בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גזענים? אנחנו?

תושבי אוסלו מתנכלים לצוענים שמצאו מקלט בחצר כנסייה בעיר, ומכנים אותם "תת-אדם" ו"עכברושים"

תגובות

שטוקהולם

2 נורווגיה היא אחת המדינות העשירות והמתקדמות בעולם ותושביה נהנים מרמת חיים גבוהה וממערכת רווחה מפותחת. אבל בשבועות האחרונים עסקו כותרות העיתונים במדינה הסקנדינבית, המונה חמישה מיליון תושבים, באותם אנשים החיים ברחובות ובמחנות אוהלים, בלי חשמל ומים זורמים - בני הרומה, הצוענים, שהגיעו לנורווגיה מרומניה ומבולגריה, בחיפוש אחר פרנסה. לפי ההערכות, כמה אלפים מהם חיים כיום בנורווגיה והם חושפים גם את תושבי המדינה הצפונית והשלווה לבעיות החצר האחורית של אירופה.

הפרשה הנוכחית החלה בראשית יולי, כאשר כ-200 בני רומה הקימו מחנה זמני סמוך לכנסיית סופיאנברג, מצפון למרכז אוסלו. לדבריהם, הם נאלצו לבקש את חסות הכנסייה לאחר שהמשטרה סילקה אותם ממרכז העיר, שם עסקו רבים מהם בקיבוץ נדבות. "כאן אנחנו מוגנים על ידי ישו", אמר יוסיף, אחד מבני הרומה, ליומון "אפטונפוסטן". "כאן לא רודפת אותנו משטרה גזענית שרואה עבריין בכל אדם מרומניה".

המחנה הזמני פונה לאחר כמה ימים ויושביו, על אוהליהם וכלי הרכב שלהם, עברו לשטח פרטי בפרברי אוסלו. אך גם מחנה זה פונה בשל חילוקי דעות עם בעלי השטח, ובלחץ השכנים והרשויות.

הפינוי לווה בטענות קשות על יושבי המחנה ובדיון ציבורי סוער. שכנים זועמים טענו כי המחנה הוא מטרד תברואתי ושתושביו מפירים את שגרת חייהם. במספר מקרים הפך העימות לאלים. הפרשה הוסיפה דלק לדיון הטעון ממילא על בני הרומה בנורווגיה. ביטויים כמו "תת-אדם" ו"עכברושים" הופיעו בפורומים באינטרנט, קבוצות מקומיות איימו לנקוט פעולה בלי להתחשב בחוק ופוליטיקאים זריזים מיהרו להבטיח פתרונות לבעיה.

ראש עיריית אוסלו, פאבין סטאנג, למשל, קרא לממשלה להחזיר לתוקף חוק ישן האוסר קיבוץ נדבות. חברת הפרלמנט ג'ני קלינגה, ממפלגת המרכז, הציעה לסגור את גבולות המדינה ולפרוש מאמנת שנגן, המתירה מעבר חופשי בין רוב מדינות אירופה. חבר פרלמנט אחר, מזיאר קשוורי, ממפלגת הקדמה הימנית הפופוליסטית, תקף את הסובלנות של מפלגות השמאל כלפי המהגרים. "הספיק לנו", אמר בדיון טלוויזיוני על המחנה הסמוך לכנסיית סופיאנברג. "עכשיו צריך להעיף אותם מנורווגיה".

בהמשך הוא האשים את המהגרים בביזת קשישים והזהיר מפני הענקת מקומות לינה למחוסרי הדיור, כי "זה רק מפתה אותם ומקל עליהם לבוא לנורווגיה". התבטאויות אלו כוונו לכאורה נגד הפשע מאורגן והסחר בבני אדם, אך יש הרואים בהן חלק מגל של גזענות פופוליסטית בשיח הפוליטי הנורווגי.

ראש הממשלה, יינס סטולטנברג, הזהיר מפני אלימות והסתה בשיח הציבורי. הוא התייחס לנושא ביום השנה לקטל שביצע איש ימין קיצוני בקיץ שעבר כשהרג 77 בני אדם, ואמר כי "כל בני האדם זכאים לכבוד והערכה ללא קשר למוצאם. מה שלמדנו מההתקפות של 22 ביולי הוא שאסור לשפוט בני אדם לפי שייכותם לקבוצה אתנית".

לאחר פינוי המחנות הזמניים, חזרו בני הרומה לרחובות אוסלו, לגנים הציבוריים ולכיכרות. התקשורת הנורווגית ברובה זנחה את הנושא לעת עתה. זה מאות שנים שבני הרומה חושפים את הפנים המכוערות של אירופה. בעבר הם נמכרו לעבדים, הושפלו, עוקרו ומאות אלפים מהם נרצחו בידי הנאצים.

צרותיהם של בני הרומה לא תמו במאה ה-21. הם חיים בעוני מחפיר, חשופים להתקפות גזעניות, לאלימות משטרתית ולהתעמרות הרשויות. למרות מאמצי האיחוד האירופי וארגוני זכויות אדם, בעייתם רחוקה עדיין מפתרון. *

אי-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו