סמול טוק

להמשיך להתגלגל: ספורט אתגרי על כיסא גלגלים

אליס ואלי מזור אוהבת להחליק על קיר בגובה שלושה מטרים וחצי, ולא נותנת לכיסא הגלגלים להפריע לה

עידו קינן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עידו קינן

מה זה הספורט הזה שאת עושה?

“צ’ר־סקייטינג, החלקה אתגרית על כיסאות גלגלים”.

איך הגעת לזה?

“מגיל 15 אני מחליקה אקסטרימית על רולרבליידס ובצבא נהגתי בהאמרים, כך שמצב הגב שלי לא היה משהו, והידרדר עוד יותר כתוצאה מתאונת דרכים. אני סובלת ממכאובי הגוף, אבל לא מגדירה עצמי כנכה, אלא כ’יכולה אחרת’. זו היתה החלטה של רגע, לחזור להחליק. לא משנה על איזה כלי, העיקר להחליק”.

מה מדליק אותך בצ’ר־סקייטינג?

“כשאני שם על הרמפה, זה רק אני והגלים מבטון, אני והחופש שלי. השלווה שמציפה אותי לא דומה לשום דבר אחר. כיף לי ללמוד בכל פעם מחדש כמה אני מסוגלת. כשאני מחליקה, אני לא מרגישה חולה, נכה, מוגבלת או סובלת. אני עצמי בצורה הטהורה ביותר, והמהנה ביותר”.

אליס ואלי מזור

אילו תגובות את מקבלת?

“המבט משתנה: רואים אותי מתלבשת בשלל המגינים והקסדה, ונקשרת אל הכיסא בשלוש רצועות הבטיחות המאפשרות לי לנווט את הכיסא בתזוזות קלות בלבד, ואז, ככל שהתהליך נמשך ומבינים שהתוכנית שלי כוללת גלישה חסרת מעצורים אל תוך תהומות השיפועים בסקייטפארק - לרוב משתחררת איזו צווחה או אנחת פחד אמיתית וכנה, מלווה בכפות ידיים שחוסמות את הפה, ומבט מבוהל וקרוע לרווחה”.

את לא חוששת מפגיעות ופציעות?

“יכאב לי גם במיטה בלי לזוז וגם אם אני אחליק, אז עדיף ליהנות בדרך, לא?”

מה החלום שלך?

“שעוד יגיעו ימים שבהם הארץ תימלא צ’ר־סקייטרים, ובכל סקייטפארק יהיה כתוב ‘הכניסה מותרת לרולרבליידס, סקייטבורד וכיסאות גלגלים’”.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ