בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אזעקת אמת: ירושלים של רומני

מיט רומני בא לבקר, הבטיח הבטחת בחירות והתבלבל קלות. מאיה לקר בוחנת את האמת ואת השקר בציטוט של השבוע

תגובות

“אני חושב שמדיניות ארצות הברית היתה תמיד להציב את השגרירות בסופו של דבר בבירה, ירושלים. אם אהיה הנשיא, ארצה לקבל את ההחלטה בהתייעצות עם הממשלה בישראל באותו זמן... השגרירות שלנו תהיה בירושלים, אבל העיתוי יהיה משהו שארצה לתאם עם ממשלת ישראל”.

יחסית לפוליטיקאי חסר ניסיון בתחום מדיניות החוץ, המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארצות הברית מיט רומני צלח את ביקורו באירופה ובישראל בהצלחה. הוא עיצבן את הבריטים ‏(כשפיקפק ביכולתם לאבטח את האולימפיאדה‏) את הפולנים ‏(כשעוזרו קרא לעיתונאים “שקו לי בתחת”‏) ואת הפלסטינים ‏(בשל הערתו כי הכלכלה הישראלית חזקה מהפלסטינית מסיבות “תרבותיות”‏). אבל בכל זאת, נראה שהוא הצליח להימנע מאמירות מביכות ברמה היסטורית.
לפי הציטוט שלעיל, מתוך ראיון שנתן רומני בתחילת השבוע לרשת CNN, למלכודת אחת הוא נפל - ההבטחה להעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים. חברי הקונגרס האמריקאי אכן העבירו ב–95’ חוק הקובע כי השגרירות תעבור מתל אביב לירושלים ב–99’ לכל המאוחר. אולם החוק מעולם לא יושם - וכל הנשיאים האמריקאים שכיהנו מאז חתמו מדי שישה חודשים על דחיית המעבר מנימוקים של ביטחון לאומי.

לפי בדיקתו של העיתונאי גלן קסלר ב”וושינגטון פוסט”, המפלגה הרפובליקאית הצהירה, לפני כל מערכת בחירות מאז 96’, כי נשיא רפובליקאי יעביר את השגרירות לירושלים. כך עשה גם ג’ורג’ וו. בוש, שבנאום שנשא באייפא”ק ב–2000, אמר כי “משהו יקרה כשאהיה נשיא: ברגע שאכנס למשרד אתחיל בתהליך של העברת השגריר לעיר שישראל בחרה לה כבירה”. בוש חתם על דחיית העברת השגרירות בכל חצי שנה בשמונה שנות הכהונה שלו. אי אפשר לומר בוודאות שרומני לא יעביר את השגרירות לירושלים אם אכן ייבחר לנשיא ארצות הברית, אך ניסיון העבר מלמד שזו הבטחה שיתקשה לעמוד בה.

ההתבטאות שעוררה את הביקורת החריפה ביותר על רומני בעת ביקורו בישראל היתה על דבריו בנאום בפני תורמים של המפלגה הרפובליקאית בירושלים. בנאום ייחס רומני את הצלחתה של הכלכלה הישראלית לעליונות תרבותית על פני הפלסטינים. הוא הואשם בגזענות ובהתעלמות מהכיבוש - הסיבה המרכזית לפער העצום בין הכלכלות. אבל הוא גם טעה בנתונים. “התוצר הגולמי לנפש בישראל הוא 21 אלף דולר בעוד שברשות הפלסטינית הוא רק עשרת אלפים דולר”, הוא אמר. למעשה, הפער גדול עוד יותר: התל”ג בישראל הוא כ–31 אלף דולר, וברשות הפלסטינית, לפי הבנק העולמי, הוא כ–1,500 דולר.

עוד כתבות בנושא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו