בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ימאים הודים באו לחיפה לחלוק כבוד לגיבור חיל הפרשים

הצבא ההודי קיים השבוע טקס זיכרון לחיילים שנפלו בקרב על כיבוש העיר מידי הטורקים

2תגובות

בשעת בוקר מוקדמת, ביום שלישי, הצטופפה קבוצת קצינים בכירים מחיל הים ההודי בבית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה. החבורה הנכבדה, בראשות קצין בדרגת תת-אדמירל, שמה פעמיה לחלקה ההודית של בית הקברות, שם טמונים חיילי צבא הוד מלכותה שנהרגו במלחמת העולם הראשונה.

המשלחת היתה חלק מקבוצה של 1,350 ימאים וקצינים הודים שהגיעו השבוע לנמל חיפה בארבע אוניות מלחמה, במסגרת ביקור ידידותי, שכלל גם סיור מודרך בעיר ומשחק כדורסל נגד חיל הים הישראלי.

החלקה ההודית בבית הקברות מחולקת לשניים: בחלק אחד מצבה גדולה עם שמות חיילים הינדים, שלפי המסורת נשרפו לאחר מותם ואפרם פוזר בנהרות הקדושים של הודו. בחלקה השנייה יש קבר אחים לחיילים הודים מוסלמים. הקצינים הבכירים הניחו שם זרי פרחים ושמעו סקירה על ההיסטוריה הייחודית של האתר.

"זה סיפור מדהים שבישראל כמעט לא יודעים עליו", אמר יגאל גרייבר, חבר הנהלת "העמותה לתולדות חיפה", שמתעדת זה 15 שנים את ההיסטוריה של העיר. "כבר 90 שנה כמעט שהצבא ההודי מציין מדי שנה את 'יום חיפה', וחוגג את שחרור העיר מ-400 שנות שלטון טורקי", סיפר. "זו המקבילה שלהם לאופן שאנחנו רואים את קרב גבעת התחמושת".

חגי פריד

כמו בכל סיפור טוב, גם במערכה על חיפה יש גיבור-על, שמכונה במיתוס ההודי "גיבור חיפה". מי שחשף אותו היה פרופ' יצחק קרונזון, קרדיולוג יליד חיפה שחי בניו יורק. לפני 20 שנה הוזמן לביקור מקצועי בהודו. שינוי בלתי צפוי במסלול הנסיעה הביא אותו לעיר ג'ודפור במדינת רג'סטאן. בבית המלון שהתארח בו הופתע לראות פסל של חייל הודי עם הכיתוב: "גיבור חיפה". על המסע שיצא אליו בעקבות התגלית כתב ב"הארץ" באפריל 1993, תחת הכותרת: "מייג'ור טאקור דלפאט סינג, גיבור חיפה".

הסיפור מתחיל עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב-1914. מושבות האימפריה הבריטית התבקשו לסייע בכוח אדם ובציוד. הנסיכויות ההודיות הגדילו לעשות. בין היתר, הן שלחו את יחידת הפרשים המובחרת של ג'ודפור, שהורכבה מלוחמים אמיצים ומסורים, שגדלו על מסורת קרב של מאות שנים.

ב-1918 הם הגיעו לאלכסנדריה שבמצרים ומשם הובלו ברכבת לעזה. משם יצאו ברגל או רכובים למסע של 800 קילומטרים בישראל, ועברו באשקלון, ירושלים, בקעת הירדן וחיפה. בספטמבר חצו את נחל קישון והסתערו על חיפה המבוצרת, שהגן עליה כוח של אלף טורקים.

האש הכבדה שנורתה עליהם מתותחים וממכונות ירייה לא הרתיעה אותם. ב-23 בספטמבר החלה הסתערות משולבת, שבה הם פרצו לעיר התחתית דרך האזור המכונה היום צומת הצ'ק פוסט. ליד תחנת הרכבת המזרחית נהרג דלפאט סינג כשניסה להסתער על מקורות הירי. פקודיו הנזעמים פרצו להעיר בדהרה וחיסלו כל מי שנקרה בדרכם. כ-700 חיילים טורקים, בהם שני קצינים גרמנים, נפלו בשבי. 16 תותחים ועשר מכונות ירייה נלקחו שלל. שלושה הודים נהרגו ו-80 נפצעו. משם המשיכו הפרשים לדמשק, חומס וחאלב.

"הניצחון הושג למרות נחיתות מספרית ולמרות האש שעשתה שמות בסוסים וברוכביהם... רק המייג'ור דלפאט סינג היה מסוגל להפיח באנשיו רוח גבורה שכזאת, ולהובילם לניצחון המזהיר", כתב קרונזון. "זה היה הקרב היחיד במלחמת העולם הראשונה שבו כוח פרשים דוהר כבש עיר מבוצרת", סיכם.

כלי הנשק שתפסו החיילים ההודים בחיפה מוצגים מאז בג'ודפור. בבירה, דלהי, נבנתה אנדרטה המנציחה אותם ואת "גיבור חיפה". מאז 2010 מתקיים גם בישראל טקס שנתי לזכרו. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו