חברתי

ביקור עצוב באברבנאל לפני הקיצוצים

איך קוצץ התקציב דווקא לביה"ח שגג אסבסט מכסה את בנייניו הישנים, במקלחותיו יש עובש ובמטבחו עכברים, ואפילו מנהלו סבור שיש בתי כלא שבהם התנאים טובים יותר

אור קשתי
אור קשתי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור קשתי
אור קשתי

שקף אחד קטן, שהראה השבוע פרופ' יוסי זעירא מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, מתאר במידה רבה את הסיפור הכלכלי-החברתי של העשור האחרון. בהתבסס על נתונים של בנק ישראל, מצא זעירא שהתוצר לעובד עלה בין 1999 ל-2011 בכ-20%, בעוד השכר הריאלי לעובד נשאר ללא שינוי. לדבריו, הנתונים אמנם מתייחסים למגזר העסקי, אבל נכונים גם בהיבט הרחב של המשק. העלייה בתוצר היא הצמיחה שראש הממשלה כה אוהב להתגאות בה. העובדה שהיא לא חילחלה לכ-3.5 מיליון השכירים (ועוד כ-250 אלף עצמאים קטנים) פחות זוכה לדגש, אם בכלל. בעלי ההון הגדולים, אומר זעירא, התעשרו עוד יותר, הרבה יותר. רוב האוכלוסייה נשארה באותה רמה של הכנסה. מבחינת 99% מהישראלים זהו עשור אבוד.

זעירא הציג את הנתונים ביום שני בערב, באירוע שנערך בתל אביב לרגל הוצאת הספר "אפשר גם אחרת - מתווה לכינונה של חברה מתוקנת" (בעריכת פרופ' יוסי יונה ופרופ' אביה ספיבק, הוצאת הקיבוץ המאוחד). הספר מרכז את הדו"חות של ועדות המומחים האלטרנטיביות שליוו את מחאת הקיץ שעבר. באותו יום, כמה שעות קודם לכן, אישרה הממשלה, ברוב גדול, את ההצעה שגיבש משרד האוצר לקיצוצים בתקציב ולהעלאת מסים בהיקף של כ-14.4 מיליארד שקלים.

אין כמו מסים עקיפים, ביניהם המע"מ, כדי להגביר את האי-שוויון החברתי. על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם בשנה שעברה, המסים העקיפים הם 44.2% מההכנסה החודשית נטו של משפחה מהעשירון התחתון. משפחה בעשירון העליון תוציא רק 11.5% מהכנסתה נטו על מסים עקיפים. בשנה-שנתיים האחרונות היו הכנסות המדינה ממסים עקיפים גבוהות יותר מאלה שהושגו דרך מסים ישירים. גם כעת לא ננקטו צעדים כמו העלאת מס חברות.

ועוד לא הזכרנו את הגידול, ב-38%, בהשקעות של ממשלת בנימין נתניהו בשטחים ב-2010-2011. שר האוצר, יובל שטייניץ, צודק. לא כיף לדבר על ההיבטים הכספיים של הכיבוש.

המחאה הציבורית נגד הקיצוצים והעלאת המסים צפויה להתחדש כבר במוצאי שבת. "ממשלת ישראל נחושה לספק למחאה את החמצן הדרוש להתחדשותה", אמר באירוע ביום שני פרופ' יוסי יונה. זעירא, שעמד בראש צוות המומחים האלטרנטיבי לכלכלה, סבור שאמנם היה צריך להעלות את המסים הישירים ואת מס החברות, לא את המע"מ, אך לדעתו צריך להכיר בכך ש"לראשונה מחליטה הממשלה לסגור חלק גדול מהגירעון באמצעות העלאת מסים ולא דרך קיצוץ בהוצאות החברתיות. שם ברור שאי אפשר לקצץ - וזהו ניצחון למחאה".

אין לובי

גם אם הקיצוץ הרוחבי בתקציב משרדי הממשלה, שרק מעטים הוחרגו ממנו, נראה לכאורה קטן (5% בתקציב השנה הנוכחית ו-3% נוספים בתקציב שנת 2013), במקרה של משרד הבריאות הוא יפגע באיכות השירות והטיפול שמקבלים החולים, ויותר מכל הוא יפגע בחולי הנפש, שאין להם לובי חזק בכנסת והם לא ייצאו להפגין ברחובות.

רבים ממשרדי הממשלה הצליחו לחמוק מהקיצוץ הראשוני, או לכל הפחות לצמצם אותו. הסחר-מכר הפוליטי על התקציב התחיל עם אביגדור ליברמן מישראל ביתנו, שתמורת תמיכתו בתוכנית הקיצוצים הכללית הסכים האוצר להחריג את משרד הקליטה מהקיצוץ הרוחבי. אחריו שרי ש"ס צימצמו את הפגיעה במשרד השיכון ובהמשך גם שרי עצמאות ביטלו קיצוץ בסך 100 מיליון שקל, שהוטל על משרד הביטחון כעונש על הצבעתם נגד התוכנית ביום שני, וגם הפחיתו משמעותית את הקיצוץ במשרד התמ"ת. אבל לא כולם הסתדרו.

בית החולים אברבנאל. ממשרד הבריאות נמסר כי בתקציב 2013 יהיה כנראה קיצוץ נוסף צילום: דניאל צ'צ'יק

בראשית השבוע הסתכם הקיצוץ בתקציב משרד הבריאות ב-2012 ב-18 מיליון שקל, שכ-9.4 מתוכם מיועדים לפיתוח בתי חולים. בעזרת קמפיין נמרץ לטובת בית החולים ברזילי באשקלון, גם בתוך מערכת הבריאות, הושג שלשום המימון הדרוש להמשך המיגון של חדר המיון בבית החולים.

הקיצוץ בתקציב לפיתוח בתי חולים - שעל פי החלטת משרד הבריאות מוקדש במלואו לטובת המוסדות הפסיכיאטריים - נותר על כנו. במשרד הבריאות אומרים שקיצוצים משנים קודמות כבר יצרו גירעון מצטבר של כ-230 מיליון שקל. "הקיצוצים יצרו דפוס של שיתוק, שלא מאפשר להחזיק את הראש מעל המים", אומר מקור במשרד הבריאות.

מבין בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, נדמה שמצבו של בית החולים אברבנאל בבת ים הוא הקשה ביותר. זה לא מפתיע. רמת התשתיות הירודה בבית החולים ידועה לראשי משרד הבריאות ומשרד האוצר כבר מסוף שנות ה-90, ובשנים האחרונות פורסמו עליו לא מעט כתבות. דווקא בשל כך קשה להשלים עם הקיצוץ, שעלול לפגוע בתוכנית לחידוש בית החולים שנמצאת בשלבי אישור. "נוצרה דינמיקה של קיצוצים", אומר גורם אחר במשרד הבריאות, "זה הפך לריטואל".

בשנת 2003 החליטה הממשלה לסגור את אברבנאל. ההחלטה לא יושמה, בין השאר בגלל העיכוב באישור הרפורמה בבריאות הנפש, אבל מאז ועד היום לא קיבל בית החולים תקציב לפיתוח.

בבית החולים מאושפזים כיום 300 בני אדם. הבניין שבו נמצאת המחלקה לבני נוער אוטיסטים נבנה בשנות ה-40. הגג עשוי אסבסט, "אבל כל עוד החומר לא מתפורר, אפשר להמשיך", מסבירים הרופאים. בכל חדר יש שלוש מיטות ושתי ארוניות קטנות. בחדרים רבים הטיח מתקלף, המיטות חלודות. במחלקה הצמודה, המיועדת לבני נוער, המצב דומה: שלושה בני נוער בחדר שגודלו שלושה מטרים על שני מטרים וחצי, שבקושי אפשר לזוז בו. על מרחב אישי אין מה לדבר. "אם כך נראה גן עדן, אז איך נראה פאקינג גיהנום", כתב מישהו על אחד הקירות.

27 בני נוער מאושפזים במחלקה, חלקם לתקופות ארוכות. ביציאה מהמחלקה אחת האחיות מבקשת שניכנס גם למטבח. הצוות הסיעודי מקפיד לסגור היטב את דלתות הארון שמתחת לכיור. הם מספרים שבלילות יוצאים מהביוב ג'וקים ולפעמים גם עכברים.

העליבות בולטת גם במחלקה לחולים כרוניים, שבה מאושפזים כ-30 מבוגרים. בקצה המסדרון שלוש מקלחות. כל מקלחת היא תא צר ומוארך בגודל של מטר על מטר וחצי. בכמה תאים העובש מאיים להשתלט. "המקום הזה לא ראוי למגורי אדם, זאת חרפה", אומר בשקט אחד האחים. "אומרים לנו שאין חריגה מהסטנדרט - מי שקבע את הסטנדרט הזה צריך לגור כאן לפחות ליום אחד".

מנהל בית החולים, ד"ר יהודה ברוך, מסכים. "זה לא הסטנדרט המקובל במאה ה-21", הוא אומר. "בחלק מהמחלקות אצלנו התנאים גרועים יותר מאשר בכמה בתי סוהר. להרבה חולים אין אופציה אחרת, מכיוון שכ-50% מהאשפוזים הם בכפייה. הם אפילו לא יכולים לומר שהם רוצים הביתה. אין בכלל ספק שהטיפול בחולים נפגע בגלל התנאים".

התקציב השנתי של בית החולים מסתכם בכ-100 מיליון שקלים. כ-85% מהסכום מיועדים לתשלום משכורות והשאר מתחלק בין תרופות, אוכל, הסעות, שמירה, חשמל ומים, תשלומי ארנונה ועוד. "כל הזמן מתפרקים כאן דברים, ואנחנו מנסים לשים טלאי על טלאי, עד הפיצוץ הבא", אומר ד"ר ברוך.

את המזגנים מפעילים רק החל מ-15 במאי, גם אם החמסין מקדים לבוא. את מספר החולים הנשארים בסוף שבוע מחשבים בקפדנות, כדי לראות אם אפשר לחסוך עוד כמה שקלים על מזון. בהעדר תקציב פיתוח, כל תיקון - צביעה של קיר מתקלף, תיקון מזגן - בא על חשבון משהו אחר. "המקורות התקציביים יובשו כי כולם אמרו שבית החולים תיכף נסגר", אומר סגן מנהל בית החולים, ד"ר מוטי משיח, "כבר כמעט עשר שנים שאנחנו בין חיים למוות מבחינת התנאים הטיפוליים".

החלטת הממשלה לסגור את אברבנאל אמנם לא בוטלה רשמית, אבל בשנה שעברה אישר משרד הבריאות תוכנית הכוללת בין השאר שיפוץ של מחלקות הנוער ופתיחת הוסטל לאוטיסטים במצב קשה. לדברי ברוך, התוכניות ממתינות לאישורים בוועדות לתכנון ולבנייה. כעת הוא חושש שגם אם יתקבלו האישורים, התקציבים הנדרשים יקוצצו. "יש קצת אור בקצה המנהרה. אני מקווה שעכשיו לא יחסמו אותו".

את ההזנחה הפושעת של אברבנאל אי אפשר לנתק מכלל הקיצוצים שספגה מערכת הבריאות, שמוקדם לדעת אם ההסכם שנחתם עם הרופאים לפני כמה חודשים הצליח לתקן. לדברי פרופ' נדב דוידוביץ מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצבו של אברבנאל הוא "מקרה מבחן קיצוני של הזנחת הרפואה הציבורית. בתי החולים הכללים הגדולים מצליחים לכסות על כך באמצעות שר"פ ותרומות, דברים שקיימים פחות בבתי חולים בפריפריה ולא קיימים בכלל במוסדות פסיכיאטריים. אם איכילוב ותל השומר היו צריכים להסתמך רק על תקציב מהמדינה, הם לא היו שונים בהרבה מאברבנאל".

על פי מחקרים שנערכו בישראל ובעולם, אחד מכל ארבעה אנשים יזדקק לטיפול נפשי לפחות פעם אחת בחייו. מחלות נפש, יחד עם מחלות הלב והסרטן, הם שלושת התחלואים השכיחים בישראל. למרות השכיחות הגבוהה, לפי ניתוח של צוות הבריאות בוועדות המומחים האלטרנטיביות שפורסם לפני כשלושה חודשים, רק כ-5.5% מתקציב הבריאות מוקצים לבריאות הנפש. באזורים נרחבים, בעיקר בפריפריה וביישובים ערביים, אין כלל או כמעט שאין מרפאות לבריאות הנפש.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי אין כוונה לבטל את התוכניות לשדרוג התשתיות בבתי החולים לבריאות הנפש וכי "משרד הבריאות והאוצר הציבו את התחום בראש סדרי העדיפויות. בסיכום התקציבי לשנים 2011-2012 התחייב האוצר להקצות 100 מיליון שקלים לשדרוג התשתיות". סכומים אלה, אומרים באוצר, מתוספים להשקעה של למעלה מ-300 מיליון שקל במרפאות ציבוריות, במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש.

במשרד הבריאות פחות משוכנעים. לדברי מקור במשרד, "אכן הובטחו בעבר מקורות תקציביים לשדרוג התשתיות, אבל הם לא מכסים את כל הגירעון. אי אפשר לצאת לפרויקטים חדשים כאשר הגירעון כל כך גדול. וזאת רק ההתחלה. בתקציב של שנת 2013 יהיה כנראה קיצוץ נוסף".

שביתת רעב

ביום ראשון פתח הפעיל החברתי מכפר סבא, תמיר חג'ג', בשביתת רעב מול בית ראש הממשלה בירושלים. מטרת המחאה שלו - פגישה עם נתניהו, שבה יבהיר לו את עומק המצוקה הכלכלית וידרוש בנייה מואצת של דיור ציבורי - טרם הושגה. עם זאת, מהדיווחים בעמוד הפייסבוק שלו עולה כי נציגים ממשרדי ממשלה שונים החלו לפתע לגלות בו עניין, באופן לא רשמי. לפני כמה ימים הוא אמר: "משרדי הממשלה מנסים לפתות אותי, לקצר לי הליכים ודרכים, כדי שאקבל את מה שאני רוצה. אני אומר להם שאם אני, עם כל הצרות שלי, לא עומד בקריטריונים (בסיוע בשכר דירה או מול ההוצאה לפועל, א"ק), אז כנראה שהקריטריונים לא מתאימים וצריך לשנות אותם. רק במקרה כזה אני אקבל את ההצעות שלהם".

חג'ג' שותה רק מים, "לא מיצים או מרקים". לדבריו, בצעדה מכפר סבא לירושלים הוא הוריד כמעט תשעה קילוגרמים ממשקלו ומאז שהתחיל את שביתת הרעב, ירדו עוד שניים-שלושה. מח"כ גילה גמליאל מהליכוד, שפגשה אותו ביום רביעי, הוא ביקש ש"תבהיר לראש הממשלה שאני לא מתכוון לעזוב את המדרכה הזו".

השר אינו עונה

בשבוע שעבר פורסמה כאן ביקורת של עובדות סוציאליות על "צוות אורות אדומים", שהוקם במשרד הרווחה ובביטוח הלאומי, לאחר שמשה סילמן הצית את עצמו, כדי לנסות לטפל במקרים קיצוניים. העובדות הסוציאליות נשלחות לבקר את המתקשרים למוקד החירום, אשר מאיימים לפגוע בעצמם או בבני משפחותיהם. השבוע שלחה תנועת "עתידנו - למען עתיד העבודה הסוציאלית בישראל", מכתב רשמי בנושא לשר הרווחה, משה כחלון.

"איך אפשר לתעדף סבל של אנשים, במיוחד כאשר העדר תקציב, תקינה או מענה הולם בשירותים, רוקנו מתוכן יכולת אמיתית לעזור לאזרחים במצוקותיהם", נכתב. "הקמת הצוות היא פתרון קוסמטי בלבד. יתרה מזאת, נטיעת תקוות השווא שאם 'המקרה' ייחשב לקיצוני יימצא מענה מיידי, היא אשליה מסוכנת, הפותחת פתח נוסף לאכזבה נוראית של האזרחים מאתנו, העובדות, וממשרד הרווחה".

במשרד הרווחה העדיפו שלא להגיב על המכתב. *

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ