בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חופש הסירוס

הדרישה האינפנטילית של רשות השידור לאזן היא עלבון לרעיון פילוסופי יפה

5תגובות

מנחם בן שובץ לצדה של קרן נויבך בתוכנית "סדר יום" משום שנויבך "שמאלנית". מנחם בן גר בהתנחלות בשומרון, לכן הוא "ימני". אחר כך התברר שדעותיו בנושאים מסוימים אינן "ימניות" קלאסיות. נוצרה בעיה. הוחלט להחליפו בד"ר מרדכי קידר, פרשן בעיתון "מקור ראשון" ויו"ר עמותה הפועלת ל"חשיפת פעילות אנטי ישראלית של אנשי אקדמיה". "מקור ראשון" הוא עיתון בעל אוריינטציה ימנית; ציד אנשי אקדמיה שמאלנים הוא טרנד ימני משגשג. לגיבוי הוחתם גם מאיר עוזיאל - ממקימי "מקור ראשון" - על כל צרה שלא תבוא. ברשות השידור קיוו שבכך הושג סוף סוף האיזון הקדוש.

האיזון - או בשמו האמיתי "הסירוס" - הוא סיפור של תקופה. בין "דרך האמצע" של הרמב"ם, או "שביל הזהב" של אריסטו, לבין הפירוש המעודכן שמעניקה רשות השידור למושג איזון - זורם לו נהר של רדוקציה וכסילות. הרדוקציה אינה תמימה והכסילות אינה אותנטית, מדובר בשתי וריאציות של היתממות, שיובאו מעולמות עליונים - משרד ראש הממשלה (הממונה על רשות השידור).

תגובת רשות השידור לביקורת על המהלך מכילה את כל הרכיבים הרעילים שמרכיבים את ה"איזון" בפרשנותו החדשה. "מצער שאנשים המדברים בשם הפלורליזם, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה אינם מסוגלים לקבל דעות ועמדות השונות מאלו שלהם", נכתב בתגובה. "רשת ב' תמשיך לתת ביטוי למגוון הדעות בחברה הישראלית תוך שמירה על האיזון בשידורים".

השימוש שעושה רשות השידור במונחים "פלורליזם", "חופש ביטוי" ו"חופש הבעת דעה" הוא דוגמה להיפוך בין סיבה למסובב. האמת הרי הפוכה בתכלית: דווקא משום שרשות השידור - כלומר, זרוע ראש הממשלה לענייני תקשורת - אינה פלורליסטית ולא מסוגלת להכיל דעות מגוונות, כמו של קרן נויבך, הוחלט "לאזן" אותה עם דעה שמקובלת על נתניהו ועושי דברו (אגב עושי דברו: מעניין מי האיש שניסח את תגובת רשות השידור; מעניין מה הוא חושב לעצמו על עצמו; מעניין אם הוא נבוך כשהוא מנסח את השקר; מעניין אם הוא אומר לעצמו "טוב, זו בסך הכל עבודה"; או שאולי הוא מאמין במה שמבקשים ממנו להאמין).

ההיפוך בין סיבה למסובב נעשה על ידי שימוש מעוות במושגים: "חופש ביטוי" הופך בגרסה הפוליטית שלו ל"חופש סירוס". על כל הברה "שמאלנית" אמורה להיהגות הברה "ימנית"; על כל "דמוקרטית" אמורה להופיע "יהודית"; ליד כל אשה אמור לשבת גבר; ליד כל אדם רציני אמור להופיע מוקיון וכו'. מטרתו של מחול הביטול העצמי הזה - לאיין איי התנגדות למשטר. זו טקטיקה שמוחלת על מקומות מאוד מסוימים; איש בלשכת ראש הממשלה לא היה מעלה בדעתו לממש את תורת הסירוס על תוכנית שמרעיפה מילות חנופה על התנהלות השלטון.

התפיסה שלפיה כל רגע בחיים אמור להיות חלון ראווה דיאלקטי נועדה להכחיד אזורי תוכן עוינים. המטוטלת של בעד ונגד, של תזה ואנטיתזה, לא אמורה לפעול בפעימות של משבצות שידור; המטוטלת לא אמורה לנוע בין קרן נויבך למנחם בן כל כמה שניות, משל היו צמד דוגמני התוכן עירית לינור ואברי גלעד. המטוטלת אמורה לנוע על פני שטחים נרחבים, לאפשר מגוון דעות לאורך זמן, היא אמורה לאפשר תוכניות "שמאלניות" ותוכניות "ימניות", מבלי שהן יתנגשו זו בזו בכל רגע נתון עד שנקודת האפס תרוקן אותן מתוכן.

הפירוש האינפנטילי של רשות השידור למושג "דיאלקטיקה" הוא עלבון לאחד הרעיונות הפילוסופיים היפים (אפלטון, הרקליטוס), שבמרכזו עומד רצון לחתור לעבר האמת דרך מעבר סיזיפי בין נקודות קיצון אינטלקטואליות. ברשות השידור סתם רוצים לחתור תחת האמת כדי ללקק לבוס.

אנצ'ו גוש


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו