יחד ארבעה ראשי מדורים, קצינים בדרגת רב סרן. כשמגיעות שיחות סלולריות לשניים מהם במקביל, אחד צריך לצאת מן החדר הקטן כדי לשמוע מה נאמר. ברגעי הפנאי שלהם, קציני חיל הים יכולים לשאוב השראה מהמגדל החדש והיפה של חיל האוויר, המשקיף עליהם מלמעלה. מרשים במיוחד הנוף אל חלונות חדר הכושר עתיר אופני ה"ספינינג" במטה החיל, שבו נרשמת תפוסה מלאה ברוב שעות היום.

חיל הים, חיל מקצועי ומתקדם חרף התקלות בפרשת החנית והמרמרה, סובל במשך שנים מקיפוח בהשוואה לחיל האוויר ולחילות היבשה. תקציב ענק מופנה אמנם לרכש צוללות חדשות, אבל זה ממומן בחלקו מסיוע גרמני ונתפש כפרויקט מחמד של הדרג המדיני, שלחיל אין השפעה מרובה עליו. בתחום ספינות השטח, נרשמה ירידה תלולה במספר הספינות ב-30 השנים האחרונות וטרם התקבלה כל החלטה על רכש חדש.

גילוי מאגרי הגז בים התיכון סיפק למפקד החיל, האלוף רוטברג, הזדמנות לשינוי והשבוע הוא הגיש לממשלה את החשבון. להגנת הקידוחים, הוא טוען, יידרשו לא פחות מארבע ספינות משמר חדישות (מעט קטנות מהסטי"לים מדגם סער 5), מזל"טים ומערכות מכ"ם, בעלות של שלושה מיליארד שקל. אם ישראל רוצה ליהנות מהנכסים שהתגלו במימיה הכלכליים, עליה לספק אמצעים להגנה על שטח חדש, השווה בגודלו לשטח המדינה. הגיעה העת שתתחיל לשלם.

הזמן דוחק, משום שהקידוחים אמורים להתחיל בתוך כשנתיים ותהליך הרכישה של כלי שיט חדשים הוא ארוך ומורכב במיוחד. אולם, נדמה שאם רוטברג מבקש לעמוד במטרה שהציב לעצמו, עליו לעשות אחד משני דברים: לגייס טייס למשימת השכנוע, או להכריז שלצורך ההגנה על האסדות הוא זקוק לנושאת מטוסים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ