בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אזעקת אמת

להכיל את הכל

הקרב על תקציב הביטחון הוא אף פעם לא באמת קרב

תגובות

“יש הרבה יותר משימות ממה שתקציב הביטחון יכול להכיל”

הציטוט שלעיל שייך לגורם במערכת הביטחון, שאמר את הדברים ל”כלכליסט” לקראת ישיבת הממשלה המיוחדת על תקציב הביטחון לחמש השנים הבאות, שהתקיימה ביום רביעי. בימים שלפני הדיון נשמעו חילופי האשמות בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון, כאשר משרד האוצר טוען שמערכת הביטחון לא עומדת בהתחייבויותיה לפי דו”ח ברודט, לקצץ עשרה מיליארד שקל. במערכת הביטחון טוענים כי תהליך ההתייעלות יסתיים בקיצוץ משמעותי עוד יותר מזה שדרשה ועדת ברודט וממשיכים בקרב על תקציב השנה הבאה.

הפער בין דרישת משרד האוצר לתקציב הביטחון, לבין התקציב שדורש משרד הביטחון, הוא כ–11.5 מיליארד שקל. האוצר דורש שהתקציב ב–2013 יהיה 50.5 מיליארד שקל, בעוד משרד הביטחון דורש שהתקציב יגדל ל–62 מיליארד ‏(שני מיליון שקל יותר מהתקציב השנה‏). גם הפעם ההערכה היא שדרישתו תתקבל.

בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי “בסופו של הדיון הזה אנחנו נתבקש להחליט לא רק כמה כסף יושקע בביטחון, אלא גם במה להשקיע את הכסף בתוך מערכת הביטחון. זהו דיון לא רק על סדר העדיפויות בין תקציב הביטחון לבין המשרדים האחרים המיוצגים כאן. זהו דיון על סדר העדיפויות בתוך תקציב הביטחון”.

בכך מוסט הדיון, ואפשר להתעלם לזמן קצר מהעובדה שקיצוץ בתקציב הביטחון העצום היה מאפשר העברת תקציבים לחינוך, לבריאות ולרווחה. למשרד הביטחון הישראלי אכן יש משימות רבות, במיוחד בתקופה שבה הדיבורים על תקיפה באיראן יוצרים את הרושם שעד תחילת השנה הבאה תהיה כבר מלחמה נוספת מאחורינו. אבל חלקים גדולים מתקציב הביטחון אינם מופנים למערכות הגנה מטילים, מיגון העורף ואימון יחידות הצבא, ומצליחים שלא לעלות לדיון גם בתקופות רגועות יותר.

גם בלי לדון בהתייעלות האפשרית בכל לשכה או אגף במערכת הביטחון, אפשר להתמקד בעובדה אחת: כמעט מחצית מתקציב הביטחון משמש למשכורות ולתשלומי פנסיה.

בצה”ל הסכימו ב–2010 להצטרף למגמה העולמית של העלאת גיל הפרישה, והתחייבו כי עד 2029 ‏(!‏) יעלה גיל הפרישה הממוצע של חיילי הקבע ל–50. כן, 50. וגם ב–2020, לוחמים עדיין יוכלו לצאת לפנסיה בגיל 42. ייתכן שהמשימה להעביר להם תשלומי פנסיה למשך יותר מ–30 שנה היא משימה שמערכת הביטחון אינה יכולה להכיל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו