בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יריית פתיחה לקיץ חם במיוחד במזרח התיכון

רכבת ההרים של הימים האחרונים הזכירה ימים אחרים, דרמטיים יותר. אחרי כמה שנים שקטות יחסית הצליחו איראן וחיזבאללה לפגוע ביעד נוסף שישראל מתקשה לאבטח כראוי. בהעדר יכולת לפגוע במטרה ממלכתית, גם אוטובוס תיירים מספק את המחבלים. ובדמשק מתכוננים ליום שאחרי

17תגובות

זו נשמעת כמו יריית הפתיחה של עוד קיץ חם במיוחד במזרח התיכון. רכבת ההרים של הימים האחרונים בישראל ובסביבתה - מהמפגין שהצית עצמו בתל אביב, לפרישת קדימה מהקואליציה, לביקור הבכירים האמריקאים בארץ והדיונים על איראן, לחיסולה של כמחצית צמרת השלטון הסורית, לפיגוע נגד האוטובוס הישראלי בבולגריה - הזכירה ימים אחרים, דחוסים יותר בהתפתחויות דרמטיות.

חשוב מכך: אחרי כמה שנים של שקט ביטחוני יחסי, במונחים ישראליים כמובן, נרשמה תזכורת כואבת ליכולתן של איראן ושלוחותיה לפגוע בתיירים מישראל בחו"ל. במישור הביטחוני מתגלגלות כעת באזור שתי פרשות דרמטיות, שביניהן מתקיימים קשרים מרובים, סמויים וגלויים. האחת היא המאבק בין ישראל לאיראן, ששיאו עלול להירשם בתקיפה של אתרי הגרעין האיראניים. השנייה היא מלחמת ההישרדות של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד.

אחרי המכה שספג המשטר השבוע, נראה כי הרודן הסורי יכול להתחיל לחשב את קצו לאחור, חרף העזרה שמעניקה לו איראן. ישראל שומרת מרחק מהאש בסוריה, אבל בכל זאת סופגת מאיראן ומחיזבאללה, שנחושות לסגור עמה חשבון על סדרת ההתנקשויות שהן מייחסות לה, מחיסולו של עימאד מורנייה ועד מות מדעני הגרעין בטהראן.

שגריר ישראל בסופיה, שאול כמיסה, שבא ביום רביעי בלילה לזירת הפיגוע בבורגס, אינו זר לנזקים שגורמים מטעני חבלה שתוכננו או יוצרו באיראן. בסוף שנות ה-90, ערב יציאת צה"ל מדרום לבנון, בחן כמיסה מטענים רבים כאלה, בעת שהיה סגן המפקד של יחידת הקישור הצה"לית ללבנון (יק"ל). בפברואר 1999 נסע כמיסה בשיירה שבה נהרג מפקדו, תא"ל ארז גרשטיין, מזירת מטענים כזו, שהניחו אנשי חיזבאללה בדרך מהעיירה הדרוזית חצבאיה. אחד הקצינים הבכירים הנוספים שהגיעו לזירה היה אביב כוכבי, אז מפקד החטיבה המזרחית של יק"ל.

אי-אף-פי

בהערכות המצב שקיימה הצמרת הביטחונית הישראלית שלשום, סיפקו אנשיו של האלוף כוכבי, כיום ראש אגף המודיעין במטכ"ל, את ההערכה כי איראן וחיזבאללה עומדים מאחורי ההתקפה בבולגריה.

אירועי השבועיים האחרונים מתחילים להיראות כגל עולמי נוסף של ניסיונות פיגוע בהובלה איראנית, אחרי סדרת פיגועים שסוכלה ברובה בפברואר השנה. אז ניסו האיראנים, בעזרת חיזבאללה, לתקוף מטרות ישראליות בהודו, בגיאורגיה ובתאילנד. שני פיגועים סוכלו ואחד (בהודו) הסתיים בפציעת אשת דיפלומט ישראלי. מתחילת החודש דווח על תוכניות לפיגועים שנחשפו בקפריסין ובקניה, לפני הפיגוע הקשה בבורגס שלשום. המכנה המשותף: האיראנים מנסים לפגוע ביעדים שישראל אינה מסוגלת להעניק להם כיסוי אבטחתי ממשי, משום שהשמיכה לעולם אינה די רחבה וארוכה.

סביר להניח שבטהראן היו מעדיפים לפגוע במטרה יוקרתית יותר: שגרירות, דיפלומט, פוליטיקאי בכיר בביקור בחו"ל או מטוס ישראלי. כיוון שלא הצליחו בכך עד כה, וכיוון שלאיראנים חשוב מאוד לגבות מחיר מישראל על ההתנקשויות, גם אוטובוס תיירים הוא מטרה ראויה בעיניהם. ספק אם יש מה להתרשם מההכחשה הנמרצת של חסן נסראללה על קשר כלשהו של ארגונו להתקפה. מוטב להיערך לאפשרות של עוד ניסיונות לפיגועים.

אי-אף-פי

קריסה

כשבכירי המשטר הסורי מחוסלים במתקפה רצחנית ונועזת בלב המתחם הביטחוני שלו, כשגנרלים בעלי פרופיל גבוה עורקים בסיטונות וכשקרבות עזים מתנהלים לאורך רוב השבוע האחרון בבירה, מרחק של מאות מטרים מארמון הנשיאות - הולכים ומצטברים הסימנים לקריסתו הקרובה של משטר אסד. נראה שחילופי האש השבוע, בלבה של בירה ערבית, מבטאים נקודה שאין ממנה חזרה.

תקופה ארוכה המתינו בעולם הערבי ובקהילה הבינלאומית למהלך מכריע, שיתיר את האחיזה המשתקת שבה היו נתונים בשאר ויריביו. חיסול האיש מספר שתיים במשטר, אסיף שאווכת, גיסו של הנשיא, בהתקפה שלשום, עשוי לספק את התנופה הנדרשת למורדים. גם אם אין עדיין תאריך פטירה רשמי לשלטון בשאר, נדמה שרעייתו, אסמה, כבר יכולה להתחיל לארוז את כלי הפונדו היקרים שלה.

אסד למד השבוע שהמורדים מסוגלים לזנב באנשיו ביעילות במרכז דמשק ושהמעגל הפנימי הקרוב ביותר שלו חדור להתקפות מבחוץ. ממש כפי שנשיא אפגניסטאן, חמיד קרזאי, חשוף לפיגועים תכופים של הטליבאן. הפיצוץ שלשום אירע במקום הרגיש ביותר בממסד הביטחוני הסורי, בעת שהתכנסה שם "חוליית המשבר", שאת חבריה מינה אסד עצמו כדי לנהל את הלחימה נגד האופוזיציה. אסד בוודאי מהרהר אם השהות בדמשק עודנה בטוחה עבורו אישית, למרות ההבטחות של איראן וחיזבאללה לסייע לו בכל האמצעים הדרושים.

הנשיא תלוי כעת בנאמנות הנחלשת של חבורת הגנרלים שעדיין שרדה סביבו ובתמיכתה המפוקפקת של רוסיה, המפזרת זה כמה שבועות רמזים על פינוי מומחיה הצבאיים מסוריה. אסד אמנם התאושש בעבר והפריך תחזיות על התמוטטותו המהירה, אבל המכה שספג שלשום עשויה להאיץ את המגעים לחיקוי "המודל התימני" באופן שיאפשר את הסתלקותה הבטוחה של משפחת העריץ מן המדינה.

אי–פי

בשירותי המודיעין במערב התקשו עד היום לנתח את הסיכויים שאסד יבחר להישאר ולהילחם עד המוות, כפי שעשו עמיתיו מועמר קדאפי וסדאם חוסיין. על עצבנות המשטר מעידים גם הדיווחים על תזוזות תכופות של היחידות המטפלות במאגרי הנשק הכימי והטילים ארוכי הטווח. חלק מהמאמץ של השלטון נועד להבטיח הפרדה בין מרכיבים שונים של נשק כימי, שהאופוזיציה תוכל להשתמש בהם אם ייפלו לידיה יחדיו.

לצד המעקב ההדוק אחר התזוזות הללו, מחשש שמאגרי נשק שלמים ייעלמו כפי שקרה אשתקד בלוב, מוטרדים בישראל גם מתרחישי היום שאחרי. כרגע, גם גדול ארגוני האופוזיציה, "צבא סוריה החופשית", אינו נראה כמי שערוך דיו לרשת את המשטר. האלוף כוכבי דיבר השבוע, יום לפני ההתנקשות בדמשק, על תהליך מואץ של "עיראקיזציה" בסוריה - התפרקות המדינה למחוזות משנה, הנשלטים בידי עדות נפרדות וקבוצות קיצוניות. ייתכן שהמוצא של סוריה יהיה בשלב ראשון ניסיון לחקות את המודל המצרי: השתלטות קבוצת גנרלים, בעיקר סונים שלא היו מעורבים בטבח האזרחים, בניסיון למנוע את התארכותה של מלחמת ירושה רצחנית.

התפרקותה המהירה של ממשלת האחדות השבוע לא צפויה להשפיע על ההחלטה הישראלית באשר לתקיפה אפשרית באיראן. בניגוד לחלק מההערכות שהושמעו בתחילת מאי, הזינוק של קדימה לזרועות הליכוד נבע כמעט אך ורק משיקולי ההישרדות של מפלגת האופוזיציה הגדולה. ספק רב אם הגרעין האיראני בכלל הובא בחשבון.

ההחלטה

מתוך אותה בחינה של מאזן רווח והפסד פוליטי, התקבלה כעת ההחלטה על הפרישה המזורזת סביב המחלוקת על גיוס תלמידי הישיבות. בנימין נתניהו לא היה זקוק אז לשאול מופז כדי לבסס תמיכה רחבה בהפצצה באיראן ואינו נדרש לו כעת. ראש הממשלה, לא אף אדם אחר בצמרת, הוא שיקבל לבסוף את ההחלטה.

התשיעייה (מעתה אמור שוב: השמינייה), היא גוף רלוונטי להערכת מצב ולהתלבטות אסטרטגית עקרונית. אבל בהעדר מעמד חוקי מבוסס משלה, ההחלטה הסופית בסוגיות שכאלה נתונה בידי הקבינט. ושם, גורסת ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון, צפוי לנתניהו רוב לכל הכרעה שבה יבחר. נדמה שמתנגדי התקיפה משליכים את יהבם יתר על המידה על עמדתו המשוערת של הדרג המקצועי, בצמרת צה"ל והמוסד.

הרת גורל ככל שתהיה, הנחיה להפציץ את המתקנים תהיה החלטה לגיטימית של הגורם המוסמך. הסיכוי שיקום גנרל ויניח את דרגותיו במחאה במקרה כזה אינו נראה גדול. השאלה המהותית היא מה יהיה טיב ההסתייגויות שישמיעו גורמי המקצוע בדיונים המכריעים בשמינייה ובקבינט והאם יהיה די בהן כדי לעכב תקיפה, אם משום שהשרים יחשבו פעמיים ואם מפני שנתניהו יחשוש שהציבור ילמד על האזהרות הללו מעבודתה של ועדת חקירה עתידית.

חרף ההתנגדות הנחרצת להפצצה מצד שלישיית הראשים לשעבר, גבי אשכנזי-מאיר דגן-יובל דיסקין, לא אלה האנשים שיושבים כעת ליד השולחן. ראוי גם לשים לב להצהרתו האחרונה של הרמטכ"ל, בני גנץ. גנץ אמר בחודש שעבר לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי רבים מאלה שמדברים על התקיפה אינם בקיאים במצב העכשווי. שומעיו של הרמטכ"ל התרשמו שהוא מתייחס בעיקר לשני היבטים: התקדמות התוכנית הגרעין האיראנית ושיפור המענה הצבאי של ישראל.

דיווחים על הישורת האחרונה, על צומתי הכרעה קריטיים באשר לאיראן, שמענו גם בעונות הקיץ והסתיו הקודמות, ב-2010 ו-2011. נדמה שהתפתחות האיום והתקדמות המענה מחדדות הפעם את הדילמה. יש לכך, כנראה, סיבות נוספות: ראשית, הדרג המדיני בישראל כבר מתבשל עם ההתלבטות הזו לפחות שלוש שנים, מאז הקמת ממשלת נתניהו. לבסוף תגיע העת שבו יצטרך להחליט. ושנית, הנתונים האחרונים שפירסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על פרויקט הגרעין מעידים שהקמפיין התוקפני החליפי שניהל המערב, זה שהורכב ממעשי חבלה והתנקשויות מסתוריות, קרוב כנראה למיצויו.

הברירה היא כעת בעיקר בין המשך הסנקציות הכלכליות לתקיפה צבאית - ונתניהו ושותפו הקרוב, שר הביטחון אהוד ברק, כבר הצהירו פעמים רבות כי אינם מאמינים שהסנקציות יעשו את העבודה.

סדרת הביקורים של בכירים אמריקאים בישראל תינעל, לעת עתה, בשבוע הבא, עם הגעתו של שר ההגנה ליאון פאנטה. ביקורו האחרון של פאנטה בישראל נרשם באוקטובר אשתקד, כשבורסת ההימורים על תקיפה באיראן היתה בשיאה הקודם. אבל פאנטה, כמו הילרי קלינטון לפניו השבוע, יכול בעיקר להעביר מסרים חריפים מהנשיא, ברק אובמה. עד עתה, בניגוד ליריבו הרפובליקאי מיט רומני, אובמה לא הראה סימנים שהוא עומד לבקר בישראל בטרם הבחירות לנשיאות בנובמבר. ביקור של אובמה יהיה איתות חזק מאין כמותו, הן להנהגה הישראלית והן לציבור כאן, על שני דברים: מחויבותה של ארצות הברית להגנת ישראל, אך גם רצונה שישראל תימנע מתקיפה באיראן בשלב זה.

ייתכן שהמרכיב השני שיכול להשפיע על החלטה הוא דווקא גורם פוליטי ישראלי. החלוקה למחנות, יונים מול נצים, בשאלת התקיפה בקבינט, פחות או יותר ידועה. התעלומה המרכזית נוגעת לעמדת שרי ש"ס. לאורך השנים היתה ש"ס לשון מאזניים גם באשר להכרעות מדיניות, מהסכמי אוסלו דרך ועידת קמפ-דייוויד עד המלחמה בלבנון. בגילו המתקדם, קשה לדעת עד כמה הרב עובדיה יוסף בקיא בפרטי הפרטים של ההתלבטות האסטרטגית הנוכחית. אבל לעתים נדמה שאנו שמים יותר מדי דגש על עמדתם של הרמטכ"ל גנץ וראש המוסד, תמיר פרדו, בעניין תקיפה באיראן ומשקיעים פחות מדי מחשבה בצעדי הנשיא אובמה או בדעתו של הרב עובדיה.

אם פרישת קדימה השבוע מהממשלה רלוונטית במשהו לסיפור האיראני, ייתכן שהיא נוגעת למה שעמיתנו יוסי ורטר כינה שלשום "חלטורה פוליטית במרעה" ("הארץ", 18.7). אחרי כניסתה המפתיעה של קדימה לממשלה אמנם נהנה נתניהו מתקופת זוהר קצרה שבה שוב תואר כקוסם פוליטי, אולם הקסם הזה התפוגג במהירות. המלחמה, עוד יותר מהפוליטיקה, היא ממלכת האי-ודאות. דברים משתבשים בדרך. פעמים רבות, מה שנראה בהתחלה כמהלך צבאי נועז, מתגלה בהמשך כמערכה יקרה, שאורכת יותר זמן ועולה ביותר אבידות וביותר נזק כלכלי מכל התחזיות המוקדמות.

הדוגמאות האחרונות לכך הן שתי מלחמותיה של ישראל בלבנון ומה שחוללה הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003 (ישנן, כמובן, גם דוגמאות מעטות הפוכות, כמו הפצצת המתקן הגרעיני הסורי ב-2007, שמקורות זרים מייחסים לישראל ושלא הובילה למלחמה). אי-אפשר להפחית ממשמעות האיום האיראני ואין סיבה לזלזל בכנות אמונתו של נתניהו בדבר הצורך לטפל בו. נתניהו וברק גם ראויים לאשראי על האופן שבו העלו את הסוגיה הזו למוקד העיסוק הבינלאומי בשנתיים האחרונות, הישג שלא היה מתממש בלא איום צבאי משמעותי מצד ישראל.

אבל מי שמשוחח עם הצמד מתרשם לעתים שהשניים משרטטים לעצמם תרחישים אופטימיים מדי באשר למה שתחולל תקיפה באיראן. עד כמה ייסדקו היחסים עם ארצות הברית, במיוחד אם אובמה ייבחר לתקופת כהונה נוספת? מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח על שוק הנפט העולמי? האומנם תתערב הקהילה הבינלאומית כדי לעצור את איראן ושלוחותיה מדרדור האזור למלחמה כוללת, או שתחליט דווקא שישראל צריכה ללמוד כי יש מחיר מסוים להחלטתה לפעול לבד, חרף האזהרות?

העורף

שאלה מטרידה, שצריך לשוב ולהעלותה בקביעות, נוגעת למידת המוכנות של העורף. ברק, שלא בטובתו, פלט לפני כמה חודשים כי מלחמה עם איראן תעלה בפחות מ-500 הרוגים בעורף. ברק הסתמך על הערכות של מומחי חקר ביצועים, שנדמה כי הן יכולות להתבדות כמעט באותה מידה שבה הן יכולות להתממש. מה שברק לא התייחס אליו הם הפערים העצומים שנותרו בהיערכות העורף, בעיקר בכל מה שנוגע לתפרי האחריות והסמכות שבין משרד הביטחון, המשרד להגנת העורף, רשות החירום הלאומית (רח"ל) ופיקוד העורף.

אין שום דמיון בין רמת ההגנה שלה יזכו יושבי מרכז החירום הלאומי, מתחת לאדמה בירושלים, לבין ביטחונם האישי של תושבי ירושלים בשכונות הסמוכות. ראש אמ"ן העריך השבוע בכנסת שברשות חיזבאללה 70-80 אלף טילים ורקטות. הערכות ישראליות קודמות דיברו על 60 אלף. אלה מספרים שקשה להתעלם מהם.

אלוף-משנה (מיל') רונן כהן, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן, סבור שישראל שוגה בהערכת חסר של היכולת האיראנית לגרום לה נזק על פני טווח זמן ארוך. איראן, אומר כהן, תפעיל ארגוני טרור וגרילה נגד ישראל "ובמלחמה מול גרילה, העיקר אינו מספר הנפגעים, אלא יכולתה לשבש את החיים הסדירים של האויב. אנחנו מתייחסים ללחימה באיראן כאילו מדובר בעוד מלחמת לבנון, פלוס מינוס. זו שגיאה. צריך להקשיב לנאומי נסראללה, מהמלחמה ואילך. הוא מדבר על דם וכלכלה, דם וכלכלה. הנזק המתמשך למשק הישראלי חשוב בעיני האיראנים וחיזבאללה לא פחות מגרימת הנפגעים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו