ארי שביט
ארי שביט
ארי שביט
ארי שביט

קובי ריכטר הוא מרואיין חריג בסדרה זאת. כבר 20 שנה איש העסקים המצליח (אורבוטק, מדינול) אינו חלק מהממסד הביטחוני הפעיל של ישראל. הוא אינו עובד בממשלה ואינו משרת בצבא ואינו חוקר באף אחד ממכוני המחקר העוסקים בביטחון הלאומי. אבל ריכטר הוא אדם בעל אינטליגנציה גבוהה ולשון חדה היודע לנתח מצבים מורכבים. בעבר הוא גם תרם תרומה משמעותית לעוצמה האווירית והאסטרטגית של ישראל. טייס היירוט לשעבר מבין דבר או שניים בהרתעה ובמאזן אימה ובאופן שבו ישראל השכילה לייצב מערכת אזורית סבירה. בחודשים האחרונים ריכטר מודאג. ריכטר אפילו מאוד מודאג. אף על פי שבבסיסו הוא אדם אופטימי, המאמין בעוצמתה של ישראל וביכולותיה, הוא מעריך שהיום מדינת ישראל ניצבת בפני איום קיומי.

כשאני יושב מולו בסלון ביתו נושא ריכטר באוזני הרצאה סדורה. "עד לפני שנה הייתי שקט", הוא אומר. "הייתי בטוח שנתניהו וברק משחקים במשחק מתוחכם שנועד לאיים על מעצמות המערב. האמנתי שהם מבינים שהדרך היחידה להתמודד עם ההתגרענות של איראן היא סנקציות בינלאומיות נוקשות. הערכתי שהם משתמשים באיום של פעולה צבאית ישראלית קרובה כדי להעצים את הסנקציות האלה. חשבתי שהם מנהלים את המשחק יפה ומשיגים תוצאות לא רעות. אבל בחודשים האחרונים אני שומע קולות מודאגים ומדאיגים מאנשים הקרובים למעגל קבלת ההחלטות. אני רואה יותר ויותר סימנים המעידים על כך שאפשר שראש הממשלה ושר הביטחון באמת מתכוונים לתקוף את מתקני הגרעין של איראן. תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באיראן תהיה מעשה טירוף. תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין של איראן תביא לאיום בלתי סביר ואולי בלתי ניתן להתמודדות על קיומה של ישראל. על כן הסכמתי לדבר איתך היום. אני מבקש להזהיר באמצעותך מפני מה שנראה לי כמהלך בלתי רציונלי בעליל אשר עלול לסכן את קיומה של מדינת ישראל".

גילוי נאות: קובי ריכטר הוא חבר. אבל כעת אני אומר לו שהוא מדבר שטויות. הסנקציות המדיניות-כלכליות על איראן ככל הנראה לא עבדו. ארצות הברית כנראה לא תתקוף את מתקני הגרעין של איראן. בתוך שנה עלול להיות מאוחר מדי. הזמן אזל, אנחנו בפינה. ואם הבחירה היא בין פצצה להפצצה, עדיף הפצצה.

בגין לאחר התקיפה בעיראק. הפעם זה יותר מסובךצילום: חנניה הרמן

"הבחירה אינה בין פצצה להפצצה", עונה לי ריכטר. "הבחירה היא בין פצצה ללא הפצצה במועד X לבין פצצה לאחר הפצצה במועד 3+X. אינני בטוח אם דוקטרינת בגין היתה נכונה מלכתחילה.

"אני חשבתי גם ב-81' שההתקפה על הכור הגרעיני בעיראק היתה טעות. היא היתה מעשה מערער יציבות. אבל היום ברור לחלוטין שדוקטרינת בגין אינה ניתנת עוד ליישום. ישראל לא יכולה לתקוף באופן שרירותי כל מדינת אויב מזרח-תיכונית העומדת להתגרען. התקפה באיראן גם תהיה הרבה יותר מסובכת מההתקפה בעיראק. המרחק הרבה יותר גדול, מספר היעדים הרבה יותר גדול, המיגון של היעדים הרבה יותר טוב וגורם ההפתעה אינו קיים. על כן, אם סיכויי ההצלחה של התקיפה של אוסיראק היו גבוהים, סיכויי ההצלחה של התקיפה על מתקני הגרעין של איראן הם הרבה יותר נמוכים. אבל גם אם מבחינה מבצעית התקיפה תצליח, התוצאה הטובה ביותר שהיא אולי תיתן לנו תהיה דחייה של הגרעון האיראני בכשלוש-ארבע שנים. הדחייה הזאת כלל אינה עומדת ביחס למחיר העצום שלה. מה שתקיפה באיראן תעשה זה לתת לאיראנים גם את הנחישות וגם את ההצדקה להאיץ את התוכנית הגרעינית שלהם. אולי נדחה במעט את המועד שבו תהיה להם פצצה ראשונה, אך כנראה לא נדחה כלל את המועד שבו יהיו להם 50 פצצות ראשונות. ואולם, בעקבות המעשה הפראי שלנו, הסיכון שהאיראנים יעשו שימוש באחת מ-50 הפצצות הללו נגדנו יעלה מאוד ואי-הוודאות הכרוכה בסיכון הזה תעלה עשרת מונים. כך שהתוצאה הסופית תהיה שדווקא בגלל שאנחנו נתקוף באיראן, הסכנה לכך שפצצת גרעין איראנית תיפול במוקדם או במאוחר בגוש דן תעלה באופן דרמטי. דווקא הניסיון של נתניהו למנוע שואה חדשה עלול להמיט על ישראל שואה כלכלית ומדינית אשר תביא לאיום על קיומה לאורך זמן".

לשמור על השפיות

שואה כלכלית? אני שואל. "אם נתקוף באיראן", עונה ריכטר, "ואם כתוצאה מכך הסכנה של תקיפה גרעינית איראנית על ישראל בעתיד תעלה באופן משמעותי - ניאלץ לייצר מערכת הגנה יקרה ביותר. ישראל תתקשה לעמוד בהוצאה שכזאת. היא תיאלץ לבחור בין החיים עם איום שאינו ניתן להכלה לבין הוצאה תקציבית שתסכן את עתידה הכלכלי".

אני מנסה להבין, אני אומר לריכטר. עד כה נתת לי שלושה טיעונים שונים נגד תקיפה. אמרת לי שהסיכון המבצעי גבוה, אמרת לי שהסיכון של מתקפה גרעינית נגדית יעלה ואמרת לי שההתגוננות מפני מתקפה גרעינית נגדית תכניס את ישראל לסחרור כלכלי. מעניין, כמעט משכנע, לא מוחץ.

"עדיין לא הגעתי אל הטיעון הרביעי", אומר יזם ההיי-טק כשרגליו מונחות על מסעד הכורסה שלו וקולו ממלא את החדר. "התקפה ישראלית על איראן תגרום לכך שישראל תיתפס כפרובוקטור לא צפוי שהתקיף, שוב, ביום בהיר אחד מדינה אחרת. איש לא יבין את תסביך השואה הגורם לנו לראות באיראן צירוף של היוונים, הרומאים והנאצים. לכך תהיה השלכה כפולה על הקהילה הבינלאומית: מצד אחד היא תחדל לפעול בתקיפות נגד ההתגרענות האיראנית ומצד שני היא תחדל לראות בנו מדינה שפויה ונאורה, שלעולם יש מחויבות מוסרית להגן על קיומה. אבל להתקפה תהיה השפעה לא פחות חמורה על המערכת האזורית. שלוש המעצמות הסוניות - טורקיה, סעודיה ומצרים - אשר היום הן בעלות ברית סמויות ולא מוצהרות שלנו במאבק נגד איראן, לא יוכלו להתעלם מהמעשה הברוטלי שאותו עשו ה'כופרים'. הן יידחפו בעל כורחן לסולידריות איסלאמית עם איראן נגדנו. העובדה הזאת תהפוך לבעלת משמעות חמורה במיוחד כאשר שלושתן יהפכו למעצמות גרעיניות. במקום שבמזרח התיכון תהיה מערכת כוחות אזורית הבולמת את איראן הגרעינית, תהיה בו מערכת כוחות שישראל תהיה חייבת לראות כאיום עליה. את איראן לבדה אנחנו אולי מסוגלים להרתיע. אבל אל מול ארבע מעצמות מוסלמיות גרעיניות שטיליהן יכולים להיות מכוונים נגדנו נתקשה לעמוד".

אתה בעצם אומר את הדבר הבא, אני אומר לריכטר: ההתגרענות בוא תבוא. איראן תהיה גרעינית והמזרח התיכון יהיה גרעיני. מה שאסור באיסור חמור הוא שההתגרענות הזאת תתרחש אחרי התקפה ישראלית. כל שההתקפה הישראלית תעשה הוא להפוך את המזרח התיכון הגרעיני להרבה יותר מסוכן עבור ישראל ממה שהוא יהיה בלעדיה.

"זה בדיוק מה שאני אומר", עונה ריכטר בדאגה. "העמדת הדברים כפצצה או הפצצה היא מטעה. הבחירה היא בין התגרענות הניתנת להכלה לבין התגרענות שאינה ניתנת להכלה. לאחר התקפה ישראלית המזרח התיכון הגרעיני יהיה בלתי יציב. ישראל לא תוכל להתמודד איתו. מכיוון שהיא גם תהפוך למדינה מצורעת ושנואה, היא לא תיהנה מתמיכה מערבית, על כלכלתה יוטל עול של תקציב הגנה בלתי אפשרי והיא תתקשה מאוד לעמוד בתרחיש זה לאורך זמן. הסיכויים שלה לשרוד את העשורים הבאים יהיו יקטנו באופן משמעותי".

ריכטר. איש לא יבין את תסביך השואה שלנוצילום: מוטי קמחי

ואת הניתוח הפשוט הזה נתניהו וברק לא יודעים לעשות? הם לא ערים לכל תרחישי האימה שאתה מתאר?

"ראש הממשלה ושר הביטחון יכולים להיות מונעים משיקולים שאינם רציונליים ומכך אני מודאג. לא כל מעשה פטריוטי אמיץ הוא בהכרח נכון. בר כוכבא ויהודה המכבי היו גיבורים אך הם המיטו על עמם אסון. הסכנה שאני רואה לנגד עיני היום גדולה מהסכנה שנשקפה לנו ערב מלחמת יום הכיפורים. איני שותף להרגשת השואה המתרגשת עלינו המשתמעת מחלק מהתבטאויותיהם של מנהיגינו. אני משוכנע שהתקיפה המוצעת רק תגביר את עוצמת הסיכון ולא תגרע ממנו. אני סבור שההיסמכות, המתפרשת מתוכנית כזו, על כוחה של ישראל לגרור את ארצות הברית לתקיפה לאחר כניסת ישראל היא הימור מסוכן ביותר. הימור על עצם קיומנו. מה שמטריד אותי במיוחד בתפיסת עולם מעוותת כזו הוא החיבור האפשרי שלה לשיקולים מבצעיים ולתוכניות מבצעיות. אני חושב שמי שמניח שיהיה לו יותר מיום אחד לתקיפה באיראן הוא לא אחראי. אני חושב שמי שמניח שארצות הברית תהיה מחויבת להצטרף לתקיפה ישראלית באיראן טועה ומטעה. יש הנחות שמדינאים אחראיים לא מניחים ויש מעשים שמדינות שפויות לא עושות. תקיפה ישראלית באיראן היא הימור שהדעת לא סובלת אותו. אם נתניהו וברק אכן ייקחו על עצמם את ההימור מעורר החלחלה הזה הם יסכנו את עצם קיומה של מדינת ישראל".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ