בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנשק החדש והיפה של המהפכה הרוסית

קסניה סובצ'ק, "הפאריס הילטון של רוסיה", היתה יכולה להמשיך לחיות את חייה הזוהרים כמנחת תוכניות ריאליטי פופולרית, אבל במקום זה היא החליטה לנעוץ את נעלי העקב שלה במשטר של פוטין

27תגובות

בחודש שעבר, כמה דקות לפני השעה שמונה בבוקר, מעט לפני "יום רוסיה", החג שמציין מאז נפילת ברית המועצות את לידתה של רוסיה החדשה, נכנסו שמונה בני אדם, חלקם חמושים, לבניין דירות יוקרתי בלב הבירה מוסקבה. כשנשמעה הדפיקה, קסניה סובצ'ק, בת 30, ילידת סנט פטרבורג, שרבים במדינה סבורים שוולדימיר פוטין הוא הסנדק שלה (היא טוענת שלא), פתחה את הדלת בכותונת לילה שקופה.

לפי כל הצהובונים, במוסקבה וגם בלונדון, סובצ'ק היא "פאריס הילטון של רוסיה", אשת החברה הגבוהה השנויה ביותר במחלוקת במדינה. אבל אם תשאלו אותה, לאחר תקופה ארוכה של מחאה, שבה יצאו עשרות אלפי בני אדם לרחובות, היא תענה שהיא עיתונאית פוליטית. בחדר שמאחוריה, בן זוגה, איליה יאשין, בעל פני תינוק בן 29 ומנהיג של מפלגת "החירות העממית", קם במהירות מהמיטה.

במשך שש שעות, שמונת חברי הצוות, ששייכים ל"ועדת החקירות של הפדרציה הרוסית", הפכו את הדירה מבלי להניח את נשקם או להסיר לרגע את המסכות שכיסו את פניהם. "את יודעת מה הסיפור", נזף בה אחד מהם. "אם היית מתחתנת עם איש ק.ג.ב טוב, זה לא היה קורה". הם התגרו בה והקריאו בפני יאשין מכתבי אהבה שכתב לה חבר לשעבר. הם השפילו אותה כששלחו אדם שישגיח עליה בשירותים. מיליוני רוסים ראו בעבר את סובצ'ק בלבוש מינימלי, אולם לראשונה, לא היתה זו הופעה ביוזמתה. לפי הדיווחים, השוטרים גילו בכספת שלה כמעט מיליון יורו וחצי מיליון דולר בעשרות מעטפות. המדינה, אומרת סובצ'ק כשהיא מתארת את השתלשלות האירועים של אותו היום, מצאה את האוצר שחיפשה והבהירה לה היטב את כוונותיה. "בין אם מדובר בכלא או בגלות", היא אומרת, "הם רוצים להשתיק אותי".

ביום שבו נכנסו החוקרים לדירתה, נערכו פשיטות בבתיהם של כמה מנהיגי אופוזיציה ברוסיה. אך המקרה של סובצ'ק הוא שונה: בתקופת הצרות החדשה הזאת, בשעה שפוטין שב לקרמלין לכהונה שלישית כנשיא, אין הרבה רוסים שמשקפים יותר טוב מסובצ'ק את מצבה של המדינה בהווה, לטוב ולרע. יש לה כסף, ובזכות יותר מ-470 אלף עוקבים בטוויטר (אחד החשבונות הפרטיים הפופולריים ביותר ברוסיה) יש לה גם קהל מעריצים רב. עתה, היא לוקחת סיכון ועלולה לאבד אותם במאבקה למען "דרך טובה יותר לחיות".

אי–פי

"בבקשה אל תקראו לי מהפכנית", היא התעקשה באביב, לפני שעלתה לשידור בערוץ הטלוויזיה "דוז'ד" (Dozhd, שמשמעותו גשם). ואולם, מאז החורף האחרון, שבו היא הפתיעה כמעט את כולם ואימצה את תנועת המחאה, הפכה סובצ'ק לאחת המעודדות הקולניות ביותר של האופוזיציה. היא ניצלה כל במה אפשרית ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונים, באינטרנט וברשתות החברתיות וטענה שיש להביא לשינוי במדינה ולשים קץ לשלטונו של פוטין, מדינת המשטרה והיעדר חופש העיתונות. היא נאמה בעצרות, חיפשה זיופים בתחנות הצבעה, הטיסה מאה מתושבי מוסקבה דרומה כדי לתמוך במנהיג מקומי, סיפקה מחנה אוהלים עם שירותים למפגינים ויצאה בקריאה לתמוך בלהקת פאנק רוק של נשים שחבשו מסכות כדי להסתער על הקתדרלה הגדולה בבירה. היא נעצרה בהפגנה ואף שהתה זמן קצר במעצר. למרות זאת, היא ממשיכה בפעילותה, מסכנת את הקריירה המצליחה שלה בשביל מולדת דמוקרטית יותר.

הזוג המוזר

סובצ'ק מכירה היטב את כוחו חסר הרחמים של הקרמלין. היא זוכרת כיצד יצא בוריס ילצין נגד אביה, אנטולי סובצ'ק, פרופסור למשפטים שכוכבו דרך לאחר נפילת ברית המועצות. סובצ'ק, איש גבוה, רזה ומשכיל, דמה בהתנהגותו ובמראהו לפוליטיקאי ממערב אירופה. הוא נראה כמו ההפך הגמור של הדוב הנמרץ והתוסס ילצין.

באוגוסט 91', במהלך ניסיון הפיכה שנועד להפיל את גורבצ'וב, אסף סובצ'ק את ההמונים סביבו, כשהיה ראש העיר לנינגרד. פוטין, לשעבר קצין בדרג בינוני בק.ג.ב, מונה שנה קודם לכן על ידי סובצ'ק לכהן בתפקידו הפוליטי הראשון. בשעות המתוחות ההן, פוטין כמעט שלא מש מסובצ'ק. הם נראו כמו זוג מוזר, אולם סובצ'ק, שלימד את פוטין בשנות ה-70, התעלם מהעבר של עוזרו בק.ג.ב ואף הבטיח לקדם אותו לתפקיד של שגריר. לאחר שניסיון ההפיכה נכשל, מונה פוטין לסגן בכיר, האחראי על קשרי הסחר הזרים בעיר שמחזרים רבים מרחבי אירופה צבאו על דלתותיה.

ב-95', ילצין, שקיבל את מושכות השלטון לאחר ניסיון ההפיכה, הלך ונחלש, וסיכוייו להיבחר בשנית היו נמוכים. הוא קרא לסובצ'ק ושאל אותו אם עליו להתמודד לנשיאות. סובצ'ק המליץ שבגלל מצבו הבריאותי של ילצין רצוי למצוא יורש לתפקיד. היה זה מבחן נאמנות, וסובצ'ק נכשל בו.

בחודשים הבאים התפרסמו בכלי התקשורת שורה של האשמות נבזיות נגד סובצ'ק. בין אם היו אלה חקירות לגיטימיות שניהלה המדינה ובין אם היו, כפי שטען סובצ'ק, חלק ממסע הכפשה שיזם הקרמלין, הן גבו בסופו של דבר מחיר כבד. ב-96', כאשר ניסה סובצ'ק להיבחר מחדש לראשות העיר, מקורב לקרמלין וסגנו לשעבר ניצח אותו בפער של פחות משני אחוזים. שנה לאחר מכן, כשהופיע כתב אישום נגדו, אושפז סובצ'ק בבית חולים בגלל מיחושים בלבו. תוכנית חילוץ סודית באה לעזרתו; דרך טיסה מיוחדת לפינלנד הוא נמלט בסופו של דבר לפאריס. ללא קשר ליחסו לסובצ'ק, העריץ ילצין את הנאמנות של פוטין למורו, ובזיכרונותיו הוא טוען כי פוטין עמד מאחורי תוכנית הבריחה.

בקיץ 99' כבר היה פוטין אחראי על השירותים הביטחוניים וסובצ'ק חזר הביתה. כמה חודשים לאחר מכן, מינה ילצין את פוטין לראש הממשלה בפועל, ואז בצעד מפתיע בערב השנה החדשה, העביר את כל סמכויות השלטון לידיו. כשפוטין התמודד בפעם הראשונה לנשיאות הוא נתן לסובצ'ק תפקיד בקמפיין הבחירות שלו. האישומים נגדו התפוגגו בדרך פלא. ואז, בפברואר 2000, מת סובצ'ק מהתקף לב בזמן נאום בחירות למען פוטין בקלינינגרד. "היינו מדברים שעות ארוכות", אמר פוטין. "הוא היה בשבילי חבר ומורה דרך".

כמה עיתונאים העלו את האפשרות שמותו נגרם מהרעלה, אולם הניתוח שלאחר המוות פסק כי סובצ'ק מת מוות טבעי. בעיני בתו, סיבת המוות היתה ברורה: הלחץ שנגרם בגלל רדיפות הקרמלין. כמה ימים לפני שמת, אמר סובצ'ק בראיון לטלוויזיה הרוסית שילצין הורה לפגוע בו. בהלוויה, פוטין בכה. "הם הפעילו עליו לחץ ללא הפסקה במשך ארבע שנים", הוא אמר, "ואז רדפו אחרי הבחור המסכן בכל רחבי אירופה". לצדו ישבה אלמנתו של סובצ'ק וצעירה בלונדינית בת 18 שרק חזרה מחופשה באמסטרדם. פניה החיוורות הוסתרו למחצה בצעיף שחור.

גטי אימג`ס

"כך נגמר החלק הראשון של חיי", אומרת סובצ'ק. היא שקעה בדיכאון, ובמשך חודשים לא עזבה את דירת המשפחה בסנט פטרבורג. "ואז ביום בהיר ושטוף שמש אחד, יצאתי החוצה ומיד הרגשתי שהמולדת שלי הפכה למקום מסויט. אמרתי לאמי שאני חייבת להתחיל חיים חדשים, בכוחות עצמי".

בשנה שעברה, כשמלאו לה 30, היתה ההכנסה של סובצ'ק - לפי הערכות של המגזין "פורבס" - 2.8 מיליון דולר. האימפריה התקשורתית שלה כללה קו אופנה, טורים קלילים במגזינים נוצצים, נתח בחברת טלפונים סלולריים מובילה, בושם בשם "כיצד להתחתן עם מיליונר", תוכניות ברדיו, ובעלות משותפת על מסעדת יוקרה באחוזה מפוארת במוסקבה, שנבנתה עוד לפני המהפכה. עם זאת, מקור ההכנסה העיקרי שלה היה הטלוויזיה.

היא הגישה מגוון מסחרר של תוכניות, בהן "הטופ מודל הבאה של רוסיה", הגרסה הרוסית לתוכנית של טיירה בנקס, ו"דום 2" (בית 2), תוכנית הריאליטי הוותיקה ברוסיה, הדומה ל"אח הגדול" הבריטי, מלבד העובדה, כפי שציין זאת מבקר בריטי, שהיא "מצליחה להפוך את הגרסה הבריטית של 'האח הגדול' למודל של טוב טעם ואנושיות". היא אף הגישה כמה תוכניות אירוח בנושאי אקטואליה כמו "גוסדפ" ו"וסובצ'ק לייב" בערוץ דוז'ד.

מאז שהאופוזיציה קמה לתחייה, דוז'ד, ניסוי כבלים ואינטרנט בן שלוש שנים בלבד, הפך לרשת התוססת והעצמאית במדינה. יש לרשת גם השפעה רבה, וכשדמיטרי מדבדב היה נשיא, הוא הקפיד להופיע בה. סובצ'ק היא אחת הכוכבות הגדולות של הערוץ. "זה אולי נראה כמו כאוס", היא אומרת, "אבל בפעם הראשונה בחיי אני מרגישה סוג של הרמוניה". למעשה, זו קרוסלה מסתובבת של אולפנים ובמות, וכל הופעה של סובצ'ק היא ניצחון הכולל טיפוס בנעלי עקב במעלה מדרגות סובייטיות, תוך כדי החלפות תכופות של בגדים, איפור, תסרוקות ואפילו משקפיים.

נקודת האל-חזור

"החיים החדשים האלה", כפי שמכנה אותם סובצ'ק, התחילו באוקטובר האחרון, לאחר שפוטין ומדבדב הכריזו על "רוקירובקה" (rokirovka) פוליטית, כמו הצרחה במשחק שחמט, שבה מתחלפים במקומות המלך והצריח כדי להגן על המלך. התוכנית, שלפיה יהפוך פוטין שוב לנשיא, ומדבדב לראש ממשלה, היתה צפויה לחלוטין אך עדיין הדהימה רבים. אפילו כמה נאמנים ותיקים של פוטין הרימו גבה כששמעו עליה. לפי סובצ'ק, זו היתה "נקודת האל-חזור". "אל תדמיין לעצמך התבוננות פנימית עמוקה", היא אומרת באחר צהריים קריר שבו נפגשנו לראשונה בחורף שעבר. "כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכולה לסתום את הפה".

במבט ראשון, דומה סובצ'ק יותר לנערה מתבגרת מאשר לכוכבת תקשורת. היא חזקה וגמישה, וברגעים שבהם היא יחפה, היא די קטנה. והיא קשורה ל"מאמא", אמה, לודמילה נרוסובה, סנאטורית בבית העליון של הפרלמנט. נרוסובה נחשבת לאחת מנאמנות הקרמלין, ומביעה דאגה רבה מבחירותיה ההפכפכות של בתה. "מאמא", שמעתי אותה מבטיחה לנרוסובה בלילה אחד בחודש מארס, "אני לא בכלא, בינתיים".

כאשה שידועה בעיקר בזכות אורח חייה החומרני, היא נותרה בעיני רבים ילדה מפונקת של הורים שהיו קרובים לצלחת השלטון הסובייטי, נערה הוללת שכישרונותיה שנויים במחלוקת, ומי שייבאה רק את הרע שבמערב. ואולם, סובצ'ק היא אשה משכילה וקראה לא מעט ספרים בחייה. היא גם מלאת הפתעות. לבד במעלית היא מתחילה לפתע לדקלם שני בתים משיריו של יוסף ברודסקי. עם זאת, היא ככל הנראה במיטבה כשהיא סופגת ביקורת ומשיבה אש. הומור עצמי, תופעה נדירה בקרב ידוענים רוסים, הוא הנשק החביב עליה.

לדבריה, השינוי העמוק שחל בה החל בערב אחד בחורף שעבר, שבו נתקלה בווסילי יקמנקו, אחד מעוזריו של פוטין, באחת המסעדות היקרות ביותר ברוסיה. יקמנקו, מנהיג לשעבר של תנועת הנוער "נאשי" (Nashi), שממומנת על ידי הקרמלין ושואפת לקדם צעירים פטריוטים מבטיחים, עמד בחיל החלוץ בכל הקשור לטיפוח רגשות אנטי-מערביים. סובצ'ק ארבה לו עם האייפון שלה. לדבריה, סרטון הווידיאו שהקליטה, שאורכו 77 שניות, היה ניסוי, מעין גרסה דיגיטלית של מנהג פופולרי שהיה קיים במדינות מזרח אירופה לאחר נפילת חומת ברלין, שדרכו נחשפו חברי המפלגה הקומוניסטית או המשטרה החשאית.

"ראו מי פה!" היא אומרת בווידיאו בקול נדהם. "הסתכלו במסעדה הזאת, בתפריט הזה: קוקטייל בליני במחיר 1,300 רובל לכוס (40 דולר), צדפות טריות במחיר של 500 רובל לאחת (15 דולר)". "זה לא מפתיע שאני פה", אמרה ליקמנקו הנבוך, "אבל אתה?"

הסרטון הפך ללהיט ביוטיוב. דוברת מטעם ארגון נאשי, כריסטיניה פוטפוצ'יק, כינתה בבלוג את סובצ'ק "זונה זולה". לאחר מכן, היא תיקנה את עצמה בטוויטר וכתבה: "קסניה, סלחי לי, טעיתי. ברור שאת לא זונה זולה, אלא יקרה מאוד".

רויטרס

הדור של הכלום

האופוזיציה ברוסיה היא סביבה אליטיסטית ביותר. בימי ברית המועצות, הורכבה המחתרת ממתנגדי שלטון, ובהם מדענים, סופרים, משוררים וכמרים, שהסתכנו במאסר בגולאג או בגירוש לגלות, והעזו - כפי שאמר סולז'ניצין - "לא לחיות חיי שקר". אפילו בעידן פוטין, רוב מתנגדי השלטון היו עד לאחרונה פעילי זכויות אדם נלהבים ומשפטנים.

בעשור שלאחר ילצין, למרות השחיקה בזכויות הפוליטיות, רק מיעוט עיקש יצא נגד השלטון. עתה, רבים באופוזיציה סבורים שסובצ'ק לא ראויה לעמוד בשורה אחת יחד עמם. עשור של התנהגות לא נאותה בפני המצלמות, הם טוענים, לא יכול להימחק בקלות. כשהיא דיברה בפעם הראשונה בעצרת בדצמבר, לפני יותר מ-80 אלף בני אדם, קריאות הבוז נשמעו מכל עבר. עד מארס, קולות אלה הלכו ופחתו. "אני מבינה את הפחד שלהם", אומרת סובצ'ק. "הם רואים איום: 'סובצ'ק תשחיר את פני האופוזיציה', וייתכן שהם צודקים. אבל אני לא יכולה לשנות את מה שעשיתי".

אנטון נוסיק, אחד הבלוגרים המובילים ברוסיה, ומחלוצי אתרי החדשות הדיגיטליים, מזהיר שלא להפחית מערכה של סובצ'ק. "הסיכונים הם אמיתיים", הוא מתעקש. "ומה שהיא עושה עשוי להתברר כחשוב הרבה יותר מפעילות של כל איש אופוזיציה אחר. לפוטין יש את העוצמה של הקרמלין מאחוריו, אבל לה יש משהו שלו אין: המעריצים". שגריר ארצות הברית החדש ברוסיה, מייקל מקפול, שמותח ביקורת רבה על הפקידות הרוסית, מכיר בכוחה של סובצ'ק. כמה שבועות לאחר בואו למוסקבה, הוא שלח לסובצ'ק הודעה בחשבון הטוויטר שלו: "מעוניין להשתתף בקרוב בתוכנית שלך. יש הרבה מיתוסים שצריך לנפץ".

בתקופת הבחירות לנשיאות, פיתחו אנשי האופוזיציה הרוסית אמצעים חדשים להגנה עצמית: צבא קטן ומתוחכם של פעילים שמסוגלים לתקוף ולבקר את השלטון ביוטיוב, בטוויטר ובאתרים אחרים בשפה הרוסית. אף אחד מהם לא השתמש בארסנל הדיגיטלי הזה יותר מאשר סובצ'ק. ככל שהביקורת הפוליטית שלה הלכה והעמיקה, היא החלה להשתתף ביותר ויותר פרודיות וסרטונים שלועגים לקמפיין הבחירות של פוטין, שגייס אמנים ושחקנים למענו. באחד הסרטונים נראית סובצ'ק מדברת בקול מהוסס, כמו בת ערובה שמאיימים עליה באקדח, כדי להלל את המועמד שעשה כה רבות למען רוסיה, זאת מבלי להזכיר את שמו של פוטין. יותר משני מיליון בני אדם צפו בסרטון ביוטיוב.

לפי הערכות, 66 מיליון רוסים משתמשים מדי יום באינטרנט, המספר הגדול ביותר של גולשים במדינה אחת ביבשת אירופה. מספר זה הולך וגדל במהירות עצומה, כמעט יותר מבכל מדינה אחרת בעולם.

הרוסים אימצו את הרשת לא רק כבמה לדיון ציבורי, אלא גם כמקלט של מוצא אחרון, מעין בית משפט של אזרחים, שבו אפשר לשחרר את הזעם ולהעלות הוכחות לכל הפרת חוק של פקידים ועובדי ציבור. סרטוני וידיאו שבהם ניתן לראות התנהגות לא נאותה של שוטרים, גניבה בחסות המדינה ואפילו תאונות דרכים, הופכים בתוך דקות ללהיטים באינטרנט.

העולם הדיגיטלי חידש את המלחמה שהתקיימה במאה ה-19 בספרות הרוסית ואת המאבק בין אבות לבנים. ועתה, המשמר הישן, הדור הראשון שנולד לאחר מלחמת העולם השנייה ותפס את השלטון ברוסיה, נלחם נגד "הדור של הכלום", שהתבגר בעשור הראשון של המאה החדשה.

אי–פי

במוסקבה, ובאינטרנט, בני דור זה קוראים לעצמם המעמד היצירתי (kreativny klass). הם משתמשים במילים באנגלית ומהללים לא רק את המותגים (brendy) ואת הטרנדים (trendy), אלא גם את הסובלנות (tolerantnost). סובצ'ק יכולה לשמש גשר בין הדורות יותר מכל אחד אחר. היא נעה בין עולמות ופלטפורמות תקשורתיות שונות, ויש לה חברים אוליגרכים ופקידי מדינה בכירים.

אף על פי שסובצ'ק מגדירה את עצמה כעיתונאית פוליטית, לא כולם בתחום הזה, כפי שמציין פאבל גוסב, קיבלו אותה בברכה. גוסב, בן 63, עורך "מוסקובסקי קומסומולטס" (Moskovsky Komsomolets), אחד העיתונים הפופולריים ביותר ברוסיה, הכיר היטב את אנטולי סובצ'ק, והוא אף מכיר את פוטין מראשית שנות ה-90.

ב-92', כסגנו של סובצ'ק, פיקח פוטין על הליך רכישה, שבו קנה גוסב עיתון חדש בסנט פטרבורג בשם "צ'אס פיק" (Chas Pik). כעורך בכיר וראש איגוד העיתונאים במוסקבה נפגש גוסב בקביעות עם פוטין בשיחות רבות, שבהן הדברים שנאמרים אינם לציטוט.

העיתון שלו, אחד הראשונים שעבר למתכונת של טבלואיד בעידן הפוסט סובייטי, עקב אחר כל מעלליה של סובצ'ק. לדבריו, "היא לא היתה רק אשת החברה הגבוהה, אלא כזו עם תדמית איומה, שמאחוריה שובל ארוך של שערוריות".

מהריאליטי למציאות

"אבל", הוא מוסיף, "היא ילדה חכמה. היא הבינה בדיוק בזמן שעליה לשנות את התדמית. היא הבינה שיש ביקוש רב לז'אן ד'ארק". לפי גוסב, התפנית האחרונה שעברה סובצ'ק עשויה להתברר כפזיזה. "העולם הווירטואלי", הוא לועג ומביט במסך המחשב שעל שולחנו, "הוא המקום שבו האופוזיציה חיה". לדבריו, "80% מהתוכן באינטרנט הוא זבל: שקרים, עיוותים, סילופים ושטויות". "בלוגרים", הוא טוען, חיים בעולם הרשתות החברתיות, הרחק מהמציאות. קסניה וחבריה המהפכניים שוכחים דבר אחד: פוטין חי בעולם הזה", הוא אומר, אצבעו נוקשת בשולחן ונעלו ברצפה, "והוא לא אחד שפשוט עוזב".

העלילה של "דום 2", ללא ספק הפרויקט הרווחי ביותר של סובצ'ק והמוכר מכולם, היא פשוטה: המתמודדים בונים בית ומתחרים על מציאת שותף או שותפה. החיבור המוצלח ביותר יזכה לבסוף בבית. בשמונה השנים שבהן משודרת התוכנית, רגעי השיא שבה כללו פורנו חובבני, על מגוון הצירופים המגדריים האפשריים. ב-2005 חתמו פוליטיקאים במוסקבה על עצומה המבקשת להביא להוררת התוכנית. הם התלוננו שהיא "מנצלת את העניין של הציבור במין", והאשימו את סובצ'ק בסרסרות.

זהו מחזה מפחיד ועגום, דומה למצב שבו אסיר לשעבר בא למפגש אצל קצין שחרורים. כשהשתתפתי בצילומי התוכנית במארס, סובצ'ק רצה בדממה לאורך המבואה שמעוצבת בסגנון סובייטי ועלתה בחופזה על גרם המדרגות. בחדר הבקרה, שישה מפיקים לבושים בחולצות טי וג'ינסים הסתכלו על קיר מלא במסכי טלוויזיה. המסכים הראו את המתרחש "בדירה עירונית" מסוידת בצבעים מזעזעים ואת סובצ'ק מתרוצצת ממקום למקום.

קשה היה לומר מה פחות מעורר קנאה: מקום העבודה של המפיקים או זה של המתמודדים. סובצ'ק התיישבה בנוחות על ספה מול ונצ'סלאס ונגרזנובוסקי, טיפוס עגמומי מדרום המדינה, שהצטרף לצוות המתחרים והתגאה בכוחותיו העל-טבעיים. בדצמבר, לאחר שורה של ניסיונות כושלים למצוא זיווג, ולאחר שכמעט הודח, הוא התחתן עם מתמודדת אחרת בתוכנית. מעריצי "דום 2" יכולים לעקוב בשידור חי אחר חייהן של "הדמויות" האהובות עליהם בדירה. בדומה לאופן שבו התגאתה המדינה בקוסמונאוטים שלה, ששהו חודשים ארוכים בתחנת החלל מיר, כך הפכה התוכנית והצפייה במשתתפים למסורת רוסית. בזמן הצילומים, היה זה יומו ה-1,182 של ונגרזנובוסקי בתוכנית (השיא היה 1,758).

סובצ'ק העניקה לו עצה כיצד להתמודד עם אשתו החדשה. "אסור לך להיות עצלן", היא אמרה, חוזרת על המילים שהמפיק הורה לה לומר. בשביל סובצ'ק זו היתה הופעה נדירה: מונוטונית וללא הבעת רגשות. לאחר מכן, היא אמרה לי בנימה של התנצלות: "החוזה שלי עוד מעט מסתיים. אני לא יכולה להפר אותו". ביוני, לאחר הפשיטה על ביתה, כבר לא היה בכך עוד צורך. היא פוטרה מ"דום 2" ומתוכנית "הטופ מודל הבאה".

לאחר קריסת ברית המועצות, ניבא אנטולי סובצ'ק את הבעייתיות שתצוף בעתיד על פני השטח. "מערכת טוטליטרית" הוא כתב ב-92', בספרו "למען רוסיה חדשה", "משאירה מאחוריה שדה מוקשים ששוכן במבנה החברתי של המדינה ובפסיכולוגיה האינדיבידואלית של האזרחים. המוקשים מתפוצצים בכל פעם שהמערכת ניצבת בפני סכנה של פירוק, והארץ ניצבת בפני תהליך אמיתי של בנייה מחדש". המדינה, כמובן, לא צפויה להיכנע. "מודרניזציה" (Modernizatsia), אומר גוסב, "היא מילה שבה משתמש מדבדב. פוטין כמעט שאינו משתמש בה".

אי–פי

ועדיין, חזרתו של פוטין הפיחה רוח חדשה באופוזיציה. טענות על שחיתות הופנו לעבר חברים במעגל הפנימי של פוטין, שהוצף בבעיות: פנסיות שצריך לשלם וצבא מיושן שצריך לשקם. רוסיה נותרה עשירה בנפט, אולם כמות הכסף שיוצא מהמדינה הגיעה לשיא חדש: 35.1 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה, כמעט פי שניים מהנתונים של השנה שעברה.

לא סוס טרויאני

בבוקר שאחרי הפשיטה נראתה סובצ'ק רועדת. היא הרכיבה משקפי שמש שחורים ולבשה שמלה שחורה. קולה היה שקט ופניה נפולות. היה לה אותו המבט כמו בהלוויית אביה. לפתע היא נראתה פגיעה, בהלם, מחפשת מישהו שיחזק אותה. "אל תעזו להפוך אותי לסוס טרויאני", היא התחננה באחת משיחותינו האחרונות. "אני לא פוליטיקאית, לפחות עדיין לא", אמרה.

מאז נקראה סובצ'ק פעמיים לחקירות. היא שכרה להגנתה עורך דין מפורסם, הנרי רזניק, מעין "אלן דרשוביץ של רוסיה". במקביל, היא נסעה והשתתפה בכנסים פוליטיים בניו יורק, מיאמי, אסטרחן, לונדון, יקטרינבורג ובחודש שעבר באלסקה. ב-6 ביוני, היא צייצה כי גילתה דבר חדש: ילנה סקרינק, לשעבר שרת החקלאות בממשלתו של פוטין, יצאה לטייל, כך היא טענה, נושאת עמה תיק "בירקין" של הרמס מעור תנין, שעולה 20 אלף יורו. חמישה ימים אחר כך דפקו כוחות מיוחדים על דלת ביתה של סובצ'ק. מאז, החזירו החוקרים לסובצ'ק את דרכונה, אך לא את כספה. היא מעריכה שבעתיד ייפתח נגדה משפט על העלמת מסים, אולם טוענת כי אין פגם בניהול חשבונותיה.

"אמא שלה תמיד יכולה להתקשר לפוטין", אמר לפני הפשיטה בוריס נמצוב, שכיהן בעבר כסגן ראש ממשלה של ילצין, ועתה הוא אחד ממנהיגי האופוזיציה שהחוקרים ערכו חיפוש בדירותיהם. הנשיא, לעומת זאת, לא מראה הרבה סימני רחמים, וסובצ'ק משתמשת בכל אמצעי העומד לרשותה כדי להגן על עצמה.

המשטר, היא אומרת, משחק במשחק של "מלחמת מעמדות", ומנסה לעורר בציבור שנאה כלפי העושר שלה. "אבל במדינה הזאת, מאז 1917", היא כתבה לאחרונה באחד מעיתוני רוסיה, "אסור לטפח שנאה על רקע מעמדי. זה כמו לתת לילדים לשחק בגפרורים". היא המשיכה: "הכפישו אותי בדרך אחרת. אני מבטיחה, למען השלום במדינה, להעניק לכם מספיק סיבות לבקר אותי". *

תרגום: עדי ערמון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו